ידועים בציבור פרידה : מתי ניתן לבטל הסכם חיים משותפים עורכת דין רחל שחר – משרד עורכי דין לעינייני ידועים בציבור | המדריך המלא על כל זכות המגיעה לכם | כל השאלות וכל התשובות

בין הצדדים נחתם ההסכם בשנת 2005, בסמוך לנסיעתם לתקופה ארוכה לחו"ל, במסגרת השבתון של הידוע בציבור  השופט בדימוס וטרם פרישתו. ההסכם לא אושר בבית משפט. הידועה בציבור טענה לבטלות ההסכם.

 מה היו טענות עורך דינה של הידועה בציבור לעניין בטלות ההסכם?

הידועה בציבור העלתה מספר פגמים לביטול ההסכם, שלטענתה מקפח ושולל זכויותיה כידועה בציבור, אף אחת מטענות אלה לא התקבלה על ידי בית המשפט לענייני משפחה:

1. פגמים בשלב הטרום החוזי- הידועה בציבור טענה כי חתמה על ההסכם מבלי שהבינה את משמעותו. לא ניתנה לה אפשרות להתייעץ עם עו"ד טרם החתימה. ההסכם לא אושר ובימ"ש לא ברר הבנתה את ההסכם.
2. יצויין כבר כעת כי לא קיימת כל חובה לאשר הסכם ידועים בציבור כל שנדרש הוא לחתום על ההסכם ולפעול לפיו.
3. הידועה בציבור טענה כי נסיבות חתימת ההסכם מצביעות על מניעים פסולים וחוסר תום לב – לדבריה בשנת 2005 ,לאחר 8 שנות זוגיות וערב הנסיעה, בלילה בעודם אורזים ובסופו של יום  עמוס לעייפה  ותחת לחץ, הוגש לה המסמך בן חמשת הסעיפים ונטען בפניה ע"י הידוע בציבור, כי ההסכם יבטיח את זכותה לקבלת הפנסיה. לטענתה, ההסכם נחתם בשיא היחסים, לאחר מסיבת פרידה מבימ"ש. התבקשה לחתום על מסמך תוך טענה שהינו לטובתה. לטענתה המסמך נערך, נוסח והודפס ע"י הידוע בציבור. החתימה על הסכם הפרדה רכושית לא היה בתחילת הקשר ולא טרם פרישתו, אלא לאחר 8 שנים כידועים בציבור ו-10 שנות היכרות.
4. הידועה בציבור טענה טענה נוספת לפגמים בכריתת חוזה -טעות והטעיה ומצג שווא- הידוע בציבור הציג לה מצג שווא והטעה אותה לחשוב כי המדובר בהסכם המבטיח זכויותיה ואמנם כך האמינה, בעוד שלמעשה ההסכם שולל זכויותיה. הידועה בציבור טענה כי לשופט היתה שהות לתכנן, לנסח להקליד ולהדפיס את הנוסח המטעה.
5. עושק וניצול יחסי תלות ואמון עיוור- בת הזוג ניסתה לטעון כי הידוע בציבור ניצל את האמון שנתנה בו.  טיפח את תלותה בו ואמונה העיוור ולא התיר לה לבדוק את מעשיו. הידוע בציבור היה יועץ משפטי וכלכלי לתובעת. קיים פער כוחות אדיר בין הצדדים, בין שופט משפחה להדיוט בענייני משפט. גם בהעדר פגם ברור בשלב הטרום חוזי, יש להתערב בתוכן החוזה במצב של פערי כוחות. הידוע בציבור היה חייב  למסור לה העתק מההסכם ולאפשר לה להיוועץ בעו"ד ואף לאשר ההסכם בבית המשפט.     
6. ביטול הסכם מחמת התנהגות בניגוד להסכם- לטענתה, בפועל הצדדים חיו מהפנסיה של הידוע בציבור מאז תשלומה ולא פעלו בהתאם להסכם. לחשבון המשותף הוזרמו כספים מחשבונות פרטיים של כל אחד מהצדדים, בהתאם לצורך. לדבריה סוכם על הפרדה רכושית עד הקשר ואילו  בתקופת החיים המשותפים נהגו בשיתוף. הידוע בציבור לא חסך דבר
7. העדר אישור בבית המשפט-  העדר אישור, מצביע על מניעים פסולים וחוסר תום לב ועושק שאפיינו את הדרך בה נחתם ההסכם.  לטענתה התביעה הוגשה 3 וחצי שנים אחר הפרוד, מאחר והנטישה והבגידה גרמו לה למשבר רגשי ותעסוקתי ובשל כך נפגעה גם בריאותה הפיזית. מצאה עצמה ללא הקליניקה, שהיוותה מקור תעסוקה ופרנסה. נאלצה לסעוד את אחותה שחלתה בסרטן. פתיחת חזית בנושא הפנסיה הייתה גורמת להתמוטטותה הנפשית ולפיכך המתינה למועד בו תתחזק נפשית.

טענות הידוע בציבור

לטענת הידוע בציבור יש לדחות את התביעה מהטעמים הבאים:

1. השופט בדימוס טען להפרדה רכושית ביחס לנכסיהם בכלל- הצדדים ניהלו בפועל חיים של הפרדה רכושית. לדבריו, הידועה בציבור לא הרימה את הנטל  להוכחת כוונת שיתוף בפנסיה, שנכנסה לחשבון נפרד של הידוע בציבור, כשם שהפנסיות של הידועה בציבור נכנסו לחשבונה הנפרד. היתה  הפרדה מלאה בהכנסות, חסכונות ורכוש, לרבות אלו שהשתלמו ונצברו בתקופת היותם ידועים בציבור. המדובר במערכת יחסים שלישית לכל אחד מבני הזוג וכל אחד שמר על נכסיו.  לדבריו, הזכות נוצרה לפני תחילת החיים המשותפים ולא בגין תרומה כלשהי של הידועה בציבור. הידוע בציבור החל לכהן כשופט ביום 21.1.97 בני הזוג הפכו לידועים בציבור ביום 1.9.97. מינויו לשופט והזכות לפנסיה הינם כתוצאה מלימודים, כישורים, ניסיון כעו"ד והתרשמות המערכת מעבודתו כרשם, טרם היות הצדדים ידועים בציבור.
2. הידוע בציבור דוחה טענת הידועה בציבור כי יוצאת מהיחסים בלא כלום. לתובעת הכנסות בסכום כולל של מעל 15,000 ₪. מקבלת שתי פנסיות ממשרד הביטחון, כאלמנת בעלה הראשון בסך 9,000 ₪ לחודש וכן 1,500 ₪ מסמינר הקיבוצים וזאת לצד ביטוח חיים בסך 1,264 ₪ וקצבת זקנה בסך של 1,836 ₪.  בבעלות הידועה בציבור מחצית דירה בגינה מקבלת את מלוא שכה"ד. לתובעת חסכונות משמעותיים בבנק לאומי  כ-557,064 ₪ ,בבנק HSBC מצויים כ-50,000 דולר, וקרן השתלמות קה"ל.
3. בסמוך לתחילת הקשר, החלה לנהל קליניקה פרטית מצליחה, שהכנסותיה ממנה ומהפנסיה עלו בהרבה על משכורתו של הידוע בציבור כשופט. לכן הייתה בעלת אינטרס לשמור על הפרדה רכושית ועל האמור בסעיפים 1 ו-3 להסכם. גם לאור מיעוט חסכונות לנתבע, כולל ניירות ערך ופיקדונות המגיעים לפחות מ-50,000₪. לאור הפער הגדול בחסכונות היה לתובעת אינטרס לשמור על הפרדה רכושית.
4. כל אחד מהצדדים הפקיד את הכנסותיו  מעבודה ואת תשלומי הפנסיה לחשבונו הנפרד, כולל הפנסיה השיפוטית, החל מחודש מרץ 2006. לצדדים היה חשבון משותף רק להוצאות משותפות. העבירו לחשבון הכנסות משכר דירה,  לכיסוי  שכה"ד בדירה ששכרו למגוריהם וכן סכום קבוע  מידי חודש לכיסוי הוצאותיהם. להוצאות גדולות העבירו סכום נוסף בהסכמה בלבד. בחשבון המשותף נצברו 58,000 ₪  בלבד. בתקופת  השהות  בחו"ל, בה לא היתה לתובעת הכנסה מהקליניקה, וגם בחזרתם ארצה כשהכנסות הידועה בציבור פחתו,  לא ביקשה הידועה בציבור איזון הפנסיה של הידוע בציבור או שתשלומי הפנסיה יעברו לחשבון משותף. הצדדים לא רכשו נכסים משותפים, לא התגוררו בדירה בבעלותם, אלא בדירה שכורה, עובדות המלמדות  על רצונם בהפרדה רכושית. לא חלקו את כל הוצאותיהם, רק הוצאות מחיה משותפות. הוצאות אישיות מומנו מחשבונות נפרדים. הידועה בציבור אינה מציינת את הסכומים  שצברה עם תחילת הקשר ומבקשת שיתוף רק בפנסיה של הידוע בציבור.
5. הידוע בציבור דוחה הטענה כאילו הידועה בציבור לא קראה את ההסכם ובכל מקרה אין לה להלין אלא על עצמה. הידועה בציבור אינה טוענת לחתימה תחת איום, או שהנסיעה הותנתה בחתימה. כמו כן לא הוגשה תביעה לביטול ההסכם. הידועה בציבור לא הצביעה ולא הוכיחה  כל  פסול בהסכם. הידוע בציבור מכחיש הטענה כי לא ניתן לתובעת העתק, או כי הוצג לה רק הסעיף האחרון בהסכם כטענתה.
6. פרשנות סעיף 4 להסכם "תשלום מלוא הגימלה"- המדובר במצב של פטירה בלבד ולא פרוד בחיים. הידוע בציבור הכחיש אמירה ממנה ניתן להסיק שותפות בפנסיה בחיים. ככל שמטרת ההסכם להבטיח פנסיה  בחיים –כיצד לא זכרה הידועה בציבור על קיומו ולא ביקשה העתק.

מהו אותו הסכם חיים משותפים שחתמו עליו בני הזוג-בשל חשיבותו נביא את הנוסח המלא

1. כל אחד מאתנו הוא הבעלים הבלעדי של כל הרכוש והנכסים הרשומים על שמו, לרבות נכסי מקרקעין, כספים, חסכונות, קרנות השתלמות, ני"ע , מט"ח, קופות גמל, ביטוחי חיים, זכויות פנסיה וגימלה ומכוניות.
2. הנכסים המשותפים שלנו הם כספים, חסכונות וני"ע המחוזקים בחשבון בנק משותף שמספרו xxx בבנק לאומי סניף xxx וכן המיטלטלין הנמצאים במחסן ב- xxx ו/או בבית המגורים המשותף שלנו.
3. כל אחד מאיתנו מצהיר, מסכים וקובע כי אין לאף אחד מאתנו חלק כלשהו בכל הנכסים והרכוש הרשום על שם מישנהו ולמניעת ספק, כל אחד מאיתנו מוותר בזה על כל חלק בנכסיו וברכושו של מישנהו.
4. עם פטירתו של י., י. תהיה זכאית לקבל את מלוא הגימלה המגיעה לבן זוג ו/או לשאירים של י. בגין כהונתו של שופט."

עיגון "רוח החיים המשותפים" בהסכם-שיקולי בית המשפט

דומה כי ההסכם עיגן מצב קיים של הפרדה רכושית בין הצדדים ולא היה בו כדי לשנות. המדובר בבני זוג שזו להם מערכת יחסים שלישית, כשלכל אחד מהם ילדים מנישואים קודמים, רכוש ונכסים שניצברו קודם לכן. כל אחד מהצדדים ניהל חשבונות נפרדים בו נצברו זכויותיו הקודמות ואליהם הוכנסו אף הכנסותיהם הנוכחיים. בנוסף, ניהלו חשבון משותף להוצאותיהם המשותפות ולמחייה היומיומית. בני הזוג בחרו שלא להינשא ויש לכך משמעות לעניין הטענה לשיתוף בנכסים. בנסיבות אלה, נדרשות ראיות מעבר להוכחת עצם החיים המשותפים. בית המשפט קובע כי אפילו אם ההסכם היה מבוטל זה לא היה מועיל לתובעת שכן הנטל על ידוע בציבור הטוען לשיתוף בנכסי בן זוגו הוא כבד יותר מזוגות נשואים:

לעניין זה מפנה בית המשפט לבג"ץ 4178/04 פלוני נ' בית הדין הרבני לערעורים

"הנטל הרובץ על ידוע בציבור הטוען לשיתוף בנכסי בן-זוגו, הוא כבד יותר מן הנטל הרובץ בנסיבות דומות על בן-זוג נשוי, במיוחד כאשר אין מדובר בנכס משפחתי מובהק. הכבדת הנטל על הטוען לשיתוף נכסים בין בני–זוג ידועים-בציבור, נובעת מהמשמעות שעשויה להיות להעדר הנישואים ביניהם….

ההלכה לפיה לשם הוכחת כוונה לשיתוף נכסים בין בני-זוג ידועים-בציבור נדרשות ראיות נוספות מעבר לעצם החיים המשותפים יחדיו, נובעת מהזהירות שלא לכפות על הצדדים הסדר של שיתוף רכושי מקום בו בני – הזוג בחרו שלא להחיל על עצמם הסדר כאמור."

מה מעיד על היעדר שיתוף רכושי בין בני זוג החיים יחד?

שמירה על חשבונות נפרדים אליהם נכנסו הכנסותיהם מעבודה ופנסיה.

לא הוכחה כוונת שיתוף ספציפית בפנסיה. אדרבא, הפנסיה הופקדה בחשבון נפרד ורק כספים לצרכי מחיה הועברו לחשבון המשותף.

הידועה בציבור לא הוכיחה כי הצדדים נהגו בניגוד להסכם. המבחן לשינוי ע"י התנהגות, אשר נקבע בפסיקה, קובע הוכחת כוונה מפורשת וגמירות דעת של שני הצדדים להביא לביטולו של ההסכם דבר שלא הוכח ע"י הידועה בציבור.

שיהוי בית המשפט קובע כי לידועה בציבור היו מספר הזדמנויות להעלות את דרישתה לקבלת מחצית הפנסיה ולא עשתה כן לא בתקופת החיים המשותפים וגם לא שלוש וחצי שנים אחר כך.

הידועה בציבור לא העלתה כל דרישה לקבלת מחצית מהפנסיה בתקופת החיים המשותפים.

לפיכך התביעה דנן כמצוין, הוגשה בשיהוי רב  ויש לראות את הידועה בציבור כמי שוויתרה על  דרישתה לכספי הפנסיה , הגם שלטענתה היתה מגיעה לה. בפסק הדין אלי ליפ נ' ז'ק בנהמו נקבע הרציונל, לענין הויתור בהודעה  מאוחרת :

 "הודעת ביטול מאוחרת, מעבר לגבולות הזמן הסביר, אין כוחה עימה להפקיע את החוזה…. הדרישה למתן הודעת ביטול תוך זמן סביר נובעת מן השאיפה להבהרת המצב המשפטי ולמניעת מצב שבו ימתין הנפגע ו'ימשוך' את החלטתו אם לעשות שימוש בברירת הביטול או לדבוק בחוזה חרף ההפרה. לאחר חלוף הזמן הסביר רואים את הנפגע כמי שוויתר על ברירת הביטול" .

בית המשפט דוחה את טענת הידועה בציבור כי לא הבינה את ההסכם וקובע כי:

הריני דוחה את הטענה כי הידועה בציבור לא הבינה את משמעות ההסכם. המדובר בהסכם בן 4 סעיפים שבהקשר דנן, קובע במפורש בסעיף 1 הפרדה בזכויות הפנסיה ומנגד זכאות לקבלת גימלה לאחר פטירה בלבד.  

באשר לאישור הסכם ידועים בציבור בבית המשפט, הרי שאין חובה כאמור לגבי הסכמים בין ידועים בציבור לאשרו בבית המשפט.

כך נקבע בפסק דין היועץ המשפטי לממשלה נ' מיכאל זמר [פורסם בנבו] (מיום 2.7.03) נקבע:

"תוקפו של הסכם כזה – וכפועל יוצא גם היכולת לגבור על הלכת השיתוף – אינם תלויים באישור ההסכם על-ידי בית-המשפט"

הידועה בציבור הגישה באמצעות עורך דין ידועים בציבור תביעה לקבלת מחצית מתשלומי  הפנסיה, אותם מקבל הידוע בציבור בהתעלם מהסכם שנחתם בין הצדדים, מיום 30.8.05, המעגן הפרדה רכושית כולל בזכויות הפנסיה והמשקף מצב קיים של התנהלות הצדדים בהפרדה רכושית, לאורך תקופת השנים המשותפות. הידועה בציבור לא הצליחה להוכיח טענותיה לענין  פגמים בהסכם. המדובר בהסכם קצר ובו 4 סעיפים בלבד, הסכם ברור שלא צריך מומחיות רבה להבינו. לתובעת היו אינטרסים רבים בהסכם, המעגן הפרדה בין רכושה לרכוש הידוע בציבור.  יתרה מזאת, ההסכם עיגן מצב קיים בין הצדדים ששמרו על הפרדה רכושית, נוכח העובדה כי המדובר בזוגיות בפעם השלישית, כשלכל אחד ילדים משלו. הידועה בציבור לא הרימה את הנטל להוכיח כוונת שיתוף ספציפית בפנסיה, שהופקדה בחשבון נפרד של הידוע בציבור. עד להגשת התביעה, בשיהוי של כ- 3.5 שנים, הידועה בציבור לא העלתה כל דרישה בנוגע לפנסיה ,למרות קיומה של התחשבנות בין הצדדים לקראת הפרוד. לתובעת הכנסות של  מעל ל-15,000 ₪ נטו בחודש וחסכונות מעל למחצית מיליון שקלים ורכוש הכולל מחצית זכויות בדירה, בה מקבלת את מלוא שכר הדירה. כך שגם טענות על הסתמכות, או שיקולי צדק, אינן  נוטות לטובתה. לכן בית המשפט דוחה את התביעה ומחייב את הידועה בציבור של השופט בהוצאות של 30,000 שקלים.