יחסי ממון של ידועים בציבור ראיון עם עורך דין ונוטריון רחל שחר
בני זוג החיים כידועים בציבור יכולים לערוך הסכם שיסדיר את חלוקת רכושם במקרה של סיום הזוגיות. בני זוג אלה אינם יכולים לערוך הסכם ממון שכן הסכם ממון מיועד אך ורק לבני זוג אשר מתכוונים להתחתן וחל עליו חוק יחסי ממון.
יחסי ממון של ידועים בציבור | המדריך המשפטי המלא מאת עו"ד ונוטריון רחל שחר
מהם יחסי הממון של ידועים בציבור? כיצד מסדירים אותם נכון? ואילו זכויות מגיעות לבני זוג שאינם נשואים? המדריך המלא מאת עו"ד ונוטריון רחל שחר, מומחית לדיני משפחה וירושה.
מה ההבדל בין הסכם ממון להסכם חיים משותפים?
בני זוג החיים כידועים בציבור אינם כפופים לחוק יחסי ממון, החל רק על זוגות שנישאו. לכן, הם אינם יכולים לערוך "הסכם ממון" לפי החוק, אלא עליהם לערוך הסכם לחיים משותפים לידועים בציבור – הסכם שיקבע כיצד יתחלק רכושם במקרה של פרידה או מוות.
הסכם כזה, הידוע גם כ-"הסכם ממון לידועים בציבור" או "הסכם ידועים בציבור", משמש להסדרת זכויות רכושיות, קנייניות וכלכליות בין בני זוג שאינם נשואים.
למה חשוב לערוך הסכם לחיים משותפים?
הסכם חיים משותפים מונע מחלוקות משפטיות במקרה של סיום הקשר, והוא חיוני במיוחד כאשר:
לאחד מבני הזוג יש נכסים משמעותיים מלפני תחילת הקשר
יש ילדים מנישואים קודמים
לבני הזוג יש השקעות משותפות או דירה רשומה רק על אחד מהם
הסכם זה מעניק ודאות משפטית לשני הצדדים ומפחית סיכונים כלכליים.
האם חייבים לאשר את ההסכם בבית המשפט?
אין חובה חוקית לאשר הסכם בין ידועים בציבור, אך מומלץ לחתום עליו בפני עורך דין.
מהי חזקת השיתוף ולמה היא רלוונטית?
לפי הפסיקה בישראל, ייתכן כי בני זוג ידועים בציבור ייחשבו כשותפים בנכסים – גם אם לא נרשמו על שם שניהם – כל עוד יוכח שיתוף כלכלי, ניהול משק בית משותף וכוונה לשיתוף.
למשל, בן זוג שגר במשך שנים בדירה הרשומה רק על שם הצד השני, עשוי לטעון לזכויות בדירה על בסיס חזקת השיתוף.
איך בונים הסכם רכוש תקף לידועים בציבור?
ההסכם חייב להיות בכתב
עליו להיחתם על ידי שני הצדדים
מומלץ לאשר את ההסכם אצל עורך דין לענייני משפחה
יש לכלול בו התייחסות לנכסים פרטיים, נכסים משותפים, ירושות, עסקים וחובות
הקשר בין הסכם חיים משותפים לבין צוואה
הסכם לחיים משותפים קובע למי שייכים הנכסים בעת חיים משותפים או פרידה. צוואה נדרשת כדי להסדיר מה ייעשה בנכסים לאחר פטירה. לדוגמה:
אם נקבע בהסכם חיים משותפים כי דירה שייכת לשני הצדדים – בצוואה ניתן להוריש רק חצי ממנה.
הסכם חיים משותפים בפרק ב'
במקרים רבים, בפרק ב' של החיים, כל אחד מבני הזוג מגיע עם נכסים קיימים, ירושות או ילדים. לכן, חשוב במיוחד לערוך הסכם לחיים משותפים בפרק ב', שיקבע הפרדה רכושית חלקית או מלאה, וישמור על זכויות כלכליות.
מתי הסכם החיים המשותפים הופך קריטי?
כשקיימת דירה או נכס על שם אחד מבני הזוג בלבד
כשקיים עסק עצמאי או אחזקה בחברה פרטית
כשאחד הצדדים אינו מעוניין בשיתוף מלא
כשיש פער כלכלי בין בני הזוג
הביטוי הנכון לבני זוג שאינם מתכוונים הוא הסכם חיים משותפים. הסכם כזה יכול להיחתם גם בפני עורך דין.
אם בני זוג החיים יחד ואינם נשואים אינם מעוניינים שתחול עליהם "חזקת השיתוף", עליהם לעשות זאת במסמך מפורש – הסכם לחיים משותפים, בדומה להסכם יחסי ממון בין בני זוג נשואים.
בני זוג שאינם נשואים וחיים כידועים בציבור.
הסכם תקף צריך להיעשות בכתב ולהיחתם בידי שני הצדדים.
הקשר בין הסכם לחיים משותפים לבין צוואה או ירושה
אדם יכול להוריש (על פי צוואה או כללי חוק הירושה) רק נכסים וכספים שבבעלותו, או את החלק שלו בלבד בנכסים משותפים.
אדם לא יכול להוריש את רכושו או להורות מה ייעשה בו לאחר מותו אלא בצוואה בלבד
הקדשנו לעניין זה מאמר נפרד בנושא בטלות עסקאות בירושה.
קחו למשל דוגמה:
גבר ערך הסכם לחיים משותפים עם בת זוגו ולפיו הדירה שרשומה על שמו בלבד תהיה משותפת. כך, חצי מהדירה יהיה שייך לבת הזוג לפי הסכם הממון, למרות הרישום, והוא יוכל להוריש את מחציתה השנייה בלבד של הדירה ליורשיו (בהתאם לצוואתו, אם כתב, ואם אין צוואה – על פי כללי חוק הירושה)
תשובה: חוק יחסי ממון התשל"ג-1973 הוא חוק שעוסק בדרך חלוקת הרכוש של בני זוג במקרה של גירושין או פטירה. החוק נחקק בעקבות פניות הרבות לבתי המשפט השונים לענייני משפחה בנושא חלוקת רכוש לפי הלכת השיתוף, כלומר, הכלל המשפטי שנקבע בפסיקה על ידי בית המשפט, המסדיר את נושא חלוקת הרכוש בעת הגירושין בין בני זוג.
יצויין כי חזקת השיתוף הייתה הכלל המשפטי המכריע בטרם נחקק חוק יחסי ממון ועל כן קיימת חלוקה בין זוגות שנישאו לפני שנת 1974 שאז חלה עליהם חזקת השיתוף, לעומת בני זוג שנישאו לאחר שנת 1974 שאז חל עליהם חוק יחסי ממון.
החוק עבר ארבעה תיקונים החל משנת 1995 ועד התיקון העדכני ביותר שנעשה בשנת 2008. בעבר, בטרם נחקק חוק יחסי ממון חלוקת הרכוש בין בני זוג נעשתה לפי "הלכת השיתוף" הקובעת כי הרכוש כולו שנצבר במהלך חיי הנישואין מתחלק באופן שווה בין שני בני הזוג.
כל זה היה כמובן בתנאי ששני בני הזוג תרמו כל אחד בדרכו וביכולותיו, מכוחם וממשאביהם לבניית הזוגיות, גם אם צד אחד הכניס יותר כסף ונכסים לזוגיות, ותרומת הצד השני הייתה דאגה למשק הבית, אז החלוקה נחשבת לשוויונית.
השיתוף מתבטא גם בכך שהרכוש הרשום על שמו של אחד מבני הזוג בלבד הוא נכס שנרכש במהלך חייהם המשותפים ונרשם רק על שמה של האישה, הוא יהיה שייך גם לגבר מכוח ההבנה שהייתה כוונה לשתף אותו בבעלות. כמובן הדבר תקף גם הפוך. זאת גם אם שמו לא מופיע כבעלים של הרכוש.
כדי שרכוש מסוים יצא מחזקת השיתוף יש להוכיח שלא הייתה כוונה לרשום את הרכוש גם על שמו של בן הזוג השני. נטל ההוכחה הוא על מי שמבקש להשאיר את הרכוש בחזקתו.
כמו כן, רכוש שמקורו מחוץ לזוגיות כגון: ירושה, מתנה מקרובים לאחד מבני הזוג וכדומה, הוא יישאר בחזקת בן הזוג שלו ניתן הרכוש מלבד.
החוק נחקק בשנת 1973, והוא מוגדר גם כצו הקובע כי כל הרכוש שצברו בני הזוג במהלך נישואיהם, הוא רכוש משותף, ולכן יחולק ביניהם שווה בשווה. הסדר זה מכונה "איזון משאבים" וכל הזוגות שנישאו לאחר 1/1/74 מחויבים לו.
קיימים שני מקרים חריגים שעליהם החוק אינו חל ולא יחול שיתוף ברכוש
חוק זה מקנה זכאות לכל אחד מבני הזוג לקבל מחצית מרכושם המשותף.
נוסף על כך, לפי החוק, נכסים שהיו שייכים לבן הזוג לפני הנישואין, או שקיבל אותם בירושה או במתנה במהלך הנישואין לא יחולקו בין בני הזוג אלא יישארו בחזקת בן הזוג שעל שמו רשומים הנכסים. למרות החוק, במהלך השנים התפתחה פסיקה עניפה בבתי המשפט לענייני משפחה אשר קבעה שמתנה שהתקבלה לפני הנישואין אך התערבבה ברכוש המשפחתי, תחולק אף היא בין הצדדים.
התיקון הראשון העניק לנוטריון מוסמך המעניק אישורי נוטריון לתת אישור להסכם ממון. התיקון קבע שהסכם ממון שנחתם לפני הנישואין יכול להיות מאומת בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים, תשל"ו-1976. התיקון עולה בקנה אחד עם חוק הנוטריונים אשר קובע חובת נוכחות הנוטריון כאשר בני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.
תיקון נוסף לחוק יחסי ממון היה התיקום הקובע כי הסכם יחסי ממון שנערך לאחר שבני זוג נישאו מחייב אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני שלו. החוק קובע כי אישור להסכם ממון יינתן רק לאחר שבית המשפט או בית הדין נוכח לדעת שבני הזוג עשו את ההסכם בהסכמה חופשית, ושבני הזוג מבינים את משמעותו ואת תוצאותיו.
במהלך השנים התפתחה פסיקה עניפה המדגישה כי קיימת חשיבות לוודא שההסכם לא נחתם מעושרק כפייה טעות או הטעייה.
סעיף 1 לחוק יחסי ממון קובע כך:
“1. הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן – הסכם ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב.”
כמו כן, מאחר והסכם ממון הוא חוזה ייחודי הנערך בין בני זוג, החוק קובע את דרישות לעניין אופן אישור ההסכם, למען שיהיה לו תוקף משפטי.
בנוסף לכך, סעיף 3 לחוק יחסי ממון קובע:
3. (א) לא עשו בני הזוג הסדר ממון, ואם עשו – במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף […]”.
זהו למעשה הסעיף המשמעותי ביותר בחוק יחסי ממון וכל עורך דין מסביר אותו ללקוח כבר בפגישה הראשונה בעת שמגיעים לייעוץ אצל עורך דין ולהסבר על נושא יחסי ממון.
סעיף 5 לחוק יחסי ממון מתייחס לאיזון המשאבים בין בני הזוג שנישאו במקרה של פקיעת הקשר:
5. (א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –
(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;
(2) גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על–ידי המוסד לביטוח לאומי, או גמלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני–הזוג בשל נזק גוף, או מוות;
(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.
(ב) בפקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג יבואו, לעניין הזכות, לאיזון המשאבים, יורשיו במקומו.
(ג) בסעיף זה, “כלל נכסי בני הזוג” – לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות.
לכן כאשר בני זוג לא עורכים הסכם ממון, בין אם לפני הנישואין ובים אם לאחריהם, יחולקו כל הנכסים שנצברו ביניהם חצי חצי.
לכן בראייה שלי כעורך דין הסכם יחסי ממון בסביון קיימת חשיבות לעריכת הסכם ממון בראש ובראשונה כדי להגן על רכושכם מלפני חיי הנישואין.
לכן,, פעמים רבות הסכם יחסי ממון חושב מאוד בפרק ב' בו כל אחד מבני הזוג מביא איתו רכוש מלפני חיי הנישואין.
צפו בעו"ד רחל שחר מסבירה: 3 עקרונות בהסכם ממון שחשוב להקפיד עליהם
הפרדה רכושית משמעותה כי בני הזוג שחתמו על הסכם ממון יחיו בפועל על פי אותם עקרונות של הסכם יחסי ממון וכי תתקיים אותה הפרדה רכושית והרכוש עליו החליטו כנפרד אכן יהיה נפרד. אם הרכוש עליו החליטו כנפרד לא יהיה נפרד אז בית המשפט יוכל לןקבוע כי בפועל הצדדים ערבבו בין הנכסים.
כי נכסים מסוימים עליהם יסכימו בני הזוג לא ייכללו במסת הנכסים עליה יחול איזון המשאבים כקבוע
הפרדה רכושית חלקית משמעותה שעל חלק מהנכסים יחול שיתוף ועל חלק אחר תחול הפרדה רכושית. אם רוצים לקיים על חלק מהנכסים שיתוף ועל חלק אחר הפרדה רכושית קיימת חובה לציין זאת מפורשות בהסכם הממון וזהו עיקרון העומד במרכז הסכם יחסי ממון.
כך למשל ניתן לקבוע כל אחד מהעקרונות הבאים:
הגנה בהסכם יחסי ממון יכולה להיות על כל סוג הנכסים והזכוויות בין אם נכסים מוחשיים ובים אם נכסים לא מוחשיים. קיימת חשיבות לפירוט מלא של הוצאת העסק או הזכויות ממכלול מסת הנכסים המשותפים במסגרת הסכם יחסי ממון.
אנשי עסקים רבים ובעלי חברות ציבוריות או פרטיות אינם מודעים למשמעויות המשפטיות ולעובדה כי קרוב לוודאי כי העסק אותו הם מנהלים ומשקיעים בו את כל זמנם והונם הינו עסק משפחתי ושייך גם לזוגתם גם אם בת הזוג אינה מעורבת בשום צורה בעסק.
העיקרון הכללי העומד במרכז של הלכת השיתוף וחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג – 1973 קובע שיתוף בכלל המשאבים שנצברו למי מהצדדים במהלך מערכת היחסים- כדי להחריג את העסק המשפחתי החברה בע"מ הסטארט אפ או כל עסק אחר קיימת חשיבות לערוך הסכם ממון.
אם לא ערכתם הסכם ממון כל שבת הזוג תצטרך לעשות הינו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בתובענה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בנכס והנה לנו בעיה משפטית רצינית ביותר. יצויין כי האישה תוכל לקבל מחצית מהמניות בחברה גם אם מניותיה אינן רשומות בפועל על שמה ברשם החברות, ואולי היא אפילו לא ביקרה במשרדי החברה מימיה.
.רשימת עו"ד מומלצים יחסי ממון של ידועים בציבור
עו"ד רחל שחר רחוב יפה נוף 64 קריית אונו 03-7949755
עו"ד הילה אקרמן קריית אונו 03-7949755
עו"ד ונוטריון גפרי לוי מומחה 03-7949755
מרכז מידע טלפוני למענה לשאלות בנושא ירושת בן זוג 03-7949755
מרכז מידע טלפוני לפניות בנושא צווי ירושה 03-7949755
מרכז מידע טלפוני לדיווח על השתלטות לירושה וייעוץ 03-7949755
מרכז מידע טלפוני לדיווח על השפעה בלתי הוגנת 03-7949755
עו״ד ונוטריונית רחל שחר, המופיעה בדירוג הבינלאומי של 50 המשרדים המובילים בישראל, נמנית עם המומחיות הבולטות בדיני משפחה, ירושה, צוואות ואפוטרופסות. בעלת ניסיון רב בליטיגציה מורכבת, עריכת צוואות מכל הסוגים, תכנון ירושה אסטרטגי, וניהול עיזבונות בישראל ובחו״ל.
המשרד מתמחה גם בהתנגדויות לצוואות, ובייצוג בתיקים העוסקים בהשפעה בלתי הוגנת, כשירות, פגמים בצוואה וסכסוכים בין יורשים — לצד כתיבת מדריך מקצועי בתחום זה, המשמש עורכי דין וסטודנטים.
אנו מלווים משפחות, יורשים ולקוחות בינלאומיים ומספקים שירות מקיף הכולל:
הגישה שלנו משלבת מקצוענות ללא פשרות, דיסקרטיות מלאה וזמינות אישית — כדי להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.הגישה במשרד מבוססת על שילוב של עומק משפטי, חשיבה אסטרטגית, רגישות למצבים משפחתיים מורכבים ועמידה בלתי מתפשרת בסטנדרט מקצועי גבוה. כל זאת לצד דיסקרטיות מלאה, זמינות גבוהה ויחס אישי, שמטרתם להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
