ייפוי כוח מתמשך הוא כלי חשוב ויקר ערך לאוטונומיה שלנו עריכת ייפוי כח מתמשך יכולה להפוך את ההזדקנות לקלה ופשוטה עבור כולם. הקורונה לימדה את כולנו את רמת ההפכפות האפשרית בחיינו ולכן אנו מאמינים כי ייפוי כח מתמשך הוא מסמך חובה לכולם.
משרדנו משרד עורך דין נוטריון רחל שחר עתיר ניסיון בתחום ייפוי כוח מתמשך מסייע ללקוחותיו וחוסך לחלוטין את הצורך בהגעה למשרד עורך הדין שכן ניתן להזמין את השירות ישירות הביתה ללא כל תוספת עלות.
צרו קשר עוד היום עם אחד מנציגינו בטלפון 03-7949755 וצאו לדרך בטוחה יותר עם ייפוי כוח מתמשך
חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות שנחקק בשנת 1962, מאפשר מינוי של אפוטרופוס על אדם בשני מצבים: הראשון הוא כאשר מדובר באדם בגיר שאיננו יכול באופן קבוע או בדרך ארעי לדאוג לחלק מהעניינים שלו או בכולם ואין מי שמוסמך לדאוג להם במקומו.
הענין השני אליו מתייחס חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות השני הוא כאשר מדובר על פסול דין אשר מחמת מחלת נפש או לקוי כלשהו בשכלו לא מסוגל לדאוג לעניינים שלו.
ייפוי כוח מתמשך הוא מסמך משפטי אשר מהווה חלופה למינוי אפוטרופוס. י
יפוי הכוח המאפשר לכל אדם בגיר, לקבוע מי יטפל בענייניו בעתיד, אם וכאשר לא יוכל לטפל בהם בעצמו.
מיופה כוח, יהיה מוסמך לפעול בשם אותו אדם בעתיד כאשר לא יוכל עוד לקבל או לבצע החלטות הנוגעות לעינינו בעצמו, ייפוי כוח מתמשך יכול להתייחס לעניינים רפואיים, אישיים או רכושיים – או רק לחלקם.
ייפוי כוח מתמשך יכול לכלול גם "הנחיות מקדימות", בהן יורה האדם אשר עורך את ייפוי הכוח איך הוא מבקש ממיופה הכוח לפעול בעתיד.
כאמור, ייפוי כוח מתמשך הוא בעצם מסמך משפטי אשר מאפשר לכל אדם מעל גיל 18 לקבוע כיצד ועל ידי מי יטופלו כל העניינים שלו בעתיד ובמידה והוא יגיע למצב שהוא לא יכול לטפל בהם בעצמו.
התנאי המרכזי לעריכת ייפוי כוח מתמשך הוא שהאדם אשר עורך את הייפוי כוח המתמשך מבין באותה נקודת זמן את המשמעות, המטרות והתוצאות של מתן ייפוי כח מתמשך. [
אחד היתרונות המשמעותיים הגלומים בעריכת ייפוי כוח מתמשך היא העובדה שנמנעות מלחמות עתידיות בין הילדים שכן ההוראות ברורות מאוד.
האדם אשר עורך ייפוי כוח מתמשך בוחר מרצון בשלב שבו הוא מבין ויכול לקבל החלטות שקולות והגיוניות מי הוא רוצה שיטפל בענייניים שלו וכיצד היה רוצה שיטופלו. העניינים שלו כוללים כמובן את כל העניינים האישיים, לרבות העניינים הרפואיים והרכושיים פן מלא או חלקי.
על מיופה הכח, האדם אשר התמנה על ידי הממנה, לפעול בהתאם להנחיות המדויקות של מייפה הכח.
יש לחתום ולאשר בכתב בפני עורך דין אשר עבר הסמכה מיוחדת במסלול ייפוי כוח מתמשך או בפני בעל מקצוע בייפוי כוח רפואי כי הוא מסכים לתוכן של ייפוי הכוח המתמשך.
יחד עם זאת אם קיימת בעיה בביצוע ייפוי הכוח המתמשך שבגללה לא ניתן להוציא אל הפועל את ההנחיות אשר העניק אותו אדם, במקרה כזה, מיופה הכוח יכול לפנות לבית המשפט לענייני משפחה על מנת שבית המשפט לענייני משפחה יתן פסק דין בו הוא מורה לו כיצד לפעול.
כל אדם יכול לקבוע ייפויי כוח מתמשך בעניינים אישיים אשר מתייחסים לרווחה האישית שלו, לצרכים היום יומיים שלו, לעניינים הגופניים שלו, לעניינים החברתיים וכיו"ב. כך למשל, אדם יכול לקבוע אם ברצונו לעבור לבית אבות או שהוא כמו כן, ניתן לערוך ייפוי כח מתמשך רפואי אשר מתייחס לעניינים הבריאותיים של האדם בלבד.
סוג נוסף של ייפוי כח מתמשך הוא ייפוי כח בענייני רכוש הכולל את כל מה שקשור לטיפול בנכסים ובהתחייבויות של האדם.
הממנה יכול לקבוע כי מיופה הכוח הוא האדם שיהיה מוסמך לקבל כל החלטה עתידית ולהשאיר לו את שיקול הדעת לגבי התוכן של ההחלטות או שהוא יכול לפרט באופן ספציפי מהו רצונו לגבי תוכן ההחלטות שיתקבלו בנושאים השונים באמצעות קביעת הנחיות מקדימות.
מניסיוני קביעת הנחיות מקדימות היא חשובה על מנת לאפשר לאדם הממונה מכוח ייפוי כוח מתמשך לדעת כיצד לפעול ואיזה החלטות לקבל.
על מנת לערוך ייפוי כוח מתמשך יש לבחור עורך דין מקצועי לענייני משפחה אשר עבר הכשרה של האפוטרופוס הכללי.
ייפוי כוח מתמשך יש להפקיד אצל האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים באמצעות הפקדה מקוונת על ידי עו"ד בעל כרטיס חכם או באופן אישי על ידי הממנה. לאחר שהאפוטרופוס הכללי יקבל את העותק המקורי של הבקשה הוא יטפל בה ובסוף הטיפול תשלח הודעה לממנה עם העתק לעורך הדין על אישור או דחיה של בקשת ההפקדה.
אם אתם מחפשים עו"ד ייפוי כוח מתמשך כדאי שתבחרו את עורך דין לענייני משפחה רחל שחר אשר ידועה כטובה והמקצועית ביותר בכל העניינים הנוגעים לדיני משפחה.
סוגיי ושאלה זו עלתה בענין שהגיע לשולחנו של סגן הנשיא אסף זגורי.
בהתאם לתיקון (שפורסם ביום 11/04/2016) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס' 18), התשע"ב – 2016, סעיף 33א, בעניין שיקול דעת בית המשפט במינוי אפוטרופוס לבגיר, עלי לבחון את התנאים האמורים ולמצוא כי:
א. ללא המינוי עלולים להיפגע זכויות ו/או צרכים ו/או אינטרסים של פלונית.
ב. לא קיים ייפוי כוח מתמשך לענייניה של פלונית.
ג. לא ניתן להשיג את מטרת המבוקש ולשמור על טובתה של פלונית בדרך הפוגעת פחות.
ד. עקב מצבה הרפואי של פלונית אין באפשרותו לדאוג לענייניו ואין מי שמוכן ומסוגל לעשות זאת בלא מינוי כאפוטרופוס.
רק בהתקיים תנאים אלה ניתן למנות אפוטרופוס וגם אז יש לשקול לאיזה תחום, לאיזה היקף, לאיזו תקופת זמן?
כבוד השפוט אסף זגורי הסביר כי "באופן אירוני, אחת המגרעות של ההליך השיפוטי בענייני האפוטרופסות הינה השיפוטיות עצמה. לא שיפוטיות במובן של קבלת ההחלטה, אלא שיפוטיות במובן הביקורתי והיחסי של המילה.
אמנם, הנני שופט שאמור להכריע בעניינה של פלונית, ברם מחוייב אני להיזהר משיפוטיות כלפי אורח חייה. עלי לזכור כי משך שנים רבות חיה פלונית באופן שבו היא חיה. כך בחרה, זוהי זכותה. עלי להיזהר מפטרנליזם וקביעת "מה הנכון" עבור פלונית מקום שעבורה קביעה שכזו היא גזירת מוות במקרה הרע ורמיסת זכויות פוגענית ופולשנית במקרה הפחות רע. אמנם לבית משפט סמכות למנות אפוטרופוס, אך זו אינה צריכה להיות ברירת מחדל ראשונה רק בשל אורח החיים של פלונית "שהינו שונה" או נראה "אקסצנטרי".
רוב האנשים אינם אגרנים. אז מה? האם בשל כך יש לקבוע כי יש להתערב באוטונומיה שלה ולהחליט מה תחזיק בביתה? אלמלא הסכנה לבריאותה של פלונית לא הייתי מתערב כלל באורח חייה, ברם ניכר כי הדבר חיוני בנסיבות שלפניי.
כשאני בוחן נסיבות מקרה זה, אני מגיע למסקנה שמעבר לתנאים שנקבעו בתיקון 18 בדבר מינוי אפוטרופוס לבגיר, יש לקרוא אל תוכם תנאי נוסף של היעדר שיפוטיות כלפי אורח החיים של האדם שעניינו נדון בפניי. אמור מעתה, הצלת חיים ושיפור איכות החיים של האדם, כן ובזהירות רבה, רמיסת חייו רק כיוון שהאחר (עו"ס אפוט' לדין, ואף בימ"ש) חושב אחרת, ממש לא. מינוי אפוטרופוס או הגבלת זכויות אחרת בהליך זה צריכה להיעשות לשם הצלת חיים, שמירת החיים והבריאות, שמירת איכות החיים ולא לשם אכיפת סגנון החיים שהחברה בוחרת עבור האדם. האדם הוא הריבון על עצמו, כל עוד אינו מהווה סכנה לעצמו ולאחר.
וממשיך כבוד השופט זגורי בפסק דינו ואומר:
"התהליך המחשבתי לעיל מלמד גם על אופן הפעלת שיקול הדעת והחובה להיזהר במתן הכרעות נמהרות ובלתי מבוססות דיין בענייני אפוטרופסות ; לעתים מזומנות מדי, קריאת המסמכים הרפואיים, התסקיר ואף קיום דיון עם אותם גורמים במעמד הצדדים מחזקים נטייה מוקדמת לעבר מינוי אפוטרופוס לאדם מתוך אותה נקודה שיפוטית כי בכך אנו החברה, מסייעים לאותו אדם, שומרים עליו, מגנים עליו מפני ניצול, מאריכים את חייו, משפרים את איכותם.
חייבים אנו לזכור את הקשר נפש-גוף. אי אפשר להציל האחד ולפגוע באחר. הנה שוב מדוע עיקרון ההשתתפות בהליך של אותו אדם צריך להיות עיקרון מקודש. על בתי המשפט ללמוד את הנעשה בחיי האדם מתוך סביבתו הטבעית, מתוך נקודת ראותו שלו, מתוך המבט שלו על החיים ועל התהליך המשפטי.
במהלך כל הדרך מחוייב בית המשפט להזהיר עצמו מלנהוג בשיפוטיות במובן הביקורתי של המילה, לאורך כל הדרך מצווים כולנו לזכור לכבד את הדרך שאותה אדם בחר לעצמו בחייו (גם במקרים של כמעט אפס מודעות עצמית וגם במקרים ש"אנו" – החברה חושבים שמדובר בדרך מזעזעת לחיות את החיים). ההתערבות בחיי אותו אדם עלולה לטלטלו מן הקצה אל הקצה. היא יכולה להציל את גופו אך להרוג את נשמתו. מדובר באיזון עדין שיש לערוך.
"אך באשר לשאלת מקום שהותה של פלונית כאן איני מקבל את עמדת כל הגורמים שסבורים שיש להעבירה למוסד סיעודי ועוד בכפייה תוך שימוש בכח סביר, שכן היא מתנגדת לכך. ראשית, פלונית מבינה את המשמעות של להילקח מהבית. היא מבינה מה זה מוסד. שנית, פלונית מביעה רצון נחרץ להישאר בביתה. אם יש אפשרות לקיים את רצונה תוך שמירה על חייה, זו האפשרות הראשונה והיחידה שיש לבחור בה. את אותם משאבים מרובים ויקרים שהייתה החברה אמורה להשקיע בפלונית באם תשהה בבית סיעודי, יש להשקיע בפלונית בביתה ונראה כי אלו יהיו בעלויות פחותות (אם מכך מודאגת החברה). התועלות עבור פלונית יהיו עצומות.
"מעבר לטראומה הבלתי מתוארת של לקיחת אדם ממקום חפצו ומביתו מבצרו, בניגוד לרצונו, חשוב לזכור את הסיכון הנשקף מאותו מהלך עבור האדם אותו מבקשים "לשנע" משל לא היה זה אדם עם רצונות והבנה מהם. נראה לבית המשפט, כי מהלך שכזה אינו יכול להתקבל בשוויון נפש, לא על ידי עו"ס , לא על ידי אפוטרופוס, לא על ידי אפוטרופוס לדין וגם לא על ידיד בית משפט. מדובר במהלך מורכב, קריטי לחיי האדם, משנה חיים שעלול גם לפגוע בבריאותו הנפשית. חשוב שאנשי מקצוע מתום הגרונטולוגיה והרפואה של הזיקנה והנפש יקחו חלק בתהליך שכזה ויחוו דעתם, מה מעבר שכזה מהבית למוסד יוכל לעשות לאותו אדם. מהו מאזן הנזקים במקרים שכזה. תמונה שכזו כלל לא הוצגה בפניי בהליך זה ולאחר מפגש עם פלונית נראה כי אף מוקדם לשקול אותו על הפרק כלל, שכן לא מוצו כלל אפשרויות הטיפול והסיוע לפלונית בקהילה (וגם זה אחד המבחנים שצריך לשמש את בית המשפט בבואו לשקול הוצאה חוץ ביתית למוסד).
הנה כי כן, על תהליך השיפוטי בדבר קביעת מקום שהותו של אדם (זקן או צעיר) שיש אמנם צורך במינוי אפוטרופוס על ענייניו, להיות תהליך זהיר. בהגדרה מדובר בתהליך שכורך בחובו הפרת זכויות חוקיות ובעיקר זכויות אנושיות בסיסיות ובהן בידוד חברתי, הגבלת תנועה, כפיית אורח חיים וצורת מגורים ונטילת האוטונומיה וקבלת ההחלטות במקום האדם (ראה גרונטלוגיה מעשית, חלק א', פרק 26, שרה אלון, התעללות בזקנים והזנחתם – ממדים ודרכי התמודדות, 445 בעמ' 449). כל שקילה של הוצאה למוסד חייבת לקחת בחשבון את ההשלכות האפשריות של הפיכת האדם מאדון לעצמו בביתו, לעוד דייר/מספר בבית סיעודי. מאפייני המסגרת, טובה ומתקדמת עד כמה שתוכל להיות בעידן הנוכחי, הינם תמיד מאפיינים של מסגרת. היא טוטאלית. נהלים נוקשים (שעות הארוחה, שעות הפעילות, שעות הטיפול, אופן ביצועו ועוד). קיים מרחק מובחן בין הצוות לבין הדיירים ובין הדיירים לבין העולם החיצון. במסגרות אלה יש חדירה לפרטיות והפרת זכויות בסיסיות ולדיירים יש תחושת חוסר שליטה על חייהם. אני מבקש להדגיש בכך את חששי מפני סכנות תהליך ה-institulization של האדם (ראו בהרחבה ולמדו: א. גופמן, על מאפייני המוסדות הטוטאליים, (2006)). יש לזכור עוד שרוב האנשים שמגיעים לבתי אבות נעדרים עורף תומך, רבים מהם לוקים בדימנציה, רבים מהם תשושי נפש ו/או סיעודיים והרי ידוע גם על מקרים של התעללות בחסרי ישע במוסדות אלו (ראו שם, בעמ' 469). יש מקרים ושילוב של אדם בבית סיעודי מצליח, יש מקרים שלא. ברור שבמקרים של אי שיתוף פעולה ואף התנגדות, התחזית לבחינת סיכויי ההצלחה הופכת לקשה עוד יותר.
לאור כל האמור לעיל, אני בהחלט רואה לנכון לקבוע כי פלונית זקוקה למינוי אפוטרופוס אך בה בעת מבהיר, כי לא ייעשה שינוי במקום שהייתה ללא פניה לבית המשפט וללא קבלת חוות דעת מתאימה לעניין ההשלכות של מהלך שכזה עליה וככלל מהלך שכזה כלל לא יינקט לפני שמוצו כל הנסיונות בקהילה לשפר את תנאי ואיכות חייה עם מינימום פגיעה בה ובאוטונומיה.
בהתאם לאמור אני ממנה בזה את המבקש בנה של פלונית, מר פלוני אפוטרופוס קבוע על ענייניה האישיים, הרפואיים והרכושיים, של אמו פלונית.
עם זאת חרף המינוי – מובהר כי לא ייעשה שינוי במקום המגורים של פלונית מבלי לקבל תחילה את אישורו של ביהמ"ש.
אני רואה לנכון להורות בזה לאפוטרופוס של פלונית ולשירותי הרווחה שיסייעו לו בכך להפוך את דירת פלונית לראויה למגורים.
במסגרת המינוי על המבקש לפעול להבאת חברה חיצונית לפינוי כל הפסולת מהדירה ובפרט מהחדר שלא ניתן להיכנס אליו, הגם אם לצורך העניין יהא עליו לקחת את פלונית לפנסיון למספר ימים.
עוד בעניין הפינוי, הנני מורה למח' התברואה של עיריית *** לעזור גם בהרחקת ופינוי החתולים בהתאם לשיקול דעתו של המבקש.
אני מחייב המבקש לבחור עם פלונית 2 חתולים שהיא מעוניינת להמשיך לטפל בהם.
אני מחייב את המבקש לדאוג לאיזון תרופתי של פלונית שיכול ויקל על התנהלותה ביומיום, ולדאוג למיצוי מלוא זכויותיה של פלונית מהמוסדות השונים.
הנני מורה לעו"ס ולאפוטרופא לדין לעשות כל שלאל בידן על מנת לכוון את המבקש לפעול למיצוי זכויותיה ואכיפת האמור בפס"ד זה.
אני מורה לאפוט' של פלונית לעדכן את בית המשפט בתוך 45 יום מהיום בדבר מצבה של הדירה ושל פלונית.
פלונית אינה מסוגלת ככל הנראה להבין הכרעתי זו, למרות שביקשתי לכתוב אותה בראש ובראשונה עבורה. אני תקוה כי בעשותי כן, יישמרו לה חייה של פלונית והאוטונומיה שלה, עם מינימום פגיעה וכי למעט ניקיון ביתה של פלונית והפחתה במספר החתולים שישכנו בו, היא כמעט לא תשים לב שהתערבתי בהם.
מוזמנים לצפות בסרטון הסבר שערכנו עבורכם בנושא ייפוי כוח מתמשך אנא כנסו לערוץ היו טיוב שלנו
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
