כושר השתכרות ונכסי קריירה בגירושים:
במהלך הנישואים, בני זוג רבים משקיעים מאמצים משותפים בפיתוח הקריירה וההשתכרות של אחד מהם או שניהם. כושר השתכרות הוא מושג המתאר את היכולת של אדם להרוויח כסף על בסיס הכישורים, הניסיון המקצועי, ההשכלה, והמוניטין שצבר במהלך חייו, ובפרט בתקופת הנישואים. מדובר ב"נכס" שממשיך להניב פירות גם אחרי פירוק הקשר הזוגי.
בגירושים, ובמיוחד בגירושי הייטק, בהם אחד מבני הזוג (לעיתים קרובות המועסק בתחום הטכנולוגי) עשוי לפתח קריירה מצליחה עם הכנסות גבוהות, עולה השאלה כיצד יש להתייחס לכושר השתכרות שנצבר במשותף במהלך הנישואין. בתי המשפט מכירים בכך שכשם שנכסים מוחשיים כמו דירות וחסכונות מתחלקים בין בני הזוג, כך גם נכסי קריירה וכושר השתכרות שנצברו במשותף צריכים להילקח בחשבון בעת חלוקת הרכוש.
חלוקת כושר השתכרות בגירושים:
בני זוג אשר חיו יחד ופיתחו קריירה עשויים להגיע לגירושין כאשר כושר ההשתכרות של אחד מהם גבוה בהרבה מזה של השני. לעיתים, בן זוג אחד מוותר על הזדמנויות קריירה אישיות כדי לתמוך במשפחה, ובכך תורם להצלחה המקצועית של בן הזוג השני. במצבים כאלה, כאשר מגיעים לגירושין, יש להתחשב בתרומת הזמן והמאמץ של בן הזוג השני לפיתוח הקריירה של הראשון.
בתי המשפט התייחסו לכושר השתכרות כנכס "לא מוחשי" אשר נבנה במאמץ משותף של שני בני הזוג, ולכן יש לראות בו פרי של הנישואים שמגיע לשני הצדדים. גישה זו מבוססת על הרעיון שההצלחה הכלכלית של אחד מבני הזוג אינה תוצאה בלעדית של מאמציו האישיים, אלא של תרומת הצד השני בניהול הבית ובתמיכה רגשית או אחרת.
כושר השתכרות ונכסי קריירה בגירושי הייטק:
בעולם ההייטק, בו לעיתים קרובות קיימים פערים כלכליים משמעותיים בין בני הזוג בשל אופי העבודה והכנסות גבוהות יותר של אחד מהם, עקרון כושר ההשתכרות הופך חשוב במיוחד. ההשקעה בקריירה, כמו רכישת השכלה, קידום מקצועי ומוניטין, מהווים נכסים כלכליים משמעותיים שאי אפשר להתעלם מהם בעת פירוק הנישואים.
בתי המשפט רואים בגירושי הייטק את הצורך להחיל עקרון זה באופן שיאזן בין בני הזוג, כדי למנוע מצב בו בן זוג אחד, בדרך כלל זה שתמך ואפשר את פיתוח הקריירה של השני, נותר ללא אמצעים כלכליים מספקים לאחר הגירושים. חלוקת נכסי הקריירה נועדה למנוע את הפערים שנוצרו במהלך הנישואין, במיוחד כאשר אחד מבני הזוג ויתר על קריירה אישית לטובת פרנסתה של המשפחה.
חלוקת אופציות ומניות ונכסי קריירה בגירושי הייטק
במהלך גירושין, במיוחד אצל עובדי הייטק, ישנם שני נושאים עיקריים:
- חלוקת אופציות ומניות – כשעובד הייטק מקבל אופציות או מניות, הן לרוב שוות כסף. כשזוג מתגרש, יש לחשב את הערך של אותן אופציות ולהחליט איך לחלקן בין בני הזוג.
- נכסי קריירה – זה מתייחס לכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג. הכוונה היא שבמהלך הנישואין, אחד מבני הזוג ייתכן והתקדם בקריירה שלו בעזרת השני (למשל, אחד עבד והשני טיפל בבית). כשמתגרשים, לפעמים מחליטים שגם הכושר הכלכלי שנצבר שייך לשני בני הזוג.
הכושר להשתכר
השופט ריבלין מזכיר ש"כושר השתכרות" הוא נכס אישי. כלומר, אם אחד מבני הזוג למד, פיתח קריירה והעלה את היכולת שלו להרוויח, זה נעשה בעזרת תמיכה של בן הזוג השני, ולכן צריך להתייחס לכך כחלק מהרכוש המשותף.
גירושי הייטק מול גירושים רגילים-טבלת הסברים
בזוגות רגילים וגם בזוגות הייטק, קיים עקרון של שיתוף ברכוש – כל מה שנצבר ביחד במהלך הנישואין שייך לשני הצדדים. הדבר נכון גם לכושר ההשתכרות. אם אחד מבני הזוג פיתח קריירה מצליחה, השני זכאי להרוויח מזה.
| נושא | גירושי הייטק | גירושים רגילים |
|---|---|---|
| אופציות ומניות | חלוקה של אופציות ומניות, עם תנאים למימוש | התמקדות בנכסים מוחשיים כמו דירות ורכבים |
| כושר השתכרות | כושר השתכרות גבוה ופערים כלכליים משמעותיים | פערים קטנים או לא קיימים בכושר ההשתכרות |
| נכסי קריירה | מוניטין, ניסיון והשכלה נחשבים לנכסים חשובים | פחות דומיננטיים ונפוצים |
| תמיכת בן הזוג השני | ויתור על קריירה אישית לתמיכה בקריירה של בן הזוג | פחות נפוץ כאשר שני בני הזוג עובדים |
| מורכבות משפטית | מורכב יותר בשל הערכת שווי נכסים לא מוחשיים | תהליך פשוט יותר המתבסס על נכסים מוחשיים |
| מעמד בין-לאומי | חברות בין-לאומיות ותגמול במטבעות זרים | חלוקה לפי הדין והמטבע המקומי |
נכסי קריירה
"נכסי קריירה" הם לא נכסים מוחשיים כמו בית או רכב. מדובר בכושר ההשתכרות שנרכש במהלך הנישואין, באמצעות לימודים, ניסיון מקצועי או מוניטין שנצבר. אף אחד מבני הזוג לא "בעלים" על כושר ההשתכרות של השני, אבל עדיין יש לבחון איך לפצות את בן הזוג השני אם הוא עזר לקריירה להתפתח.
פערים כלכליים בגירושין
במהלך גירושין, בתי המשפט בוחנים את הפערים הכלכליים שנוצרו בין בני הזוג, ומתחשבים בפרמטרים כמו:
- משך הנישואין
- גילם של בני הזוג
- הפרשי ההכנסות ביניהם
- השכלה ומוניטין
- הקרבות שכל אחד עשה למען האחר
איך מחשבים פערי שכר בגירושין?
הערכת "נכסי קריירה" היא משימה מורכבת. אין נוסחה מדויקת לחישוב, אבל בתי המשפט משתמשים באומדנים ובוחנים את ההתקדמות של אחד מבני הזוג במהלך הנישואין.
סיכום:
בגירושי הייטק, כמו בכל גירושין, יש להתייחס לא רק לנכסים הפיזיים המשותפים, אלא גם לכושר ההשתכרות ונכסי הקריירה שנצברו במהלך הנישואים. בתי המשפט מכירים בכך שהנכסים הללו נבנו במאמץ משותף, ולכן חלוקתם צריכה לשקף את התרומה של שני בני הזוג להצלחה המקצועית והכלכלית. עקרון זה נועד לשמור על שוויון והגינות בין הצדדים, במיוחד כאשר קיימים פערים משמעותיים בכושר ההשתכרות.
בגירושי הייטק ישנם שני פרמטרים שבית המשפט העליון וכן בתי המשפט לענייני משפחה התייחסו אליהם:
הפרמטר הראשון הוא חלוקת אופציות ומניות והפרמטר השני הינו נכסי קריירה.
פסקי הדין המובאים להלן מסבירים באריכות על התייחסות בתי המשפט לשני פרמטרים אלה.
219. במשולב עם זאת, מזכיר כב' השופט ריבלין את העיקרון המשפטי, לפיו "כושר השתכרות הוא נכס השייך לאדם", מאחר ורכישת השכלה ופיתוח כושר השתכרות מצריך זמן וכסף, כל זוג מחליט כיצד להשקיע באותו נושא. לכן, כאשר עולה כושר השתכרות של מי מהם עולה, הדבר נובע מעמל משותף של שניהם, שכן, "ה'קריירה' של אותו פרט לא נועדה אך לשם הערך האינדיווידואלי הטמון בה, אלא גם לשם הערך הקולקטיבי – פרנסתו של בן הזוג השני ופרנסתה של המשפחה כולה. אכן, הזמן ה'משפחתי' הוא אחד, והוא נוצר בשניים. היכולת של כל אחד מבני הזוג להשיא את יכולת ההשתכרות שלו תלויה לא מעט בתרומת-זמן (ומשאבים אחרים) מצדו של בן הזוג האחר".
הליכי גירושין של עובדי הייטק מה ההבדל לעומת עובד רגיל?
220. "הלכת השיתוף מורה אותנו כי בני זוג המקיימים חיי-זוגיות תקינים – נכס שרכשו במאמץ משותף חזקה שהוא שייך לשניהם בחלקים שווים. לאור הדברים שאמרנו, והדברים שעוד נֹאמר, איננו רואים טעם של ממש מדוע – על דרך הכלל – לא להחיל את ההיגיון הגלום בחזקה זו גם על ההנאה מ'נכסי קריירה'. ברי, כי המונחים 'שיתוף' ו'בעלות' אינם חלים במלוא היקפם על 'נכסי קריירה'.
אין בן הזוג האחד בבחינת 'בעלים' של מקצת מכושר ההשתכרות של בן הזוג האחר. ענייננו אינו בהחלת חזקת השיתוף כפשוטה, אלא בבחינת התוצאות הנובעות מן ההיגיון הגלום בה ביחס ל'נכסי הקריירה'.
כפי שעוד יוסבר, לפי דרכה של הלכת השיתוף, אין לשלול מבן הזוג האחד את חלקו בפירות נכסי הקריירה של בן הזוג האחר, זאת בעבור התמיכה והעזרה שהוא העניק לו, לאמור: בעבור חלקו של הקשר הזוגי בשיפור כושר השתכרותו.
גם את 'נכסי הקריירה' עשויים בני הזוג לרכוש יחד. משידענו כי בייסודה של חזקת השיתוף מונחת הסכמה מכללא בין בני הזוג, אזי כפי שמנסיבות חיי הנישואין – אורח הנישואין התקין והמאמץ המשותף – ניתן לאתר הסכמה לשיתוף בדירת המגורים או בעסק, כך הוא גם באשר לפירות הצומחים מכושר ההשתכרות שנרכש בצוותא. בפרפראזה על שאלתו של הנשיא אגרנט שהובאה לעיל: על דרך הכלל, אילו הוצגה לצדדים, בזמן הרלבנטי, השאלה, מי אמור ליהנות מהצלחתו המקצועית של האחד, כי אז היו עונים: כמובן ששנינו – התקדמותו המקצועית נועדה לפרנסת המשפחה כולה. התחשבנות על תרומה אינדיווידואלית אינה עולה בקנה אחד עם אופיים הרווח של הנישואין. ככל שצדדים רוצים להיכנס למסגרת של נישואין ולקבוע הסדר אחר ביניהם, עליהם להסכים על כך מפורשות. במסגרת אותו 'הסכם מכללא', כך נראה, אין זה סביר לומר שבן-זוג אחד הסכים לוותר מעצמו ולסייע בפיתוח כושר ההשתכרות של בן-הזוג האחר, מבלי שהובטח לו ליהנות מכך במקרה של גירושין
גירושי הייטק ונכסי קריירה
"החלת הלכת השיתוף על כושר השתכרות מוגבר ראויה גם בראי עקרון השוויון. 'אי-הכללתה של יכולת ההשתכרות המוגברת של בן-הזוג שההון האנושי שלו פותח בתקופת הנישואים מהווה ניצול של בן-הזוג האחר, שכן במצב זה הסכמתו ליטול על עצמו נטלים עודפים עולה כדי הקרבה עצמית. ברוב המקרים, בן-זוג זה הוא אישה (במיוחד כאשר עסקינן בנישואי עקרת-בית), ועל-כן אי-הכללת הרכיב של יכולת ההשתכרות מביאה לידי מיסודו של היעדר השוויון המגדרי' (ח' דגן, קניין על פרשת דרכים (תשס"ה, בעמ' 477. ראו גם א' רוזן-צבי, יחסי ממון בין בני זוג, בעמ' 19-18 (תשמ"ב)). בספרות הזרה מתוארת תופעה של הרעה במצבן הכלכלי של נשים לאחר גירושין והיווצרות פער משמעותי בינן לבין גברים (על כך ראו שחר ליפשיץ, 'על נכסי עבר, על נכסי עתיד ועל הפילוסופיה של חזקת השיתוף', משפטים, כרך לד' (תשס"ה, 627, בעמ' 729-728). יש שקושרים תופעה זו לכך שנשים מקבלות אמנם מחצית מהנכסים המוחשיים במסגרת הגירושין, אך הן נותרות עם מקורות פרנסה עתידיים פחותים מאלה של בני-זוגן, אשר פיתחו את כושר השתכרותם במהלך הנישואין. ברי כי שיפור כושר ההשתכרות של אחד מבני הזוג במהלך הנישואין עשוי ליצור פער מבחינת היכולת הכלכלית של בני הזוג. מסגרת הנישואין, על דרך הכלל, היא מסגרת שוויונית. בני הזוג פועלים יחד כשווים, במאמץ משותף. שוויון זה, לפחות בחלקו, צריך להישמר גם כאשר ניתק הקשר הזוגי. היגיון זה עמד ביסוד החלת הלכת השיתוף גם על נכסים עסקיים (ראו למשל: ע"א 3563/92 גיטלר נ' גיטלר, פ"ד מח(5) 489, 498-496)".
נכסי קריירה לא רק בגירושי הייטק
"הנה כי כן, כפי שראינו, בנסיבות מסויימות, עשויים בני-זוג לעמול יחד, תוך מאמץ משותף, על הגברת כושר השתכרותו של אחד מהם. להשקעה זו פוטנציאל כלכלי ניכר. אם יפורק הקשר הזוגי מבלי שהיא תובא בחשבון, ייוצר פער בין שני בני-הזוג, ההולכים כל אחד לדרכו. 'נכסי הקריירה' שנצברו אצל אחד מבני הזוג הינם פרי השילוב בין מקורות שונים, שתמיכתו של קשר הנישואין הוא אך אחד מהם. חלק זה ראוי להביא בחשבון המשאבים העומדים לרשותם של בני הזוג, עת מפורק הקשר הזוגי. כל שאמרנו – כברירת מחדל, עליה יכולים הצדדים להתנות לפי הוראות הדין".
מהם אותם נכסי קריירה? מה כוללת תביעה לכושר השתכרות בגירושין?
מהם 'נכסי הקריירה'? מבלי להציב רשימה סגורה, נבהיר כי עוסקים אנו בכושרו של האדם להשתכר, קרי: בשיפור הכושר להשתכר במהלך הנישואין. כושר זה מורכב, על דרך הכלל, פרט לכישוריו של האדם, גם מיסודות נוספים ובעיקר השכלה, ניסיון ומוניטין שנרכשו לאורך תקופת הקשר הזוגי. ברי כי אלה קשורים זה לזה ועשויה להיות ביניהם חפיפה – כך למשל, המוניטין שאדם רוכש, השכלתו וניסיונו, אינם בהכרח מרכיבים נפרדים.
'נכסי הקריירה' , כפי שראינו, הם נכסים אישיים. הם טבועים באדם. להבדיל מנכסים אחרים שצוברים בני הזוג, אין זו שותפות הצריכה פירוק. התפישה המתאימה לחלוקת 'נכסי הקריירה', גם בגדר הלכת השיתוף, דומה לזו הגלומה בהסדר איזון המשאבים. יש לבחון את הפער שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין, ולאזן אותו בכסף או בשווה כסף. ודוק: מדובר אך ורק בפער שנוצר במהלך הנישואין, עקב הנישואין. יש לגרוע מן הפער הזה את התרומה לכושר ההשתכרות שבאה מכישרון אישי וכן את זו שנוצרה קודם לתחילת הקשר הזוגי או לאחר שפורק. יובהר, כי בדברנו על כושר השתכרות אין אנו עוסקים ב'נכס עתידי' כי אם בנכס בר-קיימא, שפירותיו יצמחו ויבשילו ברבות השנים. כושר ההשתכרות נוצר וקיים. הוצאתו 20אל הפועל היא שתעשה בעתיד. במובן זה, אין הוא שונה מכל נכס, שמחירו משקף את האפשרות להפיק ממנו רווחים בעתיד".
חישוב פערי שכר בגירושין איך נעשה? מה הפסיקה אומרת בנושא חלוקה בפועל של נכסי קריירה?
הנתונים שנלקחים בחשבון בנושא איזון נכסי קריירה הם:
משך תקופת הקשר הזוגי
גילם של בני הזוג ואופק השתכרותם
הפרשי ההשתכרות של בני הזוג
נתונים על רכישת השכלה ועל צבירה מוניטין וניסיון
מהו מרכיב הויתור שעשה כל אחד
"22. נדמה כי מגוון המקרים השונים שיכולים להתעורר הוא בלתי-מוגבל. כללי החלוקה והאיזון ייקבעו ממקרה למקרה. טוב לה להלכה שתתפתח עקב בצד אגודל. אין דומה המקרה של בני זוג שהתגרשו מספר שנים לאחר שנשאו למקרה של שניים שהתגרשו כעבור שני עשורים. אין דומה המקרה של בני זוג שפיתחו לעצמם קריירה במקביל, למקרה של בן זוג שוויתר על התפתחותו המקצועית על-מנת לאפשר לשותפו-לחיים לקדם את כושר השתכרותו לרווחת המשפחה. אין ספק, כי הערכה אקטוארית של שווי 'נכסי הקריירה', אשר נצברו על-ידי בני הזוג במהלך הנישואין, עלולה להיות קשה ואף בלתי-אפשרית. היו מי שסברו כי הקושי בהערכה זו מצדיק את שלילת ההכרה ב'נכסי הקריירה' כ'נכס' מנכסי בני-הזוג (ליפשיץ במאמרו הנ"ל, בעמ' 734). אנו איננו סבורים כך.
בירור הפער בכושר ההשתכרות שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין מבוסס תכופות על אמדן והשערה המביאים בחשבון מודדים רלבנטיים. אין זה מדע מדוייק. אכן, תרומתם של בני-זוג זה לזו וזו לזה, במישורים רבים וגם במישור המקצועי, היא תרומה בלתי-מוחשית. קשה לכמת אותה. בדומה לקושי בהערכת נזק שאינו נזק ממון – בדיני הנזיקין – כך גם אין מתקיימת נוסחה אקטוארית לזיהוי אותו חלק מנכסי הקריירה שהוא פועל יוצא של השיתוף הזוגי. אולם הקושי בהערכת חלקם של בני-הזוג אינו מאיין את הזכאות. שומת תשלומי האיזון תעשה, ממקרה למקרה, וניתן להניח כי תתגבשנה במהלך הזמן אמות מידה שתסייענה בהערכת התשלום. כעיקרון, ישנם מספר מודדים לחישוב. נקודת המוצא עשויה להימצא בפוטנציאל ההשתכרות של בן-הזוג, המבטא את מימוש נכסי הקריירה שנצברו. אולם פוטנציאל זה – יש לזכור ולהדגיש – מורכב לא רק מפרי המאמץ המשותף של בני-הזוג, אלא גם, ולעיתים בעיקר, מכישרון אישי, מיכולת הטבועה באדם וממרכיבים נוספים שאין להם תלות בקשר הזוגי. את אלה, וכן את אותו חלק מנכסי הקריירה שיש לייחס לתקופה שלפני תחילת הקשר הזוגי ולתקופה שלאחר סיומו, יש להוציא מגדר חשבון האיזון. החלק שנותר הוא התוצר של המאמץ המשותף, ואותו יש לחלק ברגיל בין בני-הזוג בחלקים שווים. עם זאת, יש להתחשב גם בנתונים נוספים, ובכללם: משך תקופת הקשר הזוגי, גילם של בני-הזוג ואופק השתכרותם, הפרשי ההשתכרות של בני-הזוג – בין ראשית הקשר הזוגי לבין סופו – נתונים על רכישת השכלה ועל צבירת ניסיון ומוניטין, וכן מרכיב הויתור שעשה כל אחד מבני-הזוג עבור העזר שכנגד – ככל שניתן לאתר מרכיב זה".
למידע נוסף ולייעוץ על ידי עורך דין הסכם גירושין בנושא, פנו לכותבת המאמר, עו"ד ונוטריון מוסמך משרד המשפטים רחל שחר עורך דין בקריית אונו ופתח תקווה