הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2002 מנישואיהם נולדו להם שלושה קטינים, ילידי 2004, 2006 ו-2009. בשנת 2016 הצדדים התגרשו. לא הייתה כל מחלוקת כי במהלך חיי הנישואין הבעל השקיע בדירת המגורים 240,000 ש"ח שקיבל ממכירת בית אמו. האם הבעל זכאי להשבתם?
11 שנה לפני שנישאו הצדדים, בשנת 1991, רכשו הוריו של הבעל דירה בלוד לטענת הבעל, בזמן ששהה בחו"ל הזכויות בדירה נרשמו במנהל מקרקעי ישראל על שם אמו ונמכרה שש שנים לאחר נישואי הצדדים. לא הייתה כל מחלוקת כי כספי התמורה בסך של 240,000 ₪, הועברו ע"י אימו ושימשו לרכישת ביתם המשותף של הצדדים.בנוסף, לא הייתה כל מחלוקת כי הצדדים לא חתמו על הסכם ממון במסגרת הליך הגירושין ובאמצעות עורך הדין לענייני גירושין של הצדדים נמכר בית המגורים המשותף בסך של 1,965,000 ₪. לאחר כיסוי המשכנתא, התמורה חולקה בחלקים שווים (כל צד קיבל סך של כ-513,000 ש"ח ₪), אולם נוכח המחלוקת באשר לסך של 240,000 ₪, נותר הסכום האמור בנאמנות בידי עוה"ד אשר יצג את הצדדים בעסקת המכר. יצויין כי לאור כל ההליך ניסו הצדדים להגיע להסכם גירושין ואולם ללא הצלחה ועל כן בית המשפט נתן פסק דין.
חלוקת רכוש בגירושין מה טענה האישה?
האישה טענה כי לאחר שהדירה בלוד נמכרה, תמורתה הועברה לחשבון התא המשפחתי בשנת 2008 ע"י הבעל, הסכום הוטמע ברכוש המשותף באמצעות רכישת הדירה המשותפת אשר הזכויות בה נרשמו בחלקים שווים ע"ש שני הצדדים. עוד טענה, כי כאשר הכניס הבעל את הכסף לחשבון התא המשפחתי המשותף, הוא לא טען שיצטרך להחזיר לאימו את הכסף, והענקת הסכום מהאם לא הותנתה בתנאי כלשהו. האישה טענה כי הסכום ניתן במתנה מאימו של הבעל לשני הצדדים גם יחד, וזאת לשם רכישת הדירה המשותפת. עם קבלת הסכום אמנם התובעת היתה ערה לתצהיר שערכה אימו של הבעל, לפיו הכסף ניתן במתנה לבעל, אולם לטענתה נאמר לה בע"פ כי הכסף ניתן לשני בני הזוג. האישה טענה בנוסף כי הדירה בלוד נמכרה בסך של 240,000 ₪ ולכל היותר, אף אם תתקבל טענת הבעל – הוא זכאי לסכום זה בלבד, ואין להצמידו למדד תשומות הבניה.
חלוקת רכוש בין בני זוג בעקבות גירושין – נכסים חיצוניים שהוטמעו ברכוש משותף – הדין החל:
הצדדים נישאו זל"ז בשנת 2002 ומשכך, חל עליהם משטר של איזון משאבים דחוי בהתאם להוראוות ס' 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. בהתאם לסעיף 5 (א) לחוק יחסי ממון, הכלל הוא כי עם פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג ל"מחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג", למעט נכסים מסוימים המפורט בחוק יחסי ממון, אשר מוצאים מבסיס האיזון.
וכך קובע ס' 5 לחוק יחסי ממון בנושא איזון משאבים בעת פקיעת נישואין
"(א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –
נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;
כב' השופט סארי ג'יוסי, פסק כי השקעה בלתי שוויונית ברכישת הדירה מהווה למעשה מתנה שהושלמה מקום שהדירה נרשמה בחלקים שווים והדבר מקים מחסום מלתבוע החזר המתנה. עוד נקבע, כי משנרכש נכס במשותף ונרשם במשותף אין כלל מקום לחקור מהו מקור הכספים אותם השקיע כל אחד מן הצדדים בנכס.
חלוקת רכוש בגירושין בית המשפט קובע כי אין להחזיר לבעל את הכספים שהושקעו בדירה
בית המשפט קובע כי אין מחלוקת כי הדירה בלוד נמכרה וכי מלוא התמורה ממכירת הדירה (240,000 ₪) שימשה לרכישת הדירה המשותפת. בית המשפט קובע כי משעה שלא נחתם הסכם הלוואה בין האם לבין שני בני הזוג אזי הכסף שהתקבל במתנה הינו של שני בני הזוג ועל כן הוא שייך לשניהם יחד.
בית המשפט קובע כי במקרה זה העובדה שלאחר העברת תמורת הדירה בלוד לנתבע, ולאחר שכספים אלה הפכו לקניינו, בחר הוא להטמיעם בנכס המשותף – היא זו אשר מכריעה מה יהא דינם של הכספים. "מהראיות הובאו בפני שוכנעתי כי כספי הבעל הוטמעו ברכוש המשותף, ולא הוכחה הסכמה בין הצדדים להשיבם לנתבע במקרה של פירוד".
בית המשפט קובע בפסק דינו כי לנוכח העובדה שכספי הבעל התערבבו עם כספי רכישת הבית הוא לא יזכה לקבלת הכסף בחזרה. פס"ד הוא דוגמא עצובה ביותר לשאלה מה קורה כשלא מתייעצים עם עורך דין הסכם ממון בטרם מתחתנים.