מהם נכסי קריירה? מהו מוניטין אישי מהי חלוקתם בהליך גירושין

מהם נכסי קריירה? מהו מוניטין אישי מהי חלוקתם בהליך גירושין

מאמר מאת עורך דין גירושין ונוטריונית רחל שחר

מהם נכסי קריירה? מהו מוניטין אישי מהי חלוקתם בהליך גירושין

צריכים ייעוץ מעורך דין גירושין בנושא נכסי קריירה ומוניטין אישי? אנחנו פה ממש מעבר לקו 03-7949755 ייעוץ משפטי על ידי עורכי דין לענייני גירושין

נכסי קריירה כמו גם מוניטין אישי הם חלק מהותי ובלתי נפרד מיכות ההשתכרות אשר משתפרת במהלך הנישואין. יכולת שיפור זו יכולה לבוא לידי ביטוי הן בהכנסה גבוהה יותר או במעמד משמעותי בעבודה או בפוטנציאל שנוצר במהלך חיי הנישואין להרוויח משכורת גבוהה יותר.

במהלך הליך גירושין כאשר יש פער משמעותי בהכנסותיהם של בני הזוג כתוצאה מרכישת השכלה וידע אשר שיפרו את יכולת ההשתכרות, מוגשת תובענה הנוגעת לנכסי קריירה.

בפסיקה התפתחו גישות שונות הנוגעות לנכסי קריירה וכולן תובאנה בהרחבה במאמר זה.

נכסי קריירה בהליך גירושין מהו הדין החל

כלל הבסיס הקבוע בחוק יחסי ממון בין בני זוג הנו כי מועד עריכת איזון המשאבים יהיה במועד פקיעת הנישואין – (סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג). אלא שמקום בו בני זוג ניהלו הליכים משפטיים ביניהם, לפני מועד הגט, הוחל 'נוהג' משפטי של הקדמת מועד איזון המשאבים, בדרך כלל למועדים של פירוד בין הצדדים או הגשת כתבי בי דין.

ביום 5.11.2008 נכנס לתוקפו תיקון מספר 4 לחוק יחסי ממון בין בני זוג אשר עיגן את האפשרות להקדים את מועד ביצוע איזון המשאבים טרם פקיעת הנישואין.

קיימים מקרים אם כך בהם המחוקק סבר כי הם "מצדיקים" הקדמת מועד האיזון, ומשכך, מהווים מעין מבחני מועד קרע. וכך נקבע בסעיף 5א לחוק יחסי ממון

5א.       (א)       הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן:

(1)        חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה:

(א)       הליך להתרת נישואין;

(ב)        תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף 11;

(2)        קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה; בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את התקופה האמורה בפסקה זו אם ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג.

(ב)        בית המשפט או בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, לקצר את התקופות.

תקופות אלה אף ניתנות לקיצור עפ"י שיקול דעת בית המשפט במקרים של חשד לאלימות מצד בן זוג כלפי בן זוגו התובע הקדמת עריכת איזון משאבים

כאמור, בסעיף 5א פורטו נסיבות מסוימות אשר בהתקיימן, ניתן יהא להקדים את ביצוע איזון המשאבים עוד קודם לפקיעת הנישואין,

מהם נכסי קריירה? מהו מוניטין אישי מהי חלוקתם בהליך גירושין 1
נכסי קריירה בהליך גירושין

נכסי קריירה ומוניטין אישי השינויים שחלו בפסקי דין לאורך השנים

נושא נכסי קריירה מוניטין אישי וכושר השכרות עברו התפתחויות בשנים האחרונות. עד לתקופה האחרונה ניכרה הססנות בענין ההכרה במוניטין אישי להבדיל ממוניטין עסקי כנכס בר איזון או כנכס שייכלל בנכסים לחלוקה בהתיחס לבני זוג אשר חל עליהם משטר "חזקת השיתוף", רבים מפסקי הדין לא הכירו במוניטין אישי כנכס בר איזון.

בשנים 1990 עד 1995 ואף יותר מאוחר דחו מרבית בתי משפט דרישות להכרה במוניטין אישי, מהטעמים הבאים:

שהם מהווים חלק בלתי נפרד מכישוריו האישיים של אדם ואינם ניתנים לחלוקה -במקרה המדובר בפסק דין זה הבעל היה מדען, (מא) (ח"י) 623/91 רום נ' רום, פ"מ תשנ"ב(3) 181);

מהטעם שאין לשעבד את הבעל לאישה ע"י חלוקת הכנסותיו בעתיד – באותו עניין הבעל היה רופא שיניים (תא (ת"א) 257/90 גוזנר נ' גוזנר [פורסם בנבו] תק-מח 97(2) 626;

מהטעם שהאישה אשר היה לה חלק בקידומו של הבעל נהנתה מקידומו זה בחיי הנישואין – הבעל היה רופא מנתח פה ולסת ראש מחלקה ומרצה בכיר וכן כי אין להעמיד את כישוריו של הבעל למכירה ולשעבדו (תא (י-ם) 415/94 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] תק-מח 99 (1) 33364) (מיום 9.2.99).

מהטעם שמכלול תכונות אישיות איננו מהווה "נכס" במובן חוק יחסי ממון בין בני זוג ואין ניתן "למכור" תכונותיו האישיות של האדם – בפסק דין זה הבעל היה גניקולוג ידוע (תא (י-ם) 701/95 ברגר נ' ברגר [פורסם בנבו] (מיום 11.9.00).

מהטעם שאין לקבוע כנכס בר איזון נכס שיכולת המימוש והפרדתו מהיחיד איננה ניתנת למימוש   לאור ההשלכות הקשות ואי הצדק בקביעה זו (לדוגמא אדם בעל מוניטין אישי השווה ממון רב ונכסים פיסיים פחותים בשוויים יצא וידו על התחתונה שכן יישאר עם המוניטין, אך ללא נכסים פיסיים) (תמ"ש (חיפה) 5860/99 פלונית נ' פלוני תק-מש 2003 (4) 478. (מיום 22.12.03).

בדומה לכך נקבע כי כושר ההשתכרות אין לכוללו  בנכסי האיזון שכן המדובר בפיתוח אישי וכישורים אישיים – דובר בידועים בציבור בית המשפט דחה טענה בדבר חזקת השיתוף. לבעל היה עסק להתקנת דודי שמש והאישה רכשה במהלך הנישואין תואר דוקטור בחינוך ועסקה כיועצת זוגית וסקסולוגית ומנחת תוכנית טלביזיה (תמש 24981/04 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] תק-מש 2007(4) 522), (השופט ויצמן), (מיום 30.12.07).

וכאשר האישה לא הוכיחה את השקעתה במתן אפשרות לבעל ללמוד ואף לא הוכח מוניטין אישי (תמ"ש (י-ם) 28915/04 ש.ל.ו. נ' א.ו. [פורסם בנבו] תק-מש 2007(1) 73). (מיום 4.2.07).

פסקי דין נוספים הכירו כעקרון במוניטין אישי – כושר השתכרות כנכס בר איזון, תוך שקבעו כי ההכרה לצורך חלוקת שווי המוניטין האישי תהיה בנסיבות בהן נוצר אי שוויון זועק ופגיעה קשה באחד מבני הזוג, וכאשר הוכחה הקרבה וויתור של בן הזוג החלש כלכלית לפיתוח קריירה אישית והתקדמותו המקצועית של בן זוגו.

תביעות נוספות נדחו, על אף ההכרה העקרונית כי יש להתחשב במוניטין אישי לצורך חלוקת הרכוש, כאשר הפער במוניטין האישי של בני הזוג לא היה קיצוני.

כן לא הוכח שהבעל הקריב קידומו לטובת קידום אשתו, האישה רכשה תואר ראשון ושני ודרגות קצונה במשטרה, הבעל עסק במחשבים, ללא שרכש תואר פורמלי. (תמ"ש 5704/01 ר.א. נ' א.א. [פורסם בנבו] תק-מש 2003(4) 534). (מיום 4.12.03).

נכסי קריירה ומוניטין האם נדרשת הקרבה של בן הזוג לצורך הכרה במוניטין

ברבים מפסקי הדין של בתי המשפט לענייני משפחה נקבע כי אם לא היתה הקרבה מצידו של בן הזוג השני אזי לא ניתן לתבוע נכסי קריירה.

כך למשל נפסק בעניינם של בעל שפיתח פטנטים העוסקים בסיב אופטי לסימון כבישים אשר הקים חברה שנקלעה לחובות ונמכרה, הבעל השתלב בחברה חדשה, הבעל המציא מספר פטנטים. נקבע כי לא הוכח ויתור מצד האישה לטובת ההתפתחות המקצועית של הבעל (השופט כץ) (תמ"ש (י-ם) 13270/06 ט.ל. נ' ט.ז. [פורסם בנבו] תק-מש 2008(4) 153). (מיום 30.10.08).

בדומה לכך, כאשר סיום הלימודים של הבעל והמוניטין הושלמו ונרכשו טרם הנישואין (השופט אלבז) (תמ"ש 13811/03 ש.י. נ' ד.י. [פורסם בנבו] תק-מש 2005 (3) 212). (מיום 17.8.05), נקבע שלא ניתן לדבר על הקרבה לצורך רכישת מוניטין ולכן לא תהיה חלוקת מוניטין.

כך גם נקבע במקרה בו המקצוע נרכש לפני הנישואין (השופט דרורי)  (ע"מ (י-ם) 638/04 ח.ר. נ' ר.ר. [פורסם בנבו] (מיום 23.1.05).

ואף במקום בו הבעל צבר תוארים אקדמאיים והאישה היתה בעלת תואר שני בפסיכולוגיה וקליניקה פרטית, גם כאן לא הוכרו מוניטין אישיים לחלוקה כיוון שהפער במוניטין של בני הזוג לא היה משמעותי ולא הוכחה הקרבה של האישה לקידום הקריירה של הבעל (השופט מרכוס).   תמ"ש 13111/98 [פורסם בנבו] (מיום 28.8.05).

לעומת זאת בתמ"ש (י-ם) 24461/01 [פורסם בנבו] (מיום 16.11.03) (השופט הכהן) נקבע כי מגיעות לאישה זכויות במוניטין של מרפאה של הבעל שהיה פרופ' לרפואת שיניים, מנהל מחלקה בבית חולים ובעל מרפאה, אולם לא אובחן בפסק הדין המוניטין האישי מהמוניטין העסקי.

המלומד רוזן צבי ז"ל אשר דעתו היתה שיש לכלול את המוניטין האישי בין נכסי בני הזוג חיווה דעתו כי מוצדק לעשות כן מקום שבן זוג הקדיש חייו למשפחה וויתר לטובת בן זוגו על פיתוח קריירה משלו ומוניטין משלו ופעל מתוך ציפייה כי העתיד צופן בחובו תגמול על הקרבתו.

רוזן צבי, דיני המשפחה בישראל, בין קודש לחול, עמ' 479.

נכסי קריירה ומוניטין ההתפתחות בפסיקה

לאחרונה חלה תפנית בהתיחסות הן לשאלה העקרונית והן למימושה.

בהלכות חדשות שהוצאו לאחרונה התייחס בית המשפט העליון בחיוב להכרה בזכויות של בן הזוג במוניטין האישי של בן זוגו ובפסק דין מפתח קבע כך:

"התפתחותו המקצועית של האדם מהווה פרק מרכזי בסיפור חייו.. תכופות, שלובה ההתפתחות המקצועית של כל אחד מבני-זוג בזו של האחר, עד כדי שהשתיים מספרות יחד סיפור אחד. "בנייתן המשותפת של קריירות היא לרוב אחד המיזמים החשובים ביותר בנישואים, ויכולת ההשתכרות המוגברת היא הנכס המשמעותי היחיד, או למצער המשמעותי ביותר, מן הבחינה הכלכלית בנישואים רבים…" (דגן, בספרו הנ"ל, בעמ' 477). בני זוג עשויים לוותר על השכלה או על משרה, לעבוד או ללמוד שעות מעטות יותר, להקריב פוטנציאל לקידום ואף לוותר לחלוטין על קריירה, כל זאת כדי שיוכל בן הזוג האחר להתפתח בעצמו, למען טובתו-שלו, למען טובתו של הקשר הזוגי ולמען טובתה של המשפחה. לעיתים, נוטל על עצמו אחד מבני הזוג את עיקר עבודות הבית והטיפול בילדים (זה יכונה להלן: בן הזוג הביתי), בעוד שבן הזוג האחר יוצא לעבודה מחוץ לבית לשם פרנסת המשפחה (וזה יכונה להלן: בן הזוג החיצוני).

….

כושר השתכרות הוא נכס השייך לאדם (ע"א 140/00 עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נח(4) 486, 519-518). הוא היכולת לעשות וליצור דבר-מה בעל ערך אובייקטיבי. הוא מושפע ממשתנים רבים ומגוונים, בהם כשרונותיו האישיים של האדם, המקצוע שבו בחר, השכלתו, ניסיונו והמוניטין האישי שרכש. חלק מכושר ההשתכרות אינו בא לאדם מן הטבע. הוא אינו טבוע בצופן הגנטי שלו. הוא פרי שקידה ומאמץ, למידה והתנסות. רכישתם של חלק מאלה, בעיקר רכישתה של השכלה, מצריכה זמן וכסף. הללו, בדרך כלל, עומדים לבני הזוג באופן מוגבל, והקצאתם תלויה בשיקולים שונים. כל זוג וסיפורו-שלו. העיקר הוא, שבני הזוג עשויים לעמול יחד למען יגבר כושר ההשתכרות של אחד מביניהם, לרווחת המשפחה כולה. ה"קריירה" של אותו פרט לא נועדה אך לשם הערך האינדיווידואלי הטמון בה, אלא גם לשם הערך הקולקטיבי – פרנסתו של בן הזוג השני ופרנסתה של המשפחה כולה. אכן, הזמן ה"משפחתי" הוא אחד, והוא נוצר בשניים. היכולת של כל אחד מבני הזוג להשיא את יכולת ההשתכרות שלו תלויה לא מעט בתרומת-זמן (ומשאבים אחרים) מצדו של בן הזוג האחר.  

….

לפי דרכה של הלכת השיתוף, אין לשלול מבן הזוג האחד את חלקו בפירות נכסי הקריירה של בן הזוג האחר, זאת בעבור התמיכה והעזרה שהוא העניק לו, לאמור: בעבור חלקו של הקשר הזוגי בשיפור כושר השתכרותו.

התחשבנות על תרומה אינדיווידואלית אינה עולה בקנה אחד עם אופיים הרווח של הנישואין. ככל שצדדים רוצים להיכנס למסגרת של נישואין ולקבוע הסדר אחר ביניהם, עליהם להסכים על כך מפורשות. במסגרת אותו "הסכם מכללא", כך נראה, אין זה סביר לומר שבן-זוג אחד הסכים לוותר מעצמו ולסייע בפיתוח כושר ההשתכרות של בן-הזוג האחר, מבלי שהובטח לו ליהנות מכך במקרה של גירושין" [בע"מ 4623/04 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (מיום 26.8.07).

הנה כי כן בא פסק דין זה והתיר את הספקות בקובעו כי אכן מוניטין אישי – כושר השתכרות,  הינו נכס בר חלוקה בין בני זוג לעת גירושין או פירוד, עם זאת וכמפורט להלן גם מפסק דין זה עולה כי קיימות עדיין הסתייגויות לעצם ההכרה והמימוש.

הלכה זו שנקבעה ע"י המשנה לנשיאה השופט ריבלין עסקה בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בת"א (מיום 19.4.04) אשר אישר את פסק דינו של בית המשפט לעניני משפחה (ת"א – יפו) בתמ"ש 37181/97 (מיום 26.11.02). בפסק דין זה עמדת השופט גרניט היתה כי יש לצמצם את הפער בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג, הבעל רו"ח האישה יועצת חינוכית, וקבע תשלומים עיתיים לאישה לאחר הגירושין.

בית המשפט המחוזי (השופטת שטופמן) בשבתו כערעור, בע"מ 1033/03 – דחה את הערעור על פסק דינו של השופט גרניט. ובית המשפט העליון בבע"מ 4623/04 הנ"ל אישר את פסקי הדין של בתי המשפט המחוזי והמשפחה, אולם קבע סכום חד פעמי בסך 250,000 ש"ח, בשלושה תשלומים על פני שלוש שנים.

קביעה דומה עוד קודם לבע"מ 4623/04, נעשתה ע"י השופט רובינשטיין בבע"מ 5879/04 (מיום 2.8.04) אשר דן בערעור על פסק דינו של השופט יעקבי-שווילי בע"מ 527/04 פלוני נ' פלונית  [פורסם בנבו] (מיום 13.5.04), בשבתו בערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניני משפחה בחיפה (השופטת קינן), תמ"ש (חיפה) 5860/99 הנ"ל מיום (22.12.03) לפיו נדחתה תביעה לחלוקת שווי של מוניטין אישי אותו תבע בעל כאשר דרש השתתפות בפירות הכנסות שיהיו לאשתו לאחר שלמדה משפטים וכלכלה בתקופת הנישואין.

השופטת קינן דחתה את התביעה בציינה כי משך עבודת האישה היה קצר למדי אף שלימודיה היו בתקופת הנישואין, ולא הוכח שצברה מוניטין בתקופת הנישואין.

בית המשפט המחוזי בחיפה דחה את הערעור, עם זאת ציין בין השאר, כי קושי במדידת מוניטין אישי איננו סיבה להוצאת נכסי קריירה מכלל השיתוף בנכסים.

השופט רובינשטיין נקט אישר את פסקי הדין, עם זאת קבע כי כעקרון יש להתחשב במוניטין אישי לצורך חלוקת הנכסים בין בני זוג ואף הביע דעתו כי אין בקושי של הערכת שווי המוניטין כדי להוציא את נכסי הקריירה אל מחוץ לנכסי האיזון או השיתוף, אם כי באותו ענין לא התקבלה התביעה נוכח המצב העובדתי שם.

בע"מ 5879/04 פלוני נ' פלונית פ"ד נט(1) 193.

מנגד, בבג"ץ 4178/04 הותירה הנשיאה בייניש את השאלה – האם נכסי "הון אנושי" או כושר השתכרות הינם בגדר נכסים בני איזון – בעיון. עם זאת ציינה, כי עפ"י סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג ניתן לאזן את הנכסים בין הצדדים באופן הוגן תוך לקיחה בחשבון של שיקולים כלכליים ואחרים, וזאת בנסיבות מיוחדות אשר כיוון שלא נקבעו בחוק יש לבוחנן במשקפת של כל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו.

בבג"ץ 4178/04 פלוני נ' בית הדין הרבני לערעורים ואח'. [פורסם בנבו] (מיום 13.12.06).

השופטת ארבל בדחותה בקשת רשות ערעור ובאשרה את פסק דינו של בית המשפט לעניני משפחה (תמ"ש 9721/95) (השופט גרמן) שאושר בבית המשפט המחוזי בת"א (בע"מ 1068/06) אשר הכיר במוניטין של עו"ד שפתח משרד עורכי דין שנתיים לאחר הנישואין, התפתחותו לרמה גבוהה והפיכתו לנכס ופוטנציאל להכנסה ויצירת מוניטין לעצמו, הביעה דעתה כי אכן מוניטין אישי יש לכוללו בנכסי האיזון או השיתוף, תוך שהסתמכה על דברי המשנה לנשיאה ריבלין בהלכת בע"מ 4623/04 ודברי השופט רובינשטיין.

בע"מ 3664/07 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] מיום 10.12.07.

בעקבות בע"מ 4623/04 ניתנו מספר פסקי דין שהלכו עפ"י הנחייתו.

תמ"ש (י-ם) 610/07 א.א. נ' א.י. [פורסם בנבו] (מיום 6.7.09) (השופט הכהן), דובר ברופא בעל קריירה מרשימה מנהל חדר מיון, בעל חברה למתן חוות דעת ואישה חסרת השכלה משמעותית. נקבעו תשלומים עיתים לאישה בגין תרומתה לקריירה של בעלה.

בתמ"ש (י-ם) 22600/03 מיום 29.6.08 (השופט גרינברגר), הבעל היה סטודנט לרפואה עת נישאו הצדדים והאישה אחות. הבעל הפך לפרופסור מומחה ורופא בכיר. נאמר שם כי אף שעפ"י פסיקת בית המשפט העליון יש לכלול מוניטין אישי בנכסי האיזון, באותו ענין טרם ניתן לאזן בין נכסי הצדדים מאחר והצדדים טרם התגרשו.

(השופטת אספרנצה אלון) בתמ"ש (קריות) 699/07 (מיום 10.5.09) קבעה פיצוי לאישה בגין נכסי מוניטין אישי עסקי של הבעל, בעל חברה, בגין ידע נסיון ומוניטין שצבר.

ובתמ"ש 15485/03 [פורסם בנבו] (מיום 6.1.08) (השופט טפרברג) בו נעשה שימוש בשיקול הדעת הנתונה בס'

8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג לחלוקה לא שוויונית של נכסי בני הזוג, הבעל היה בעל תואר בתחום המחשבים והאישה עדיין למדה מדעי המחשב, נקבע פיצוי חד פעמי בחישוב של שכר לימוד לשנתיים שאז יהיה שוויון בהשכלה של הצדדים.

עם זאת פסקי דין במספר לא מבוטל המשיכו בהסתייגותם מהכללת מוניטין אישי – כושר השתכרות בנכסי האיזון בנימוקים שונים.

כאשר דובר באמנית מהטעם שכישוריה הינם כישורים אישיים ואינם נתונים לחלוקה (השופטת גליק) תמ"ש 4520/05 [פורסם בנבו] (מיום 28.3.08).

בנסיבות בהן היה הבעל רופא בכיר בבית חולים והאישה סטודנטית למשפטים, נדחתה התביעה לזכויות במוניטין האישי כיוון שהבעל רכש את מקצועו כרופא וסיים לימודיו עוד לפני הנישואין. אף לא הוכח שהאישה היתה מנועה מלפתח קריירה משל עצמה או שנכפה עליה ויתור משמעותי מבחינה מקצועית (תמ"ש (י-ם) 21342/04 א.ש. נ' ד.ש. [פורסם בנבו] תק-מש 2008(2) 551). (מיום 24.6.08).

כך כשהבעל היה יזם מנהל פרוייקטים והאישה סיימה תואר דוקטור בתקופת הנישואין אולם לא הוכחו כל הקרבה או ויתור מצד הבעל ברכישת תואר הדוקטור של האישה, לא זו אף זו, הבעל הוא זה אשר הכנסותיו היו גבוהות לעומת אלה של האישה (תמ"ש (י-ם) 12651/06 פ.מ. נ' פ.מ.מ. ואח', [פורסם בנבו] (מיום 3.11.09).

ובמקרה בו על אף הפער המשמעותי בין ההשתכרות הנוכחית והעתידית של הבעל לבין זו של האישה נדחתה תביעה לחלוקה במוניטין כיוון שלא ניתן היה לאמר שמקור הפער היא פרי תמיכת קשר הנישואין – הבעל עם תואר של הנדסת חשמל, האישה עורכת דין, (השופטת מילר) (תמ"ש (ת"א) 12453/05 ג.א. נ' ג.א. [פורסם בנבו] (מיום 24.8.09).

וכן בתמ"ש 44221/05 [פורסם בנבו] (מיום 30.11.08) (השופטת מילר).

מנגד, השופטת וסרקרוג בבית המשפט המחוזי בחיפה בערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניני משפחה בהסתמכה בין השאר גם על ההלכה שנקבעה בבע"מ 4623/04, קבעה לתובעת פיצוי בגין נכסי קריירה של בן הזוג בסך של 200,000 ש"ח.

בע"מ 740/08 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] תק-מח 2008(4) 5438 (מיום 6.11.08).

נכסי קריירה ומוניטין אישי – כושר השתכרות הינו אכן נכס שניתן לחלק אותו בהליך גירושין

חרף האמור עד כה והשינוי הנחזה על פניו כשינוי בתפיסה העקרונית, באמרות בפסקי הדין בע"מ 5879/04 (השופט רובינשטיין) ובע"מ 4623/04 (המשנה לנשיאה השופט ריבלין) ניתן להבחין בהסתייגות מפני הכרה מלאה בזכויות בן הזוג במוניטין האישי של בן זוגו. התבטאויות בפסקי הדין לפיהם ההכרה במוניטין אישי – כושר השתכרות, תבוא כאשר יש "מסה קריטית" היכולה להצביע על מוניטין שנצבר, (השופט רובינשטיין) או כאשר יש הקרבה מצד אחד מבני הזוג תוך ויתור על התפתחות הקריירה או כושר ההשתכרות שלו עצמו לטובת קידומו של בן זוגו – מראות כי היחס למוניטין האישי איננו כאל כל נכס אחר.

וכך נאמר ע"י המשנה לנשיאה השופט ריבלין: "הפתרון לכל מקרה יקבע לפי האיזון הפרטני בחייהם של בני הזוג שיבואו בפני בית המשפט" ו- "הצורך להיזקק לחלוקה של נכסי הקריירה יתעורר בעיקר במקרים מובהקים שבהם נוצר פער ממשי וברור בין בני הזוג מבחינת כושר ההשתכרות שלהם – פער שנובע מכך שאחד מבני הזוג נטל על עצמו ויתור משמעותי מבחינת ההתפתחות המקצועית והתמקד במרחב הביתי, ובכך אפשר לבן-הזוג האחר להשיא את כושר השתכרותו" (פסקאות 11 ו- 23 לפסק הדין בבע"מ 4623/04 פלוני נ' פלונית הנ"ל).

כך גם דברי השופטת ארבל – באמצה את האמור בבע"מ 5879/04 ובע"מ 4623/04 כי חלוקה של נכסי קריירה תיעשה בעיקר בהתקיים במקרים מובהקים של פער ממשי וברור בין כושר ההשתכרות של כל אחד מהצדדים. וכשאחד מבני הזוג ויתר ויתור משמעותי מבחינת התפתחותו המקצועית, "פסיקת מוניטין תיעשה במקרים מתאימים".

בע"מ 3664/07 פלוני נ' פלונית. [פורסם בנבו] (מיום 10.12.07).

נכסי קריירה ומוניטין אישי – סוג של פיצוי, צדק חלוקתי, שוויון כלכלי

בחינה לעומקם של פסקי הדין אשר דנו במוניטין אישי – כושר השתכרות, הן בעבר והן פסקי הדין האחרונים,  צלמד כי הרעיון בפיצוי הינו על מנת שלא יווצר מצב בו בן זוג אחד יוצא עשיר ואילן בן הזוג השני יוצא כשידיו על ראשו.

כבר בפרשת נפיסי צויין כי "הוראות הדין הקובעות את אופי המשטר הרכושי הינן בבואה לתפישות חברתיות בדבר צדק חלוקתי. תכליתה של חזקת השיתוף הינה הגשמת צדק חברתי המבוסס על שוויון המינים והכרה ששני בני הזוג תורמים כל אחד עפ"י צרכו במידה שווה למשפחה".

דנ"א 1558/94 נפיסי נ' נפיסי, פ"ד נ(3) 573.

בתי המשפט לענייני משפחה ציינו תכליות ומטרות העומדות בבסיס ההתחשבות בכושר ההשתכרות והמוניטין האישי שהם "צדק חלוקתי", "פיצוי", "שוויון הזדמנויות" ביציאה לחיים עצמאיים של כל אחד מבני הזוג לאחר הפירוד.

נאמר בהתיחס לצורך בהתחשבות במוניטין אישי ש"על בתי המשפט במלאכת השומה לחתור לכך שעמדת המוצא של "בן הזוג הביתי" בצאתו לחיים חדשים תשתפר כפי שהוא עצמו סייע לשיפור עמדת המוצא של בן זוגו".

בתמ"ש (ת"א) 70030/98 [פורסם בנבו] (מיום 19.1.00) (השופט שוחט) השתמש בית המשפט ברעיון זה ודיבר על שוויון הזדמנויות לכל אחד מבני הזוג, לאפשר לכל אחד מהם "לעמוד על הרגליים" לאחר הפירוד. וכדבריו: "לא עוד חלוקה שווה בשווה אלא חלוקה שוויונית של נכסי העתודה הכלכלית של בני הזוג במטרה להקנות לכל אחד מהם סיכוי שווה בעתיד. השוויון ייעשה לא בחלוקה שווה של הנכסים אלא חלוקת הנכסים תיעשה באופן שיקנה שוויון הזדמנויות לכל אחד מבני הזוג לבנות את עתידו".

בית המשפט המחוזי בחיפה (ע"מ 740/08) דיבר במפורש על "פיצוי" בגין הפער הכלכלי בין האישה לבעל שנוצר בתקופת התמקדותה והשקעתה במרחב הביתי.

וכן בתמ"ש 65511/96 פלונית נ' פלוני (השופט גייפמן) (מיום 25.7.01).

והמשנה לנשיאה כב' השופט ריבלין אף הוא ציין את הצורך לאזן בכסף או שווה כסף את הפער שנוצר בין בני הזוג. (בבע"מ 4623/04).

כך שתכליתו ומטרתו של הכללת מוניטין אישי בנכסי האיזון על פי אמרות אלה באה לעשות צדק, לפצות, ליצור שוויון כלכלי.

כך בבע"מ 4623/04 ניתן סכום בסך 250,000 ש"ח לאישה ובבע"מ 740/08 (מיום 16.11.08) ניתן פיצוי בסך של 200,000 ש"ח לאישה.

נכסי מוניטין וקריירה האם נכלל בס' 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג

המחוקק בתקנו את סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, ובציינו נכסים ספציפיים בגדרם של  הנכסים הנכללים בנכסי האיזון, ובקובעו שנכסי האיזון הם "לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות" – לא כלל בנכסים הספציפיים שציין לצד נכסי האיזון, את המוניטין האישי – כושר ההשתכרות העתידי.

המוניטין האישי – כושר ההשתכרות העתידי, נכלל ע"י המחוקק בסעיף 8(2) לחוק המדבר בסמכותו של בית המשפט לסטות מחלוקה של מחצה מחצה של נכסי האיזון ומסמיך את בית המשפט לקבוע איזון על פי יחס אחר ומוסיף בתקנו את סעיף 8(2) "בהתחשב בין היתר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג".

עולה כי כן מהתיקון של סעיפים 5 ו-8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, כי כושר השתכרות עתידי נכלל דווקא בסעיף 8(2) בו הוסמך בית המשפט לחלק את הנכסים שלא שווה בשווה בהתחשב ב"כושר ההשתכרות העתידי", בעוד "כושר השתכרות עתידי" לא נכלל ספציפית בנכסים ה"רגילים" בהתיחס אליהם נערך איזון המשאבים עפ"י סעיף 5 לחוק וכאשר בתיקונו של סעיף 5 הוספו מפורשות נכסים אחרים ספציפיים אותם יש לכלול בנכסי האיזון והם כאמור – זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות – ולא נכלל בהם  כושר השתכרות עתידי.

מגמה זו עולה גם מהאמור בדיוני ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ומלומדים שהופיעו בפניה, ונראה שאופן תיקון החוק והכללת "כושר השתכרות עתידי" דווקא בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג – קרי במסגרת שיקול דעתו של בית המשפט לחלוקה ביחס אחר ולא שוויוני של הנכסים בין בני הזוג – ואי הכללתו במסגרת סעיף 5 הקובע את נכסי האיזון כשהתיקון מוסיף פירוט של נכסים ספציפיים לסעיף 5 לנכסי האיזון בהם לא נכלל "כושר השתכרות עתידי" – נעשתה לאחר שיקול ודיון ובמכוון.

פרוטוקול מס' 336 מישיבת ועדת החוקה חוק ומשפט א' כסלו תשס"ח 11.11.07.

היועצת המשפטית של הוועדה עו"ד תמי סלע, העלתה את הבעיה של הכללת כושר השתכרות עתידי לסעיף 5 קרי הכללתו בנכסי האיזון, למול הכללתו בסעיף 8(2) כלומר כשיקול להתחשבות  באשר לחלוקה לא שוויונית של הנכסים.

וכך נאמר בוועדת החוקה חוק ומשפט ע"י היועצת המשפטית של הועדה:

יש נושא שעלה והוא נכנס דרך סעיף 8, הנושא של נכסי קריירה. זה משהו שהיה לגביו לאחרונה פסק דין בחזקת השיתוף. נכסי קריירה מתוך הנכסים המשותפים שנמצאים בחלוקת רכוש, דבר שגם היה לפני כן בפסיקה ונכתבו עליו הרבה מאמרים. יש מגמה מתחזקת להכניס גם את נכסי הקריירה מתוך תפיסה שאם יש חלוקת תפקידים מסויימת בין בני המשפחה ובן זוג אחד מפתח את הקריירה שלו ויש לו כל מיני נכסים, זכויות עתידיות של פנסיה וביטוחים שנובעים מזה שבאמת בן זוג אחד הקדיש את הזמן למשפחה ולטיפול בילדים ואחד התפתח מבחינה מקצועית, אז צריך לתת לזה ביטוי גם בחלוקת הרכוש.

נכסי קריירה ומוניטין מה סבור המלומד פרופסור שחר ליפשיץ?

דעתו של פרופ' שחר ליפשיץ אותה הביע בפני הוועדה היתה כי רצוי בשלב זה לכלול את "כושר ההשתכרות העתידי" בסעיף 8(2) דווקא:

בנושא של ההון האנושי אני כן רוצה לפרוס את השיקולים לכאן ולכאן, האם זה צריך להיות בסעיף 5 או בסעיף 8. כאשר זה מופיע בסעיף 8 הקלאסי, (צ"ל – ס' 5 ואכן צויין כך ע"י היועצת המשפטית – נ.מ.) כלומר, בהגדרת נכסים, ההנחה היא שהון אנושי והון אנושי הוא לא רק פנסיות אלא גם דברים אחרים.

כן. כאשר זה מופיע בהגדרת נכס, וזה תיקון להגדרת נכס, אני רוצה להסב את תשומת לבנו שאנחנו לא מדברים על פנסיות, שזה משהו שקל מאוד לחשב אותו בחישוב אקטוארי אלא אנחנו מדברים על משהו שהוא מאוד חדשני, שזאת היכולת לבדוק כיצד גדל כושר ההשתכרות של צד לנישואין. למרות שבאופן עקרוני, כמו שאמרנו, כולנו מסכימים לזה שהמשפט צריך לתת ביטוי לעובדה שכושר ההשתכרות גדל במהלך הנישואין, יש בעיות קשות ביישום של זה מכיוון שבניגוד לנכס רגיל שאתה יכול למכור ולחלק, כאשר מדברים על כושר השתכרות אתה לא יכול למכור תעודת רופא, נסיון בעבודה או יכולת השתכרות. לכן יש שאלות קשות לגבי איך בדיוק מחלקים את זה, איך מחשבים את זה ואיך אתה גורם לכך שלמרות שאתה מחלק את זה אתה נותן לבני הזוג להתגרש, כי אם אתה מחלק את זה באמצעות תשלום מהמשכורת גם אחרי שבני הזוג מתגרשים, אז בעצם לא נתת להם להתגרש.

כל זה לא בא לומר שצריך לוותר על זה אבל זאת כן תמיכה בכך להכניס את זה בצורה יותר רכה דרך שיקול דעת של בית משפט. אם זה נכס, זה מאוד ישר, אתה בא ואומר שנחלק את זה חצי חצי כאילו זה נכס רגיל. לעומת זאת, אם אתה מכניס את זה לתוך סעיף 8 כשיקול שמאפשר למשל כאשר הבית רשום חצי חצי על שם הצדדים ולאחד מהצדדים יש נכס שהוא הון אנושי ולכן הוא מקבל חלק יחסי קטן יותר בנכס הממשי כדי לתת ביטוי לעובדה שהוא יכול להתפרנס בהמשך והצד השני לא, אתה נותן יותר שיקול דעת, יותר גמישות, ולא מכריח אותנו להתיחס לזה כאל נכס בצורה גמישה, כאילו זה נכס, כלומר חצי חצי.

בנוסח הקיים כרגע. כלומר, הנוסח שהתקבל כאן בוועדה בקריאה הראשונה, אני חושב שהוא נוסח נכון שעדיין מאפשר בנושא הזה, שרק עכשיו מתחיל להתפתח, איזשהו שיקול דעת ולא מכריח את בתי המשפט להתיחס אליו כאל נכס רגיל. גם אותו פסק דין של בית המשפט העליון, הראשון והיחיד בינתיים שבפועל מימש את זה, לא נתן עדיין קריטריונים ועדיין אני מרגיש שהפסיקה היא בשלבים מאוד ראשונים ואנחנו דוחפים את זה צעד אחד קדימה מדי לבוא ולומר שזה נכס רגיל לכל דבר ותחלק אותו בזמן הגירושין כאשר אתה לא יודע כמה הבן אדם ירוויח וכאשר אתה בכל זאת רוצה להפריד את בני הזוג.

… תעודת עורך דין, דוקטורט, נסיון בעבודה. הבעיה שלי היא לא שבית משפט יותר טוב מאתנו בקביעה מה מהנכסים האלה אלא לעובדה שהאופן הטכני של החלוקה שלהם הוא מאוד תלוי בנסיבות של מקרה ספציפי ולכן לא נכון לתת עליו הסדר גורף, לא בגלל שנחכה אלא מכיוון שאם למשל מדובר בזוג שיש להם הרבה מאוד נכסים ממשיים, הייתי אומר שנחלק באופן לא פרופורציונלי את הנכס הממשי שיש להם, אבל נתעלם מהנכסים העתידיים כדי מצד אחד לעשות צדק כלפי בן הזוג הביתי אבל מצד שני לתת לשני בני הזוג להמשיך לחיות ביחד.

עורך דין גירושין השירותים הנפוצים: שאנו מספקים לתביעות בענייני גירושין

צרו קשר היום לקבלת ייעוץ ללא התחייבות

עורך דין צוואה

עורך דין מומלץ 2021 לצוואות וירושות רחל רייצ'ל שחר בהובלתה של רחל רייצ'ל שחר וצוות משרדה כמו גם עורכי דין מומחים בטיפול ובייעוץ בנושאי צוואות

קרא עוד »

על מה עברנו במאמר זה