גם זוג שנישא בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל, יכול להתגרש אך ורק בבית הדין הרבני, אלא אם החוק המקומי במדינה שבה נישאו בני הזוג מאפשר להם להתגרש בה ללא צורך בפנייה לבית הדין הרבני.
על מנת שהגירושין יבוצעו בהסכמה, על הצדדים להגיש הסכם גירושין שאושר בבית המשפט לענייני משפחה או לצרף הסכם גירושין לצורך אישורו על ידי בית הדין יחד עם הבקשה לגירושין.
בחלק מבתי הדין לא ניתן להתגרש מבלי שבספח תעודת הזהות הצדדים רשומים כנשואים. כלומר, אם בני זוג נישאו אך לא שינו את מצבם האישי בתעודת הזהות, הם יצטרכו לשנות אותו לנשואים לצורך הגירושין.
ככלל, גבר ואישה יהודים יכולים להתגרש בישראל באמצעות בית הדין הרבני בלבד, על מנת שהגירושין יוכרו על ידי המדינה.
גם אם בני הזוג נישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל, הם יוכלו להתגרש רק בבית הדין הרבני.
עם זאת, במקרה שהחוק המקומי במדינה שבה נישאו בנישואים אזרחיים מאפשר להם להתגרש בה, יוכלו בני הזוג להסדיר את גירושיהם באותה מדינה מבלי לפנות לבית הדין הרבני בישראל, ולאחר מכן לרשום את גירושיהם בארץ. הליך זה דומה להליך רישום נישואין אזרחיים שנערכו מחוץ לישראל.
ניתן לפנות גם לבד"ץ (בית דין צדק) פרטי לצורך סידור הגט, אולם כדי שהמדינה תכיר בגירושין אלו, על בני הזוג לפנות לאחר גירושיהם בבד"ץ לבית הדין הרבני לצורך אישור הגירושין.
אם מדובר בבני זוג מאותו מין שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל, עליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה לצורך גירושיהם.
| בני זוג יהודים נשואים, ששניהם מעוניינים להתגרש ומתקיימים לגביהם שני התנאים הבאים: |
| הם אינם מתגוררים תחת אותה קורת גג (בית הדין הרבני אינו מסדיר גט בין בני זוג המתגוררים תחת קורת גג אחת). |
| הם ערכו הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין. |
לאחר עריכת הסכם גירושין שאושר וקיבל תוקף של פסק דין יש לפנות אל אחד מבתי הדין הרבניים בארץ ולהגיש בקשה מוסכמת לגירושין.
| את הבקשה יש להגיש על גבי טופס אותו ניתן לקבל במזכירות בית הדין. |
| על בני הזוג לציין כי הם מעוניינים להתגרש זה מזו וכי הם מבקשים לקבוע מועד לסידור גט. |
| על שני בני הזוג לחתום על הבקשה. |
| יש לצרף הסכם גירושין שאושר בבית המשפט לענייני משפחה או הסכם גירושין לצורך אישורו על ידי בית הדין. |
| בנוסף, יש לצרף צילומי תעודות זהות, כולל ספח, של שני בני הזוג. |
שימו לב: בחלק מבתי הדין לא ניתן להתגרש מבלי שבספח תעודת הזהות הצדדים רשומים כנשואים. כלומר, אם בני זוג נישאו אך לא שינו את מצבם האישי בתעודת הזהות, הם יצטרכו לשנות אותו לנשואים לצורך הגירושין.
| הגשה פיזית בבית הדין הרבני. |
| באמצעות פקס או דוא"ל (יש לציין מספר טלפון לחזרה לצורך גביית אגרה). את האגרה יש לשלם במועד הגשת הבקשה, אך אם לבני הזוג כבר יש תיק פתוח בעניין גירושיהם בבית הדין הם אינם נדרשים לשלם אגרה זו. כמו כן, ניתן להגיש בקשה לפטור מאגרה אם המצב הכלכלי של בני הזוג לא מאפשר להם לשלם את האגרה. |
במועד הגשת הבקשה, מזכירות בית הדין תקבע מועד לאישור ההסכם (גם אם ההסכם אושר כבר בבית המשפט לענייני משפחה). ניתן לבקש מהמזכירות לקבוע תאריך אחר או לבקש להקדים (במקרים חריגים), הבקשה להדקמת המועד עשויה לחייב הגשה בקשה מנומקת בכתב.
המזכירות תוציא הזמנה לדין, שיצוינו בה המועד והשעה שבהם בני הזוג צריכים להופיע בבית הדין.
לדיון בעניין אישור ההסכם צריכים להגיע בני הזוג ללא ליווי, מלבד עורכי דינם או טוענים רבניים מטעמם (אם הם מיוצגים).
בית הדין יבדוק אם הסכם הגירושין אינו מעורר קשיים הלכתיים ויאשר את ההסכם, אם ההסכם לא אושר בבית המשפט לענייני משפחה, בית הדין ייתן לו תוקף של פסק דין.
בית הדין עשוי כבר במועד אישור ההסכם לשאול את הצדדים שאלות הנשאלות במועד הסדרת הגט.
לאחר אישור הסכם הגירושין יש לבקש מהמזכירות לקבוע מועד לסידור הגט, קיימת אפשרות לבקש ממזכירות בית הדין לאחד את הדיון בעניין אישור ההסכם עם סידור הגט.
כמו כן, לבקש מהמזכירות לקבוע תאריך אחר או לבקש להקדים אותו במקרים חריגים.
לסידור הגט כל אחד מבני הזוג צריך להגיע בליווי עד, קרוב משפחה מדרגה ראשונה (הורה, אח או אחות. אם אין קרובי משפחה, ניתן להסתפק בחבר ילדות או חבר קרוב המכיר היטב את בן הזוג לגביו הוא מעיד). עם זאת ישנם בתי דין המסתפקים בשיחה טלפונית עם קרוב משפחה של הצדדים ולא דורשים הגעה פיזית של העדים. ניתן לבדוק עניין זה במזכירות בית הדין במועד מוקדם למועד הדיון.
| תעודות זהות של הצדדים עם ספחים המעידים כי מצבם המשפחתי הוא נשואים. |
| תמונות פספורט של הצדדים. |
| כתובה. |
| תעודת נישואין. |
הדיון יתקיים בדרך כלל בפני דיין אחד. בסיומו יחל הדיין בהליך סידור הגט, הכולל בירור שמות הצדדים (על ידי הצדדים עצמם והעדים שהביאו איתם), כתיבת הגט על ידי סופר בית הדין ומסירתו לידי האישה.
לאחר מסירת הגט לאישה, יודיע הדיין לבני הזוג מהן ההגבלות ההלכתיות החלות עליהם.
במידה ואחד מבני הזוג מתגורר מחוץ לישראל, יש לבקש ממזכירות בית הדין לסדר גט שנעשה באמצעות שליח ולשלם אגרה עבור הליך זה.
לאחר סיום הליך סידור הגט, על הצדדים לפנות למזכירות כדי לקבל:
תעודת גירושין (נדרש תשלום אגרה לכל אחד מבני הזוג).
מעשה בית הדין – תעודה הלכתית המאשרת את הגירושין (הגט עצמו נקרע ונגנז על ידי בית הדין).
את האגרות ניתן לשלם באשראי בלבד.
ניתן להגיש בקשה לפטור מאגרה אם המצב הכלכלי של בני הזוג לא מאפשר להם לשלם את האגרות השונות.
ישנן דעות הלכתיות לפיהן לכהן אסור לשאת אשה גרושה, גם כשהגירושין הם מחמת נישואים אזרחיים. לכן, אם אשה שנישאה בנישואים אזרחיים בחו"ל יודעת כי לאחר שתיפרד מבן זוגה בכוונתה להתחתן עם כהן, רצוי שתאמר זאת לדיינים בטרם סידור הגט בין הצדדים.
אם תאמר זאת לבית הדין יש אפשרות כי בית הדין יורה כי אין צורך בסידור גט בין הצדדים בכדי לקבוע כי הצדדים גרושים, ואז האשה תוכל להינשא לכהן גם לפי הדעות ההלכתיות המחמירות.
במקרה של זוגות שנישאו בנישואי פרגוואי (נישואים שניתן לבצעם ללא נוכחות פיזית של שני בני הזוג במדינה), ניתן לבקש מבית הדין שיקבע כי אין צורך לסדר גט ויוציא פסק דין לפיו הצדדים אינם נשואים זה לזו.
| אסור לבני הזוג להתייחד (אם יעשו זאת, יתכן שיצטרכו להתגרש פעם נוספת). |
| לאישה אסור להתחתן בשלושת החודשים הקרובים. אם האישה מעוניינת להתחתן בשלושת החודשים הקרובים עליה לפנות לבית הדין הרבני בבקשה להיתר נישואין (בקשה לבית הדין שיתיר לה להנשא למרות שטרם חלף המועד). |
| לאישה אסור להתחתן עם כהן. |
| אם לבני הזוג יש תינוק שטרם מלאו לו שנתיים, אסור לה להתחתן עד אשר ימלאו לו שנתיים. אם האישה מעוניינת להתחתן אחרי הגירושין בטרם מלאו לילד שנתיים עליה לפנות לבית הדין הרבני בבקשה להיתר נישואין מדין מינקת חברו (בקשה לבית הדין שיתיר לה להנשא למרות שטרם מלאו לתינוק שנתיים). |
| ניתן להסכים בהסכם הגירושין כי מחלוקות בעניינים שונים יוכרעו לאחר הגירושין. |
| זכותם של הצדדים להיות מיוצגים על ידי עורך דין או טוען רבני בכל אחד משלבי ההליך. יחד עם זאת, על הצדדים ישנה חובה להתייצב בכל דיון בעניינם בפני בית הדין. |
| על מנת לרשום את הגירושין במרשם האוכלוסין ולשנות את המצב האישי בתעודת הזהות יש צורך להציג את תעודת הגירושין. |
| אם החוק המקומי במדינה שבה נישאו בני הזוג, מאפשר להם להתגרש בה, יוכלו בני הזוג להסדיר את גירושיהם באותה מדינה מבלי לפנות לבית הדין הרבני בישראל, ולאחר מכן לרשום את גירושיהם בארץ. הליך רישום הגירושין דומה להליך רישום נישואין אזרחיים שנערכו מחוץ לישראל. |
| הסכם גירושין שנחתם בין בני זוג נשואים ואושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה או על ידי בית הדין הרבני ניתן לביטול בעילות מיוחדות ובנסיבות חריגות בלבד. |
למידע נוסף ולייעוץ על ידי עורך דין הסכם גירושין בנושא, פנו לכותבת המאמר, עו"ד ונוטריון מוסמך משרד המשפטים רחל שחר עורך דין בקריית אונו ופתח תקווה
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
