חלוקת אופציות ומניות בגירושין פרסום ראשון פסק הדין המכריע במחוזי עורך דין לענייני משפחה מסביר על חלוקת אופציות בגירושין-2023 | המדריך המלא על כל זכות המגיעה לכם | כל השאלות וכל התשובות

חלוקת אופציות ומניות בגירושין פרסום ראשון פסק הדין המכריע במחוזי מדריך מלא ואבני דרך לחלוקת מניות פנטום ואופציות עורך דין לענייני משפחה מדריך מקיף

מהו המועד בו יוערך ערכן של אופציות לא סחירות לצורך חלוקתן בין בני זוג – האם במועד הקרע או במועד מימוש האופציות בפועל?

עו"ד לענייני ירושה רחל שחר

זו הייתה השאלה שעמדה במרכז ערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי בלוד

מה היו עובדות המקרה?

 הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 11.11.01. לצדדים שתי בנות קטינות מנישואין אלו. ביום 9.4.13 התגרשו הצדדים.

מועד הקרע בין הצדדים נקבע בהתאם להסכמות הצדדים ליום – 1.3.12.

הבעל עבד משנת 2005 בחברת הייטק  ולזכותו נצברו 27,782 אופציות, שמועד פקיעתן היה בשנת 2013 ו- 2014. אופציות אלו, הוחלפו ביום 19.3.13  באופציות אחרות אשר מועד פקיעתן בשנת 2019.

ביום 27.11.14 נחתם, אושר וקיבל תוקף של פסק דין,  הסכם גירושין המסדיר  את כלל ענייני הצדדים אשר היו תלויים ועומדים בפני בית המשפט, ובכלל זה עניני המזונות המשמורת והרכוש למעט עניין האופציות הנזכרות (להלן- הסכם הגירושין).  

המחלוקת שבין הצדדים כפי שהובאה בפני בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון הייתה ראשית מהי כמות האופציות לה זכאית האישה אם בכלל. ובכלל זה – האם היא זכאית למחצית כל האופציות בהן היו למערער זכויות, בין אם הבשילו ובין אם לאו או שהיא זכאית רק לחלקה באופציות שהבשילו במועד הקרע.

השאלה השנייה שעמדה לדיון היא מהו שווין של אותן אופציות. ואם נחדד הדברים – מהו המועד הראוי בו תהא האישה  זכאית להערכת שווין.  האם בעת המימוש בפועל או שווי למועד הקרע?

לצורך בירורן של הסוגיות שבמחלוקת מינה בית משפט קמא את פר' עמרי ידלין, נשיא המכללה האקדמית "ספיר", כמומחה מטעמו לצורך מתן חוות דעת באשר לאופן בו יש לחלק בין בני הזוג את האופציות המצויות ברשותו של הנתבע, אופציות אשר נצברו במקום עבודתו וכתוצאה ממנה, במהלך חייהם המשותפים של הצדדים.

הערכת שווי אופציות בגירושים מה הייתה דעתם של המומחים מטעם האישה

המומחים מטעם האישה סברו כי הערכת שווי מחצית האופציות להן זכאית האישה צריך שתעשה במועד מימושן בפועל ע"י המערער  ולא במועד הקרע.

לשיטתם, כיוון שאין חולק כי האופציות, ברובן הגדול, הן נכס משותף ותוצר של המאמץ המשותף המשפחתי הרי שהמתבקש הוא כי נכס זה יחולק חלוקה בעין בין הצדדים ביום הקרע, שכן אך ורק חלוקה שכזו תקנה לכל אחד מהצדדים את הערך הכלכלי המלא המגולם באופציות על סיכוייהן וסיכוניהן, מה שהוגדר על ידם – "השווי הנאיבי של האופציות ביום הקרע בתוספת ערך הזמן של האופציות" , ואולם כיוון שבנדון קיימת מגבלת עבירות של האופציות בתנאי החוזה ולא ניתן לבצע חלוקה בעין שלהן טרם מימושן, הרי שראוי לבחור בחלופה הקרובה ביותר לחלוקה בעין והיא חישוב ערכן ביום המימוש בפועל ע"י המערער.

מומחי האישה סבורים כי מומחה בית המשפט פר' ידלין שגה בגישתו, אשר אינה עולה בקנה אחד עם הרציונל השיתופי והשוויוני העומד בבסיס דיני המשפחה בכלל והוראות חוק יחסי ממון בפרט, בכך שלצורך הערכת שווי האופציה הוא מתבסס על גישה כלכלית אשר אינה רואה בערך הזמן כנכס משותף של בני הזוג דבר המביא לפגיעה ממשית בשווי הזכות שנצברה לבן הזוג וגישה שכזו לא ראוי להחילה במסגרת דיני המשפחה  מאידך חלוקה במועד המימוש בפועל וחישוב שווי האופציות במועד זה יהא באלה לגלם לשני הצדדים את הערך האמתי הטמון בנכס ייחודי זה וכך יבואו לידי ביטוי  ערכי השיתוף הזוגי והשוויון העומדים בבסיס האיזון של נכסי בני זוג.

רק בחינת השווי של האופציות במועד המימוש תביא לידי ביטוי הן את השווי הנאיבי והן את ערך הזמן שלהן. בכך יחסך הצורך בהערכות ספקולטיביות המתבססות על  מתודולוגיות להערכת שווי אופציות שאינן הולמות חברות הזנק.

לטענת מומחי האישה, דיני השיתוף הזוגי מחלקים בין הצדדים כל תועלת כלכלית שצמחה במהלך הנישואים ללא קשר למועד מימושה, בנסיבות אלו באם יחושב שווין של האופציות במועד הקרע עוד טרם מימושן בפועל ומיצוי הפוטנציאל הטמון בהן – פוטנציאל שהוא הוא לב ליבו של הנכס, מהותו ותכליתו – היא לא תקבל כל תגמול לתרומתה הכלכלית למשפחה, תרומה שבאה לידי ביטוי, בין היתר, בזכאותו של המערער לאופציות שצמחו והבשילו במהלך הנישואים וזכותו לממשן במועד הנראה לו.

חלוקת אופציות ומניות בגירושין מה הייתה חוות דעת מומחה מטעם הבעל

מומחה הבעל  ציין בחוות דעתו כי נכסים שנצברו במהלך הנישואין נוצרו כחלק ממאמץ משותף של בני הזוג ועקרון השיתוף חל רק בנכסים אלו שנצברו במהלך חיי הנישואין ותוך כיבוד ודבקות בעקרון האוטונומיה של הפרט, לצאת לחיים חדשים במנותק מבן הזוג לשעבר.

ההלכה הנוהגת ומשרד המשפטים אף פרסם באתר פסקי דין בנושא היא כי חלוקת הנכסים שנצברו במהלך חיי הנישואין תעשה במועד הפרידה של בני הזוג אלא אם קיימים מקרים חריגים שבהם קיימת מניעה פרקטית. על כן הטענה כי יש לדחות חלוקת הנכסים למועד מאוחר יותר מנוגדת לעקרונות הבסיסיים ביותר של חלוקת רכוש בין בני זוג.

לדבריו, המחוקק היה ער למצבים בהם חלוקת הרכוש במועד הפירוק תביא לתוצאה בעייתית, על כן הסמיך הוא את בתי המשפט בהתאם לסע' 8(3) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג- 1973 (להלן – חוק יחסי ממון) ל"קבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שווים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שווים במועד מוקדם יותר שיקבע". ומכאן לסברתו, אין לבית המשפט סמכות לקבוע מועד איזון מאוחר למועד הקרע אלא אך ורק מוקדם לו,  זאת על מנת למנוע התדיינויות אינסופיות של בעלי דין שרוצים לנסות ובדרך זאת ליהנות מעליה עתידית של נכסי בני זוגם או למנוע את הפרדת היחסים הכלכליים שבין הצדדים.

סיבה נוספת לחלוקת הנכסים במועד הקרע מוצא המומחה בגישה המסחרית ובין היתר בצורך להגן על צדדים שלישיים. לצדדים שלישיים אין אינטרס להיכנס לקונפליקט שבין בני הזוג הניצים וממילא הם מעדיפים לערוך עסקים למול בעלים אחד ולא למול שני בעלים בעלי אינטרסים מנוגדים המביאים לאי מימוש הנכס.

לטענת המומחה, הפסיקה בארצות הברית מלמדת על קשיים במקרים בהם נדחה הפירוק באופציות למועד המימוש, ובתי המשפט נאלצו למצוא פתרונות שונים ומשונים על מנת להתגבר על ניסיונות של בן זוג לשעבר להתערב באופן מימוש האופציות. לטענת המומחה, עריכת תחשיב השווי של האופציות עלולה לפגוע בצדדים שלישיים המבקשים לסחור עם החברה, ובעובד מקבל האופציות עצמו העלול למצוא עצמו מפוטר ממקום עבודתו. 

מומחה הבעל  סבר כי אין לקבל את הטענה לפיה לא ניתן להעריך בהערכה סבירה וראויה את ערכן של האופציות במועד הקרע, שכן חישוב שווין של חברות פרטיות נעשה כדבר שבשגרה הן בהקשרים המסחריים והן בהקשרים המשפטיים, ובכלל זה אופציות של חברות פרטיות. כך מומחה ביהמ"ש נסמך על מודל של Black & Sholes המהווה את המודל המקובל והמרכזי בנוגע להערכת שוויין של אופציות.

מכל הטעמים לעיל, לדעת מומחה הנתבע, אין לדחות את חלוקת האופציות למועד המימוש ויש לקבוע את שווין למועד הקרע.

ועניין נוסף – לגישת מומחה הבעל  יש להבחין בין אופציות סחירות לבין אופציות בלתי סחירות, כדוגמת האופציות שבידי המערער.

מה ההבדל בין אופציות סחירות ללא סחירות לצורך חלוקת אופציות בגירושין

אופציות סחירות הינן נכס נזיל לכל דבר ועניין והמחזיק בהן יכול למכרן, להעבירן, להורישן וכך הלאה. ערך הזמן באופציות סחירות הוא חלק מובנה מהאופציה. מאידך, אופציות בלתי סחירות ניתנות לעובד במסגרת עבודתו ושונות מהותית מאופציות סחירות הן בנזילות שלהן והן בעובדה שערך הזמן אינו מהווה חלק מהותי מהאופציה ואינו שייך לעובד המחזיק באופציות.

לגישתו של המומחה מטעם הבעל  רכיב הזמן מהווה למעשה גורם שמחוץ לאופציה, המהווה רכיב שכר, שנרכש עם התמשכות העבודה של העובד בחברה. בכל שנה שהעובד ממשיך לעבוד בחברה, שכרו מורכב ממשכורתו הישירה  והתוספת לערך הזמן שנוספה לאופציה במהלך שנה זו. על פי דיני המשפחה, רכיבים אלו מהווים הכנסה משותפת במהלך תקופת הזוגיות אך אינם משותפים ממועד הקרע ואילך.

ואם כן, המומחה מטעם הבעל  יש לדחות את המלצות מומחי האישה לעניין ערך הזמן אשר לגרסתם ניתן למשיבה עד למועד המימוש, שכן גישה זו, כך על פי המומחה, תביא  בהכרח לעזיבת העובד את מקום עבודתו, זאת על מנת להפסיק את שיתוף בן הזוג לשעבר בחבילת השכר אליה הוא זכאי עבור עבודתו.

רק מעבר למקום עבודה אחר יאפשר לעובד להיפטר מהצורך להעביר לבן זוגו לשעבר חלק מהטבות  השכר שלו. לגרסת המומחה, בתי משפט בעולם קבעו כי ערך הזמן לאחר מועד הקרע אינו נכס משותף לצדדים. משהבשילו האופציות, בן הזוג לשעבר זכאי למחצית שווי האופציות במועד הקרע ומבלי להוסיף להן את ערך הזמן העתידי שהעובד יצבור במקום עבודתו לאחר הפירוד.

בניגוד לעמדת מומחי האישה, סבר המומחה מטעם הבעל  כי העובדה שעסקינן באופציות שאינן סחירות היא מהותית ולא טכנית גרידא ולפיכך ערך הזמן שלהן הוא רכיב שכר עבור התקופה הרלוונטית.

המומחה מטעם הבעל  אף לא הסכים עם גישת מומחי האישה וההשוואה שערכו בין אופציות לפנסיה תקציבית שכן, לטעמו, בניגוד למגבלות הנוקשות החלות על הפנסיה התקציבית שאף לא ניתן באמצעות מודל כלכלי לתמחר את שווי הצבירה בפנסיה התקציבית באמצע חיי העבודה של העובד, הרי ששווי האופציות להן זכאית התובעת  במועד הקרע ניתנות לתמחור באמצעות מודלים כלכליים, כדוגמת המודל אשר הציע מומחה ביהמ"ש.

מתי כדאי לפנות אל עו"ד לענייני משפחה בנושא חלוקת מניות ואופציות בגירושין

על פי פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה נראה כי בכל מקרה בו קיים פער הכנסות משמעותי או קיימת חבילת אופציות שבן הזוג או הבעל קיבל, מומלץ מאוד לפנות לעורך דין לענייני משפחה.

מה קבע בית המשפט בעניין מועד חלוקת האופציות בגירושין  

בית המשפט בפסק דין מקיף ומנומק, בחן וניתח את טענות הצדדים אחת לאחת והגיע למסקנות אשר נומקו נמק  היטב.

ביהמ"ש קבע כי על הצדדים חלות הוראות חוק יחסי ממון אשר בסע' 6 (ג)  מאפשר לבית המשפט, ע"פ שיקול דעתו, לקבוע את מועדי הביצוע של האיזון.

האופציות, במקרה זה, הוענקו בתקופת החיים המשותפים ומרבית האופציות היו בשלות (היינו ניתנות למימוש) עובר ובסמוך למועד הקרע. מתוך שכך קיבל בית המשפט את עמדת מומחה בית המשפט לפיה האישה זכאית למחצית מ – 29,652 אופציות המצויות בידי המערער, היינו היא זכאית לשווין של 14,826 אופציות.

אשר למועד חישוב ערך האופציות העדיף בית משפט קמא את עמדת מומחי האישה. 

בית המשפט הבהיר כי אף שככלל, מועד הקרע הוא המועד הקובע לביצוע פירוק השיתוף בין הצדדים ובמועד זה מבקשים בתי המשפט לסיים את כלל המחלוקות הרכושיות של הצדדים על מנת שלא להותיר כל קשר כלכלי בין הצדדים לאחר הפרוד (עקרון הפרידה הנקיה – clean break), ואולם על אף שכך, יש לא מעט מקרים בהם יש לחרוג מעקרון זה, כך, כדוגמה, בני זוג אשר יש להם ילדים קטינים עדיין מחויבים בקשר כלכלי בכל הקשור לדאגה לצרכיהם,  ובדומה בכל הקשור לחלוקת פנסיה תקציבית  לגביה הזכות מתגבשת עם הגעת העובד לגיל פנסיה בכפוף לצבירת  שנות ותק מינימלי, נותר קשר כלכלי בין בני הזוג עד לפרישתו של בן הזוג העובד מעבודתו.

בדומה, גם נכסים שמועד מימושם חל בזמן עתידי,  לאחר מועד הקרע, נקבע על דרך הכלל בפסיקה כי אלו יחולקו בעת גמילתם של אותם הנכסים העתידיים בין הצדדים. מתוך שכך אף בנדון, כאשר עסקינן באופציות שמועד מימושן מאוחר למועד הקרע, ראוי להמתין למועד המימוש לצורך הערכת ערכן.

מתי מתגבשת הזכאות לחלוקת אופציות בהליך הגירושין?

בהמשך לכך קבע בית המשפט כי בנדון,  הזכאות לקבלת האופציות התגבשה במהלך חיי הנישואין עובר למועד הקרע, שכן זכאותו של המערער לאופציות הוקנתה לו עובר למועד הקרע, על כן זכאית האישה לחלקה באופציות אלו.

בית המשפט סבר כי טעם נוסף המצדיק את הערכת שווי האופציות במועד מימושן נעוץ בעובדה כי לצורך הערכת שווי האופציה במועד הקרע אנו נדרשים להערכה ספקולטיבית, וביתר שאת כאשר עסקינן באופציות של חברות הזנק,  וסבר כי ראוי שבן הזוג יזכה בערך ממשי ולא יסתפק בהערכה ספקולטיבית טרם מומש מלוא הפוטנציאל של האופציה. 

אישוש לקושי העולה מהערכת אותו נכס ייחודי בו עסקינן – אופציות שאינן סחירות – מצא בית המשפט  בכך שאף מיסוי הטבת האופציות נדחה לעת מימושן תחת מועד הקצאתן וזאת בשל הקושי להעריך את שווין האמתי קודם למימוש בפועל.  

בית המשפט לא קיבל את עמדת מומחה בית המשפט לפי יש לראות באופציות כחלק משכרו השוטף של המערער וממילא במועד הקרע אין האישה זכאית לערך הזמן שצוברת האופציה לאחר מועד הקרע. בית המשפט קבע כי מתן אופציות בחברות הזנק מהווה לרוב דרך לתת לעובד הטבה תחת קבלת שכר גבוה יותר אותו אין המעביד יכול להעניק לעובדו, וזאת בתקווה שהעובד יקשור עצמו לחברה ישקיע בה וכאשר זו תבוא לתכליתה (EXIT) הוא יהנה מן הרווחים, לפיכך באותו חלום של זכיה ברווח  שותפים שני בני הזוג כאשר האחד מקבל את זה ששכרו של בן זוגו יפחת על מנת שבעתיד אפשר שיזכה לרווח גדול יותר כתוצאה מכך. כיוון שבשלותן של האופציות הנדונות הייתה עוד קודם למועד הקרע הרי שבן הזוג ראוי שיהנה ממכלול הרווח שנצבר מתקופת "השכר הנמוך" עד למועד הקרע,  רווח זה מתגבש אך ורק במועד המימוש. 

בית המשפט סבר שאין להסכין עם כך שבן הזוג יפסיד פעמיים – פעם כאשר צומצמה השתכרות בן זוגו נוכח קבלת האופציות תחת שכר גבוה יותר ופעם שניה כאשר מימוש האופציה יעשה בערכים נמוכים להבדיל מערכם הצפוי במועד המימוש בפועל. 

תמיכה לגישתו, לפיה אין עסקינן באופציות הניתנות כנגד תנאי הישארותו של העובד בחברה, מצא בית המשפט בעדות אחד העובדים אשר עזב את החברה ב – 2012 ועודו מחזיק באופציות, ובכך שהמערער עצמו עזב את החברה בין השנים 2010-2013 ועל אף שכך האופציות נותרו ברשותו.  

מכלל האמור באה קביעתו של בית המשפט כי האישה זכאית לחלוקת שווי אופציות בגירושין במועד בו יבשילו

"…זכאית… מכוח אותו חלום משותף ששורשיו נטועים עמוק בחייהם המשותפים של הצדדים לקבל חלקה באופציות במועד המימוש ביחס לתקופה מיום הנישואין ועד מועד הקרע (1.3.12) לאחר הפחתת עמלת נאמן ותשלומי מס, המשכלל את תקופת העבודה שחפפה לחיים המשותפים לעומת תקופת העבודה הכוללת שתמורתה ניתנו האופציות" (ה.ש)

כאמור, בית המשפט מצא כי מרבית האופציות הוקצו לנתבע בשנים 2007 – 2008 והגיעו לבשלותן עד לשנת 2010, בתקופת החיים המשותפים, קודם למועד הקרע, וממילא אף אם נדרש המערער לעבוד בתמורה להקצאה זו, הרי שכבר בשנת 2010 עמד במחויבותו זו וסיפק את השירות לו נדרש בחברה, עת הבשילו האופציות לראשונה וניתן היה לממשן. ברם, הצדדים בהחלטה משותפת, אשר יסודותיה, כך יש לשער, בחישובים כלכליים, החליטו לא לממש האופציות במועד הבשלתן, וזאת עד למועד כדאי יותר מבחינה כלכלית. ממילא זכאית אף האישה לאותו שווי במועד המימוש כפי שהצדדים עצמם הסכימו בניהם במפורש או מכללא במהלך חיי נישואיהם.   אשר לאופציות אשר מועד מימושן נקבע לאחר מועד הקרע, אימץ בית המשפט את גישת – כלל הזמן (TIME-RULE) המשקללת את תקופת העבודה שחפפה לחיים המשותפים לעומת תקופת העבודה הכוללת שתמורתה ניתנו האופציות.

מניות פנטום בגירושין מה ההבדל בין מניות פנטום לאופציות?

מניית פנטום הינה מנייה שמתנהגת לכל דבר כמנייה בחברה והיא למעשה דרך להעניק לעובד מניות בחברה מבלי להקצות לו אותן בפועל. לכן דין מניית פנטום כדין מנייה ממש ולא כדין אופציה הניתנת למימוש. מניית פנטום ניתנת למכירה ולהערכה ממש כמו מניה רגילה.

חלוקת אופציות בגירושין שתי גישות איזון משאבים אל מול שיתוף נכסים

בית המשפט סוקר בפסק דינו את הנורמות הקיימות בשיטות המשפט המודרניות המכירות בשני משטרים עיקריים המסדירים את ענייני הרכוש בין בני זוג בתקופת הנישואים.

האחד –  שיתוף בנכסים המתגבש במהלך הנישואין השני – שיתוף קנייני או אובליגטורי הדחוי למועד פקיעת הנישואין (ראו ע"א 1915/91 יעקובי וקנובלר נ. יעקובי וקנובלר [פורסם בנבו] ( 1992); א' רוזן צבי,  יחסי ממון בין בני זוג, עמ' 59-83). בשני המשטרים נוצר שיתוף עקב הנישואין ובשלם אלא שבה בשעה שבמשטר הראשון השיתוף מתגבש במהלך הנישואים על כל נכס ונכס בדרך של "שיתוף צף" הרי שבמשטר איזון המשאבים נוצרת מעין הפרדה רכושית לאורך תקופת הנישואין והשיתוף, קנייני או אובליגטורי, מתגבש במועד פקיעת הנישואין.

כידוע, בשיטת המשפט הישראלי נקבע בתחילה משטר שיתוף הנכסים – משטר החל עד היום על בני זוג שנישאו קודם ליום 1.1.74 ועל ידועים בציבור, ומעת חקיקתו של חוק יחסי ממון, חל על בני זוג שנישאו אחר 1.1.74 משטר המקים חיוב אובליגטורי של בן זוג כלפי משנהו – חיוב הדחוי למועד פקיעת הנישואין. נוסיף כי שני המשטרים נסוגים בפני הסכם ממון שעשו בני זוג ואשר אושר כדין.

בנדון, כיון שהצדדים נישאו בשנת 2001 הרי שחלות עליהם הוראות חוק יחסי ממון המחילות את עקרון איזון המשאבים.

29.       סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון קובע:

 "5. (א)  עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג…"

עד לתיקון 4 לחוק, במסגרתו הוסף סעיף 5א, המועד היחיד בו יכלו בני זוג לממש את זכותם לאיזון המשאבים היה מועד פקיעת הנישואין.

ס' 5א לחוק הביא למהפכה, כיוון שאיפשר לבני הזוג לבקש את הקדמת המועד למימוש הזכות לאיזון המשאבים. ויצוין כבר כאן, כי יש להבדיל בין המועד למימוש זכות איזון המשאבים, לבין המועד הקובע לשם עריכת האיזון.

סעיף 5א(א) לחוק קובע כי:

   "5א. (א)  הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן:

(1)  חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה:

  (א)  הליך להתרת נישואין;

  (ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף 11;

(2)  קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה; בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את התקופה האמורה בפסקה זו אם ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג.

 (א)  בית המשפט או בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, לקצר את התקופות האמורות בסעיף קטן (א)…" (ה.ש)

 בהתקיים אחד התנאים הקבועים בסעיף 5א, זכאי כל אחד מבני הזוג להגיש בקשה להקדים את מועד מימוש הזכות לאיזון משאבים טרם פקיעת הנישואין, ובכך לנתק את הזיקה בין מימוש הזכות לאיזון משאבים לבין מועד פקיעת הנישואין.

על מנת שתתאפשר הקדמת מועד מימוש איזון המשאבים ממועד פקיעת הנישואין, נדרש כי מלבד הגשת בקשה על ידי אחד מהצדדים, תתקיים אחת משתי חלופות הנקבעות על פי מבחנים שונים: האחת, על פי מבחן טכני פורמלי – חלוף שנה מאז נפתחו אחד מההליכים המפורטים בו; השניה, על פי מבחן מהותי המתמקד בטיב הקשר הזוגי-כלכלי בין בני הזוג, כך שהמועד לאיזון המשאבים ייקבע על דרך קביעת קיומו של "קרע" בין בני הזוג, או מגורים בנפרד במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים מתוך תקופה רציפה של שנה.

הליך איזון המשאבים כולל מספר שלבים אשר עיקרם – קביעת מועד הקרע, קביעת כלל נכסי בני הזוג אותם יש לאזן, איזון הנכסים ע"י הערכת שווים וחלוקת הפער שבין ערך נכסי בן הזוג האחד לערכם של נכסי בן הזוג השני. 

סעיף 8 לחוק מוסיף וקובע סמכויות מיוחדות הנתונות בידי בית המשפט בכל הקשור להליך איזון המשאבים, ובכלל זה – רלבנטי לחלוקת אופציות בגירושין

"8.   ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא… לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:

(1) לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג ;

(2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר…

(3) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע;

(4) לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע."

מה קובע בית המשפט לענייני משפחה בנושא האופציות ומהותן עו"ד רחל שחר מסבירה

בית המשפט קובע כי הענקת אופציות לעובד משמשת כתוכנית הטבה הניתנת לו ע"י המעביד או המעסיק. העובד מקבל אופציות אשר ניתנות למימוש לאחר תקופה מסוימת המכונה תקופת ההבשלה (Vesting Period), אשר בסיומה הוא זכאי לממש את האופציות ולקבל תחתן את מניות החברה. עובד שמימש את זכותו לרכוש את מניות החברה עשוי ליהנות מהטבה כספית שהיא ההפרש בין מחיר המימוש (Exercise Price) בעת המימוש ובין מחיר ההקצאה.  משך תקופת ההבשלה, כמו גם התנאים האחרים הנוגעים לאופציה, אפשרויות מימושה, סחירותה וכיוצ"ב  נקבעים לרוב בחוזה למתן האופציות שבין העובד לחברה.

"הגדרת כתב אופציה על מניות לעובד היא "תעודה המעניקה זכות לעובד תאגיד שהוציא את התעודה, לרכוש בעתיד מניה של תאגיד, במחיר, בתנאים ובמועד בעת הנפקת התעודה… Stock Option אינו שכר עבודה, ואינו תשלום או גמול כספי מכל סוג שהוא. למעשה, אין הוא סכום כספי כלל, אלא זכות עתידית"

אופציות הן זכות עתידית, זכות אשר למעשה מתגבשת ומוציאה את פריה במועד מימוש האופציה. במועד זה אפשר שערכה של המניה המתקבלת תחת האופציה יאמיר ויביא למחזיק האופציות רווח ניכר ומשמעותי  ואפשר אף שמניה זו לא תגשים את הציפיות שתלו בה וערכה יהא נמוך ואולם נדע בוודאות את הדברים אך ורק במועד המימוש.

 הדברים אמורים ביתר שאת בכל הקשור לאופציות המחולקות לעובדי חברת הזנק, כאשר יש צפייה כי החברה תמקסם את שוויה או שתימכר לחברה אחרת ואולם הפער שבין המצב קודם למכירה, אשר אולי תבוא ואולי לא, לבין שוויה לאחר המכירה אפשר שיהיה עצום.

, וכך מצאנו לעניין זה בתע"א (ת"א) 12403-09 נאיל חדאד נ' מוביליקום בע"מ [פורסם בנבו]

לרוב שאלת איזונן של האופציות בין בני זוג תהא תלויה, בין השאר,  במניע להענקת האופציות, אפשר שמניע זה הורתו בהכרת המעניק בתרומת העבר של העובד לחברה ואפשר שהורתו ברצון המעניק כי העובד יישאר בחברה ויתרום לה בעבודתו. לו כך יצויר הרי, שלכאורה, פרק הזמן בו עובד העובד בחברה לאחר מועד הקרע עד להבשלתן של האופציות הוא פרק זמן בו אין ראוי לשתף בפריו את בן הזוג השני שכבר אינו שותף ל.

קובע השופט גיפמן: "התניית הזכות לממש את האופציות בהישארות העובד במקום העבודה לתקופה נוספת אינה בהכרח מעידה על כך שהאופציות ניתנו גם עבור העבודה בתקופת ההישארות. כל מקרה ונסיבותיו. תנאי ההישארות בעבודה כשלעצמם אינם משנים את מהות האופציות, אם האופציות ניתנו כתמורה לעבודה בתקופת העבר. אם עבודת העבר נעשתה ע"י בן הזוג במהלך הנישואין  – המדובר בנכס בר איזון או בר שיתוף, אף אם העובד נדרש להישאר במקום עבודתו גם לאחר מועד הפרוד או מועד תום האיזון, כתנאי למימוש הזכויות. אם עבודת העבר נעשתה לפני הנישואין – המדובר בנכס שאינו משותף או בר איזון, אף אם העובד נדרש להישאר במקום עבודתו במהלך הנישואין כתנאי למימוש הזכויות…

כל עוד ניתנו האופציות כפיצוי עבור עבודת בן הזוג במהלך הנישואין, המשך הדרישה להעסקה הוא אך ורק תנאי, אך אינו משנה את הזכות החוזית שכבר קיימת ועומדת לרשות העובד…אם תקופת העבודה שעבורה ניתנו האופציות חפפה את תקופת הנישואין המדובר בנכס בר שיתוף או בר איזון. אם קיימת חפיפה חלקית – תחשיב השיתוף או האיזון יתבצע לפי כלל הזמן "time rule", המשקלל את תקופת העבודה במהלך הנישואין ביחס לתקופת העבודה הכוללת שעבורה ניתנו האופציה, כמקובל בחלוקת נכס פנסיוני בין בני זוג".

לו מדובר היה באופציות עבירות וסחירות המענה לכך היה פשוט וקל – האישה הייתה מקבלת לידיה או לידי נאמן מטעמה את האופציות עד למועד בו חפצה הייתה לממשן, דא עקא שהאופציות שבנדון אינן סחירות ולא ניתן להעבירן לאחר, כך שהאישה שהינה בעלת זכות באופציות בהיותן – "נכסי בני הזוג" כהגדרת הדיבור בסע' 5 לחוק יחסי ממון, יכולה לקבל מהמערער אך ורק את שווין – אלא שנדרשים אנו לברר, כאמור,  מהו המועד הראוי להערכת שווין.

בית המשפט המחוזי קובע כי הוא מעדיף את הכלל הקובע כי לאישה שווי במחצית האופציות בגירושין לעת שיבשילו.

"הטעם לכך שאנו מעדיפים מועד הערכת שווי האיזון לגבי האופציות למועד המאוחר לאיזון שווי כלל הנכסים נעוץ, כאמור, במהותו וטיבו של נכס זה.  ערכי האופציה בתקופה הקודמת למימוש אפשר שיהיו זניחים ביותר אל מול מימושן אחר רכישת החברה ע"י חברה אחרת. הציפיה לרווח, אותה ציפייה שזרעיה נטמנו כבר במהלך תקופת הנישואין, אפשר שתבוא לידי מימוש אך ורק עם מימושן בפועל של האופציות. אומנם, כפי שציינו לעיל, אפשר שתוחלת זו תכזב והחברה לא תצליח להגיע לשווי המצופה או אז המחזיק באופציות יפסיד שכן אפשר שהסך שיבוא לידיו אף יפחת מהסך אותו היה מקבל לו היה ממש את האופציות במועד הקרע ואולם זהו סיכון אותו מוכן ליטול בן הזוג, ובנדון מוכנה האישה ליטול על עצמה.

האישה למעשה עומדת וטוענת לפנינו – אני מעוניינת לקחת ולחלוק באותו סיכון שבהמתנה והציפיה לפירות האופציה  באופן שווה לבן זוגי, אנו חולקים באותה תקווה ובאותה ציפייה, נזכה בהתגשמותה יחדיו או שנתאכזב במידה שווה, אך ברצוני למצות את אותו פוטנציאל הקיים בנכס שנרכש במאמץ הזוגי המשותף,  כשם שממצה אותו בן זוגי – המערער, זכותנו באותו נכס היא שווה, למצער בכל הקשור לאופציות שהתקבלו ובשלו במהלך תקופת הנישואין ועד למועד הקרע. ואכן אנו מסכימים עם טענה זו – אין כל סיבה כי אחד מבני הזוג יוכל למצות את אותו נכס באופן מיטבי יותר מחברו".

 

למידע נוסף ולייעוץ על ידי עורך דין הסכם גירושין בנושא, פנו לכותבת המאמר, עו"ד ונוטריון מוסמך משרד המשפטים רחל שחר עורך דין בקריית אונו ופתח תקווה.

על מה עברנו במאמר זה

עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר
עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר

עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.

המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.