חלוקת רכוש בגירושין לא שוויונית חוק יחסי ממון – המדריך המלא! | המדריך המלא על כל זכות המגיעה לכם | כל השאלות וכל התשובות

חלוקת רכוש לא שוויונית בהליך גירושין

חלוקת רכוש בגירושין

במהלך חיים משותפים של בני זוג בין אם בחתונה דתית או בנישואים אזרחיים, בני הזוג צוברים  רכוש ונכסים שונים. פרידה של בני הזוג מביאה עימה בין שאר יתר הנושאים התייחסות לחלוקת רכוש. הכלל בדיני משפחה הינו חלוקת הרכוש מחצית על מחצית ואולם קיימים מקרים בהם בית המשפט יחליט לסטות מכלל זה ולחלק את הרכוש באופן שמקנה פיצוי לצד השני.

עו"ד לענייני ירושה רחל שחר

עניין חלוקת רכוש בגירושין לא שוויונית הגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בעניין הבא. בעניין זה נקבעו כללי עשה ואל תעשה בנושא חלוקת רכוש.

עובדות המקרה כפי שהגיעו לפתחו של בית המשפט היו כדלקמן: איש ואישה היו נשואים למעלה מ-22 שנים.

במהלך תקופת חיים זו, השקיעה האישה את כל מרצהּ ויהבהּ בטיפוח הבית, ובגידול שלושת ילדיהם המשותפים של הצדדים, בעוד האיש התקדם במעלה הדרגות במשטרת ישראל יצא לקורסים, ולמד שני תארים.

במקביל, מעבירה האישה כל פרוטה שהיא מקבלת לטובת משק הבית המשותף, בין אם מדובר במתנה מאחותה כדי שבני-הזוג יוכלו לרכוש דירת מגורים, ובין אם מדובר בירושה מקרובי משפחה. עם סיום נישואיהם, מגלה האישה, כי האיש לא עשה כן.

כפועל-יוצא מן האמור, המציאות שעמדה בפני בית המשפט המחוזי בחיפה – האיש עובד בתפקיד בכיר במשטרת ישראל בעל שני תארים, שכרו נאמד בסך של כ-24,000 ₪, ומלבד דירת המגורים של הצדדים, אשר נרכשה בעזרת אחותהּ של האישה, קיים ברשותו נכס נוסף, בעוד האישה עובדת במשרה חלקית, השתכרותהּ נאמדת בסך של כ- 4,500 ₪, וכל רכושהּ מסתכם באותה דירת-מגורים, אשר לעיל כאמור נרכשה בסיוע אחותהּ.

לאחר 22 שנות נישואין מגלה האישה בכתבה בטלווויזיה כי בעלה בגד בה עם אחת הפקודות. הבעל מודה ברומן ובני הזוג נפרדים. האישה מגישה תביעה לאיזון קריירה ואיזון נכסי מוניטין.

חלוקת רכוש בגירושין סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון מהם השיקולים לפיצוי אחד מבני הזוג בגין סיום חיי הנישואין?

חלוקת רכוש בגירושין סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון מהם השיקולים לפיצוי אחד מבני הזוג בגין סיום חיי הנישואין?
השיקול הראשון לפיצוי אחד מבני הזוג בגין סיום חיי הנישואין הוא פערי השתכרות. הלכת אלמוני היא ההלכה המנחה לעניין זה. שם נקבע כי:  "על אף שיש לקבוע ככלל צמצום אחוז אחד מהפער לכל שנת נישואים, יש לערוך  "ספירה מוגדלת של שנים שבהם אחד מבני הזוג הקדיש עצמו  לגידול הילדים באופן שפגע באופן משמעותי בקריירה שלו, עד לגבול עליון של 40 אחוזים מהפער".
חלוקת רכוש בגירושין שיקולים לחלוקה לא שוויונית
  • השיקול הראשון לפיצוי אחד מבני הזוג בגין סיום חיי הנישואין הוא פערי השתכרות. הלכת אלמוני היא ההלכה המנחה לעניין זה. שם נקבע כי:  "על אף שיש לקבוע ככלל צמצום אחוז אחד מהפער לכל שנת נישואים, יש לערוך  "ספירה מוגדלת של שנים שבהם אחד מבני הזוג הקדיש עצמו  לגידול הילדים באופן שפגע באופן משמעותי בקריירה שלו, עד לגבול עליון של 40 אחוזים מהפער".

בהלכת אלמוני נקבע כך:

 "לצד הגישה הקניינית הממוקדת בחישוב התוספת לכושר ההשתכרות, מציג פרופסור ליפשיץ גישה שונה  המכונה על ידו  "גישת צמצום פערי הכנסות".  גישה זו מתמקדת  פחות בחישוב המדויק של התוספת או ההפסד שנצברו במהלך הנישואים ויותר על ההנחה, כי במהלך הנישואים נוצרה "קהילה משפחתית", שבמסגרתה החליטו הצדדים על אופן התפתחות  הקריירה המקצועית של כל אחד מהם.

החלטות אלו התבססו על  הסתמכות הדדית במכלול המשאבים המשותפים, לרבות כושר ההשתכרות של בן הזוג. על פי גישה זו, על בית המשפט לתת ביטוי להיבטים הנמשכים של הקהילה המשפחתית גם לאחר הגירושין,  וזאת על ידי מתן "הגנה"  לתקופה מסוימת לאחר גירושין, להסתמכותו של אחד מבני הזוג על כושר ההשתכרות של בן זוגו. בשיטה זו בוחנים את הפערים בהשתכרויותיהם של בני הזוג ומפצים את בן הזוג בעל ההשתכרות הנמוכה,  גם אם לא ניתן להוכיח שכושר השתכרותו של בן הזוג בעל ההשתכרות הגבוהה צמח במהלך הנישואין".

ובהמשך, פסקה 19: "על פי גישה זו, שמקורה הפורמאלי הנו דווקא בדיני המזונות (alimony) ושאומצה לאחרונה על ידי ה-  American Law Institution  (להלן ה- "ALI"),כמפורט בספר Am.Law Inst. Principles of the Law of Family Dissolution: Analysis and Recommendations (published by LexisNexix 2002), על בית המשפט לשאוף לצמצם את פערי ההכנסות בין בני הזוג לתקופה מסוימת לאחר הגירושים. כך למשל, על פי ההמלצות של ה- ALI, על כל מדינה לקבוע נוסחה לחישוב סכום כסף  שמטרתו צמצום פערי ההשתכרות. על הנוסחה לקחת בחשבון  את משך שנות הנישואים, פרקי זמן שבהם אחד מן הצדדים הקדיש את עצמו באופן בלעדי לגידול הילדים ומשתנים נוספים. ה- ALI ממליץ לקבוע כלל של צמצום אחוז אחד מהפער לכל שנת נישואים (עם ספירה מוגדלת של שנים שבהם אחד מבני הזוג הקדיש עצמו  לגידול הילדים באופן שפגע באופן משמעותי בקריירה שלו, עד לגבול עליון של 40 אחוזים מהפער). בחלק מהמדינות בארה"ב, הפיצוי משולם עד לנישואי בן הזוג הביתי מחדש וזאת בדומה לתשלום ה"אלימוני", שנפסק  עם הנישואין מחדש".

  • מתי רכש בן הזוג את ההשכלה אשר הביאה לשינוי בפערי ההשתכרות. אם בן הזוג רכש את ההשכלה במהלך חיי הנישואין בית המשפט יטה לפצות את בן הזוג השני שלא רכש השכלה אקדמית במהלך חיי הנישואין.
  • מי היה בן הזוג שהקדיש עצמו לתא המשפחתי.  

עו"ד רחל שחר מסבירה: האם ניתן לקבל יותר ממחצית הרכוש המשותף בהליך הגירושין?

חלוקת רכוש בגירושין מה קובע סעיף 5 לחוק יחסי ממון?
"(א)      עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –
(1)        נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;
(2)        גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;
(3)        נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם….
(ג)        בסעיף זה, "כלל נכסי בני הזוג" – לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות".
חלוקת רכוש בגירושין סעיף 8 לחוק יחסי ממון קובע כדלקמן:
"ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:
(1)לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג;
(2)לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג;
(3)לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע;
(4)לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע".
בעת חקיקת סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון הסמיך המחוקק את בתי המשפט לפעול בניגוד לברירת המחדל, באופן המאפשר להפחית מחלקו של בן-זוג באיזון, אל מתחת למחצית, אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
חלוקת רכוש בגירושין מה קובע ס' 5 לחוק יחסי ממון

חלוקת רכוש בגירושין מה קובע סעיף 5 לחוק יחסי ממון?

"(א)      עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –

(1)        נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

(2)        גימלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או גימלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני-הזוג בשל נזק גוף, או מוות;

(3)        נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם….

(ג)        בסעיף זה, "כלל נכסי בני הזוג" – לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות".

חלוקת רכוש בגירושין סעיף 8 לחוק יחסי ממון קובע כדלקמן:

"ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:

(1)לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג;

(2)לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג;

(3)לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע;

(4)לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע".

בעת חקיקת סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון הסמיך המחוקק את בתי המשפט לפעול בניגוד לברירת המחדל, באופן המאפשר להפחית מחלקו של בן-זוג באיזון, אל מתחת למחצית, אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

בית המשפט העליון, בפסיקה עקבית וארוכת-שנים, פיתח אבני-בוחן ראויים לבחינת הנסיבות לשימוש בסמכות זו, בהתאם לתכלית המצויה בבסיס הוראת החוק – שוויון ואוטונומיה לכל אחד מבני-הזוג.

אפנה בעניין זה לדבריו של כב' המשנה לנשיאה, השופט נ. הנדל ב-בע"מ 7272/10 פלונית נ' פלוני (07.01.2014), פסקה 2:

"סעיף 8 ניצב ככביש עוקף שמאפשר לסטות מן המסלול הראשי בסעיף 5 לחוק. הוא מציג סמכות שבשיקול דעת ליצור חלוקת רכוש בגירושין בין בני זוג אשר מתחשבת בשיקולים שונים של צדק ומדיניות שעד כה לא באו לידי ביטוי (ראו עמדתו של ש' ליפשיץ בנוגע לסמכות האקוויטבילית של בית המשפט במאמרו "יחסי משפחה וממון: אתגרים ומשימות בעקבות תיקון מס' 4 חוק יחסי ממון" חוקים א 227, 300 (2009)(להלן: ליפשיץ)). שיקול הדעת המוקנה לבית המשפט בסעיף נועד לשימוש במקרים מיוחדים בהם ההסדר הכללי בחוק עשוי להוביל לתוצאות שאינן רצויות ולאי צדק ברור (רוזן-צבי, 352). כבר נאמר על-ידי בית משפט זה כי סעיף 8 מאפשר לערכאות השיפוטיות גמישות רבה לערוך איזון נכסים הוגן על פי שיקולים כלכליים ואחרים (עניין יעקובי, 614). ויודגש – איזון הוגן, אף שאינו שווה. הסעיף משמש פתח להעניק יותר מאשר שווי מחצית הרכוש לצד הנזקק תוך התחשבות בשיקולים כלכליים ואחרים (שם, שם). ברירת החלוקה הלא חציונית של הנכסים מכוח סעיף 8(2) לחוק נועדה למנוע תוצאה בלתי שוויונית ושאינה צודקת ולאפשר שוויון הזדמנויות מהותי לבן הזוג "החלש" (בג"ץ 2533/11 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, [פורסם בנבו] חוות דעתו של השופט י' עמית (26.10.11)). הוצגה הגישה לפיה הסדר החלוקה צריך להתמקד לאו דווקא בחלוקה שווה בשווה; אלא חלוקה שתקנה לכל אחד מבני הזוג שוויון הזדמנויות בחיים שלאחר הפירוד, כך שכל אחד כשלעצמו יוכל לבנות את עתידו (ש' שוחט "הלכת השיתוף – מחלוקה שווה לשוויוניות בחלוקה" ספר שמגר ג 731, 739 (תשס"ג)). תכליתו של סעיף 8 הינה לאפשר לבית המשפט לסטות מההסדר בסעיף 5 כדי לקיים את העקרונות המנחים שעומדים ביסודו של ההסדר – שוויון ואוטונומיה – גם במקרים המיוחדים. נדמה כי שיקולי מדיניות תומכים בחלוקה מחצה על מחצה של נכסי בני הזוג, לא רק כדי לשקף את השוויון, אלא גם על מנת לקדם אותו…"

חלוקת רכוש בגירושין מה קובעים פסקי דין בעניין חלוקה לא שוויונית?

וכן לדבריו של כב' המשנה לנשיאה, השופט (כתוארו אז) א. רובינשטיין ב-בע"מ 8206/14 פלונית נ' פלוני (14.04.2015) (להלן: "עניין פלונית"), פסקה טו:

"המחוקק הותיר לשיקול דעתם של בתי המשפט ובתי הדין פיתוח כללים מתאימים באשר לנסיבות הספציפיות לשימוש בסמכות זו, ואין מדובר ברשימה סגורה (ראו למשל אריאל רוזן-צבי יחסי ממון בין בני זוג (תשמ"ב) (להלן רוזן-צבי); בע"מ 7272/10 פלונית נ' פלוני [פורסם בנבו] (2014), פסקה 2 לחוות דעתו של השופט הנדל; בע"מ 4047/14 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (2014) פסקה ו'; תמ"ש (שלום י-ם) 20964/02 פלונית נ' אלמוני [פורסם בנבו] (2009) (להלן עניין פלונית 2009)). נסיבות מיוחדות, כאמור, התפתחו בחלוף הזמן והותאמו למצבי המשפחה החדשים שאותם הביאה בכנפיה "רוח העידן, פתיחת הדלתות לגישה שאינה 'פורמאלית' בלבד הנאחזת ברישום הנכס, אלא בוחנת מצבים חברתיים ואישיים למהותם, מרחפת על פני הפסיקה זה שנים באשר לשיתוף הנכסים גם לגבי נכסים שנרכשו לפני הנישואין, ובייחוד דירת המגורים. […] ככל שהתוכן המשותף שנוצק לקניין, ובוודאי לדירת המגורים של זוג ומשפחה, משמעותי יותר, וככל שהייתה שותפות נמשכת בחיי הנישואין ולה ביטויים מסוגים שונים, גם אם לא היו החיים 'גן של ורדים' בכל עת ובכל שעה, כן מצדיקה ההגינות כי תגבר ההתייחסות לחזקת השיתוף, ובייחוד על נכס כמו דירת המגורים, קן המשפחה" (חוות דעתי בע"מ 5939/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(1) 665 (2004), עמ' 672-671; בע"מ 1398/11 אלמונית נ' אלמוני [פורסם בנבו] (2012) פסקה 15).

ואכן התפתחו מצבי משפחה, שכפי שנאמר בהקשר אחר בטאון "מערכות יחסים שלא שערום אבותינו" (בג"ץ 4178/04 פלונית נ' בית הדין הרבני לערעורים, פ"ד סב(1) 235 (2006) (להלן עניין פלוני 2006)). האפשרות של אחד מבני הזוג, כאן המשיב-הבעל, להיות "נפקד נוכח" בביתו תוך שהאשה משלימה עם מצב עגמומי זה, אם ברצונה לשיטת המשיב, ואם שלא מרצונה לשיטתה. מצב זה כינה השופט ויצמן "שיתופיות מוחלשת" והמינוח מקובל עלי, ולדידי ניתן להשתמש גם בביטוי "שיתופיות לשיעורין". מצב כזה מן הסתם אינו שכיח מאוד, אך אין – גם על פי השכל הישר – להתעלם מקיומו ומקיום מצבים דומים לו של יחסים "מן הצד", יחסי פילגשות וכדומה. לפיכך, על דרך הכלל, ותהא עמדתנו הערכית כלפי יחסים כאלה כאשר תהא, יש מקום לתת לכך ביטוי גם באופן החלוקה, מקום שבעלי הדין מנהלים מערכת לא שויונית, בשונה מן המצב ה"רגיל", בו אמורים שני הצדדים להירתם יחדיו לקיום התא המשפחתי, כנדרש לצורך חלוקת מחצה על מחצה לפי סעיף 5 לחוק, כאמת המידה המרכזית להפעלת סמכותו של בית המשפט בגדרי יחסי ממון…." (ההדגשות אינן במקור).

חלוקת רכוש בגירושין סיוע ומענה טלפוני נציג שירות

חלוקת רכוש בגירושין חוק יחסי ממון סעיף (2) לחוק יחסי ממון מה אומרת הספרות המשפטית?

על האבחנה הנ"ל עמד גם פרופסור ליפשיץ בספרו הנ"ל:

"בחלקים הקודמים הצבעתי על ההבחנה הנדרשת בין שני סוגי מצבים שבהם מתבקשים בתי המשפט לסטות מחלוקה שווה של הרכוש הזוגי: במצב הראשון, הסטייה מהחלוקה השווה של הנכסים "הממשיים" נועדה לתת ביטוי לרווחים ו/או הפסדים לכושר ההשתכרות שנוצר ובמהלך הנישואים ושבאופן מהותי גם אותם היה צריך לחלק. לעומת זאת,המצב השני עוסק במקרים בהם הסטייה אינה קשורה לרווחים או הפסדים שהתפתחו במהלך הנישואים. לשיטתי, סטייה מכלל החלוקה השווה מהסוג השני הינה צעד יוצא דופן החורג מן העקרונות המנחים ברגיל את דיני הרכוש הזוגי, ועל כן יש להפעילו בזהירות ובמתינות. בניגוד לכך, סטייה מכלל החלוקה השווה מהסוג הראשון, הגם שאינה מחויבת בכל מקרה ומקרה, מהווה צעד שגרתי המתבקש מן העקרונות המהותיים של חוק יחסי ממון . יתרה מכך, סטייה מחלוקת מחצה על מחצה המביאה בחשבון פערים בכושר השתכרות אינה פוגעת בזכות קניין כי אם להפך, היא נועדה להביא לידי ביטוי את זכויות הקניין של בן הזוג הביתי בתוספת לכושר ההשתכרות שנצבר במהלך הנישואים ושלא ניתן לחלקו באמצעים הרגילים, שכן תוספת זו נצמחה עקב המאמץ המשותף של שני בני הזוג".

  • האם בן הזוג "המוחלש" יכול לרכוש לעצמו השכלה אקדמית ולבנות לעצמו חיים מקצועיים חדשים לאחר הפרידה
  • ה. כמה כסף ורכוש יש לכל אחד מבני הזוג ללא קשר לפרידה. כפי שציין כב' השופט שילה בתמ"ש 47769-01-12 פלונית נ' אלמוני (נבו 26.8.2014), השאלה במשך כמה שנים ישולם הפיצוי בגין פערי השתכרות, תהיה תלויה, בין היתר, בגודל הפער בהכנסות, וכן בשאלה אם האישה קיבלה במסגרת האיזון הרכושי הכולל, סכומי כסף משמעותיים או רכוש, אשר יאפשרו לה קיום סביר, וכן ביכולתה להשתכר לאחר הגירושין באופן משמעותי.
  • שיקול נוסף שהוזכר בכמה פסקי דין הוא בשאלה האם האישה תבעה כתובה ומה גודל הכתובה.  שיקול זה לא מתקבל על ידי כל השופטים ואולם השופט ניצן סילמן הזכירו באחד מפסקי הדין אשר נכתבו על ידו בנושא איזון פערי השתכרות במסגרת סטייה מחוק יחסי ממון.

חלוקת רכוש בגירושין מעט אודותינו

עורכת דין רחל שחר, עו"ד גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד רחל שחר  הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בדיני משפחה

המשרד שנוסד על ידה בשנת 2004  ומאז צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ומעסיק עו"ד פשיטת רגל כשירות משלים..

המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים עורכות דין גירושין ומשפטניות בעלי מומחיות ספציפית בדיני משפחה וירושה. עורכת דין רחל שחר, עו"ד הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה, נוטריון ומגשרת, אשר ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה על כל היבטיו לרבות חלוקת רכוש, ביטול הסכמי ממון, סרבנות גט ועוד.

לאחר הסמכתה כחברה בלשכת עורכי הדין התנדבה עו"ד רחל שחר במסגרות התנדבות רבות והעניקה ייעוץ משפטי בסניף ויצ"ו בסביון וכן בסניף שי"ל בעיר יהוד.

עו"ד דיני משפחה רחל שחר כתבה וכותבת מאמרים רבים בתחום דיני משפחה והינה מנחה בתוכנית "אולפן המומחים".

עו"ד גירושין ונוטריונית רחל שחר ידועה בזכות מקצוענותה חסרת הפשרות והבנתה המקיפה את האטמוספירה המשפטית השלטת כמו גם יחסה האישי ללקוח ואנושיותה.

עו"ד גירושין ונוטריונית ידועה כמי שמקדמת טיפול אינטנסיבי וחסר פשרות בנושא הניכור ההורי על כל היבטיו והיא מקדישה לנושא זמן רב ומרץ.

חלוקת רכוש בגירושין– מתי נזדקק לעורך דין גירושין

קל לזהות שהדינים החלים על תום יחסים זוגיים מורכבים ורבים. ריבוי מקרי הגירושין ההולך וגדל, כמו גם הסיטואציה המורכבת רגשית וכלכלית מלכתחילה, מובילים לקיומה של חקיקה ופסיקה ענפה.

על כן, במקרים רבים מתעורר צורך בהסתייעות בעורך דין בתחום הגירושין . כך למשל, במקרים בהם לא קיים ביניכם לבין בני זוגכם הסכם ממון , ישנה חשיבות רבה בעורך דין בעל ניסיון בתחום אשר יכול ויודע להעריך לפי נסיבות העניין מה ככל הנראה יהיה אופן חלוקת הנכסים.

 

על מה עברנו במאמר זה

עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר
עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר

עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.

המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.