נתתם לילדים דירה במתנה וכעת הם מתויים בהליך גירושין? סוגיית מתנה מההורים גירושין העסיקה רבות את בתי המשפט. עו"ד דיני משפחה רחל רייצ'ל שחר במאמר מרוכז עם כל הפסיקות
לפני הנישואין קורה לא מעט פעמים שאחד מבני הזוג מקבל מתנה בסדרי גודל נכבדים מהוריו. המתנה יכולה להיות מגרש לבניית בית, דירה או סכום כסף גדול.
במקרה שהמערכת היחסים בין בני הזוג עולה על שרטון והם מתחילים הליך גירושין בדרך כלל ההורים שנתנו את המתנה המכובדת רוצים את מתנתם בחזרה אלא שאז אם לא הכינו עצמם בצורה משפטית מסודרת מבעוד מועד הם בהחלט יכולים למצוא עצמם במצב בו המתנה לא תחזור אליהם.
אמנם ציפיית ההורים היא כי המתנה, שניתנה על תנאי מבחינתם, תתוחזר אליהם וזה ודאי נכון שבעתיים אם המתנה ניתנה בסמוך לתחילת הליך הגירושין בין בני הזוג.
יחד עםז את, הפסיקה מלמדת שבמרבית המקרים מאחר שההורים לא ערכו הסכם הלוואה ולא קיבלו ייעוץ משפטי של עורך דין דיני משפחה בטרם נתינת המתנה הם מוצאים עצמם במצב בו המתנה אינה מוחזרת אליהם.
כך היה במקרה של יעקב ולאה אשר היו נשואים כחמש עשרה שנים. במהלך חיי הנישואין נולדו להם שלושה ילדים הוריו של יעקב ראו כי בנם אינו מצליח לרכוש דירה בכוחות עצמו ולכן שילמו את התשלום הראשון בגין תמורת הדירה בסך 740,000 ש"ח. לא יותר משבוע לאחר שההורים הזרימו לקבלן את הסכום המכובד פתחה לאה בהליכי גירושין נגד יעקב.
ההורים ההמומים דרשו את כספם חזרה ואולם בית המשפט קבע כי לנוכח העובדה שלא הוכן כל מסמך הקובע מה יהיה גורל הכספים במקרה של הליך גירושין, דין כספים אלה כדין מתנה.
החזקה בפסיקה בעניין מתנות בין בני משפחה היא חזקה הקובעת כי אם לא נערך הסכם מסודר על מהות הכספים המועברים הרי שמדובר בהסכם מתנה. כל זאת בניגוד למצב בו כאשר אדם נותן דבר מה בעל ערך לאדם זר החזקה היא שמדובר בהלוואה.
אין כל ספק שאילו הוריו של יעקב היו מבקשים מבעוד מועד מאשתו לחתום על הסכם הלוואה אז מייד עם פרוץ הליך הגירושין הם היו יכולים לדרוש את כספם חזרה ואף לקבלו.
ניתן לטעון לכאורה כי העברת כספים על ידי הורה לבני הזוג הינה סוג של מתנה על תנאי והתנאי הוא שיישארו נשואים. לכאורה עם פתיחת הליך גירושין חל התנאי האמור ובני הזוג אמורים להחזיר את הכסף להורים. ואוחם במקרה של מתנה במשפחה קיימת כאמור חזקה הפוכה והחזקה היא שכל עוד לא סוכם בכתב שמדובר בהלוואה הרי שהחזקה היא שמדובר במתנה. על פי סעיף 4 לחוק המתנה, מתנה יכולה להיות על תנאי, והורה יכול להחתים על הסכם מתנה על תנאי לפיה המתנה היא שלהם כל עוד הם נשואים, שאם לא כן המתנה חוזרת להורים.
במקרה אחד אשר הגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים סיפורם של בני זוג אשר האישה קיבלה במתנה מההורים מגרש לפני החתונה.
במהלך חיי הנישואין נולדו לבני הזוג 4 בנות.
הבעל טען כי הורי האישה מתגוררים מזה שנים במושב. עקב כך, בשלהי שנות ה- 90, היו זכאים ההורים לקבל את המגרש עבור "בן ממשיך" ללא עלות, למעט תשלומי פיתוח למושב בסך של 35,000 דולר וסך נוסף של כ- 70,000 ₪ למנהל מקרקעי ישראל.
בטרם נישאו הצדדים, העניקו הורי האישה לצדדים במתנה את המגרש על מנת שיוכלו להקים את ביתם המשותף. הבעל ציין כי לא בכדי הצדדים מעולם לא חתמו על הסכם ממון ואף לא פנו לעורך דין להסדיר את נושא ההלוואה.
עוד הוסיף הבעל במהלך ההליך כי האמין בכל ליבו כי הבית שיבנה עם האישה הוא ביתם המשותף של הצדדים ועל כן השקיע מאמץ וכספים בבניית הבית.
עוד בטרם נישאו, נפגשו הצדדים עם האדריכל המוסמך – מר ע', על מנת לתכנן את הבית המשותף. בנוסף, נפגשו הצדדים עם קבלן על מנת שיבנה את הבית.
הבעל נשא בעצמו בתשלומים כגון: מס רכישה והיתרי בניה וכן נשא בתשלומים לבניית הבית, לאדריכל, לקבלן וכדומה.
לאחר הנישואין המשיכו הצדדים במלאכת בניית הבית. לשם כך נטלו משכנתה מבנק מזרחי טפחות פדו מענקים להם היו זכאים עם שחרורם מצה"ל וכן נטלו הלוואות נוספות מבנק יהב על סך של 84,000 ₪ ו- 36,000 ₪.
הבעל ניהל, פיקח והיה שותף מלא בבניית הבית, עמד בקשר עם הקבלן ובעלי מקצוע נוספים וערך רשימה מפורטת ומסודרת של כל העבודות והתשלומים שבוצעו בפועל לצורך בניית הבית המשותף.
לאחר מספר שנים הושלמה בנייתו של הבית.
בחודש אוגוסט 2005 עברו הצדדים להתגורר בבית רחב הידיים אשר כלל 6 חדרים בשלושה מפלסים. בנוסף נבנה שלד עבור יחידת דיור נפרדת (להלן – "יחידת הדיור"). מאז ומתמיד, הבעל נשא בכל הוצאות הנכס, תשלומי המשכנתה והוצאות האחזקה וכן בכלכלת המשפחה.
בשנת 2010, החליטו הצדדים להשלים את בניית יחידת הדיור ולהתאימה למגורים אך כוונה זו נזנחה. בשנת 2015, החליטו הצדדים להשלים את בניית יחידת הדיור באמצעות כספים שנפדו מקרן השתלמות ממקום עבודת הבעל בסך של 70,000 ₪. יחידת הדיור מושכרת כיום ודמי השכירות עומדים על סך של 3,300 ₪. לנוכח כל זאת טען הבעל כי המתנה מההורים הינה מתנה משותפת לשני הצדדים וכי יש לחלוק את המגרש ואת הבית הבנוי עליו.
העובדה כי הצדדים השקיעו משאבים בבניית הבית ויחידת הדיור יצרה מצג כי הבית הוא בית משותף של הצדדים ראו והשוו: פרוט עמ' 20 ש' 30-34. נפסק בע"מ (י-ם) 818/05 פלונית נ' פלונית (08.05.06) [פורסם בנבו] ; תמ"ש 12648-02-15 פלוני נ' פלונית (29.4.18) [פורסם בנבו].
בע"א 4151/99 בריל נ' בריל, פ"ד נה (4) 709 נפסק:
"להסכמת בן- זוג, לשתף את בן- זוגו גם בנכסיו החיצוניים, יש, כמובן, משקל מכריע; וביטוי להסכמתו (או לאי- הסכמתו) לכך עשוי להימצא גם באיכות יחסיהם של בני הזוג.
אכן, טמיעתו ברכוש המשותף של נכס שנפל לאחד מבני הזוג ממקור חיצוני – אף אם מדובר בטמיעה רעיונית ומעשית, ולאו דווקא בטמיעה פיזית או פורמלית – עשויה להעיד על הסכמה משתמעת בין בני הזוג לשיתוף בן הזוג השני גם בנכס זה. אך התשובה לשאלה, כלום הנכסים החיצוני אמנם נטמע ברכוש המשותף, חייבת להיגזר מבחינת נסיבותיו הקונקרטיות של המקרה הנתון".
ראו גם: ראו: תלה"מ 44176-01-17 ע' נ' ע' (8.8.18) [פורסם בנבו]; תמ"ש 32491-05-10 (05.08.14) [פורסם בנבו]; תמ"ש 56045-10-10 ע.ש נ' ש. ש (25.01.12) [פורסם בנבו] ; תמ"ש (י-ם) 5635-10-13 פלונית נ' פלונים (23.04.17) [פורסם בנבו]; תמ"ש 12466-02-14 (3.6.15) [פורסם בנבו]
עו"ד רחל שחר מסבירה: מה קובע חוק יחסי ממון לגבי דירה שהתקבלה במתנה
הצדדים נישאו ביום 10.3.1999 ועל מערכת היחסים הרכושית ביניהם חל חוק יחסי ממון
סעיף 5 לחוק יחסי ממון קובע :
" (א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –
(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין".
לאור הוראות ס' 5 לחוק יחסי ממון, המגרש הוא נכס חיצוני שאינו בר איזון, יחד עם זאת:
"בפסיקה הובהר כי הוראות חוק יחסי ממון אינן מונעות יצירת שיתוף בנכס ספציפי מכח הדין הכללי
השאלה אם קיים שיתוף בנכס מסוים היא שאלה עובדתית תלוית נסיבות, אשר ההכרעה בה נתונה לערכאה הדיונית.
כאן המקום לחדד, כי כאשר מדובר בדירת המגורים המשותפת של בני זוג, בית המשפט יטה להקל בהרמת הנטל נוכח ייחודה כ"נכס משפחתי מובהק, לעיתים הנכס המשמעותי ביותר של בני הזוג ולעיתים אף היחיד"
בעניין אבו רומי הבהיר בית המשפט העליון כי בצד אורח חיים תקין יש על הטוען לזכות ב"נכס חיצוני" להצביע על נסיבות נוספות המצדיקות את השיתוף לגבי נכס זה. דרישת הוכחת "נסיבות נוספות" חודדה בבע"מ 1398/11 הנ"ל כדלהלן: "הנה כי כן, על בן הזוג שמבקש שיוקנו לו מחצית הזכויות בדירת המגורים שרשומה על שמו של בן הזוג האחר, מוטל להוכיח – מעבר לקיומם של חיי נישואין משותפים, אף אם ממושכים – קיומו של "דבר מה נוסף" שיעיד על כוונת שיתוף בנכס הספציפי. מעיון בפסיקה עולה כי במרבית המקרים בהם קיבלו בתי המשפט את טענת השיתוף, הוכח כי בוצעו השקעות כספיות בנכס מצידו של בן הזוג הטוען לשיתוף והשקעות אלה היוו "דבר מה נוסף" המעיד על כוונת השיתוף…".
מהם אותם קריטריונים המהווים אבן בוחן לשאלה האם הוכח "דבר מה נוסף" הנדרש להוכחת שיתופיות בנכס חיצוני וביניהם:
למידע נוסף ולייעוץ על ידי עורך דין הסכם גירושין בנושא, פנו לכותבת המאמר, עו"ד ונוטריון מוסמך משרד המשפטים רחל שחר עורך דין בקריית אונו ופתח תקווה.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
