הגירת קטינים לחו"ל לאחר גירושין

תביעת משמורת והיתר הגירה לחו"ל עם הילדים החוק אינו קובע איסור על הגירה ו/או קריטריונים להכרעה בעניין תביעת הגירה בגירושין. ס' 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע הוא, כי בהעדר הסכמה על עניין מענייני האפוטרופסות יכריע בו ביהמ"ש על פי טובת הילד. בפסיקה נקבע כי העקרון המרכזי בסוגיה הוא עקרון טובת הילד . קביעת טובת הילד כוללת שקילת זכויותיו צרכיו והאינטרסים המתייחסים לאותו ילד מסוים (וראה לעניין זה דוח הועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט וישומם בחקיקה בראשות כב' השופטת סביונה רוטלוי ( להלן: "דו"ח הועדה" בעמ' 37 לדו"ח). כב' השופטת דורנר ברע"א 4475/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נ"ה (2) 321: "בקשה הגירה של הורה עם ילדיו תיבחן לאור עיקרון טובת הילד בלבד. בהקשר זה יתחשב בית המשפט בדעת הילדים; באיכות הקשר בין הילדים לבין כל אחד משני ההורים; ביכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירת קשר בין הילדים ל הורה שהמשמורת לא בידיו אם תאושר הגירת הילדים ונכונות הורה שבידיו להורה שהמשמורת לא בידיו אם תאושר הגירת הילדים ונכונות ההורה שבידיו המשמורת לסייע בקיומו של קשר זה; ובמסוגלות הילדים להיקלט בסביבה אליה מתבקשת ההגירה. אמות מידה אלה יישקלו לאור נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה… כמובן, אף

תוכן עניינים

התובעת (להלן: "האם") והנתבע (להלן: "האב") הכירו בארה"ב ונישאו שם בחודש יוני 2003. בני הזוג נותרו להתגורר בארה"ב עד לקיץ 2005. מנישואי הצדדים נולד בארה"ב בנם הקטין.

בשנת 2005 עברה האם עם הקטין לקולומביה, לטענתה בשל מצוקה כלכלית, כאשר הנתבע המשיך להתגורר בארה"ב . לטענת התובעת המעבר שלה עם הקטין נעשה בהסכמת הנתבע ואילו הנתבע טוען כי סוכם שהתובעת תיסע לחופשה בקולומביה לחודש אחד בלבד. בחודש דצמבר 2005 הגיע הנתבע לקולומביה ולאחר מכן חזר לבדו לישראל. התובעת והקטין התגוררו בקולומביה עד לחודש פברואר 2006, אז עלו ארצה לטענת התובעת, מתוך ניסיון לשקם את היחסים בין הצדדים. 

התובעת והנתבע התגרשו זה מזה בחודש אוקטובר 2006 לאחר שחתמו על הסכם גירושין שאושר וקבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני האיזורי בירושלים ביום 17/10/06 (להלן: "ההסכם";  שהעתק ממנו צורף כנספח א' לכתב התביעה) ובו נקבע כי הקטין יהא בחזקת האם.

גירושין-הגירה עם הילדים לחו"ל

בתביעה, ביקשה התובעת לשוב לקולומביה, מקום הולדתה, יחד עם הקטין.

  • לדבריה, הבאת הקטין ארצה נעשתה כחלק מניסיון נואש להציל את נישואי הצדדים , דבר שלאחר זמן קצר התברר שנועד לכישלון.
  • התובעת טענה שהמעבר הוא לטובת הקטין הואיל והיא אינה מסתדרת בישראל ולא יכולה להמשיך להתגורר בישראל. התובעת מציינת כי לא הצליחה להתאקלם בארץ, אין לה משפחה בארץ וכל בני משפחתה מתגוררים בקולומביה; היא איננה דוברת עברית; אין לה דירה או רכוש אחר בארץ; אין לה עבודה בארץ וכן-אין לה כל תמיכה נפשית או כלכלית בארץ; כמו כן מציינת האם את קיומו של שוני בולט בתרבות ובהתנהגות בין המקומות . לטענתה, היא נתונה במצב קשה והיא איננה מסוגלת להמשיך לחיות כך  , דבר המשפיע קשות על הקטין.
  • התובעת מוסיפה וטוענת כי הנתבע אינו מסייע לה בדאגה לצרכי הקטין ואינו משלם מזונות על פי ההסכם והיא גובה סכום חלקי מן הביטוח לאומי. 
  • התובעת התחייבה לשמור על קשר בין האב לקטין וטוענת כי תעשה כל שנדרש על מנת לטפח את הקשר ביניהם. התובעת מסכימה לדאוג לקשר טלפוני רציף ביניהם; מסכימה לממן לנתבע נסיעה מידי שנה לחו"ל על מנת לקיים ביקור ממושך עם הקטין. כן היא מסכימה לביקורים נוספים של האב את הקטין בחו"ל על חשבונו. האם ציינה גם כי היא מסכימה לשלוח את הקטין לארה"ב לבית אחותו של הנתבע פעמיים בשנה על מנת שייפגש שם עם האב, תוך שציינה כי לקטין אזרחות אמריקאית ועל כן לא תהיה כל מניעה שהקטין יגיע לביקורים אלה.

טיעוני אבי הקטין

  • הנתבע מתנגד לבקשת ההגירה וגורס כי טובת הקטין מחייבת כי יישאר בישראל.
  • לטענתו, התובעת הינה אימפולסיבית ומצבה הנפשי בלתי יציב, אין לה מסוגלות נפשית או כלכלית לגדל את הקטין  והיא לא הוכיחה כל סיבה ממשית המצדיקה את השינוי.

לשיטתו של הנתבע, המקום הראוי לגדל את הקטין הוא בישראל, מקום בו יוכל לשמור על זהותו היהודית ומקום בו יובטח לו עתיד מבחינה מקצועית וכלכלית בהשוואה לקולומביה. הנתבע מציין עוד כי המצב הבטחוני בקולומביה מסוכן ביותר , שם חטיפת ילדים הינה דבר שבשגרה והגרילה משליטה טרור ופוגעת באזרחים.

מה השיקולים בגירושין-תביעה להגירת הילדים

בדו"ח הועדה לבחינת עקרונות יסוד בטובת הילד צויינו שיקולים נוספים שעשויים להיות רלוונטיים לענייננו והם:

 א."שלומו הגופני והנפשי של הילד ";

 "גילו של הילד וכשריו המתפתח

 "ההשפעה על חיי הילד בהווה ובעתיד כתוצאה מן הפעולה ";

 "קשרים ויחסים של הילד עם הוריו ועם אנשים משמעותיים אחרים בחייו ".

ועוד ציינה כב' השופטת שטרסברג-כהן בעניין עקרון "טובת הילד"  כי המבחן הוא: "מבחן גמיש, רחב ובלתי מוגדר, המתמלא תוכן על ידי בית המשפט על פי הראיות שלפניו ועל פי שיקול הדעת השיפוטי שלו".

בבגצ מיכל דוד אומר כב' השופט חשין בעניין זה כדלקמן:

"טובתו של הילד אינה מושג תיאורטי. לעניינה נדרש בית- המשפט לקביעת מימצאים שבעובדה. מימצאים אלה בית- משפט לא יוכל לקובעים – על דרך הכלל – אלא אם יובאו לפניו ראיות ; וראיות לענייננו פירושן הינו – בעיקרם של דברים – חוות – דעת של מומחים".

המלצות פקידת הסעד בהגירה עם ילדים לאחר גירושין:

האם רשאית יחד עם בנה להגר לקולומביה וזאת מתוך הצמדות לתוכנית הבטחת הקשר עם האב כדלקמן:

האם מחוייבת להשאיר כרטיס טיסה לאב למקום מגוריה בקולומביה, ניתן לאפשר כי שנה אחת האב יסע לקולומביה ושנה לאחר מכן xx יגיע לביקור בארץ וכן הלאה לסירוגין.

האם מחוייבת ליצור קשר טלפוני אחת לשבוע בין xx לאביו.

האם מחוייבת ליצור קשר טלפונית אחת לחודש באמצעות טלפון או מחשב לאב כדי לדווח לאב על כל הקשור למצבו הפיזי והריגשי של xx.

האם מחוייבת  לאפשר לxx לכתוב מכתבים לאביו או באמצעות המחשב או באמצעות הדואר.

אין כל מניעה לאפשר לאב ליצור קשר בכל דרך או בכל אמצעי עם xx מעבר לנכתב עד כה".

שיקול נוסף בהגירה עם קטין לאחר גירושין שלומו הגופני והרגשי של הקטין, היכולת לספק מענה לכל צרכיו ולדאוג להתפתחותו התקינה.

גירושין הגירה עם ילדים לחו"ל עמדת מומחית פסיכולוגית קריטית בתיק לעניין זה קובעת המומחית  כי יכולות האם הן כאלה שיש בהן לספק את צרכיו של הקטין בכל המישורים והן גבוהות מיכולותיו של האב:

" התרשמתי שיכולותיה ההוריות של האם, ללא ספק, יותר גבוהות מיכולותיו של האב. האם היא זו שדואגת לכל צרכיו (פיזיים, בריאותיים, רגשיים), היא עקבית, יציבה ובוגרת. התרשמתי שהאם תוכל להמשיך ולספק את צרכיו של xx ולדאוג להתפתחותו התקינה טוב יותר בקולומביה, שם תקבל סיוע ותמיכה מבני המשפחה, לצד הקהילה היהודית המקומית. כשם שבקהילה ב… (ניו ג'רזי, ארה"ב) חוותה האם תמיכה, חם ושייכת, אשר הביאו אותה לבחור להתגייר נראה שהקהילה היהודית ב.. תהווה  עבורה ועבור xx "בית חם נוסף" ותעניק לה תמיכה ותחושת שייכות אשר לא חוותה מאז שהגיעה לארץ.

בסיום חקירתה הנגדית המומחית שבה על עמדתה כי:

" כבר התייחסתי לזה, טובת הילד מצריכה ואני כן התרשמתי שלאימא יכולות יותר גבוהות מאשר של האבא. אני גם חושבת שנכון יהיה אם כב' השופט יפסוק שיאפשר את ההגירה שהילד ילד עם האימא אין שום שאלה שהילד והאימא יופרדו מאיזשהי סיבה" (עמ' 104 לפרוטוקול, ש' 3-6). 

גירושין הגירה עם ילדים לחו"ל עמדת פקידי הסעד קריטית בתיק

אף פקידי הסעד מחזיקים באותה עמדה וכותבים לעניין זה בתסקיר:

"יחד עם זאת הועדה התרשמה כי יכולותיה ההוריות של האם הם הרבה מעבר ליכולותיו של האב וכי אין ספק שהיא דואגת לכל צרכיו הפיזיים והריגשיים בארץ, ותוכל לעשות זאת טוב יותר בארץ מולדתה בקולומביה… עוד נציין כי הפער בין יכולותיה ההוריות של האם לעומת יכולותיו ההוריות של האב באים לידי ביטוי בחוסר עקביות ויציבות האב להביא את xx  בשעה סבירה לגן , לקחת אותו בזמן מהגן. האב אינו משלם עבור הוצאות שונות לxx, יאינו משלם מזונות (האם משלמת את דמי המזונות מביטוח לאומי) האם לעומת זאת , יציבה ועקבית ומתמידה בטיפולה בxx, למרות תנאי החיים הפיזיים והכלכליים הקשים בהם היא נמצאת".

קריטריון נוסף לאישור הגירת קטינים לחו"ל לאחר גירושין הינו כושר הסתגלות הקטין להשתלב בסביבתו החדשה

במקרה שהגיע לבית המשפט פקידי הסעד סבורים כי לקטין יהיו הכוחות להשתלב בסביבתו החדשה :

בחקירתה סיפרה פקידת הסעד הגב' נתנאל על שיחתה עם רב הקהילה בקולומביה:

"הוא אמר שהוא בדק את הגיור שלה והוא בדק את כל הניירות ומזה הוא מתרשם שהם יכולים לקלוט אותה בכל עת שהיא תבוא והם רוצים בשלומה ובשלום הילד והילד ישר יכול להתאקלם בבית ספר עם כל הילדים. זה מה שהיה חשוב לו למסור לי". (עמ' 111, ש' 10-14).

אבל אני מניחה שיש דברים שמזכירים את קולומביה.

הילד גם בעבר היה בקולומביה, המשפחה התגוררה בקולומביה, גם האבא" (עמ' 91 לפרוטוקול, ש' 20-27).

עיקרון נוסף חשוב בתביעת הגירה לאחר גירושין הוא  היכולת לשמירת הקשר בין האב לקטין

המומחית סברה כי קיימת יכולת אובייקטיבית וסובייקטיבית לשמירת הקשר בין הקטין לאב ואין מדובר בניתוק אלא בסוג אחר של קשר:     

המומחית העידה בפני בית המשפט כי

"אני לא מבטלת . אני חושבת שלילדים יש יכולת מדהימה להיקלט ולהתאקלם למצבים חדשים, ושילדים מסוגלים. אם הבית יהיה רגוע ושלו ויהיו חיי חברה וקהילה והאבא ישמור על קשר ויבוא לבקר והוא גם יגיע, ייסע לארץ לחג או לחופשה, החיים יכולים להמשיך. הוא לא יהיה הילד הראשון והיחיד בעולם שההורים נמצאים בארצות נפרדות . זה תמיד עדיף שההורים לא יתגרשו ויגורו ביחד אבל זה משהו שקורה היום ואני מכירה המון הורים, אבות, ששומרים על קשר טוב עם ילדיהם". (עמ' 103 לפרוטוקול, ש' 16-22).

שיקול חשוב מאוד נוסף בתביעת הגירה בגירושין הוא התרשמות המומחים לעניין נכונות ההורה המהגר לסייע בקיום הקשר

פקידי הסעד התרשמו כי האם נכונה לסייע בקיום הקשר בין האב לקטין ובאפשרות קיום קשר שכזה:

"ומסקנתנו הייתה שיש יכולות הוריות של האימא להביא את הילד למצב שבריאות נפשית כזאת וליזום קשר עם האבא אם היא תדע שהיא מחויבת לעשות את זה, היא תעשה את זה.

ש .מי יבטיח את זה?

ת .   אנחנו. אני חושבת שכל המנגנון של בית המשפט, אני חושבת שהיא שומרת חוק והיא תעשה את זה, ואם לג' יהיה מספיק כוח, זה נושא בפני עצמו, לממש את האבהות שלו מעבר לים, הוא יכול לזכות בילד מקסים שחי עם אימא שלמה, לא אימא מפורקת פה בארץ.

במצב של הגירה עם קטינים לחו"ל לאחר גירושין ולצורך הבטחת הסדרי הקשר בין הקטין לאב מפקיד ההורה בטחונות במזכירות בית המשפט:

ערבות אוטונומית צמודה למדד על סך של 60,000 ₪ לטובת בית המשפט לענייני משפחה  או באם הדבר אינו אפשרי  הפקדת הסכום הנ"ל במזומן בקופת בית המשפט .

כתב ערבות אישית בחתימתה בסך של 100,000 ₪.

          וכן תמציא לביהמ"ש את המסמכים כדלקמן:

אישור ב"כ האב על כך שהפקידה בידה  כרטיס טיסה בטיסה סדירה למקום מגוריה בקולומביה למועד שיתואם בין הצדדים . הצדדים יתאמו ביניהם מראש באופן כללי אף את הסדרי הראיה והקשר בתקופת שהות האב בקולומביה . בהעדר הסכמה בין הצדדים לגבי הנ"ל תכריע בעניין פקידת הסעד .

אסמכתא על המצאת כתובתה בקולומביה לפקיד הסעד ולאב.

רחל רייצ'ל שחר ושות' – עורכי דין ונוטריון (2004) מומחים במתן פתרונות לסוגיות גירושין. המשרד מעסיק עורכי דין ונוטריונים בעלי ניסיון מעשי של עשרות שנים ומספק פתרונות יצירתיים ותוצאות יוצאות דופן.

0
כל הפתרונות במקום אחד
0
שנות ייצוג משפטי
% 0
נצחונות בתיקים
% 0
שקט נפשי
+ 0
לקוחות מרוצים
צרו קשר לקבלת ייעוץ ללא עלות