בשנת 2005 עברה האם עם הקטין לקולומביה, לטענתה בשל מצוקה כלכלית, כאשר הנתבע המשיך להתגורר בארה"ב . לטענת התובעת המעבר שלה עם הקטין נעשה בהסכמת הנתבע ואילו הנתבע טוען כי סוכם שהתובעת תיסע לחופשה בקולומביה לחודש אחד בלבד. בחודש דצמבר 2005 הגיע הנתבע לקולומביה ולאחר מכן חזר לבדו לישראל. התובעת והקטין התגוררו בקולומביה עד לחודש פברואר 2006, אז עלו ארצה לטענת התובעת, מתוך ניסיון לשקם את היחסים בין הצדדים.
התובעת והנתבע התגרשו זה מזה בחודש אוקטובר 2006 לאחר שחתמו על הסכם גירושין שאושר וקבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני האיזורי בירושלים ביום 17/10/06 (להלן: "ההסכם"; שהעתק ממנו צורף כנספח א' לכתב התביעה) ובו נקבע כי הקטין יהא בחזקת האם.
בתביעה, ביקשה התובעת לשוב לקולומביה, מקום הולדתה, יחד עם הקטין.
לשיטתו של הנתבע, המקום הראוי לגדל את הקטין הוא בישראל, מקום בו יוכל לשמור על זהותו היהודית ומקום בו יובטח לו עתיד מבחינה מקצועית וכלכלית בהשוואה לקולומביה. הנתבע מציין עוד כי המצב הבטחוני בקולומביה מסוכן ביותר , שם חטיפת ילדים הינה דבר שבשגרה והגרילה משליטה טרור ופוגעת באזרחים.
בדו"ח הועדה לבחינת עקרונות יסוד בטובת הילד צויינו שיקולים נוספים שעשויים להיות רלוונטיים לענייננו והם:
א."שלומו הגופני והנפשי של הילד ";
"גילו של הילד וכשריו המתפתח
"ההשפעה על חיי הילד בהווה ובעתיד כתוצאה מן הפעולה ";
"קשרים ויחסים של הילד עם הוריו ועם אנשים משמעותיים אחרים בחייו ".
ועוד ציינה כב' השופטת שטרסברג-כהן בעניין עקרון "טובת הילד" כי המבחן הוא: "מבחן גמיש, רחב ובלתי מוגדר, המתמלא תוכן על ידי בית המשפט על פי הראיות שלפניו ועל פי שיקול הדעת השיפוטי שלו".
בבגצ מיכל דוד אומר כב' השופט חשין בעניין זה כדלקמן:
"טובתו של הילד אינה מושג תיאורטי. לעניינה נדרש בית- המשפט לקביעת מימצאים שבעובדה. מימצאים אלה בית- משפט לא יוכל לקובעים – על דרך הכלל – אלא אם יובאו לפניו ראיות ; וראיות לענייננו פירושן הינו – בעיקרם של דברים – חוות – דעת של מומחים".
האם רשאית יחד עם בנה להגר לקולומביה וזאת מתוך הצמדות לתוכנית הבטחת הקשר עם האב כדלקמן:
האם מחוייבת להשאיר כרטיס טיסה לאב למקום מגוריה בקולומביה, ניתן לאפשר כי שנה אחת האב יסע לקולומביה ושנה לאחר מכן xx יגיע לביקור בארץ וכן הלאה לסירוגין.
האם מחוייבת ליצור קשר טלפוני אחת לשבוע בין xx לאביו.
האם מחוייבת ליצור קשר טלפונית אחת לחודש באמצעות טלפון או מחשב לאב כדי לדווח לאב על כל הקשור למצבו הפיזי והריגשי של xx.
האם מחוייבת לאפשר לxx לכתוב מכתבים לאביו או באמצעות המחשב או באמצעות הדואר.
אין כל מניעה לאפשר לאב ליצור קשר בכל דרך או בכל אמצעי עם xx מעבר לנכתב עד כה".
שיקול נוסף בהגירה עם קטין לאחר גירושין שלומו הגופני והרגשי של הקטין, היכולת לספק מענה לכל צרכיו ולדאוג להתפתחותו התקינה.
" התרשמתי שיכולותיה ההוריות של האם, ללא ספק, יותר גבוהות מיכולותיו של האב. האם היא זו שדואגת לכל צרכיו (פיזיים, בריאותיים, רגשיים), היא עקבית, יציבה ובוגרת. התרשמתי שהאם תוכל להמשיך ולספק את צרכיו של xx ולדאוג להתפתחותו התקינה טוב יותר בקולומביה, שם תקבל סיוע ותמיכה מבני המשפחה, לצד הקהילה היהודית המקומית. כשם שבקהילה ב… (ניו ג'רזי, ארה"ב) חוותה האם תמיכה, חם ושייכת, אשר הביאו אותה לבחור להתגייר נראה שהקהילה היהודית ב.. תהווה עבורה ועבור xx "בית חם נוסף" ותעניק לה תמיכה ותחושת שייכות אשר לא חוותה מאז שהגיעה לארץ.
בסיום חקירתה הנגדית המומחית שבה על עמדתה כי:
" כבר התייחסתי לזה, טובת הילד מצריכה ואני כן התרשמתי שלאימא יכולות יותר גבוהות מאשר של האבא. אני גם חושבת שנכון יהיה אם כב' השופט יפסוק שיאפשר את ההגירה שהילד ילד עם האימא אין שום שאלה שהילד והאימא יופרדו מאיזשהי סיבה" (עמ' 104 לפרוטוקול, ש' 3-6).
אף פקידי הסעד מחזיקים באותה עמדה וכותבים לעניין זה בתסקיר:
"יחד עם זאת הועדה התרשמה כי יכולותיה ההוריות של האם הם הרבה מעבר ליכולותיו של האב וכי אין ספק שהיא דואגת לכל צרכיו הפיזיים והריגשיים בארץ, ותוכל לעשות זאת טוב יותר בארץ מולדתה בקולומביה… עוד נציין כי הפער בין יכולותיה ההוריות של האם לעומת יכולותיו ההוריות של האב באים לידי ביטוי בחוסר עקביות ויציבות האב להביא את xx בשעה סבירה לגן , לקחת אותו בזמן מהגן. האב אינו משלם עבור הוצאות שונות לxx, יאינו משלם מזונות (האם משלמת את דמי המזונות מביטוח לאומי) האם לעומת זאת , יציבה ועקבית ומתמידה בטיפולה בxx, למרות תנאי החיים הפיזיים והכלכליים הקשים בהם היא נמצאת".
קריטריון נוסף לאישור הגירת קטינים לחו"ל לאחר גירושין הינו כושר הסתגלות הקטין להשתלב בסביבתו החדשה
בחקירתה סיפרה פקידת הסעד הגב' נתנאל על שיחתה עם רב הקהילה בקולומביה:
"הוא אמר שהוא בדק את הגיור שלה והוא בדק את כל הניירות ומזה הוא מתרשם שהם יכולים לקלוט אותה בכל עת שהיא תבוא והם רוצים בשלומה ובשלום הילד והילד ישר יכול להתאקלם בבית ספר עם כל הילדים. זה מה שהיה חשוב לו למסור לי". (עמ' 111, ש' 10-14).
אבל אני מניחה שיש דברים שמזכירים את קולומביה.
הילד גם בעבר היה בקולומביה, המשפחה התגוררה בקולומביה, גם האבא" (עמ' 91 לפרוטוקול, ש' 20-27).
עיקרון נוסף חשוב בתביעת הגירה לאחר גירושין הוא היכולת לשמירת הקשר בין האב לקטין
המומחית סברה כי קיימת יכולת אובייקטיבית וסובייקטיבית לשמירת הקשר בין הקטין לאב ואין מדובר בניתוק אלא בסוג אחר של קשר:
המומחית העידה בפני בית המשפט כי
"אני לא מבטלת . אני חושבת שלילדים יש יכולת מדהימה להיקלט ולהתאקלם למצבים חדשים, ושילדים מסוגלים. אם הבית יהיה רגוע ושלו ויהיו חיי חברה וקהילה והאבא ישמור על קשר ויבוא לבקר והוא גם יגיע, ייסע לארץ לחג או לחופשה, החיים יכולים להמשיך. הוא לא יהיה הילד הראשון והיחיד בעולם שההורים נמצאים בארצות נפרדות . זה תמיד עדיף שההורים לא יתגרשו ויגורו ביחד אבל זה משהו שקורה היום ואני מכירה המון הורים, אבות, ששומרים על קשר טוב עם ילדיהם". (עמ' 103 לפרוטוקול, ש' 16-22).
פקידי הסעד התרשמו כי האם נכונה לסייע בקיום הקשר בין האב לקטין ובאפשרות קיום קשר שכזה:
"ומסקנתנו הייתה שיש יכולות הוריות של האימא להביא את הילד למצב שבריאות נפשית כזאת וליזום קשר עם האבא אם היא תדע שהיא מחויבת לעשות את זה, היא תעשה את זה.
ש .מי יבטיח את זה?
ת . אנחנו. אני חושבת שכל המנגנון של בית המשפט, אני חושבת שהיא שומרת חוק והיא תעשה את זה, ואם לג' יהיה מספיק כוח, זה נושא בפני עצמו, לממש את האבהות שלו מעבר לים, הוא יכול לזכות בילד מקסים שחי עם אימא שלמה, לא אימא מפורקת פה בארץ.
ערבות אוטונומית צמודה למדד על סך של 60,000 ₪ לטובת בית המשפט לענייני משפחה או באם הדבר אינו אפשרי הפקדת הסכום הנ"ל במזומן בקופת בית המשפט .
כתב ערבות אישית בחתימתה בסך של 100,000 ₪.
וכן תמציא לביהמ"ש את המסמכים כדלקמן:
אישור ב"כ האב על כך שהפקידה בידה כרטיס טיסה בטיסה סדירה למקום מגוריה בקולומביה למועד שיתואם בין הצדדים . הצדדים יתאמו ביניהם מראש באופן כללי אף את הסדרי הראיה והקשר בתקופת שהות האב בקולומביה . בהעדר הסכמה בין הצדדים לגבי הנ"ל תכריע בעניין פקידת הסעד .
אסמכתא על המצאת כתובתה בקולומביה לפקיד הסעד ולאב.
למידע נוסף ולייעוץ על ידי עורך דין הסכם גירושין בנושא, פנו לכותבת המאמר, עו"ד ונוטריון מוסמך משרד המשפטים רחל שחר עורך דין בקריית אונו ופתח תקווה
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.