פירוק שיתוף במקרקעין ללא הסכמה
בית המשפט דוחה את כל טיעוני האישה וקובע כי יש לפרק את השיתוף במקרקעין
בית המשפט קובע כי הזכות לפירוק שיתוף הינה כמעט זכות יסוד
"ההסדר הרצוי הוא הסדר המאפשר לבן הזוג החפץ בהפרדת זכויותיו ברכוש המשותף עוד בטרם ניתן פסק הגירושין, על מנת להחליש את כח המיקוח והסחיטה של בן הזוג האחר, ועל מנת להבטיח כי שני בני הזוג מקבלים את שהם זכאים לו כתוצאה מקשר הנישואין – להשיג את מבוקשו".
כלומר, השיקולים של "העצמת המשבר" או מניעת האפשרות להשיג שלום בית, הגם ששיקולים נכבדים הם, אין הם שווי ערך לשיקול הקנייני, ובאיזון שבין שניהם יד השיקול הקנייני על העליונה, ויש להורות על פירוק השיתוף. בית המשפט קובע כי דווקא לאור ההתדיינות המתנהלת בין הצדדים בבית הדין הרבני, ועוד זו הצפויה בבית המשפט לענייני משפחה שהינה התדיינות לא קצרה כלל ועיקר, נראה שדחיית הליכי פירוק השיתוף בביתם של הצדדים יכולה להכביד במקרה זה על התובע באופן שאינו נאות, לפיכך ובקביעות הפסיקה.
השופטת קובעת כי נראה כי אין לשקול שיקולים נוספים מלבד אלה הנקובים בסעיף 40 א לחוק המקרקעים , ויש מקום איפוא להורות על פירוק. זאת ועוד קובע בית המשפט כי במקרה זה, וכמתחייב מהלכת לזר 669) כי פירוק שיתוף מהיר יחסית בבית מגורי הצדדים יכול להסיר אבן נגף מהסדרת יתר הנושאים שעל המדוכה.
כזכור, בכתב תביעתו ביקש התובע פירוק שיתוף בדירת מגורי הצדדים. הנתבעת הקדישה חלק ניכר מן החיצים באשפתה להפריך את טיעון התובע, ולהראות כי אין מדובר בדירת מגורים כלל ועיקר אלא בבית מידות (למעשה וילה) רחב – ידיים בעל חדרים רבים ומפלסים, וכנדמה, כך סברה שגודלו של הבית מאפשרים "חלוקה בעין", כאשר באופן מעשי, התייחסה לפיצול השימוש או לחלוקת השימוש בבית.
פירוק שיתוף במקרקעין לאחר גירושין או חלוקת הדירה לחצי?
המינוח "דירה" מופיע בשני הקשרים אשר משמעות אחת להם. עוסק כולו בבתים משותפים, וכן בסעיף 40 א' לחוק. המשמעות המשותפת לשני ההקשרים הנ"ל היא העובדה שהכוונה היא ליחידת רישום אחת מבחינה תיכנונית, וכאשר סעיף 40 א' לחוק מדבר איפוא על דירת מגורים של בני זוג, אין הבדל אם דירה היא בבעלות בני הזוג או בית. אני למדה כי כאשר השתמש התובע בביטוי דירת מגורים, כוונתו היתה להוראת סעיף 40 א' לחוק המקרקעין. זאת ותו לא.
לכן בית המשפט קובע כי בין אם לפנינו בית רחב ידיים, בעל מפלסים וחדרים לרוב וגם אם לפנינו דירת חדר קטנה אין בכך כל הבדל ובלבד שכל "דירה" כזו היא יחידה רישומית נפרדת, שתיהן – היינו כל את מן ה"דירות" הללו – אינן ניתנות לחלוקה בעין.
"חלוקה בעין פשוטה כמשמעה, היא חלוקת המקרקעין בין השותפים, באופן שכל אחד מהם זוכה בבעלות עצמאית ונפרדת, להבדיל מבעלות משותפת על חלק מסויים מתוכם. מקרקעין ניתנים לחלוקה בעין, אם ניתן לפצלם למספר חלקים שכל אחד מהם מסוגל לשמש נושא נפרד לבעלות".
ועוד על כך שחלוקה בעין אפשרית אך ורק בנכס שבו ניתנת להיעשות ההפרדה מבחינה תיכנונית ראה פסק דינו של כבוד השופט ג' קלינג בבית המשפט המחוזי בעניין ידיד נ' ידיד. מכיוון שלא הובאה בפני בית המשפט תוכנית לחלוקה חוקית של הנכס לשתי דירות שונות הוא מורה על מכירת הנכס וחלוקת הכספים בו.
צריכים ייעוץ דיסקרטי בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין? ייעוץ משפטי ראשוני ללא עלות וללא התחייבות
למידע נוסף ולייעוץ על ידי עורך דין הסכם גירושין בנושא, פנו לכותבת המאמר, עו"ד ונוטריון מוסמך משרד המשפטים רחל שחר עורך דין בקריית אונו ופתח תקווה
מכיוון שפנייה לייעוץ משפטי היא קריטית במשרד קו חם לפניות טלפוניות בנושא פירוק שיתוף במקרקעין עם עו"ד גירושין
