תביעה לפירוק שיתוף מקרקעין בהליך גירושין-המדריך המוביל

האם אישה יכולה למנוע מבעלה פירוק שיתוף נכס בבית כי עזב אותה לטובת אישה אחרת? התשובה במאמר הבא

בעניין זה שהגיע לאולמה של כבוד השופטת שפרה גליק מדובר היה בבעל ואישה שנישאו בשנת 1991מנישואי הצדדים נולדה להם קטינה בשת 1993. דרכיהם של הצדדים נפרדו. התובע עזב את הבית, לטענת הנתבעת עבר להתגורר עם אשה אחרת, ואילו הנתבעת נותרה להתגורר עם הקטינה וילדיה הבגירים בבית הצדדים. הבעל הגיש תביעה לפירוק השיתוף בנכס ואילו האישה טענה שאין לפרק את השיתוף בבית מגורי הצדדים ועל בית המשפט לשקול שיקולים נוספים כגון פירוק המשפחה, העצמת המשבר, התרחקות הילדים מסביבה מוכרת ועוד. טענה נוספת שהיתה בפי האישה היא כי המדובר בבית מגורים רחב ידיים ולא בדירת מגורים כפי שטען התובע בחוסר תום לב בתביעתו. ולפיכך ניתן לחלופין להורות כי דרך פירוק השיתוף תבוצע ב"חלוקה בעין" קרי לחלק את הבית לשתי דירות וכך לא למכור אותו.

תוכן עניינים

תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין בגירושין או בכלל, מה אומר החוק?

כחוט השני שזור בפסיקת בתי המשפט העקרון היסודי לפיו שמורה לכל שותף הזכות לפרוק שיתוף במקרקעין "בכל עת". עיקרון יסודי זה שאף כונה בפסיקה "עקרון על.

כמו הדין הכללי בענייני שיתוף כך גם הדין הקונקרטי החל על בני זוג המבקשים לפרק השיתוף בדירת מגוריהם אין בעובדה שמדובר בבני זוג כדי להשפיע על הזכות לפרוק השיתוף. המקום היחידי בו יש השפעה על כך שהמדובר הוא בבני זוג, הוא לעניין הזכות של בן הזוג והילדים הקטינים למדור, מכח הוראות ס' 40 לחוק המקרקעין, תוך השארת מרווח של "גמישות דיונית" והוראות כבוד הנשיא ברק בהלכת בראל (בר"ע 1358/01 פ"ד נ"ח (5) 856), על מנת לבחור את הדרך הטובה ביותר לפתרון הסכסוך הנדון בפני.

פירוק שיתוף במקרקעין ללא הסכמה

בית המשפט דוחה את כל טיעוני האישה וקובע כי יש לפרק את השיתוף במקרקעין

בית המשפט קובע כי הזכות לפירוק שיתוף הינה כמעט זכות יסוד  

"ההסדר הרצוי הוא הסדר המאפשר לבן הזוג החפץ בהפרדת זכויותיו ברכוש המשותף עוד בטרם ניתן פסק הגירושין, על מנת להחליש את כח המיקוח והסחיטה של בן הזוג האחר, ועל מנת להבטיח כי שני בני הזוג מקבלים את שהם זכאים לו כתוצאה מקשר הנישואין – להשיג את מבוקשו".

כלומר, השיקולים של "העצמת המשבר" או מניעת האפשרות להשיג שלום בית, הגם ששיקולים נכבדים הם, אין הם שווי ערך לשיקול הקנייני, ובאיזון שבין שניהם יד השיקול הקנייני על העליונה, ויש להורות על פירוק השיתוף.  בית המשפט קובע כי דווקא לאור ההתדיינות המתנהלת בין הצדדים בבית הדין הרבני, ועוד זו הצפויה בבית המשפט לענייני משפחה שהינה התדיינות לא קצרה כלל ועיקר, נראה שדחיית הליכי פירוק השיתוף בביתם של הצדדים יכולה להכביד במקרה זה על התובע באופן שאינו נאות, לפיכך ובקביעות הפסיקה.

השופטת קובעת כי נראה כי אין לשקול שיקולים נוספים מלבד אלה הנקובים בסעיף 40 א לחוק המקרקעים , ויש מקום איפוא להורות על פירוק. זאת ועוד קובע בית המשפט כי  במקרה זה, וכמתחייב מהלכת לזר 669) כי פירוק שיתוף מהיר יחסית בבית מגורי הצדדים יכול להסיר אבן נגף מהסדרת יתר הנושאים שעל המדוכה.

כזכור, בכתב תביעתו ביקש התובע פירוק שיתוף בדירת מגורי הצדדים. הנתבעת הקדישה חלק ניכר מן החיצים באשפתה להפריך את טיעון התובע, ולהראות כי אין מדובר בדירת מגורים כלל ועיקר אלא בבית מידות (למעשה וילה) רחב – ידיים בעל חדרים רבים ומפלסים, וכנדמה, כך סברה שגודלו של הבית מאפשרים "חלוקה בעין", כאשר באופן מעשי, התייחסה לפיצול השימוש או לחלוקת השימוש בבית.

פירוק שיתוף במקרקעין לאחר גירושין או חלוקת הדירה לחצי?

המינוח "דירה" מופיע בשני הקשרים אשר משמעות אחת להם. עוסק כולו בבתים משותפים, וכן בסעיף 40 א' לחוק. המשמעות המשותפת לשני ההקשרים הנ"ל היא העובדה שהכוונה היא ליחידת רישום אחת מבחינה תיכנונית, וכאשר סעיף 40 א' לחוק מדבר איפוא על דירת מגורים של בני זוג, אין הבדל אם דירה היא בבעלות בני הזוג או בית. אני למדה כי כאשר השתמש התובע בביטוי דירת מגורים, כוונתו היתה להוראת סעיף 40 א' לחוק המקרקעין. זאת ותו לא.

לכן בית המשפט קובע כי בין אם לפנינו בית רחב ידיים, בעל מפלסים וחדרים לרוב וגם אם לפנינו דירת חדר קטנה אין בכך כל הבדל ובלבד שכל "דירה" כזו היא יחידה רישומית נפרדת, שתיהן – היינו כל את מן ה"דירות" הללו – אינן ניתנות לחלוקה בעין.

"חלוקה בעין פשוטה כמשמעה, היא חלוקת המקרקעין בין השותפים, באופן שכל אחד מהם זוכה בבעלות עצמאית ונפרדת, להבדיל מבעלות משותפת על חלק מסויים מתוכם. מקרקעין ניתנים לחלוקה בעין, אם ניתן לפצלם למספר חלקים שכל אחד מהם מסוגל לשמש נושא נפרד לבעלות".

ועוד על כך שחלוקה בעין אפשרית אך ורק בנכס שבו ניתנת להיעשות ההפרדה מבחינה תיכנונית ראה פסק דינו של כבוד השופט ג' קלינג בבית המשפט המחוזי בעניין ידיד נ' ידיד. מכיוון שלא הובאה בפני בית המשפט תוכנית לחלוקה חוקית של הנכס לשתי דירות שונות הוא מורה על מכירת הנכס וחלוקת הכספים בו.

צריכים ייעוץ דיסקרטי בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין? ייעוץ משפטי ראשוני ללא עלות וללא התחייבות

מכיוון שפנייה לייעוץ משפטי היא קריטית במשרד קו חם לפניות טלפוניות בנושא עורך דין פירוק שיתוף במקרקעין בגירושין  

050-6914314

 

רחל רייצ'ל שחר ושות' – עורכי דין ונוטריון (2004) מומחים במתן פתרונות לסוגיות גירושין. המשרד מעסיק עורכי דין ונוטריונים בעלי ניסיון מעשי של עשרות שנים ומספק פתרונות יצירתיים ותוצאות יוצאות דופן.

0
כל הפתרונות במקום אחד
0
שנות ייצוג משפטי
% 0
נצחונות בתיקים
% 0
שקט נפשי
+ 0
לקוחות מרוצים
צרו קשר לקבלת ייעוץ ללא עלות

משרדנו סייע למאות לקוחות לחסוך מאות אלפי ש"ח לאורך השנים בייעוץ אסטרטגי נכון של הליכי תביעות בתוך המשפחה

פנה/י וקבל/י תשובה מקצועית לכל סוגיה לגבי עו"ד דיני משפחה צוואות

* פנייתך תטופל במהירות 050-6914314

עו"ד לענייני משפחה הסדרי ראייה