פיצוי כספי סרבנות גט עו"ד לענייני גירושין 90 אחוזי הצלחה | המדריך המלא על כל זכות המגיעה לכם | כל השאלות וכל התשובות

במקרה הבא שהגיע לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה הצדדים היו בני זוג לשעבר אשר נישאו זל"ז כדמו"י בשנת 2000 ולהם שני ילדים קטינים. בני זוג אלה השתייכו לזרם החרדי ובמהלך חייהם המשותפים התגוררו בדירה משותפת בעיר במרכז הארץ.

עו"ד לענייני ירושה רחל שחר
פיצוי כספי סרבנות גט עו"ד מומלץ לענייני גירושין

הבעל נשא בעונש מאסר בגין עבירות מין שביצע באחותה הקטינה של התובעת, לאחר שהורשע בדין ונידון לשלוש שנות מאסר.

הנתבע נמלט מן הארץ בחודש ספטמבר 2012 (במהלך הליכי הגירושין בין הצדדים) והוסגר לארץ במסגרת ההליך הפלילי שכאמור התנהל כנגדו בחודש דצמבר 2013 ולאור בריחתו מהארץ אף נגזר עליו עונש מאסר נוסף.

לאורך תקופה של כ-8 שנים נוהלו תביעות רבות בין הצדדים בבית המשפט לרבות לצווי הגנה, תביעת מזונות, תביעת בזיון בית משפט וכן תביעת לשון הרע.

לאור הנסיבות של אלימותו ועבריינותו של הבעל הגישה התובעת תביעת גירושין כרוכה בית הדין הרבני האזורי. הבעל מצידו הודיע לבית הדין כי הוא

וכך קבע כב' בית הדין האזורי בעיר אלמונית בפסק דינו:

 "ב. הבעל דורש כסף רב בעבור הגט. משום שלטענתו יש לו חלק במוניטין עסקי אשתו. הדברים צריכים בירור יסודי, ורצוי שייעשה לפני סידור הגט, אך לא קשה מאד לעשותו כאשר הבעל בחו"ל. וכאשר הבעל הוא המקשה על הבירור הממוני, הוא אינו יכול להיתלות בו כעילה לעיכוב הגט."

בי המשפט לענייני משפחה פוסקים פיצויים גבוהים בשל עילת סרבנות גט.

הפיצוי הכספי לסרבן או סרבנית גט יכול להגיע אף למאות אלפי שקלים ולפיצוי חודשי כל עוד לא ניתן הגט.
פיצוי כספי של מאות אלפי שקלים

הפיצוי הכספי לסרבן או סרבנית גט יכול להגיע אף למאות אלפי שקלים ולפיצוי חודשי כל עוד לא ניתן הגט.

"ד. הבעל ברח לחו"ל תוך שימוש בדרכון של אחיו… כך הצליח לצאת למרות צו   עיכוב הנסיעה נגדו.. לטענת ב"כ הבעל (כ' טבת תשע"ג) "זה שברח זה להציל את עצמו. עשה מעשה נכון."

בסיומו של פסק דין זה ולאור התנהגותו העבריינית של הבעל  חייב בית הדין הרבני לתת גט לאשתו.

בסוף שנת 2014 לאחר הליכי הסגרה לא פשוטים הוחזר הבעל ארצה ונתן גט לאשתו.

התובעת הגישה תביעה לפיצוי בגין עיכוב במתן גט

התובעת טענה כי במשך כל הליך הגירושין נמנע הבעל באופן עקבי ליתן גט ובחר להציב תנאים הנוגעים לענייני הרכוש הלא פתורים של הצדדים.

סירובהבעל לתת גט היה שרירותי במשך תקופה ארוכה ואינו עומד במתחם הזמן הסביר שנקבע בפסיקה.

כמו כן טענה התובעת כי בהתנהלותו ובמחדליו התרשל הבעל על פי סעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), תשכ"ח-1968 (להלן: "הפקודה") באופן שמקים זכאות לתובעת לפיצוי כספי. כמו כן,הבעל הפר חובה חקוקה על פי סעיף 63 לפקודה. האישה עתרה כי בית המשפט יפסוק לה פיצוי בסך 4,000 ₪ לחודש.

כמו כן תבעה האישה פיצוי כספי נוסף בגין עילת לשון הרע לאור התנהלותו ומעשיו של הבעל לאחר מועד מתן הגט, שכן הוציא "לעז על הגט".

האישה טענה כי בדיון שהתקיים ביום 16.3.15 בבית הדין הרבני ציין הבעל בדיון כי מדובר בגט "מעושה", גט שניתן בכפיה שלא על פי הדין ועל כן אינו תקף הלכתית והוא פסול. בכך, טענה האישה פגעהבעל בשמה הטוב בהתאם להוראת סעיף 1 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע").  לדבריה אמירותיו שלהבעל כי מדובר ב"גט מעושה" עולות לכדי עוולת לשון הרע מאחר שמדובר באמירה המופנית כלפי אישה חרדית ויש בה משום ביזוי והשפלה. נוסף על כך, אמירה זו פגעה בסיכוייה להינשא בשנית.בגין רכיב זה של תביעתה ביקשה התובעת לפצותה בסך של 142,600 ₪ (הכוללים 50,000 ₪ בהתאם להוראת סעיף 7א(ה) לחוק איסור לשון הרע צמודים למדד, היינו סך של 71,310 ₪ וכן כפל פיצוי בסך 71,310 ₪ נוספים בגין הוצאת הלעז על הגט מתוך כוונה לפגוע בתובעת ובשמה הטוב).

פיצוי סרבנות גט מרכיב פגיעה בפרטיות

 נוסף על כך, עותרת התובעת לפסוק לה פיצוי בגין עוולת פגיעה בפרטיות בסך של 120,742 ₪.

לדבריה הוצאת ה"לעז על הגט" עולה כדי פגיעה בפרטיותה כמשמעותה בסעיף 2(7)(9) ו-(11) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות").

הבעל פגע בפרטיותה בכך שפרסם ברבים כי הגט שנתן לה הוא גט "מעושה", הבעל עשה שימוש בתוכנם של ההליכים שהתקיימו בעניינם של הצדדים (אשר מתנהלים בדלתיים סגורות) ופרסם אותם ברבים.

בגין סעד זה עותרת התובעת לפיצוי בסך של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק (בהתאם להוראת סעיף 29א(ב)(2) לחוק הגנת הפרטיות) וכן תשלום פיצוי נוסף בסך של 60,371 ₪ בגין העובדה כיהבעל פגע בפרטיותה מתוך כוונה.

בית המשפט קבע שסרבנות גט עלולה לעלות ביותר לסרבן הגט

  • בית המשפט לענייני משפחה בפסק דין מרתק שאל את שלוש שאלות משפטיות והכריע בכולן
  • האם התרשל הבעל ו/או הפר חובה חקוקה באופן שהסב נזקים לתובעת ובגינם היא זכאית לפיצוי ואם כן, לגבי איזו תקופה?
  •  האם הבעל הוציא "לעז על הגט" שנתן לתובעת לפני בית הדין הרבני, ואם ייקבע כי כך עשה, האם אמירותיו אלה פגעו בשמה הטוב של התובעת בקרב הקהילה אליה משתייכים הצדדים?
  • ולבסוף וככל שייקבע כי אמנםהבעל הוציא "לעז על הגט", תיבחן טענת התובעת לפגיעה בפרטיותה בשל מעשים אלה.

סרבנות גט מהי?

  • תופעת סרבנות גט הוכרה בפסיקה כתופעה חברתית פסולה הפוגעת בחירותו ובכבודו של בן הזוג אשר לעתים מוצא את עצמו מוחזק כבן ערובה במערכת נישואין שהסתיימה הלכה למעשה ונתון לחסדיו של בן הזוג האחר אשר פועל לרוב  ממניעים זרים כגון נקמנות או במטרה להשיג לעצמו  יתרונות כלכליים או אחרים.

"תופעת מעוכבות הגט הינה מהתופעות החברתיות-משפטיות הקשות והמורכבות עימן מתמודדות נשים בישראל" (עוד יש לומר כי הפסיקה אינה מבחינה בין גבר מסורב גט לבין אישה מסורבת גט אולם יש להבחנה המגדרית השפעה על היקף הנזק הנפסק בכל מקרה ומקרה לאור השוני במצבם של כל אחד מבני הזוג בהתאם להלכה היהודית.

סרבנות גט כעוולה נזיקית המעניקה פיצוי

ההכרה בתופעה של סרבנות גט כעוולה נזיקית פירושה כי מדובר בהתנהגות החורגת מן הסטנדרט הסביר וכי חברה מתוקנת מבקשת להוקיע ממחוזותיה התנהגות שכזו.

 קבעה כב' השופטת ארבל בפסקה 17 לפסק דינהּ כי:

"תופעת סרבנות הגט היא קשה ומורכבת ולצערנו אינה חדשה לנו. היא כרוכה בפגיעה קשה וכואבת באישה הנותרת כבולה לנישואין שאין היא מעוניינת בהם עוד:  חירותה נפגעת, כבודה ורגשותיה נפגעים וזכותה לחיי משפחה נפגעת גם היא – זכויות אלו הוכרו בשיטתנו כולן כזכויות הנהנות ממעמד חוקתי וראשון במעלה … בתוך כך נפגעת גם זכותה של האישה לאוטונומיה, זכותה של האישה להגשים עצמה כאדם חופשי, זכותה לבחור את גורלה, לכתוב את סיפור חייה – להחליט, היא ורק היא, האם ומתי יבוא על סיומו קשר נישואין שאין היא רוצה בו עוד והאם ומתי תבחר לקשור עצמה בקשר כזה בשנית."

 נוסף על כך, עותרת התובעת לפסוק לה פיצוי בגין עוולת פגיעה בפרטיות בסך של 120,742 ₪.

לדבריה הוצאת ה"לעז על הגט" עולה כדי פגיעה בפרטיותה כמשמעותה בסעיף 2(7)(9) ו-(11) לחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות").

הבעל פגע בפרטיותה בכך שפרסם ברבים כי הגט שנתן לה הוא גט "מעושה", הבעל עשה שימוש בתוכנם של ההליכים שהתקיימו בעניינם של הצדדים (אשר מתנהלים בדלתיים סגורות) ופרסם אותם ברבים.

בגין סעד זה עותרת התובעת לפיצוי בסך של 50,000 ₪ ללא הוכחת נזק (בהתאם להוראת סעיף 29א(ב)(2) לחוק הגנת הפרטיות) וכן תשלום פיצוי נוסף בסך של 60,371 ₪ בגין העובדה כיהבעל התופעה התפתחה בפסיקה באופן הדרגתי, בהתאם לנסיבות בני הזוג המסוימים העומדים לפני בית המשפט. תחילה נדרש כתנאי מקדים להכרה בסרבנות גט – החלטה של בית הדין הרבני בדבר כפיית גט או חיוב בגט, אך כיום הפסיקה אף מכירה במקרים בהם לא ניתן פסק דין למתן גט, אילו הוכח שאין כל בסיס להמשך מערכת הנישואין ובן הזוג האחר כבר הקים משפחה חדשה וכדומה.

הבסיס המשפטי להכרה בתופעת סרבנות הגט כעילה לתביעה נזיקית המבוססת על עוולת הרשלנות (סעיפים 36-35 לפקודה) ועוולת הפרת חובה חקוקה (סעיף 63 לפקודה), אשר החובה שהופרה היא סעיף 287 לחוק העונשין, תשל"ז-1977

על מנת להוכיח כי התנהגות הבעל בתקופה הנטענת עולה לכדי עוולת רשלנות, המזכה את התובעת בפיצוי כספי, יש להוכיח שלושה יסודות קיומה של חובת זהירות המורכבת מחובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית – מצד המעוול כלפי הניזוק;

הפרת חובת הזהירות על ידי המעוול;

כתוצאה מהפרת הזהירות נגרם נזק לניזוק.

בנושא זה נקבע בפסיקה כי בין בני זוג מתקיימים יחסים מיוחדים של תלות וקירבה המקימה חובת זהירות מושגית, כמעט ברורה מאליה, הנובעת מעצם קשר הנישואין (ראו לעניין זה לדוגמה שגיאה! ההפניה להיפר-קישור אינה חוקית. ב' מ' נ' ב' ה' מ' [פורסם בנבו] (9.3.2008)).

אשר לחובת הזהירות הקונקרטית השאלה שנבחנת היא: האם אדם סביר יכול והיה צריך לצפות בנסיבות המיוחדות של המקרה בהתרחשות הנזק תוך התחשבות במזיק הספציפי, בניזוק הספציפי, בנזק הספציפי ובהתנהגות הספציפית (ע"א 145/80 לעיל).פגע בפרטיותה מתוך כוונה.היטיבה להסביר זאת כב' השופטת שטמר ב"סבורה אני כי יהיה זה ערך נכון לחברה מתוקנת, כי יינתן לבן זוג שמאס בחיי נישואיו – ורצונו לצאת מהם עבר את מבחן הזמן הסביר – לצאת ממסגרת זו, על מנת שיוכל לנהל את חייו כפי שהוא חפץ בהם. מן הראוי הוא לדעתי, שבחברה, בה הגירושין הם  תלויי רצון שני הצדדים, תחשב התנהלות שאינה תואמת את ערך החירות להפסיק נישואין כושלים, משום התנהגות שאיננה סבירה ולפיכך רשלנית. בן הזוג שהוא בבחינת סרבן גט – גבר או אשה – מודע, או חייב להיות מודע, לנזקים שנגרמים לבן הזוג המסורב."

בנושא זה נקבע בפסיקה כי בין בני זוג מתקיימים יחסים מיוחדים של תלות וקירבה המקימה חובת זהירות מושגית, כמעט ברורה מאליה, הנובעת מעצם קשר הנישואין (ראו לעניין זה לדוגמה שגיאה! ההפניה להיפר-קישור אינה חוקית. ב' מ' נ' ב' ה' מ' [פורסם בנבו] (9.3.2008)).

אשר לחובת הזהירות הקונקרטית השאלה שנבחנת היא: האם אדם סביר יכול והיה צריך לצפות בנסיבות המיוחדות של המקרה בהתרחשות הנזק תוך התחשבות במזיק הספציפי, בניזוק הספציפי, בנזק הספציפי ובהתנהגות הספציפית (ע"א 145/80 לעיל).פגע בפרטיותה מתוך כוונה.

לבסוף ובנסיבות העניין שלפנינו, עלינו לבחון את סירובו שלהבעל ליתן גט לתובעת במהלך ההליכים בין הצדדים, ולקבוע האם מדובר בסירוב לגיטימי וסביר כפי שניתן לצפות מאדם סביר בנעליו או שמא מדובר בהתנהגות רשלנית החורגת מהתנהגות סבירה, המפרה חובת זהירות שחבהבעל כלפי התובעת מעצם היותם בני זוג שבחרו להתחייב זה לזו במסגרת מוסד הנישואין. השאלה נבחנת בראי של תום לב וסבירות לפי נסיבות העניין (ר' לעניין זה תמ"ש (משפחה ירושלים) 39371-09-1 ש' ב' ע' נ' צ' ב' ע'  [פורסם בנבו] (10.12.13)).

עוד נקבע בפסיקה כי התניית מתן גט בהסדרת עניינים רכושיים עשויה להיחשב לגיטימית רק בגדר פרק זמן סביר ובנסיבות המתאימות לכך (תמ"ש (משפחה ירושלים) 6743/02 כ' נ' כ' [פורסם בנבו] (21.7.2008) (להלן: "תמ"ש 6743/02")).

ממתי מתחיל אחד הצדדים להיחשב סרבן גט?

מהו מועד תחילת החיוב בפיצוי בגין סרבנות גטכיום הגישה הרווחת היא כי אין לקבוע מועד קבוע ממנו יש לראות בבן הזוג סרבן גט, אלא יש לבדוק כל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו.

"…הרשלנות שעליה מדובר איננה פונקציה של חיובו של בית הדין הרבני למתן הגט, אלא פונקציה של סירובו של הבעל להיענות לבקשתה של האשה, ושל הנזק שנגרם לה בעקבות סירובו להיענות לה.

במה שונה הנזק שנגרם לאישה לפני החיוב של בית הדין בהשוואה לנזק שנגרם לה לאחר מכן? הצער הרב, הבושה, הפגיעה בכבודה וכל יתר ראשי הנזק הכלולים בעוולת הרשלנות הינם פועל יוצא של הסירוב שבינו לבינה ולא הסירוב שבינו לבין בית הדין; כך שמועד חיוב הגט כלל אינו רלוונטי בהתייחסות לעוולת הרשלנות. הצפיות שייגרם נזק עקב סרבנות גט להיענות לבקשתה של האישה הינו פועל יוצא של עצם סרבנות הגט ולא של החלטה או פסק דין של ערכאה כלשהי. … על כן, גם במקרים שאין חיוב גט כלל, ניתן יהיה למצוא שהאישה זכאית לפיצוי עבור הנזק שנגרם לה מרשלנות הבעל מעצם סירובו לתת לה את הגט המיוחל".

  1. יש לזהות את תחילתה של סרבנות הגט במועד שבו לא נותר בידי בן הזוג נימוק ראוי או לגיטימי להתנגד לגירושין (כגון ניהול משא ומתן בתום לב בין בני-הזוג על מנת להגיע להסכמות ופשרות במחלוקותיהם, לרבות בעניין הגט).
  2. נקבע מפורשות כי סירוב לגירושין ממניע של סחטנות כספית או ממניע של נקמנות בבן הזוג החפץ להתגרש אינו סירוב לגיטימי

סרבנות גט איך קובעים את גובה הפיצוי הכספי בגין סרבנות גט?

  • בתי המשפט לענייני משפחה הכירו בנזק בר פיצוי הנובע מפגיעה באוטונומיה, כפועל יוצא מסרבנות גט.
  • היקף הפיצוי נקבע על דרך האומדנה בהתבסס על נסיבות המקרה ובחומרת הפגיעה שנגרמה לניזוק. השיקולים הניצבים לפני בית המשפט להערכת היקף הפיצוי פורטו במסגרת (משפחה ירושלים) ע' ש' נ' מ' ש' [פורסם בנבו] (17.4.2013):

"האם מסורב הגט הינו הבעל או האישה; גיל האישה; האם הוקנתה למסורב הגט זכות לקבל היתר לשאת אישה שניה; האם בפועל נמנעה ממסורב הגט חיי זוגיות או חיי משפחה אחרים עקב סרבנות הגט; משך סרבנות הגט; הערכת התנהגותו הבלתי ראויה של בן הזוג סרבן-הגט; וכן – האם בסופו של דבר חזר בו בן הזוג סרבן הגט מסירובו, ובני הזוג כבר היו גרושים שעה שניתן פסק הדין בעניינם; וכן שיקולים נוספים הקשורים לנסיבות העניין הספציפי העומד בפני בית המשפט ולהשלכות המיוחדות שהיו לכך על בן הזוג הנפגע. הלכה למעשה, נפסקו על ידי בתי המשפט השונים סכומים שונים כפיצוי בגין פגיעה הנגרמת בשל סרבנות גט, בשיעורים מגוונים, לפי נסיבות המקרים הספציפיים שעמדו בפניהם."

הפיצוי הכספי בגין סרבנות גט הינו חודשי

כבוד השופט ויצמן קבע כי ראוי לאמץ אומדן סביר ואחיד כפיצוי בגין עוגמת הנפש הנגרמת למסורבת הגט, ובסך של 3,000 ₪ לכל חודש בו מסרב הסרבן למתן הגט, על אף החלטת בית הדין הרבני. פסיקה כזו, לדידו של כב' השופט ויצמן, היא מתונה וסבירה אשר לא תביא לפסילתו של הגט כגט "מעושה":

"מהטעמים שפירטתי לעיל, אשר עיקרם מדיניות משפטית שבבסיסה רצון לצמצם התנגשות והתגוששות בין הערכאות ומניעת חשש להיווצרות "גט מעושה" איני סבור כי בכל הקשור לסרבנות גט ראוי להטיל פיצויים עונשיים מוגברים  וזאת על אף שאין חולק שמעשהו של הסרבן ראוי לכל גינוי ואפשר שבנסיבות אחרות ראוי היה להטיל על שיכמו את עונש הפיצוי המוגבר נוכח זדוניות המעשה.

  פסיקת פיצויים מוגברת באה, בין השאר, לשרת מדיניות שיפוטית לפיה בצד הפיצוי לניזוק שמטרתו להטיב את נזקיו אנו מענישים את המזיק על מנת שלא יחזור על מעשיו, ואולם בעניין הנדון נראה כי מדיניות משפטית ראויה הינה זו שתכליתה למנוע חשש ל"גט מעושה" ע"י קביעת נורמה לפסיקת פיצוי סביר בגין סרבנות גט שעיקרה חיוב חודשי בסכום חודשי סביר שאינו יכול להיחשב כסכום מופרז שיש בו להוות לחץ כספי משמעותי. מאחר ורצוי להגיע לפסיקת פיצויים אחידה בתובענות כנגד סרבני גט הרי שלמרות שבנדון אין, כאמור, חשש ל"גט מעושה" אין לפסוק בנדון פיצויים מוגברים."

בית המשפט חייב את הבעל  בפיצוי בגין עיכוב במתן הגט בסך של 45,500 ₪ בגין תקופה של 13 חודשים בהם סירב לתת גט לתובעת,

על מה עברנו במאמר זה

עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר
עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר

עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.

המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.