דמי שימוש ראויים בין בני זוג בהליך גרושין מדריך מלא פסיקה עדכנית | המדריך המלא על כל זכות המגיעה לכם | כל השאלות וכל התשובות

מהם דמי שימוש ראויים ומתי צריך עורך דין כדי למצות את הזכויות?

המידע המקיף וההנחיות בנושא דמי שימוש ראויים מצויים בסוף המאמר ולכן מומלץ לקרוא עד סופו

עו"ד לענייני ירושה רחל שחר
דמי שימוש ראויים בין בני זוג פסיקה עדכנית 2021

בפסק דין שניתן מפי  כב' השופט א. זגורי (27.8.2012)[פורסם בנבו] מנה בית המשפט  את השיקולים שעל בית המשפט לבחון כאשר הוא בא לפסוק  בשאלת חיוב בדמי שמוש ראויים בעניינם של בני זוג אשר אחד מהם עזב את הבית:

מתי ניתן לקבל דמי שימוש ראויים ברכוש המשותף העקרונות המכריעים?

"א.כאשר אחד מבני הזוג מאריך, מטעמיו שלו, את תקופת השיתוף, בין במישרין ובין באמצעות עיכוב הסדרת הגט, בעוד בן הזוג האחר מבקש פירוק שיתוף, הדבר עלול להקים חיוב בדמי שימוש.

ב. ככלל אם המניעה לשימוש נבעה מהרחקת בן הזוג מהדירה בשל צו הגנה או הרחקה בהליך אחר, אין הוא זכאי לדמי שימוש בתקופת ההרחקה.

ג. האם מדובר בבית רחב מימדים אשר אי מימושו ע"י בת הזוג, גורם להפסד כלכלי לתובע?.

ד. לעיתים יש משקל רב לפן ההסכמי שבין הצדדים, פן הגובר על זה הקנייני.

בני זוג הרוכשים דירה במשותף מסכימים במפורש, או מכללא ומכוח התנהגותם כי יוכלו, כל אחד מהם, להתגורר בדירה עד לפירוק השיתוף בדירה בפועל. בני הזוג מסכימים מכללא כי עד לפירוק השיתוף בפועל של הדירה רשאי יהיה אף אחד מהם לבדו לגור בה עד שיתבררו המחלוקות שביניהם בהתייחס לדירה עד שיוחלט אם על ידם אם על ידי הכרעת בית המשפט כי יש לפרק השיתוף בדירה.

ה. קיימת הבחנה בין עתירה לחיוב בדמי שימוש בתקופת נישואין של בני זוג לבין עתירה לתקופה שלאחר הגירושין. ככלל, מיום הגירושין ואילך, מאחר שהצדדים מנועים מלגור יחד תחת קורת גג אחת, יש לפסוק לבן הזוג שאינו גר בדירה, דמי שימוש ראויים, אלא אם הוכיח הצד הנתבע ויתור מפורש על דמי שימוש מצד התובע.

בפני בית המשפט עמדה תביעה לתשלום דמי שימוש ראויים שהגישה אישה שעזבה את ביתה המשותף לה ולבעלה.

לבני הזוג שני ילדים.

            ט. ל ילידת ______ (כיום כבת 12).

            ט.ל. יליד _______ (כיום כבן 6)

2.         א. נשואי  הצדדים עלו על שרטון ובשלהי אוגוסט 2008 עזבה האם את דירת  המגורים

המשותפת של הצדדים ועברה להתגורר עם הילדים בדירת הורי התובעת.

ב.         בתצהיר העדות הראשית מטעם התובעת אשר הוגש ביום 25.8.2009 ציינה זו כי דירת הוריה היא דירה קטנה בת 4 חדרים, ובה נאלצו היא וילדיה להתגורר עם הוריה המבוגרים והחולים.

ג.         התובעת ציינה עוד כי הואיל והכנסות הוריה מצומצמות מאוד ובשל המגורים בדירתם, שילמה להם התובעת שכר דירה בסך 3,000 ₪ לחודש תוך שסכום זה כולל גם השתתפות בהוצאות אחזקת הדירה, דהיינו השימוש בחשמל, מים, ארנונה, ועד בית ואינטרנט.

3. מאז עזבה התובעת את הדירה המשותפת מתגורר בה בן הזוג לבדו.

4. הצדדים התגרשו זמ"ז בגט פיטורין ביום 30.1.2011.

דמי שימוש ראויים בין בני זוג החוק והפסיקה

ס 30 לחוק המקרקעין התשכ"ט 1969 (להלן : "חוק המקרקעין"), קובע:

"(א) בעלי רוב החלקים במקרקעין המשותפים רשאים לקבוע כל דבר הנוגע לניהול הרגיל של המקרקעין ולשימוש הרגיל בהם. (ב) שותף הרואה עצמו מקופח מקביעה לפי סעיף (א) רשאי לפנות לבית המשפט בבקשת הוראות ובית המשפט יחליט כפי שנראה לו צודק ויעיל בנסיבות העניין. (ג) דבר החורג מניהול או משימוש רגילים טעון הסכמת כל השותפים".

ומה באשר לזכויותיו של היחיד במקרקעין?

ס' 31 לחוק המקרקעין עוסק בענין זה וקובע:

 לייעוץ בנושא דמי שימוש ראויים בין בני זוג בהליך גירושין חייגו למשרדנו 03-7949755
ייעוץ בנושא דמי שימוש ראויים בין בני זוג

(א)     באין קביעה אחרת לפי סעיף 30, רשאי כל שותף, בלי הסכמת יתר השותפים –

דמי שימוש ראויים בין בני זוג בהליך גירושין יכולים לגרום לתביעות של מאות אלפי שקלים
עורך דין לדיני משפחה

            (1)להשתמש במקרקעין המשותפים שימוש סביר, ובלבד שלא ימנע שימוש כזה משותף אחר; (2) לעשות כל פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש הדרושה להחזקתם התקינה של המקרקעין ולניהולם;     (3) לעשות כל דבר הדרוש באופן סביר למניעת נזק העלול להיגרם למקרקעין ולהגנת הבעלות וההחזקה בהם. ב) עשה שותף כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לשותפים האחרים ככל  האפשר בהקדם."

ס' 33 לחוק המקרקעין קובע כי :

"שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים לפי חלקיהם במקרקעין שכר ראוי בעד השימוש" .

למרות האמור לעיל, הפסיקה החדירה לחיוב על פי אלמנט נוסף אשר צימצם באופן משמעותי את העילה על פי הוראה זו.

  בפסק דין זרקא נ' פארס [פורסם בנבו] (תקדין עליון 93(1) 258) דן בית המשפט במקרה שבו גרושתו של הנתבע עזבה עם בנותיה את הדירה המשותפת ושבה לבית הוריה. לימים הגישה בת הזוג לשעבר תביעה, בין היתר בגין דמי שימוש ראויים.

בית המשפט המחוזי דחה את התביעה לעניין זה תוך קביעה שהמערערת עזבה את הבית על דעת עצמה ולכן יש לראותה כמסכימה לשימושו של המשיב בהם.

בערעור טען ב"כ המערערת כי אכן נמנע מהמערערת להיכנס לבית ושנית טען הוא   כי גם אם עזבה המערערת על דעת עצמה את הבית הרי שאין כל קשר לעניין זה עם

חוק המקרקעין מסביר מכוח מה מעוגנת הזכות לדמי שימוש ראויים וראשיתו של עניין ס' 33 לחוק.

בית המשפט העליון דחה טענה זו וקבע כי "חובה זו אכן קיימת, אולם רק כאשר השותף האחד השתמש במקרקעין באופן        בלעדי, באופן שנמנע מיתר השותפים להשתמש אף הם באותם מקרקעין. היה ולא  נמנע השימוש הזה מיתר השותפים גם כאשר הם לא השתמשו במקרקעין בפועל,           אין השותף חייב בתשלום כלשהוא ליתר השותפים…. כיוון שהשופט המלומד פסק שלפי העדויות המערערת עזבה את הבית על דעת עצמה, הרי שבכך יש לראותה          כמסכימה לשימושו של המשיב בבית ובמטלטלין שבו, בלא לדרוש כל תמורה עבור שימוש זה …"

פסק דין זה הנוגע לדמי שימוש ראויים בין בני זוג שימש אורים ותומים לפסקי הדין שניתנו בכל הערכאות שלאחר מכן.

"לגבי השימוש של שותף במקרקעין קיימת, כאמור, הוראה מיוחדת בסעיף 33 לחוק המקרקעין: "שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש". בפסיקה של בית-משפט זה הובעה הדעה כי החובה לשלם שכר ראוי חלה "…רק כאשר השותף האחד השתמש במקרקעין באופן בלעדי, באופן שנמנע מיתר השותפים להשתמש אף הם באותם מקרקעין. היה ולא נמנע השימוש הזה מיתר השותפים גם כאשר הם לא השתמשו במקרקעין בפועל, אין השותף חייב בתשלום כלשהוא ליתר השותפים".

דמי שימוש ראויים בין בני זוג פרודים הכללים החשובים ביותר

בפסק דין שניתן מ.י.נ.פ.י מפי  כב' השופט א. זגורי (27.8.2012)[פורסם בנבו] מנה בית המשפט  את השיקולים שעל בית המשפט לבחון בבואו להכריע בשאלת חיוב בדמי שמוש ראויים בעניינם של בני זוג אשר אחד מהם עזב את הבית:

  • כאשר אחד מבני הזוג מאריך, מטעמיו שלו, את תקופת השיתוף, בין במישרין ובין באמצעות עיכוב הסדרת הגט, בעוד בן הזוג האחר מבקש פירוק שיתוף, הדבר עלול להקים חיוב בדמי שימוש.
  • ככלל אם המניעה לשימוש נבעה מהרחקת בן הזוג מהדירה בשל צו הגנה או הרחקה בהליך אחר, אין הוא זכאי לדמי שימוש בתקופת ההרחקה.
  • האם מדובר בבית רחב מימדים אשר אי מימושו ע"י בת הזוג, גורם להפסד כלכלי לתובע?
  • ד. לעיתים יש משקל רב לפן ההסכמי שבין הצדדים, פן הגובר על זה הקנייני. בני זוג הרוכשים דירה במשותף מסכימים במפורש, או מכללא ומכוח התנהגותם כי יוכלו, כל אחד מהם, להתגורר בדירה עד לפירוק השיתוף בדירה בפועל. בני הזוג מסכימים מכללא כי עד לפירוק השיתוף בפועל של הדירה רשאי יהיה אף אחד מהם לבדו לגור בה עד שיתבררו המחלוקות שביניהם בהתייחס לדירה עד שיוחלט אם על ידם אם על ידי הכרעת בית המשפט כי יש לפרק השיתוף בדירה (תמ"ש (ת"א) 13251/03 פ.ד.נ'.ד.ד. (לא פורסם) [פורסם בנבו]; תמ"ש (י-ם) 3532/01 שמעון דיסקין כונס נכסים נ' ט.א. [פורסם בנבו] ;22/03/2006)).
  • קיימת הבחנה בין עתירה לחיוב בדמי שימוש בתקופת נישואין של בני זוג לבין עתירה לתקופה שלאחר הגירושין. ככלל, מיום הגירושין ואילך, מאחר שהצדדים מנועים מלגור יחד תחת קורת גג אחת, יש לפסוק לבן הזוג שאינו גר בדירה, דמי שימוש ראויים, אלא אם הוכיח הצד הנתבע ויתור מפורש על דמי שימוש מצד התובע.

כבוד השופטת מירה דהן הוסיפה עוד שני פרמטירים לנושא דמי שימוש ראויים בין בני זוג

אוסיף לאמור לעיל גם שיקול נוסף ולפיו בן זוג העוזב מרצונו את "דירת המגורים" ובלא שיש "אשמה" מוכחת בבן זוגו ו/או  כאשר אחד  מבני הזוג מואס בקשר הנישואין והוא בוחר לעזוב הדירה המשותפת, אין לחייב אותו, אמנם, להמשיך ולגור עם בן זוגו תחת קורת גג אחת אולם אין פירוש הדבר שבן הזוג הופך על אתר לשוכר בעל כורחו.

  • הזכות הקניינית של כל אחד מהבעלים מצויה בכל גרגר וגרגר במקרקעין המשותפים. ההסכמה הראשונית של הבעלים היתה להשתמש במקרקעין במשותף, זה הוא בשלב הראשון החוזה המשפחתי. היה, וכאמור, אחד מהם בוחר להפסיק המגורים המשותפים, נותר בן הזוג האחר להתגורר בחלקו שלו במקרקעין הפרוש על כל חלק שבהם.
  • משכך, ותוך התייחסות גם להלכות תום הלב המופיעות בסעיפי, אין מקום להורות על חיובו של הבעלים המשותף   שבנכס לשלם על אתר דמי שכירות לבעלים האחר.

צריכים ייעוץ דיסקרטי בהתגוננות מפני תביעות סרק בגירושין ייעוץ משפטי ראשוני ללא עלות וללא התחייבות

על ידי עורך דין הסכם גירושין, עו"ד ונוטריון מוסמך משרד המשפטים רחל שחר עורך דין בקריית אונו ופתח תקווה

03-7949755

על מה עברנו במאמר זה

עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר
עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר

עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.

המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.