איך להיזהר מאוד מחיוב בתשלום דמי שימוש ראויים בהליך גרושין

דמי שימוש ראויים בין בני זוג פרודים מהווה סלע מחלוקת משמעותי בהליכי פרידה. המאמר הזה יעשה לכם סדר לקרת 2020

דמי שימוש ראויים בין בני זוג- כולנו מכירים את המצב הזה בו אחד הצדדים עוזב את דירת המגורים ואז דורש או דורשת מכם דמי שימוש ראויים שהם למעשה מחצית משווי השכירות בנכס ואתם עומדים חסרי אונים. כמו בכל דבר הכנה מוקדמת ומסודרת והיוועצות בעורך דין גירושין ימנעו צרות גדולות. מטרת המאמר להסביר מתי ניתן לקבל דמי שימוש ראויים ברכוש המשותף או דמי שימוש ראויים בקרקע ומתי לא ניתן לקבל.

תוכן עניינים

חובת קריאה עד סיום המאמר לקבלת מידע מקיף.

בפסק דין שניתן מפי  כב' השופט א. זגורי (27.8.2012)[פורסם בנבו] מנה בית המשפט  את השיקולים שעל בית המשפט לבחון כאשר הוא בא לפסוק  בשאלת חיוב בדמי שמוש ראויים בעניינם של בני זוג אשר אחד מהם עזב את הבית:

מתי ניתן לקבל דמי שימוש ראויים ברכוש המשותף העקרונות המכריעים?

"א.כאשר אחד מבני הזוג מאריך, מטעמיו שלו, את תקופת השיתוף, בין במישרין ובין באמצעות עיכוב הסדרת הגט, בעוד בן הזוג האחר מבקש פירוק שיתוף, הדבר עלול להקים חיוב בדמי שימוש.

ב. ככלל אם המניעה לשימוש נבעה מהרחקת בן הזוג מהדירה בשל צו הגנה או הרחקה בהליך אחר, אין הוא זכאי לדמי שימוש בתקופת ההרחקה.

ג. האם מדובר בבית רחב מימדים אשר אי מימושו ע"י בת הזוג, גורם להפסד כלכלי לתובע?.

ד. לעיתים יש משקל רב לפן ההסכמי שבין הצדדים, פן הגובר על זה הקנייני. בני זוג הרוכשים דירה במשותף מסכימים במפורש, או מכללא ומכוח התנהגותם כי יוכלו, כל אחד מהם, להתגורר בדירה עד לפירוק השיתוף בדירה בפועל. בני הזוג מסכימים מכללא כי עד לפירוק השיתוף בפועל של הדירה רשאי יהיה אף אחד מהם לבדו לגור בה עד שיתבררו המחלוקות שביניהם בהתייחס לדירה עד שיוחלט אם על ידם אם על ידי הכרעת בית המשפט כי יש לפרק השיתוף בדירה (תמ"ש (ת"א) 13251/03 פ.ד.נ'.ד.ד. (לא פורסם) [פורסם בנבו]; תמ"ש (י-ם) 3532/01 שמעון דיסקין כונס נכסים נ' ט.א. [פורסם בנבו] ;22/03/2006)).

ה. קיימת הבחנה בין עתירה לחיוב בדמי שימוש בתקופת נישואין של בני זוג לבין עתירה לתקופה שלאחר הגירושין. ככלל, מיום הגירושין ואילך, מאחר שהצדדים מנועים מלגור יחד תחת קורת גג אחת, יש לפסוק לבן הזוג שאינו גר בדירה, דמי שימוש ראויים, אלא אם הוכיח הצד הנתבע ויתור מפורש על דמי שימוש מצד התובע.

בפני בית המשפט עמדה תביעה לתשלום דמי שימוש ראויים שהגישה אישה שעזבה את ביתה המשותף לה ולבעלה.

לבני הזוג שני ילדים.

            ט. ל ילידת ______ (כיום כבת 12).

            ט.ל. יליד _______ (כיום כבן 6)

2.         א.        נשואי  הצדדים עלו על שרטון ובשלהי אוגוסט 2008 עזבה האם את דירת  המגורים

המשותפת של הצדדים ועברה להתגורר עם הילדים בדירת הורי התובעת.

ב.         בתצהיר העדות הראשית מטעם התובעת אשר הוגש ביום 25.8.2009 ציינה זו כי דירת הוריה היא דירה קטנה בת 4 חדרים, ובה נאלצו היא וילדיה להתגורר עם הוריה המבוגרים והחולים.

ג.         התובעת ציינה עוד כי הואיל והכנסות הוריה מצומצמות מאוד ובשל המגורים בדירתם, שילמה להם התובעת שכר דירה בסך 3,000 ₪ לחודש תוך שסכום זה כולל גם השתתפות בהוצאות אחזקת הדירה, דהיינו השימוש בחשמל, מים, ארנונה, ועד בית ואינטרנט.

3.         מאז עזבה התובעת את הדירה המשותפת מתגורר בה בן הזוג לבדו.

4.         הצדדים התגרשו זמ"ז בגט פיטורין ביום 30.1.2011.

דמי שימוש ראויים בין בני זוג החוק והפסיקה

ס 30 לחוק המקרקעין התשכ"ט 1969 (להלן : "חוק המקרקעין"), קובע:

"(א) בעלי רוב החלקים במקרקעין המשותפים רשאים לקבוע כל דבר הנוגע לניהול הרגיל של המקרקעין ולשימוש הרגיל בהם. (ב) שותף הרואה עצמו מקופח מקביעה לפי סעיף (א) רשאי לפנות לבית המשפט בבקשת הוראות ובית המשפט יחליט כפי שנראה לו צודק ויעיל בנסיבות העניין. (ג) דבר החורג מניהול או משימוש רגילים טעון הסכמת כל השותפים".

ומה באשר לזכויותיו של היחיד במקרקעין?

ס' 31 לחוק המקרקעין עוסק בענין זה וקובע:

את זכותו של אדם להשתמש באופן סביר במקרקעין אשר בבעלותו וזאת מבלי להפריע ליתר השותפים במקרקעין להשתמש בהם.  
 

(א)     באין קביעה אחרת לפי סעיף 30, רשאי כל שותף, בלי הסכמת יתר השותפים –

            (1)להשתמש במקרקעין המשותפים שימוש סביר, ובלבד שלא ימנע שימוש כזה משותף אחר;   (2) לעשות כל פעולה דחופה ובלתי צפויה מראש הדרושה להחזקתם התקינה של המקרקעין ולניהולם;     (3) לעשות כל דבר הדרוש באופן סביר למניעת נזק העלול להיגרם למקרקעין ולהגנת הבעלות וההחזקה בהם. ב) עשה שותף כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך לשותפים האחרים ככל  האפשר בהקדם."

ס' 33 לחוק המקרקעין קובע כי :

"שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים לפי חלקיהם במקרקעין שכר ראוי בעד השימוש" .

למרות האמור לעיל, הפסיקה החדירה לחיוב על פי אלמנט נוסף אשר צימצם באופן משמעותי את העילה על פי הוראה זו.

  בפסק דין זרקא נ' פארס [פורסם בנבו] (תקדין עליון 93(1) 258) דן בית המשפט במקרה שבו גרושתו של הנתבע עזבה עם בנותיה את הדירה המשותפת ושבה לבית הוריה. לימים הגישה בת הזוג לשעבר תביעה, בין היתר בגין דמי שימוש ראויים.

בית המשפט המחוזי דחה את התביעה לעניין זה תוך קביעה שהמערערת עזבה את הבית על דעת עצמה ולכן יש לראותה כמסכימה לשימושו של המשיב בהם.

בערעור טען ב"כ המערערת כי אכן נמנע מהמערערת להיכנס לבית ושנית טען הוא   כי גם אם עזבה המערערת על דעת עצמה את הבית הרי שאין כל קשר לעניין זה עם

זכותה של  המערערת לשכר דירה ראוי מעוגנת בחוק המקרקעין, ס' 33 לחוק.

בית המשפט העליון דחה טענה זו וקבע כי "חובה זו אכן קיימת, אולם רק כאשר השותף האחד השתמש במקרקעין באופן        בלעדי, באופן שנמנע מיתר השותפים להשתמש אף הם באותם מקרקעין. היה ולא  נמנע השימוש הזה מיתר השותפים גם כאשר הם לא השתמשו במקרקעין בפועל,           אין השותף חייב בתשלום כלשהוא ליתר השותפים…. כיוון שהשופט המלומד פסק שלפי העדויות המערערת עזבה את הבית על דעת עצמה, הרי שבכך יש לראותה          כמסכימה לשימושו של המשיב בבית ובמטלטלין שבו, בלא לדרוש כל תמורה עבור שימוש זה …"

פסק דין זה שימש אורים ותומים לפסקי הדין שניתנו בכל הערכאות שלאחר מכן.

"לגבי השימוש של שותף במקרקעין קיימת, כאמור, הוראה מיוחדת בסעיף 33 לחוק המקרקעין: "שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש". בפסיקה של בית-משפט זה הובעה הדעה כי החובה לשלם שכר ראוי חלה "…רק כאשר השותף האחד השתמש במקרקעין באופן בלעדי, באופן שנמנע מיתר השותפים להשתמש אף הם באותם מקרקעין. היה ולא נמנע השימוש הזה מיתר השותפים גם כאשר הם לא השתמשו במקרקעין בפועל, אין השותף חייב בתשלום כלשהוא ליתר השותפים".

דמי שימוש ראויים בין בני זוג פרודים הכללים החשובים ביותר

בפסק דין שניתן מ.י.נ.פ.י מפי  כב' השופט א. זגורי (27.8.2012)[פורסם בנבו] מנה בית המשפט  את השיקולים שעל בית המשפט לבחון בבואו להכריע בשאלת חיוב בדמי שמוש ראויים בעניינם של בני זוג אשר אחד מהם עזב את הבית:

"א.כאשר אחד מבני הזוג מאריך, מטעמיו שלו, את תקופת השיתוף, בין במישרין ובין באמצעות עיכוב הסדרת הגט, בעוד בן הזוג האחר מבקש פירוק שיתוף, הדבר עלול להקים חיוב בדמי שימוש.

ב. ככלל אם המניעה לשימוש נבעה מהרחקת בן הזוג מהדירה בשל צו הגנה או הרחקה בהליך אחר, אין הוא זכאי לדמי שימוש בתקופת ההרחקה.

ג. האם מדובר בבית רחב מימדים אשר אי מימושו ע"י בת הזוג, גורם להפסד כלכלי לתובע?

ד. לעיתים יש משקל רב לפן ההסכמי שבין הצדדים, פן הגובר על זה הקנייני. בני זוג הרוכשים דירה במשותף מסכימים במפורש, או מכללא ומכוח התנהגותם כי יוכלו, כל אחד מהם, להתגורר בדירה עד לפירוק השיתוף בדירה בפועל. בני הזוג מסכימים מכללא כי עד לפירוק השיתוף בפועל של הדירה רשאי יהיה אף אחד מהם לבדו לגור בה עד שיתבררו המחלוקות שביניהם בהתייחס לדירה עד שיוחלט אם על ידם אם על ידי הכרעת בית המשפט כי יש לפרק השיתוף בדירה (תמ"ש (ת"א) 13251/03 פ.ד.נ'.ד.ד. (לא פורסם) [פורסם בנבו]; תמ"ש (י-ם) 3532/01 שמעון דיסקין כונס נכסים נ' ט.א. [פורסם בנבו] ;22/03/2006)).

ה. קיימת הבחנה בין עתירה לחיוב בדמי שימוש בתקופת נישואין של בני זוג לבין עתירה לתקופה שלאחר הגירושין. ככלל, מיום הגירושין ואילך, מאחר שהצדדים מנועים מלגור יחד תחת קורת גג אחת, יש לפסוק לבן הזוג שאינו גר בדירה, דמי שימוש ראויים, אלא אם הוכיח הצד הנתבע ויתור מפורש על דמי שימוש מצד התובע.

כבוד השופטת מירה דהן מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הוסיפה על כך שני נדבכים נוספים:

אוסיף לאמור לעיל גם שיקול נוסף ולפיו בן זוג העוזב מרצונו את "דירת המגורים" ובלא שיש "אשמה" מוכחת בבן זוגו ו/או  כאשר אחד  מבני הזוג מואס בקשר הנישואין והוא בוחר לעזוב הדירה המשותפת, אין לחייב אותו, אמנם, להמשיך ולגור עם בן זוגו תחת קורת גג אחת אולם אין פירוש הדבר שבן הזוג הופך על אתר לשוכר בעל כורחו.

ב.         הזכות הקניינית של כל אחד מהבעלים מצויה בכל גרגר וגרגר במקרקעין המשותפים. ההסכמה הראשונית של הבעלים היתה להשתמש במקרקעין במשותף, זה הוא בשלב הראשון החוזה המשפחתי. היה, וכאמור, אחד מהם בוחר להפסיק המגורים המשותפים, נותר בן הזוג האחר להתגורר בחלקו שלו       במקרקעין הפרוש על כל חלק שבהם.

ג.          משכך, ותוך התייחסות גם להלכות תום הלב המופיעות בסעיפים 39 ן-61 לחוק החוזים         (חלק כללי) התשל"ג – 1973, אין מקום להורות על חיובו של הבעלים המשותף   שבנכס לשלם על אתר דמי שכירות לבעלים האחר.

צריכים ייעוץ דיסקרטי בהתגוננות מפני תביעות סרק בגירושין ייעוץ משפטי ראשוני ללא עלות וללא התחייבות

מכיוון שפנייה לייעוץ משפטי היא קריטית במשרד קו חם לפניות טלפוניות בנושא עורך דין גירושין

050-6914314

רחל רייצ'ל שחר ושות' – עורכי דין ונוטריון (2004) מומחים במתן פתרונות לסוגיות גירושין. המשרד מעסיק עורכי דין ונוטריונים בעלי ניסיון מעשי של עשרות שנים ומספק פתרונות יצירתיים ותוצאות יוצאות דופן.

0
כל הפתרונות במקום אחד
0
שנות ייצוג משפטי
% 0
נצחונות בתיקים
% 0
שקט נפשי
+ 0
לקוחות מרוצים
צרו קשר לקבלת ייעוץ ללא עלות