קבלת דירה מההורים במתנה לפני הגירושין-למי שייכת הדירה?

שיתוף בדירת מגורים שהתקבלה במתנה לפני הנישואין? עו"ד גירושין רחל שחר מסבירה כיצד יש לנהוג וממה צריך להימנע

בני זוג התגוררו בדירה משותפת של האישה מלפני הנישואין האם הדבר גורם לבעלות של הבעל בדירה?כמה טיפים לפני קריאת פסק הדין החשוב1. אם אתם מתכוונים לגור עם בן זוג בדירה שרכשתם לפני הנישואין אל תאפשרו לו לעשות שיפוצים בדירה. 2. אם עושים שיפוצים ומשביחים את ערך הדירה עשו זאת מכספכם ושמרו על הקבלות. 3. אם יש דירה מלפני הנישואין עדיף לא לגור בה יחד אלא להשכיר אותה ולשכור במקום אחר. 4. את תשלומי המשכנתא לדירה שבבעלותכם נהלו אך ורק מחשבון אישי שבבעלותכם על מנת שלא תקום כל טענה לבעלות. 5. וכמובן הכי טוב הסכם ממון אבל גם זה לא מספיק.

תוכן עניינים

האישה והבעל נישאו ב-1984, מנישואי הצדדים נולדו 3 ילדים בשנים 1989, 1991, ו-2003. לאחר נישואי הצדדים, הם עברו להתגורר בדירה השייכת לאישה, המדובר בדירה אחת מבין שתי דירות שהנתבעת קיבלה במתנה מסבה המנוח שנים לפני נישואיה. לטענת הבעל בשנת 1986 בערך שיפצו הצדדים את הדירה בה התגוררו, וזאת מכספיו של התובע בלבד. התובע קיבל לטענתו כשנה וחצי קודם לכן "פיצוי עזיבה" מהקיבוץ בו התגורר, וכן הבעל חסך כספים רבים, לטענתו, משירותי בצבא הקבע. הבעל טען, כי מתחילת הדרך הביעה האישה באזניו את כוונתה לשיתופו בנכסיה וכי כספי השכירות הופקדו בחשבונם המשותף של הצדדים, וכך גם ביטוח הדירה שולם מחשבונם המשותף של הצדדים. הבעל גם טען כי האישה ציינה בפניו "בכל הזדמנות אפשרית", כי ברצונה לשנות את הרישום, ולהעביר לבעלותו מחצית מדירותיה, אולם, לדבריה, היא חוששת מתגובת בני משפחתה, ועוד לטענתו הסכימו הצדדים, כי ימכרו בעתיד את הדירות השייכות לאישה ובתמורה אשר תתקבל, הם ירכשו דירה ו/או דירות חלופיות אשר יירשמו באופן שווה על שם שני הצדדים.

דירה שניתנה במתנה לפני הנישואין שייכת גם לבן הזוג? ממש לא ובהחלט לא תמיד והדבר תלוי בנסיבות עו"ד לענייני גירושין מרחיבה

הבעל טען, כי מערכת היחסים בין הצדדים התאפיינה בשיתוף פעולה ובחברות טובה במשך השנים, אם כי היו עליות ומורדות כמו אצל כל זוג. הבעל טען  כי  שירת בצבא הקבע עד 1984, הנתבעת עבדה במשך שנה, ויתר הזמן היתה עקרת בית, לאחר השחרור הבעל עבד כטכנאי מכשור רפואי, ב-2009 פרש מעבודתו ופתח עסק עצמאי, אך עסקיו לא צלחו כמצופה, ובדצמבר 2011 סגר התובע את עסקו. עם סגירת עסקו, נותר סכום של 114,000 ₪, שהיה בחשבונם המשותף של הצדדים, והנתבעת העבירה לחשבון אחיה סכום של 63,500 ₪ ו-3,329 דולר, שהיה שייך לבת הקטינה. הבעל ביקש מבית המשפט לקבוע כי הוא זכאי למחצית הזכויות בדירות וביקש "לקבוע כי יש לשנות את הרישום בלשכת רישום המקרקעין", כך שמחצית הזכויות תעבורנה על שמו.

דירה שניתנה במתנה לפני הנישואין למי היא שייכת האם בית המשפט אכן יקבע שלבעל זכויות בדירות של האישה מלפני חיי הנישואין?

כבר בראשית יש לומר כי הצדדים נישאו ב-1984, לפיכך המשטר הרכושי החל עליהם הוא המשטר הרכושי של שיתוף דחוי, על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג 1973. המחלוקת בתביעה, הוא שתי הדירות שבבעלות האישה, אותם קיבלה האישה מסבה המנוח, נכסים כאלה, שנתקבלו בירושה או במתנה, ואין הם פרי מאמץ משותף של בני הזוג, כונו בפסיקה "נכסים חיצוניים".

3ס' 5 (א) לחוק יחסי ממון בין בני הזוג קובע כדלקמן :

              "הזכות לאיזון משאבים :

(א)   עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג למעט –

(1)   נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין.."

35.  הנכסים המוזכרים בסעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון זכו  בפסיקה לכינוי "נכסים חיצוניים", הגדרה שנטבעה בפסיקת בית המשפט העליון בהלכת בריל.      

הפסיקה חזרה וקבעה כי אין בהוראותיו של סעיף 5 לחוק יחסי ממון כדי למנוע יצירת שיתוף בנכס ספציפי לפי הדין הכללי, לרבות בנכס שנרכש על ידי מי מבני הזוג לפני הנישואין, ובמיוחד ביחס לדירת מגורים.

       הפסיקה קיבלה כי ניתן להעלות טענה לשיתוף בדירת מגורים מלפני הנישואין מכח הדין הכללי כאשר מדובר בקיומם של יחסי נישואים תקינים והרמוניים למשך תקופה ניכרת, וכן טיב הנכס ונסיבות "נפילתו" בחלקו של הזוג, אך כמובן על-פי סיבות כל מקרה לגופו. עם זאת, הפסיקה המאוחרת יותר אשר התייחסה לשיתוף מכח הדין הכללי בנכסים חיצוניים וכונתה "הלכה בהתהוות" (שכן היא לא התגבשה באופן סופי) גרסה כי אין כללים אחידים וברורים באשר לטענת שיתוף כאמור, והיא "תלוית מקרה". 

       עמד על כך כבוד השופט רובינשטיין:

       "… יישומה של דוקטרינת השיתוף בנכס ספציפי – ובפרט הממשק בינה לבין דיני הקניין הרגילים מזה ודיני המשפחה מזה – אינו פשוט. בענין זה נזדמן לי לומר בעבר כי "גבולות הגזרה" אינם חדים, אך כך מטבע הדברים אי אפשר לקבוע מראש כללים ברורים באשר לכל האפשרויות שמזמנת המציאות האנושית".

פרופ' שחר ליפשיץ במאמרו "יחסי משפחה וממון, אתגרים ומשימות בעקבות תיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון קבע כדלקמן:

"… היו פסקי דין שיישמו במדויק את הלכת אבו רומי ודרשו אינדיקציה פוזיטיבית ספציפית לקיומה של כוונת שיתוף כדי להחיל את הדין הכללי על נכס מלפני הנישואין; אולם כמה פסיקות של בתי המשפט שניתנו לאחרונה מייצגות קו הרואה ב"רוח התקופה" ציווי להחלה מרחיבה של השיתוף הזוגי גם על הנכסים החיצוניים. בפסקי הדין הללו הוחל השיתוף על נכסים חיצוניים מכח הדין הכללי גם בהעדרה של ראיה פוזיטיבית התומכת בכוונת השיתוף".

בית המשפט בוחן את השאלה העיקרית והיא האם הדירות "נטמעו" ברכוש המשותף של הצדדים?

,     הנחת המוצא הינה כי נכס שמצוי בבעלות של אחד מבני הזוג בנקודת הפתיחה (ערב הנישואין) נותר בבעלותו המלאה גם בנקודת הסיום (התרת הנישואין) ואינו נכלל במסת הנכסים במסגרת הסדר איזון המשאבים. יחד עם זאת, הנחת מוצא זו אינה סוף פסוק, בית משפט זה קבע במספר הזדמנויות כי סעיף 5(א) לחוק יחסי ממון אינו מונע יצירת שיתוף בנכס ספציפי מכח הדין הכללי החל על העניין כגון דיני הקניין, דיני החוזים, דיני הנאמנות, עיקרון תום הלב וכיו"ב – וכי הדברים אמורים גם בנכס "חיצוני" שנרכש ע"י אחד מבני הזוג טרם הנישואין… נטל ההוכחה, מוטל מטבע הדברים על בן הזוג שאינו רשום כבעלים של הנכסים..". עם זאת, צויין עוד בפסק דין זה, כי "..לעניין דירת מגורים משטר של חזקת שיתוף, גישת הפסיקה נטתה לגמישות רבה, והכירה ביותר קלות בטענת שיתוף בנכס "חיצוני" מכח נישואין משותפים ארוכי שנים.."בית המשפט בוחן האם היה מצג כלשהו של רצון מצד האישה לשתף את הבעל ברכוש ועונה על כך בשלילה.

דירה הרשומה על שם אחד מבני הזוג תיבחן באמצעות מקור הרכישה של הדירות

בית המשפט בוחן את מקור הרכישה של הדירות וקובע שבחינת השאלה בדבר מקור "הרכישה" של הדירות ללא ספק, מראה שהמדובר בנכסים חיצוניים שהיו של האישה הרבה לפני נישואיה לבעל. זאת ועוד, כל הבית על דירותיו, נחשב כמורשת המשפחה לדורותיה, עד עצם היום הזה. בית המשפט קובע כי גם בחינת התשתית הראייתית שהונחה בפניו באשר להתנהגות הצדדים – האם היתה אווירה כללית של שיתוף ושל מאמץ משותף,  אף היא אינה מאפשרת תשובה חיובית של ממש, ולמעשה התשובה אף שלילית. מתוך עדויות הצדדים הצטיירה תמונה לפיה כלכלת המשפחה נסמכה רובה ככולה משני מקורות עזרתה הכספית השוטפת של אם הנתבעת ודמי שכירות, מדירות הנתבעת. התובע עצמו הודה בחקירתו הנגדית, שהוריה של הנתבעת עזרו לבני הזוג כלכלית כל השנים, וכי הוריו כחברי קיבוץ לא יכולים היו כך לעשות.

בית המשפט קובע כי לתובע לא היה כל תיעוד על טענתו כי קיבל כספים מהקיבוץ בו הוריו חברים, הוא לא הגיש מסמכים מהבנק על כך למרות שיכול היה לעשות כן. אין ספק שהבעל עבד במשך השנים, (אם כי פוטר מספר פעמים), ומשכורתו היתה לא גבוהה. ראה דברי אחי הנתבעת, העד ע.ה. בעמוד 20 לפרוטוקול :

"…תקשיבי, ז' הרוויח 7-8 אלף ₪ לחודש, איך אפשר לפרנס בכזה סכום? אמא שלי, בלית ברירה, היא נתנה מעל מיליון ₪, שמעי זה לא פשוט היה, כשאני יכולתי לעזור גם אני עזרתי, לצערי אני צריך את הדברים לעצמי.." בנוסף הובאו עדויות לבית המשפט כי יחסי הצדדים לא היו הרמוניים כטענתו אלא במשך כל השנים יחסי הצדדים היו עכורים.

בית המשפט קובע כי התובע לא הצליח להוכיח את אותו "דבר מה נוסף" אשר יגרום לבית המשפט לקבוע שהנכסים החיצוניים, שהן דירות האישה יהוו רכוש משותף של הצדדים.

הבעל טען שהעובדה שערכו צוואות הדדיות היא המוכיחה על אותו דבר מה נוסף הנדרש לשיתוף ואולם בית המשפט קובע כי עצם עריכת צוואה הדדית אינו מעיד על אותו דבר מה נוסף הנדרש לשיתוף בנכסים. בית המשפט קובע כי "אין להקיש מעריכת צוואות הדדיות לכוונת שותפות ספציפית בדירות הנתבעות. ואכן, הפסיקה אינה מכירה את עקרון ההסתמכות ביחס לצוואה קיימת, והדברים ידועים".

"עת עסקינן בדירת מגורים של בני זוג, יש ולעתים הכירה הפסיקה, כי חזקת השיתוף חלה גם על נכסים חיצוניים, היינו נכסים (במקרה שלנו דירות) שבאו אל מי מהצדדים ללא מאמץ משותף ולא במהלך הנישואים, אלא מחוץ לנישואים.        משנה תוקף יש לדברים אלה, כאשר ה"נכס החיצוני", בו מדובר היא דירת מגורים בה התגוררו בני הזוג בעת נישואיהם, שכן דירת המגורים נתפסה כ"גולת הכותרת" של חזקת השיתוף, והיא מסווגת כאחד מנכסי המשפחה ואף הבולטת שבהם.  בית המשפט קובע כי מכלול יחסי בני הזוג מצביע דווקא על העדר כוונת שיתוף בדירות, הן משום יחסיהם העכורים של בני הזוג והן בשל העובדה שההכנסות לא היו ממאמץ משותף אלא מתמיכה של אמה של האישה".

רכוש שהושג לפני הנישואין-גירושין מי הביא את המימון לרכוש?

אמה של הנתבעת היא שתמכה בצדדים בסכומים לא מבוטלים כל השנים, התובע לא עבד מעת לעת, וכאשר ניסה להקים עסק – העסק כשל, אך גם עקב העובדה שהכל ראו בדירות מורשת משפחת —- לדורותיה, ובבניין האמור, גרו רק שני בני משפחת —–. היינו "ההצהרה" בהתנהגות היתה דווקא הפוכה: הדירות היו של בני משפחת —–, ונחשבו מעין "מורשת משפחתית" – אך ורק של בני המשפחה המתגוררים בבניין ומבטיחים את עתידם. הבעל טען כי השקיע בדירות סכום עתק של 3 מליון ₪, כביכול לשיפוץ הדירות, ואולם בחקירתו הנגדית מסתבר ויותר מכך התברר שכלל לא הושקע בנכס שיפוץ מסיבי כפי שניסה הבעל לטעון.  בית המשפט קובע כי העולה מן המקובץ הוא שלא היה ואין גם שיפוץ "מהותי", או אפילו "מסיבי", שהתובע יכול להצביע עליו ואשר בגינו, ניתן יהיה לקבוע כי הדירות היו רכוש משותף או "נטמעו" ברכוש כזה. "העולה מן התשתית הראייתית שהונחה בפני איפוא, כי התובע לא הרים את הנטל הראייתי המושת עליו לעניין הוכחת כוונת שיתוף בדירות התובעת, ההיפך הוא הנכון: הנתבעת הוכיחה כי הדירות היו של המשפחה, ולא היתה כל כוונת שיתוף בהן. אוסיף ואומר, כי חרף שנות הנישואין הלא מועטות של הצדדים, הוכח כי דווקא לגבי דירות המגורים הוכח בפני שאלה ימשיכו להיות רכוש נפרד ורכוש חיצוני, ללא כל שיתוף".

ימי מגיפת הקורונה מעלים תהיות רבות ואתגרים לא פשוטים. אנו כאן עבורכם גם בימים לא פשוטים אלה. בשל המצב המשרד יעניק  ייעוץ דיסקרטי על ידי עורך דין גירושין  ייעוץ משפטי ראשוני טלפוני בנושאי עורך דין גירשוין בכל נושאי המשפחה השונים ללא עלות וללא התחייבות

מכיוון שפנייה לייעוץ משפטי היא קריטית במשרד קו חם לפניות

https://rslawfirm.co.il/divorce-law/

050-6914314

וכן להרחבה בנושא טפסים שונים טופסי נוטריון וכל סוגי הטפסים

https://notary-index.co.il/

https://notary-israel.com/

רחל רייצ'ל שחר ושות' – עורכי דין ונוטריון (2004) מומחים במתן פתרונות לסוגיות גירושין. המשרד מעסיק עורכי דין ונוטריונים בעלי ניסיון מעשי של עשרות שנים ומספק פתרונות יצירתיים ותוצאות יוצאות דופן.

0
כל הפתרונות במקום אחד
0
שנות ייצוג משפטי
% 0
נצחונות בתיקים
% 0
שקט נפשי
+ 0
לקוחות מרוצים
צרו קשר לקבלת ייעוץ ללא עלות

משרדנו סייע למאות לקוחות לחסוך מאות אלפי ש"ח לאורך השנים בייעוץ אסטרטגי נכון של הליכי תביעות בתוך המשפחה

פנה/י וקבל/י תשובה מקצועית לכל סוגיה לגבי עו"ד דיני משפחה צוואות

* פנייתך תטופל במהירות 050-6914314

עו"ד לענייני משפחה הסדרי ראייה