שינוי שם משפחה לקטין לאחר גירושין | המדריך המלא על כל זכות המגיעה לכם | כל השאלות וכל התשובות

מה פסק בית המשפט?

החוק אשר קובע לענייני שינוי שמות של קטינים הינו חוק השמות וקובע לענייננו כדלקמן: –

"12. קטין שהוריו שינו שם משפחתם, מקבל על ידי כך את שם משפחתם החדש; וקטין שאחד מהוריו שינה את שם משפחתו לשם משפחתו של ההורה האחר יקבל על ידי כך את שם המשפחה המשותף.

13. הוריו של קטין רשאים לשנות את שמו הפרטי, ובאישור בית המשפט – גם את שם משפחתו.

21. לענין הסעיפים 8, 9, 12, 13, "הורים" – שני ההורים, ומקום שהדאגה לקטין מסורה לאחד ההורים בלבד – אותו הורה."

בתי המשפט נדרשים במקרים רבים לבקשות לשינוי שם משפחה לילדים בעיקר שינוי שם משפחה לקטין לאחר גירושין

מה העקרנות המנחים?

העקרון המנחה בעניין שינוי שם משפחה לקטין אשר הוריו התגרשו או שינוי שם משפחה לקטין שהוריו לא נשואים הינה הכרעה  על פי עקרון טובת הילד, שהינו עקרון מנחה ראשון במעלה בהכרעות הנוגעות לגורלם של קטינים. עקרון על זה מחייב ליתן הכרעה המבטיחה את זכויותיו, צרכיו ומגוון האינטרסים של קטין. עיקרון זה נדון בהרחבה בוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה – הדוח הכללי,.

מהו עקרון טובת הילד? מהו המונח טובת הילד? המונח "טובת הילד" הוא מונח פתוח ועמום וכך גם התוכן הפרטני שיש לצקת לזכויות ילדים. כאשר מוגשת לבית המשפט בקשה לשינוי שם משפחה לקטין שהוריו התגרשו או הוריו נפטרו בנסיבות כמפורט לעיל וגם במקרים של הוספת שם משפחה לקטין שהוריו גרושים יש לשכנע את בית המשפט כי יהיה זה לטובת הקטינים ששם משפחתם ישונה לשם המשפחה החדש.

בתי משפט נוטים לאשר בקשה לשינוי שם משפחה לקטין שהוריו גרושים או מכל סיבה אחרת כאשר כל הנוגעים בדבר מסכימים לבקשה. כך למשל, במקרה שבו שני הורים ביולוגיים גרושים הגישו בקשה מוסכמת כי לשם המשפחה של בתם יצורף שם המשפחה של בעלה של האם, נעתר בית המשפט לבקשה. שם נטען כי הילדה שומרת על קשר טוב עם אביה הביולוגי אך גדלה במשפחת אמה ובעלה השני. הבקשה אושרה, בין היתר, מכיון ששני ההורים הביולוגיים היו מאוחדים בדעתם שהשינוי משרת את טובת הילדה.

לעומת זאת, דחה בית המשפט בקשה של אב ביולוגי למנוע את שינוי השם של בתו לשם המשפחה של בן הזוג של האם, מכיון שהאב הביולוגי לא היה בקשר עם הילדה מאז לידתה, מכיון שהילדה מכירה את עצמה בשם משפחת בן הזוג של אמה ורואה בו אב לכל דבר ומשום שהיא אינה מוכנה לשאת את שם משפחתו של אביה הביולוגי.

במקרה נוסף שהגיע לבית המשפט בבקשה לשינוי שם משפחה לקטינות לאחר גירושין דובר על שתי קטינות שאביהן נטש אותן ועזב אותן במפתיע. בין השאר סיפרה האם בבית המשפט כי:

"…הן רוצות להתרחק לגמרי – זה רצונן, לא רצוני. אנחנו מבקשים שהן יוכלו להישאר עם שם משפחה כמו שלי וכמו של אחותן הקטנה שנולדה לפני 4 חודשים, הם כולם רוצים להיות זהים וזה נורא חשוב להן. עד היום היא לא רשומה לבית הספר, כי היא עוברת לתיכון והיא לא רוצה שארשום אותה בשם המשפחה הקודם".

כל אחת מהקטינות (בת 11.5 ובת 7) העידו בפני בית המשפט וסיפרו כל אחת שהיא רואה עצמה מזוהה עם שם משפחתה החדש של אימן ושם משפחתה של אחותן הצעירה. הן מרגישות מחוברות לשם המשפחה החדש ואילו שם המשפחה של אביהן מסמל עבורן את החיים הקודמים שהותירו, במיוחד בבת הבכורה, כעס, תסכול ועלבון. בזכרונה של הבת הבכורה, התנהלות האב בתקופה בה היה נוכח בחייה והאופן המפתיע בו עזב ללא שוב הינם טראומטיים עבורה. האם היטיבה לתאר זאת בדיון שהתקיים בפניי. אביהן עזב את אימן ואותן לפני כ-5 שנים ומאז אין הוא ו/או מי ממשפחתו בקשר עימן. על פי זכרונן, בשנים בהן התגורר איתן היה האב חוזר מהעבודה, אוכל וישן, לא טיפל בהן, לא התייחס אליהן וכיום אין בהן געגועים כלפיו ו/או זכרונות חיוביים לגביו. להבדיל, בעלה של אימן ואבי אחותן הצעירה (להלן: "בן הזוג") מגלה, לתחושתן של הקטינות, אחריות הורית מלאה כלפיהן – הוא עוזר להן בלימודים, פעיל ושותף מול בתי הספר בהם הן מתחנכות, מעניק להן הנאה ותחושת ביטחון משפחתית. כל אחת מהקטינות רואה בבן הזוג כאב לכל דבר. שיקול זה הינו שיקול מכריע בהחלטת בית המשפט לשינוי שם משפחה לקטין שהוריו גרושים. בנוסף בית המשפט מתייחס לעובדה כי זכותם של קטינים  להיות שותפים בהכרעות הנוגעות לענייניהם        סעיף 12 לאמנה לזכויות הילד קובע את זכותו של קטין להיות שותף בהכרעות בעניינים הנוגעים אליו. ועדת רוטלוי, שמונתה בעקבות הצטרפות ישראל לאמנה, המליצה לקבוע את עיקרון היסוד לפיו זכות הילד להישמע בכל עניין מענייני משפחה הנדון בביהמ"ש והנוגע לו. כפי שנכתב בדו"ח, השתתפות הילד בהליכים מכריעים בעניינו מבטאת יחס של כבוד לאוטונומיית הרצון שלו. זכותו של קטין כאדם להשפיע על גורלו. זכותו של קטין כאדם שעמדתו תיחשב כמגלמת את טובתו,

שינוי שם משפחה לקטין משרד הפנים

במשרד הפנים קיים נוהל פנימי בדבר בקשות  לשינוי שם לקטינים. הנוהל קובע כי

שינוי שם משפחה לקטין בית משפט

בית המשפט המוסמך לדון בעניינים הנוגעים לשינוי שם של קטין הינו בית משפט לענייני משפחה במקום מגוריו של הקטין. יש לשכנע את בית המשפט בנימוקים עובדתיים ומשפטיים כבדי משקל כי טובת הקטין תהיה שינוי שם משפחתו גם ללא הסכמת אביו הביולוגי. פעמים רבות אנו סבורים כי שינוי שם משפחה לקטין הינו דחוף ואז יש להגיש את הבקשה בגדר דחופה ולנמק מדוע קיימת דחיפות בעניין זה. יצויין כי בקשות שמוגשות ללא הסעמה תידרשנה לעמדת היועץ המשפטי לממשלה.

נוהל הטיפול בהודעה על שינוי שם פרטי ומשפחה לקטין

משרד הפנים פרסם נוהל מסודר בנוגע לשינוי שמו של קטין נוהל זה מובא לידיעתכם במלואו

1.1 סעיף 4 לחוק השמות:
שם פרטי ניתן לילד על ידי הוריו סמוך לאחר לידתו. באין הסכמה בין ההורים , רשאי כל אחד מהם ליתן לילד שם פרטי אחד.
1.2 סעיף 13 לחוק השמות:
1.2.1 קטין שטרם מלאו לו עשר שנים רשאים הוריו לשנות את שמו הפרטי, עם זאת במידה והקטין מסוגל להביע את דעתו יש לאפשר לו להשמיע את דעתו בנוגע לשינוי השם הפרטי ואולם קטין שמלאו לו עשר שנים , שינוי שמו הפרטי ייעשה רק לאחר שהקטין נתן את הסכמתו לשינוי השם. הסכמת הקטין תעשה בפני פקיד הרישום, כן לגבי הוספת שם לשם הקיים, במידה והקטין מסרב לשינוי השם , שינוי השם ייעשה באישור בית המשפט בלבד.
1.2.2 במידה ומדובר בבקשה לשינוי שם פרטי לקטין מגיל עשר אשר קיימים לגביו נסיבות רפואיות שאין מאפשרות קבלת הסכמתו ( חולה במחלה סופנית, מרותק למיטה וכדומה) ההורים רשאים להגיש בקשה להוספת שם פרטי חדש לשם הקיים בלבד.
1.2.3 קטין המבקש לשנות את שמו הפרטי נדרשת הסכמת הוריו לשינוי , במידה ולא ניתנה הסכמת ההורים שינוי השם לקטין ייעשה באישור בית המשפט לענייני משפחה.
1.2.4 שינוי שם משפחה לקטין באישור בית המשפט בלבד.
1.3 סעיף 14 לחוק השמות:
אפוטרופוס של קטין או פסול דין רשאי ,באישור בית המשפט ,לשנות את שמו הפרטי ואת שם משפחתו של החסוי.
1.4 בהקשר זה , קובע סעיף 21 לחוק השמות , כי הורים לפי סעיפים 12 ו13 לחוק הם שני ההורים ומקום שהחזקה הבלעדית מסורה לאחד ההורים בלבד , לאותו הורה.
1.5 הורה שהדאגה לקטין מסורה לו פירושה , לא רק שהחזקה על הילד מסורה לו , אלא יותר מכך , שהוא מספק את הפרנסה והאמצעים לחינוך ולשאר צרכיו של הילד. על ההורה להמציא ראיות כגון: פסק דין, פרוטוקול בית משפט (הסכם גירושין) כ"הורה שהדאגה לילדו מסורה לו" יש לראות:
1.5.1 הורה אלמן , רשאי לשנות שם פרטי ומשפחה.
1.5.2 הורה גרוש שהחזקה על הילד מסורה לו , עליו להמציא פס"ד בית המשפט המורה כי נשללה אפוטרופסות מההורה השני.
1.5.3 הורה גרוש עולה , שעלה ארצה ללא בן הזוג השני ומבקש לעברת שמו הפרטי של ילדו הקטין , ניתנת האפשרות לאשר בקשתו כשם שני בלבד ( הוספת השם העברי לשם הקיים).
1.5.4 אישה רווקה שילדה ילד והיא בלבד דואגת לצרכיו ואין הכרה באבהות על הילד , רשאית לשנות שם פרטי ומשפחה.
1.6 הסבר על ההוראה שבחוק , סעיף 3 לחוק השמות.
1.7 בעוד שסעיף 3 לחוק השמות קובע שילד מקבל מלידה את שם משפחת אביו, או , בהסכמת האב והאם ,את שם משפחת האם , או בהסכמת שני ההורים , את שן המשפחה של שני ההורים יחדיו , מתנה סעיף 13 לחוק השמות את סמכותם של ההורה(ים) לשינוי שם המשפחה של קטין בקבלת אישור בית המשפט אלא אם כן , ההורים שינו את שם משפחתם או ההורה האחד שינה את שם משפחתו לשם משפחת ההורה השני כאמור בסעיף 12 לחוק.
1.8 לאור הרציונל של הסעיפים הנ"ל כאשר מוגשת בקשה לשינוי שם משפחה של קטינים, בהסכמת שני ההורים כמפורט בסעיפים להלן, ניתן לאשרה בלשכה ואין צורך להפנות ההורים לבית המשפט לאישור הבקשה.
1.8.1 אישה , אם לילד שנולד לה בהיותה פנויה , והילד נושא את שם משפחתה ,המבקשת לשנות את שם המשפחה של הילד לשם המשפחה של אדם ,שהינו האב הביולוגי של הילד ,שהיא נישאה לו לאחר הלידה, שם המשפחה יאושר ,לאחר קבלת הצהרת הכרה באבהות של האב ,בכפוף לתנאים המפורטים בנוהל הוספת פרטי אב לקטין תושב ישראל הרשום במרשם האוכלוסין (2.2.0007 ). 

1.8.2. קטין הנושא שם משפחה של אחד מהוריו ושני ההורים מבקשים לשנות את שם משפחת הקטין לשם משפחת שני ההורים.
דוגמא: שם משפחת האם אברהם , שם משפחת האב יצחק הקטין נושא את שם משפחת האם -אברהם ושני ההורים מבקשים שינוי שם- ליצחק אברהם.
1.8.3 קטין הנושא שם משפחה של אחד מהוריו כאשר לאותו הורה יש שני שמות משפחה, ושני ההורים מבקשים לשנות את שם משפחת הקטין לשם משפחה אחד והמשותף לשני ההורים.
דוגמא: שם משפחת האב יעקב יצחק , שם משפחת האם יעקב אברהם ,שם משפחת הקטין יעקב אברהם ,ומבקשים לשנות את שם המשפחה של ילדם הקטין לשם המשפחה אחד והמשותף לשניהם דהיינו: יעקב ניתן לאשר את הבקשה.
1.8.4 קטין הנושא שם משפחה של אחד מהוריו המורכב משני שמות משפחה, ואילו ההורה השני נושא שם משפחה אחד שהוא משותף להורה הראשון ובקשתם לשנות שם משפחה לקטין לשם האחד המשותף.
דוגמא: שם משפחת האב: יצחק , שם משפחת האם: יצחק אברהם , שם משפחת הקטין: יצחק אברהם , ומבקשים לשנות שם המשפחה ליצחק.
1.8.5 קטין הנושא שם משפחה של אחד מהוריו המורכב משני שמות משפחה , ואילו הקטין השני נושא שם משפחה אחד ואותו הורה הנושא אותו שם משפחה כמו הקטין משנה שם משפחתו לשם משפחה המורכב משם משפחה אחד , ומבקש לשנות את שם המשפחה גם לילדו , שינוי השם יאושר לאחר קבלת הסכמה בכתב של שני ההורים.
לדוגמא: שם משפחת האב: יצחק יעקב ,שם משפחת האם: אברהם , שם משפחת הקטין: יצחק יעקב , האב משנה ליעקב ומבקש לשנות את שם המשפחה של הקטין לשמו החדש של האב יעקב. פועל יוצא ,האב בשמו החדש יעקב הקטין בשמו החדש יעקב ,והאם נשארת בשם משפחתה אברהם.
1.8.6 שינוי סדר שמות המשפחה של הקטין כלומר , הקטין מופיע יצחק יעקב וכעת מבקשים יעקב יצחק.
1.9 עובד הרשות יפנה את ההורים לבית המשפט במקרים הבאים:
1.9.1 ההורים מבקשים לשנות את שם המשפחה של ילדם לשם משפחה, שאיננו שם המשפחה שהם נושאים , בנסיבות שלא פורטו בסעיף 7 בפרק כללי.
1.9.2 במקרה שהורה מבקש לשנות את שם משפחת ילדו הקטין ,משם משפחה של הורה ביולוגי אחד לשם משפחה של הורה ביולוגי שני -אפילו אם נתנו שני ההורים הסכמתם לשינוי ( בין אם נשואים ובין שאינם נשואים זה לזה) , או נושא שם משפחה משותף וכעת מבקשים לשנות את שם משפחתו לשם משפחדת אחד ההורים אין לאשר שינוי זה ויש להפנותם לבית המשפט על מנת להמציא פסק-דין.
(כפי שמשתמע מסעיפים 12 ו13 לחוק השמות). דוגמא: שם משפחת האב-יעקב. שם משפחת הקטין -יעקב. ומבקשים לשנות השם לאברהם-אין לאשר הבקשה.
1.10 אישור בית המשפט הינו-פס"ד או הסכם גירושין שבו ניתנה התייחסות לשם משפחת הקטין אשר קיבל אישור מבית משפט.
1.11 נוהל הטיפול והפנייה לבית המשפט: מבקש הורה (ים) לשנות את שם המשפחה של ילדו(ם) יופנה(ו) וההורה(ים) לבית המשפט לקבלת אישור לשינוי השם, ורק לאחר אישור בית המשפט יבוצע השינוי במרשם האוכלוסין.
1.12 סעיף 20 לחוק השמות , בדבר הגבלת 7 שנים לשינוי שם , אינו חל על שינוי שם לקטינים.

 

למידע נוסף ולייעוץ על ידי עורך דין הסכם גירושין בנושא, פנו לכותבת המאמר, עו"ד ונוטריון מוסמך משרד המשפטים רחל שחר עורך דין בקריית אונו ופתח תקווה.