תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג–1993 – הסבר משפטי מלא לכל סעיף

מאת עו"ד ומגשרת לענייני משפחה

תוכן העניינים:

• מהן תקנות הגישור ומתי הן חלות?

• פירוט התקנות והסבר משפטי תחת כל אחת מהן:

  • תקנה 1: הגדרות

  • תקנה 2: מהות הגישור

  • תקנה 3: העברת עניין למגשר

  • תקנה 4: עיכוב הליכים

  • תקנה 5: חובות המגשר

  • תקנה 6: תחילת הגישור

  • תקנה 7: שכר טרחה והוצאות

  • תקנה 8: הפסקת הגישור

  • תקנה 9: הסדר גישור

  • תקנה 10: תוקף של פסק דין להסדר גישור

  • תוספת: נוסח הסכם מצוי עם מגשר

מהן תקנות הגישור?

תקנות בתי המשפט (גישור), תשנ"ג–1993 הן תקנות משנה המחייבות כל הליך גישור המתנהל במסגרת שיפוטית או חוץ-שיפוטית, לרבות בענייני משפחה, ירושה, סכסוכים אזרחיים, וחלוקת רכוש. התקנות מגדירות את כללי ההליך, את סמכויות המגשר, את החיסיון המשפטי, ואת הדרך ליצירת הסדר גישור בעל תוקף משפטי.

פירוט התקנות + הסבר משפטי נגיש

תקנה 1: הגדרות

נוסח התקנה:

"גישור – כמשמעו בסעיף 79ג לחוק… הסדר גישור – הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם, שהושג בסיומו של הליך גישור… מגשר – מי שתפקידו לסייע… בלי שיש בידו סמכות להכריע בו…"

הסבר מקצועי:
מגשר הוא אדם ניטרלי שאינו שופט או בורר. הסדר גישור הוא חוזה הנחתם לאחר הצלחת ההליך, ואינו מחייב אלא אם עמד בתנאים פורמליים: בכתב, חתימות, והגשה דרך המגשר בלבד.

תקנה 2: מהות הגישור

נוסח התקנה:

"גישור הוא הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך…"

הסבר מקצועי:
הליך הגישור מבוסס על שיח פתוח, שקוף, ומתוך רצון חופשי. הוא אינו שיפוטי ואינו כוחני, אלא מייצר פתרונות מתוך הסכמה. גישור בענייני משפחה, למשל, מאפשר להורים גרושים לבנות הסכמות משותפות לטובת ילדיהם.

תקנה 3: העברת עניין למגשר

נוסח התקנה (עיקרי):

"הצעת בית המשפט… יכולה להיעשות בכל שלב… הסכימו הצדדים – יודיעו לבית המשפט על המגשר… לא הגיעו להסכמה – יופנו ליחידת הגישור…"

הסבר מקצועי:
הצדדים יכולים לבחור מגשר בעצמם או מתוך רשימת מגשרים. חשוב לבחור מגשר שמבין את המורכבות של הסכסוך (משפחתי, עסקי, ירושתי) ויודע לנהל תהליך רגיש ויעיל.

תקנה 4: עיכוב הליכים

נוסח התקנה:

"מונה מגשר – יודיע בית המשפט את התקופה לעיכוב ההליכים… חלפה התקופה – יודיע המגשר אם יש הסכמה להארכה."

הסבר מקצועי:
המשמעות היא "הקפאת" ההליך המשפטי כדי לאפשר לצדדים להתמקד בגישור. מדובר בהזדמנות אמיתית לעצור את העימות המשפטי ולנסות לפתור את הסכסוך בהסכמה.

תקנה 5: חובות המגשר

נוסח התקנה (עיקרי):

"המגשר ינהג בתום לב… לא יגלה מידע… לא ייעץ בעניינים מקצועיים… לא יכריע… לא יהיה צד להסדר…"

הסבר מקצועי:
המגשר שומר על נייטרליות מוחלטת. אסור לו להציע פתרון מחייב, לייעץ משפטית, או להשתמש במידע מחוץ לגישור. תפקידו להבטיח שיח הוגן, בטוח, וחסוי.

תקנה 6: תחילת הגישור

נוסח התקנה:

"בתחילת הגישור, יסביר המגשר לבעלי הדין… את ההבדלים בין גישור לבוררות… ואת זכותם להיוועץ…"

הסבר מקצועי:
ההסבר הזה מבטיח הבנה מלאה מצד הצדדים. גישור הוא לא טיפול פסיכולוגי, לא ייעוץ משפטי, ולא שיפוט – אלא דרך להסכמה מתוך חופש.

תקנה 7: שכר טרחה והוצאות

נוסח התקנה:

"שכר הטרחה לא תלוי בתוצאה… יוסכם מראש… ניתן לפנות לבית המשפט במחלוקת."

הסבר מקצועי:
המגשר מקבל תשלום קבוע, בלי קשר להצלחת הגישור. הדבר מבטיח עצמאות, ומונע ניגוד עניינים. הצדדים מסכימים מראש על חלוקת התשלום.

תקנה 8: הפסקת הגישור

נוסח התקנה:

"כל צד רשאי להפסיק… גם המגשר רשאי… אם הסדר צפוי לגרום נזק, אינו חוקי או לא הוגן."

הסבר מקצועי:
אם מתגלה חוסר תום לב, חוסר איזון או סכנה לקטין – אני כמגשרת מחויבת להפסיק את ההליך. ההפסקה נעשית בשקט, ללא מתן נימוקים לבית המשפט – כדי לשמור על החיסיון.

תקנה 9: הסדר גישור

נוסח התקנה:

"הסדר הגישור ייערך בכתב… ייחתם על ידי הצדדים והמגשר… יוגש לבית המשפט רק על ידי המגשר ורק בהסכמה הדדית."

הסבר מקצועי:
לא כל מסמך הוא הסדר גישור. חייבים לחתום, לנסח במדויק, ולקיים את הדרישות החוקיות. רק אז – ובתנאי שהוגש על ידי המגשר – ניתן לבקש לתת לו תוקף של פסק דין.

תקנה 10: תוקף של פסק דין להסדר גישור

נוסח התקנה:

"הבקשה תוגש בהמרצת פתיחה… בצירוף ההסכם, ההסכם עם המגשר, ותצהיר."

הסבר מקצועי:
אם אין תיק פתוח – הצדדים צריכים לפתוח הליך עצמאי כדי לאשר את ההסכם. למשל, זוגות החיים יחד כידועים בציבור יכולים להסדיר חלוקת רכוש או הורות בדרך זו.

התוספת: ההסכם המצוי בין הצדדים למגשר

עיקרי ההסכם:

• שמירה על סודיות

• איסור זימון המגשר לעדות

• הבנת המשמעות המשפטית של ההסכם

• ויתור על תביעות נגד המגשר

• ניהול עצמאי של הליך הגישור

הסבר מקצועי:
הצדדים חותמים על הסכם זה כדי למסד את כללי הגישור. הסודיות מוחלטת, ההסכמה וולונטרית, והמגשר אינו חשוף לתביעות. הסכם זה הוא "החוזה המכונן" של ההליך.

סיכום: למה חשוב להבין את תקנות הגישור?

הבנת תקנות הגישור היא מפתח להצלחת ההליך. הן מגנות על הסודיות, מחייבות שקיפות, ויוצרות מסגרת ברורה של אמון הדדי. עבור עורכי דין, מגשרים ובני זוג בהליכי גירושין – היכרות עמוקה עם התקנות תסייע להפיק מההליך את המירב.

 

מה מופיע בהסכם גירושים סטנדרטי?

מרביתם של הסכמי הגירושין, אם לא כולם, מכילים מספר פרקים זהים כאשר השוני ביניהם מתבטא בהסדרים אליו הגיעו בני הזוג. פרקים אלו נוגעים לחלוקה בין בני הזוג על רכושם, על משמורת הילדים ועל כספי המזונות. רכושם של בני הזוג יכול להיות מקרקעין או מיטלטלין, כמו גם זכויות סוציאליות כגון קרנות פנסיה וקרנות השתלמות והתחייבויות כמו משכנתא וכדומה. משמורת משמעותה סידור השמירה על הילדים המשותפים של בני הזוג, תיתכן משמורת מלאה לאחד ההורים או משמורת משותפת לשניהם. מכאן נגזרים גם תשלומי המזונות שמושפעים מסידור המשמורת בין בני הזוג. נוספות על נושאים אלו גם נקודות שעשויות להפוך למחלוקות בין הצדדים בהווה או בעתיד כמו חינוך הילדים, טיולים לחו"ל, מקום המגורים וכיוצא באלו.

האם ניתן להתחיל הליך גירושים ללא סיועו של עורך דין?

החוק קובע שבדיוק כמו שאדם זכאי לייצג את עצמו בבית המשפט ללא עזרתו של עורך דין, כך גם הסכם גירושין ניתן לניסוח, עריכה וחתימה באופן עצמאי. עם זאת, ההבנה הצרה שיש לאדם הנורמטיבי בישראל בנושאי הזכויות והחובות של צדדים בהליך גירושין, עלולה להוות מוקש בדרככם ולהביא למצבים ניצול, מרמה או אי הבנות לא נעימות שמוטב להימנע מהם. השאלה המתבקשת היא מדוע יש צורך בעורך דין אם מדובר על הליך בהסכמה, והתשובה לכך היא לא לעולם חוסן. ימים יעברו וישתנו פני הדברים, או שמא האינטרסים של אחד מהצדדים אינם כנים כבר כיום, ואילו בדרך כלל עבור שני הצדדים, טובת הילדים נמצאת בראש סדר העדיפויות. על כן מומלץ לעגן את הדברים במסמך חוקי וראוי שיערוך עורך דין מומחה שנחל הצלחות בנושאים אלו בעבר.

צפו בעו"ד רחל שחר מסבירה כיצד להתחיל הליך גירושין ללא עורך דין

.