על פי החוק החדש ליישוב סכסוך במשפחה בני זוג שהסתכסכו בנושאים שיפורטו בהמשך, חייבים להגיש בקשה ליישוב סכסוך ביחידות הסיוע שליד בית המשפט למשפחה ובתי הדין הרבניים, לפני הגשת תביעה לבית המשפט למשפחה או לבית הדין הדתי.
החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), התשע"ה–2014 מחייב בני משפחה המצויים בקונפליקט – ובפרט בני זוג העומדים בפני הליך גירושין, או ילדים והוריהם – לנסות ליישב את הסכסוך שלא במסגרת ערכאה שיפוטית, אלא באמצעות הליך גישור חובה.
החוק קובע כי יש לזמן את הצדדים לפגישה ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. יתקיימו ארבע פגישות מהו"ת (מידע, הערכה ותיאום), במהלכן תיבחן האפשרות להמשך גישור בהסכמה או מעבר להליך משפטי.
חשוב לדעת כי הגישור אינו מותנה בהסכמה – מדובר על שלב מחייב לפי חוק, וכתבי טענות מפורטים אינם מוגשים בשלב זה. במקום זאת, מוגשת בקשה ליישוב סכסוך, הן בבית הדין הרבני והן בבית המשפט לענייני משפחה.
אחת הסוגיות המרכזיות בתחום דיני המשפחה היא סוגיית מירוץ הסמכויות בגירושין. רבים מבני הזוג שואלים האם המנגנון הזה נעלם בעקבות החוק החדש, אולם בפועל – מירוץ הסמכויות לא הסתיים, ואף הוחרף.
בישראל קיימות שתי ערכאות שיפוט:
בית הדין הרבני
בית המשפט לענייני משפחה
על פי הדין, הערכאה שאליה מוגשת הבקשה הראשונה – היא שתטפל בתיק. בדרך כלל, קיימת נטייה של גברים לפנות לבית הדין הרבני, בעוד שנשים מעדיפות את בית המשפט לענייני משפחה.
המשמעות: יש חשיבות מכרעת לייעוץ משפטי מוקדם עם עורך דין לענייני משפחה בשלב המקדמי של הגשת הבקשה, שכן כל מסירת מידע עלולה לשמש את הצד שכנגד במסגרת גיבוש אסטרטגיה.
כאמור, הצדדים יזומנו ליחידת הסיוע לצורך קיום ארבע פגישות גישור חובה.
במהלך הפגישות, יוכלו להסתייע בעובדות סוציאליות מיחידת הסיוע, ובמידת הצורך גם להיעזר בליווי משפטי של עורך דין גירושין – אם כי יובהר: עורכי הדין אינם רשאים להיות נוכחים בפגישות עצמן, בשל ההנחה כי לעיתים נוכחותם מחריפה את הסכסוך.
יחד עם זאת, עורכי דין מייצגים ממשיכים ללוות את ההליך "מאחורי הקלעים", ומסייעים ללקוחותיהם לקבל החלטות מושכלות – תוך שקילת יתרונות וחסרונות של כל פשרה.
יש לקחת בחשבון כי המידע הניתן על ידי היחידה הוא כללי בלבד, ומהווה אינדיקציה משפטית ראשונית – אין לסמוך עליו בבלעדיות בעת קבלת החלטות אסטרטגיות.
פגישה ביחידת הסיוע היא שלב משמעותי בהליכי פרידה או גירושין, במיוחד כאשר יש ילדים קטינים. מדובר במסגרת שמטרתה לסייע לצדדים להגיע להסכמות הוריות ולהפחית את רמת הקונפליקט, ולא לנהל מאבק בין הצדדים.
כעו״ד לענייני גירושין מזה שנים רבות, אני מציעה ללקוחותיי להיערך לפגישות מסוג זה בצורה מדויקת, מאוזנת ומחושבת, משום שלא רק התוכן חשוב אלא גם האופן שבו הדברים נאמרים. ניסוח נכון, שליטה רגשית והתמקדות בטובת הילדים יכולים להשפיע באופן ממשי על התהליך כולו.
המאמר שלפניכם מציג עקרונות מרכזיים להתכוננות נכונה לפגישה, ובתוכו משולב מסמך הכנה מעשי שניתן ללקוח כדוגמה לניסוח נכון של הדברים.
לפני שמגיעים לפגישה עצמה, חשוב להבין מספר כללים מנחים:
התנהלות נכונה בפגישה ביחידת הסיוע בנויה בדרך כלל מארבעה שלבים:
יצירת רושם ראשוני של אחריות הורית ושיתוף פעולה.
תיאור ענייני של הקושי, ללא האשמות.
הדגשת הרצון בהסכמות יציבות לטובת הילדים.
שימוש במשפטים קצרים, רגועים ולא מתגוננים.
להלן נוסח מסמך שניתן ללקוח כהכנה לפגישה, במטרה להמחיש כיצד נכון לנסח ולהציג את הדברים:
בהמשך לשיחתנו, ועל מנת להכין אותך בצורה מיטבית לפגישה ביחידת הסיוע לענייני משפחה, אני מעבירה לך מסמך הכנה מפורט שנועד לסייע לך להגיע לפגישה ממוקד, רגוע ומוכן להתנהלות נכונה מול הצד השני וגורמי היחידה.
המטרה המרכזית של הפגישה היא קידום הסכמות הוריות לטובת הילדות, ולכן חשוב מאוד להקפיד הן על תוכן הדברים והן על אופן הצגתם.
להלן הנחיות מסודרות, שלב אחר שלב:
יש לפתוח את הפגישה בטון רגוע, ענייני ולא מתגונן, תוך הדגשת המטרה ההורית שלך:
"אני מגיע לפגישה הזו מתוך רצון אמיתי לסיים את תהליך הפרידה בצורה מכבדת, רגועה ועניינית, ובעיקר באופן שטוב לילדות שלנו. הקשר שלי איתן חשוב לי מאוד, ואני רוצה להיות אבא נוכח ומשמעותי בחיים שלהן."
המטרה בשלב זה היא לשדר אחריות הורית, בגרות ושיתוף פעולה.
בשלב זה חשוב להימנע מהאשמות אישיות או תיאורים שיפוטיים, ולהתמקד בהשפעה בפועל:
"בתקופה האחרונה נוצר מצב שבו בפועל יש לי פחות מקום להיות שותף מלא בגידול הילדות ובקבלת החלטות לגביהן. חשוב לי להדגיש שזה לא נובע מחוסר רצון מצדי, אלא מתוך דינמיקה שנוצרה בינינו, ואני מבקש לשנות זאת בצורה חיובית ומוסכמת."
"אני מבקש להגיע להסכמות ברורות, יציבות והוגנות, שיאפשרו לשני ההורים להיות מעורבים באופן אמיתי ומשמעותי בחיי הילדות, ולתת להן תחושת ביטחון, יציבות ושני הורים נוכחים."
"המעורבות שלי חשובה לי מאוד, ואני נמצא כאן כדי להסדיר אותה בצורה ברורה, יציבה וקבועה."
"אני מבקש להימנע מהאשמות אישיות. חשוב לי להתמקד בפתרונות ובמה שטוב לילדות."
"אני מכבד את הדאגה שלך לילדות, וגם לי כהורה יש אחריות מלאה כלפיהן. אני מאמין שהן מרוויחות כששני ההורים מעורבים בחייהן."
"חשוב לי שהקשר שלי עם הילדות יהיה יציב, רציף וברור, ולכן אני מבקש לקבוע הסדר קבוע שמכבד את שני ההורים ואת טובת הילדות."
"אני מציע שנחזיר את השיח למקום ענייני ונשמור על מיקוד במה שטוב לילדות ואיך מייצרים עבורן יציבות."
"חשוב לי להגיע להסכמות נכונות ויציבות לטווח ארוך, ולכן אני מעדיף לקחת את הזמן הנדרש כדי להגיע להבנות מדויקות."
"אני מציע שנתמקד בהווה ובעתיד ובמה שאנחנו רוצים לבנות עבור הילדות כהורים נפרדים."
"מה שחשוב לי הוא להיות אבא נוכח ומשמעותי ולבנות הסכמות יציבות שטובות לילדות."
"אני מעוניין להתקדם להסכמות בצורה מכבדת ושקולה, ואני פתוח להמשך שיח שיביא לפתרון נכון עבור הילדות."
הכנה נכונה לפגישה ביחידת הסיוע יכולה להשפיע באופן משמעותי על התוצאה. שילוב של שליטה רגשית, שפה עניינית והתמקדות בטובת הילדים מאפשרים לנהל את ההליך בצורה בוגרת ומקדמת, גם במצבי קונפליקט.
מסמך זה נועד לשמש כלי עבודה פרקטי להתנהלות נכונה בפגישה ולחיזוק העמדה ההורית באופן מאוזן ומקצועי.
א. הקשבה היא המפתח
הטיפ החשוב ביותר – הקשיבו הרבה ודברו מעט. הבנת הלך הרוח של הצד השני תאפשר קבלת החלטות טובות יותר וניתוח משפטי מדויק.
ב. אל תחשפו מידע שלא ידוע לבן/בת הזוג
המטרה של הפגישות היא להגיע להסכמות על בסיס מידע גלוי. חשיפת מידע רגיש בשלב מוקדם עלולה לפגוע בכם בהמשך.
ג. שמרו על אווירה רגועה ככל האפשר
גם בין הפגישות, נסו להימנע ממחלוקות קולניות. במקביל – איספו נתונים כלכליים ומידע אודות הכנסות בן/בת הזוג.
ד. ליווי של עורך דין למשפחה – הכרחי
נכון שעורך דין עולה כסף – אבל עצה משפטית נכונה שווה זהב, ולעיתים תחסוך שנים של עימות משפטי.
אם בכל זאת החלטתם, לאחר ייעוץ עם עו"ד לפתוח הליך של יישוב סכסוך בבית המשפט או בבית הדין הרבני לבד אנחנו פה לצידכם. העלינו במיוחד עבורכם טופס פשוט להורדה להגשת בקשה ליישוב סכסוך במשפחה טופס בקשה ליישוב סכסוך
בקשה ליישוב סכסוך בגירושין היא הצעד הראשון בהליך פרידה או גירושין לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה. מדובר בבקשה פורמלית שמוגשת ליחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, במטרה לנסות ליישב את הסכסוך בדרכי שלום – בעיקר באמצעות גישור.
בפתח תקווה, ניתן להגיש את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה בעיר או לבית הדין הרבני המקומי. לאחר הגשת הבקשה, הצדדים יוזמנו לפגישת מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום), ולאחר מכן יתקיימו שלוש פגישות נוספות במסגרת גישור חובה. רק לאחר שלב זה ניתן יהיה להגיש תביעות משפטיות.
הליך הגישור כולל סדרת פגישות שמנוהלות על ידי אנשי מקצוע מיחידת הסיוע, במטרה לאפשר לבני הזוג להגיע להסכמות בנוגע לסוגיות כמו חלוקת רכוש, משמורת ילדים, מזונות ועוד.
הגישור נועד לצמצם את הצורך בהליכים משפטיים ממושכים, ולעודד פתרונות בהסכמה, מתוך רצון לשמור על תקשורת בריאה ככל האפשר – בעיקר כשמעורבים ילדים. ההליך כולל ארבע פגישות, כשלאחריהן יכולים הצדדים לבחור האם להמשיך בגישור פרטי או לעבור לבית המשפט.
פגישות מהו"ת מתקיימות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, ברחוב בזל 1. מדובר ביחידה מקצועית שבה פועלים עובדים סוציאליים, מגשרים ופסיכולוגים, שמספקים ליווי ראשוני לבני הזוג בתהליך הגירושין.
הפגישות הן חובה לפי חוק, וכוללות ארבעה מפגשים לכל היותר. עורכי הדין של בני הזוג אינם משתתפים במפגשים, אך ניתן להתייעץ עימם בין הפגישות.
בית הדין הרבני מוסמך לדון בענייני נישואין וגירושין של יהודים לפי הדין הדתי, כולל אישור גט ומחלוקות הקשורות לנישואין. בית המשפט לענייני משפחה מטפל בנושאים כמו משמורת ילדים, מזונות, חלוקת רכוש ועוד, בעיקר על בסיס הדין האזרחי. הבחירה בערכאה תלויה בנסיבות האישיות והעדפות הצדדים, ולכן מומלץ להיוועץ עם עורך דין לענייני משפחה או גירושין בפתח תקווה.
מירוץ הסמכויות מתרחש כאשר שני הצדדים ממהרים להגיש תביעות בערכאות שונות – בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה. מירוץ זה יכול להשפיע על ההליך ולהאריך אותו. לכן, חשוב לקבל ייעוץ משפטי מוקדם, במיוחד באזור פתח תקווה, כדי לבחור בערכאה המתאימה ולהימנע מהסלמה מיותרת.
חתימה על הסכם גירושין במסגרת גישור ללא ליווי משפטי עלולה להיות מסוכנת, שכן ההסכם מחייב משפטית ויכול להשפיע על זכויותיך לזמן רב. מומלץ להיוועץ בעורך דין לפני חתימה, כדי לוודא שכל הסעיפים מוגנים ושההסכם תואם את טובתך, ההמלצה הטובה ביותר היא לקחת ייעוץ על ידי עו"ד גירושין שעוסק באופן שגרתי גם בניהול מו"מ וגם בגישור.
טיפול בבקשה ליישוב סכסוך כולל פגישות מהו"ת וגישור חובה, ונמשך בדרך כלל בין חודש לשלושה חודשים, בהתאם לעומס היחידה ולמורכבות הסכסוך. באזור פתח תקווה תל אביב חיפה וירושלים קיימות יחידות סיוע מקצועיות, אך מומלץ להגיע מוכנים ולהקפיד על מועדי הפגישות כדי לזרז את התהליך.
כן, אם בני הזוג אינם מגיעים להסכמות במהלך הגישור, ניתן להפסיק את ההליך ולהגיש תביעה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. חשוב להתייעץ עם עורך דין כדי להבין את ההשלכות המשפטיות של הפסקת ההליך, תושבי פתח תקווה שייכים לסמכותה המקומית של יחידת הסיוע בפתח תקווה.
לשאלות נוספות – אנחנו אתכם
📞 03-7949755
עו״ד ונוטריונית רחל שחר, המופיעה בדירוג הבינלאומי של 50 המשרדים המובילים בישראל, נמנית עם המומחיות הבולטות בדיני משפחה, ירושה, צוואות ואפוטרופסות. בעלת ניסיון רב בליטיגציה מורכבת, עריכת צוואות מכל הסוגים, תכנון ירושה אסטרטגי, וניהול עיזבונות בישראל ובחו״ל.
המשרד מתמחה גם בהתנגדויות לצוואות, ובייצוג בתיקים העוסקים בהשפעה בלתי הוגנת, כשירות, פגמים בצוואה וסכסוכים בין יורשים — לצד כתיבת מדריך מקצועי בתחום זה, המשמש עורכי דין וסטודנטים.
אנו מלווים משפחות, יורשים ולקוחות בינלאומיים ומספקים שירות מקיף הכולל:
הגישה שלנו משלבת מקצוענות ללא פשרות, דיסקרטיות מלאה וזמינות אישית — כדי להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.הגישה במשרד מבוססת על שילוב של עומק משפטי, חשיבה אסטרטגית, רגישות למצבים משפחתיים מורכבים ועמידה בלתי מתפשרת בסטנדרט מקצועי גבוה. כל זאת לצד דיסקרטיות מלאה, זמינות גבוהה ויחס אישי, שמטרתם להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.