אפוטרופא לדין שמתמנה על ידי בית משפט לענייני משפחה: מה תפקידו על פי החוק והפסיקה? | עו"ד רחל שחר

מינוי אפוטרופוס לדין (או אפוטרופא לדין) על ידי בית המשפט לענייני משפחה מוסדר בחוק, בתקנות ובפסיקה ענפה. תפקידו המרכזי הוא לייצג את טובתו, זכויותיו וקולו של אדם (קטין או בגיר חסוי) בהליכים משפטיים באופן עצמאי, אובייקטיבי ומנותק מאינטרסים זרים או מסכסוכי קרוביו.

מוסד משפטי זה קיים במדינות רבות בעולם ומקביל ברובו לתפקיד ה-Guardian ad Litem במערכות המשפט בארה"ב ובבריטניה, שם הוא משמש כקולו העצמאי של הקטין בערכאות.

1. הגדרת התפקיד ומהותו

אפוטרופוס לדין ממונה כדי לייצג אדם (קטין או בגיר הזקוק לכך) בהליכים משפטיים, להבטיח שקולו וטובתו יישמעו באופן עצמאי ואובייקטיבי, למנוע ניגודי עניינים עם אפוטרופסיו הטבעיים (הוריו) או בני משפחתו, ולסייע לבית המשפט בקבלת תמונה רחבה ומאוזנת של מצבו וצרכיו.

בניגוד לאפוטרופוס "רגיל" המנהל את ענייני היומיום, הרכוש או הגוף, מינוי זה מוגבל לייצוג בהליכים המשפטיים בלבד ופוקע עם סיומם. מודל זה שואב השראה ישירה מאמנת האו"ם בדבר זכויות הילד (סעיף 12), המעגנת את זכותו של כל ילד להישמע ולקבל ביטוי עצמאי בכל הליך שיפוטי המשפיע עליו.

• רמ"ש (מחוזי ירושלים) 82226-07-25 נ.ד נ' ה.ק (21.12.2025)

• תלה"מ (משפחה תל אביב-יפו) 41399-10-20 א.ג נ' ל. כ (22.08.2021)

• משה בן-דוד אפוטרופסות – הלכה ומעשה (2015) | פרק א – מושגי יסוד באפוטרופסות

2. המקורות הנורמטיביים והחוקיים למינוי

הסמכות למנות אפוטרופוס לדין מעוגנת במספר מקורות חוקיים מרכזיים בישראל:

• סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962: מסמיך את בית המשפט לנקוט בכל עת אמצעים לשמירת ענייניו של קטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס, ובכלל זה למנות אפוטרופוס לדין .  לקריאת סעיפי החוק המלאים, ניתן לעיין בסעיף 68(א) | חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות באתר נבו.

• תקנה 172א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018: קובעת כי בית המשפט רשאי למנות לפסול דין או למי שזקוק לאפוטרופוס, אפוטרופוס לדין שייצגו ייצוג מלא בכל ההליכים. למידע מורחב על זכויות ופרוצדורות אלו, ראו מדריך אפוטרופוס לדין לקטין באתר כל זכות.

• חוקים ספציפיים נוספים: כגון סעיף 8ג לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, וסעיף 23 לחוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981.

3. העילות והנסיבות למינוי בסכסוכי משפחה

בבתי המשפט לענייני משפחה, המינוי נדרש בעיקר כאשר מתגלע סכסוך קשה בעצימות גבוהה בין ההורים, המעלה חשש ממשי כי טובת הילד תיזנח בלהט המאבק.

נסיבות אלו כוללות מצבים של ניכור הורי קשה, ניסיונות של הורה אחד "למחוק" את דמות ההורה האחר, פערי כוחות קיצוניים בין ההורים, או כאשר קיים ניגוד אינטרסים מובנה בין ההורים (האפוטרופסים הטבעיים) לבין האינטרס האובייקטיבי של הקטין.

• תמ"ש (משפחה ירושלים) 4833-10-14 ל.ח נ' ב.ח (29.09.2020)

• תלה"מ (משפחה ירושלים) 34708-12-18 פלוני נ' פלונית (05.05.2021)

4. מעמדו המקצועי של האפוטרופוס לדין וחזקת התקינות

על פי החוק היבש, אין חובה מוחלטת שהאפוטרופוס לדין יהיה עורך דין, אך בפועל בתי המשפט ממנים כדבר שבשגרה עורכי דין (לרוב מטעם מערך הסיוע המשפטי של משרד המשפטים שעברו הכשרה ייעודית ומיוחדת לכך).

האפוטרופוס לדין נחשב ל"קצין בית המשפט" (Officer of the Court) ונהנה מחזקת תקינות ומקצועיות לגבי פעולותיו. החלפתו או פסילתו בשל טענות ל"משוא פנים" או חוסר אובייקטיביות ייעשו רק במקרים נדירים ביותר, שבהם הוכח באופן חד-משמעי כי נשקל שיקול זר שאינו טובת המיוצג.

• תלה"מ (משפחה צפת) 50250-04-26 פלונית נ' אלמוני (31.05.2026)

• בני דון-יחייא תורת דיני המשפחה – המדריך השימושי המלא לנישואין, גירושין, זוגיות ומשפחה (2022) | משמורת וזמני שהות

5. אופן הגשת הבקשה והפרוצדורה

הליך המינוי הוא פשוט ומהיר יחסית. בית המשפט רשאי להורות על המינוי מיוזמתו, או לבקשת אחד הצדדים, ואף בעקבות המלצה מיוחדת של יחידת הסיוע שליד בית המשפט (למשל, במסגרת הליכי מהו"ת לפי חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, כאשר עולה חשש לפגיעה ממשית בזכויות הקטין).

• סעיף 5(ח) | תקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו-2016; הוראת שעה

• משה בן-דוד ייפוי כוח מתמשך, אפוטרופסות וחלופותיה – הלכה ומעשה (2019) | שער ראשון: מתכנון ועד קביעת חלופה

סיכום

האפוטרופא לדין הממונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה פועלת מכוח סעיף 68(א) לחוק הכשרות המשפטית ותקנה 172א לתקנות סדר הדין האזרחי. תפקידה המרכזי הוא לייצג את טובת הקטין או החסוי בהליך המשפטי באופן עצמאי ובלתי תלוי, לשמש לו לפה ולסייע לבית המשפט לקבל תמונה אובייקטיבית ומלאה, במיוחד במצבים של סכסוך הורי קשה ורווי יצרים שבהם טובת הילד עלולה להיזנח.

אפוטרופוס לדין: פסיקת בתי המשפט לענייני משפחה

הפסיקה של בתי המשפט לענייני משפחה מבהירה כי סמכויותיו של אפוטרופוס לדין מוגבלות לייצוג משפטי של המיוצג (קטין או בגיר) בהליך הספציפי שבו מונה, ואין לו סמכות לקבל החלטות מהותיות או לבצע פעולות ברכושו או בזכויותיו של המיוצג מחוץ לכותלי בית המשפט ללא אישור מפורש.

להלן פסיקה נבחרת ומשמעותית בנושא:

1. א"פ (משפחה ירושלים) 64801-11-22 ע.ל נ' האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים (06.06.2024)

   החלטה המבהירה את גבולות סמכותו של האפוטרופוס לדין, תוך הדגשה כי תפקידו מוגבל לשמירה על ענייניו וזכויותיו של האדם במסגרת ההליך המשפטי התלוי ועומד, וכי אין לו סמכות לבצע פעולות משפטיות מהותיות בנכסיו או לוותר על זכויותיו (כגון הסרת חיסיון עורך דין-לקוח) ללא אישור. למידע נוסף על פעילות המחוז, ניתן לבקר באתר האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי.

2. תלה"מ (משפחה נצרת) 73380-05-25 פלוני נ' אלמונית (08.06.2026)

   החלטה המפרטת את סמכותו של האפוטרופוס לדין לשמש כ"זרועו הארוכה" של בית המשפט, לפגוש את המיוצג, להסתייע באנשי מקצוע (כגון קלינאית תקשורת) ולהגיש לבית המשפט דיווח מפורט ועמדה משפטית מקיפה ביחס למצבו, צרכיו והאינטרסים שלו בהליך.

3. תלה"מ (משפחה תל אביב-יפו) 41399-10-20 א.ג נ' ל. כ (22.08.2021)

   החלטה המחדדת את ההבדל המהותי בסמכויות בין אפוטרופוס "רגיל" (המופקד על ענייני היומיום, הגוף והרכוש) לבין אפוטרופוס לדין, שסמכותו ותפקידו מתמצים בייצוג בבית המשפט, השמעת קולו של המיוצג ומניעת קיפוחו.

4. ת"ע (משפחה פתח תקוה) 19206-11-21 ש"מ נ' האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב (26.01.2022)

   החלטה המבהירה כי סמכותו של האפוטרופוס לדין כוללת את קידום טובת המיוצג במסגרת ההליך המשפטי הקיים, ובמקרים המתאימים אף מקימה לו סמכות ליזום הליכים משפטיים חדשים בשמו של המיוצג.