מוניטין נכסי קריירה של אדם בהליך גירושין מהם נכסי מוניטין? המדריך המקיף ביותר 2023

מוניטין נכסי קריירה של אדם בהליך גירושין מהם נכסי מוניטין? מהו מוניטין אישי? איך נמנעים מחלוקת מוניטין? המדריך המקיף ביותר לשנת 2023

מוניטין של אדם הינו למעשה השם שהאדם קונה לעצמו במהלך שנות עבודתו וזאת בדומה למוניטין של עסק אשר נרכש במהלך שנות קיומו.

עו"ד לענייני ירושה רחל שחר
מוניטין ונכסי קריירה בהליך גירושין מאמר מאת עו"ד רחל שחר

רבים אינם יודעים אבל מילה מוניטין מקורה בתקופה ההלניסטית בה התפשט השימוש המסחרי במטבעות.

המוניטין מקורו משם התואר "מוֹנֶטָה" (Moneta), תוארה של האלה יונו מונטה, אשר זכתה לכינוי זה בשל האמונה כי היא האלה  המגינה על הכספים והרכוש של האימפריה הרומית.

כך ומתוך אמונה זו על כל המטבעות הקיסרים הרומיים, החל מוויטליוס וכלה בקונסטנטינוס הגדול, הוטבעה מונטה, ומכאן הפך שמה לשם נרדף למטבע.

 בעת העתיקה הטבעת מטבעות הייתה סימן היכר לשליטים חשובים ומכאן בא הביטוי המופיע במקורות תלמודיים "יצא לו מוניטין". שליט אשר למטבעות שלו היתה רמת סחירות גבוהה היה ידוע במוניטין חיובי, בה בעת ששליט אשר לרמת המטבעות שלו הייתה סחירות נמוכה יצא לו מוניטין לא חיובי.

ברבות השנים הלך והתרחב השימוש במילה גם לתיאור תכונות אופי אחרות מוניטין של בעל ידי זהב לצורף או מוניטין של דיאגנוסטיקן לרופא או עורך דין בעל יכולת ניתוח והבנה מן השורה הראשונה כל אלה רשמים של תכונות על אופיו של אדם בהתייחס במקרה זה למקצועו.

גם בהליכי גירושין עולה מעת לעת המילה מוניטין.

מוניטין בהליכי גירושין מוגדר כ"שוויו של אדם כבעל מקצוע, דהיינו כושר ההשתכרות הצפוי והעתידי שלו."

"מוניטין אישי ניתן לשייך לבעלי המקצועות החופשיים כגון: עורכי הדין, רואי החשבון ורופאים … במקרה של חלוקת רכוש בין צדדים, הסוגיה הינה הפער בין המוניטין האישי שקיים לשני הצדדים (פער ההשתכרות). לפיכך, נהוג לחשב ההפרש בין השכר של הצדדים ולהוונו למועד הקובע".

מוניטין  נכסי קריירה של אדם בהליך גירושין מה אומרת הפסיקה ומדוע מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מעורך דין המתמחה בגירושין?

בפסק דין פלוני נ' פלונית (ניתן ביום 26.8.07 – להלן: "הלכת פלוני") [פורסם בנבו]   ניתח  כב' השופט ריבלין את המעמד של נכסי קריירה כדלקמן : 

"מהם "נכסי הקריירה"? מבלי להציב רשימה סגורה, נבהיר כי עוסקים אנו בכושרו של האדם להשתכר, קרי: בשיפור הכושר להשתכר במהלך הנישואין. כושר זה מורכב, על דרך הכלל, פרט לכישוריו של האדם, גם מיסודות נוספים ובעיקר השכלה, ניסיון ומוניטין שנרכשו לאורך תקופת הקשר הזוגי.

ברי כי אלה קשורים זה לזה ועשויה להיות ביניהם חפיפה – כך למשל, המוניטין שאדם רוכש, השכלתו וניסיונו, אינם בהכרח מרכיבים נפרדים.  "נכסי הקריירה", כפי שראינו, הם נכסים אישיים. הם טבועים באדם. להבדיל מנכסים אחרים שצוברים בני הזוג, אין זו שותפות הצריכה פירוק.

התפישה המתאימה לחלוקת "נכסי הקריירה", גם בגדר הלכת השיתוף, דומה לזו הגלומה בהסדר איזון המשאבים. יש לבחון את הפער שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין, ולאזן אותו בכסף או בשווה כסף. ודוק: מדובר אך ורק בפער שנוצר במהלך הנישואין, עקב הנישואין.

יש לגרוע מן הפער הזה את התרומה לכושר ההשתכרות שבאה מכישרון אישי וכן את זו שנוצרה קודם לתחילת הקשר הזוגי או לאחר שפורק. יובהר, כי בדברנו  על כושר השתכרות אין אנו עוסקים ב"נכס עתידי" כי אם בנכס בר-קיימא, שפירותיו יצמחו ויבשילו ברבות השנים. כושר ההשתכרות נוצר וקיים. הוצאתו אל הפועל היא שתעשה בעתיד.

במובן זה, אין הוא שונה מכל נכס, שמחירו משקף את האפשרות להפיק ממנו רווחים בעתיד… . שומת תשלומי האיזון תעשה, ממקרה למקרה, וניתן להניח כי תתגבשנה במהלך הזמן אמות מידה שתסייענה בהערכת התשלום. כעיקרון, ישנם מספר מודדים לחישוב. נקודת המוצא עשויה להימצא בפוטנציאל ההשתכרות של בן-הזוג, המבטא את מימוש נכסי הקריירה שנצברו. אולם פוטנציאל זה – יש לזכור ולהדגיש – מורכב לא רק מפרי המאמץ המשותף של בני-הזוג, אלא גם, ולעיתים בעיקר, מכישרון אישי, מיכולת הטבועה באדם וממרכיבים נוספים שאין להם תלות בקשר הזוגי.

את אלה, וכן את אותו חלק מנכסי הקריירה שיש לייחס לתקופה שלפני תחילת הקשר הזוגי ולתקופה שלאחר סיומו, יש להוציא מגדר חשבון האיזון.

החלק שנותר הוא התוצר של המאמץ המשותף, ואותו יש לחלק ברגיל בין בני-הזוג בחלקים שווים. עם זאת, יש להתחשב גם בנתונים נוספים, ובכללם: משך תקופת הקשר הזוגי, גילם של בני-הזוג ואופק השתכרותם, הפרשי ההשתכרות של בני-הזוג – בין ראשית הקשר הזוגי לבין סופו – נתונים על רכישת השכלה ועל צבירת ניסיון ומוניטין, וכן מרכיב הויתור שעשה כל אחד מבני-הזוג עבור העזר שכנגד – ככל שניתן לאתר מרכיב זה ". 

השאלה האם מוניטין הינו נכס משותף, או האם הינו נכס במובנו של חוק יחסי ממון בין בני זוג התשל"ג-1973 התעוררה בפסיקה ובין המלומדים, עם זאת הפסיקה המתייחסת לנושא המוניטין איננה רבה.

מוניטין  נכסי קריירה של אדם בהליך גירושין לעומת מוניטין אישי.

אין ככל הנראה כיום מחלוקת בדבר היות מוניטין עסקי נכס משותף לבני זוג אשר חלה עליהם חזקת השיתוף וכן כי הינו נכס בר איזון כשמדובר בבני זוג אשר נישאו לאחר 1974, ואשר חל עליהם משטר איזון המשאבים עפ"י חוק יחסי ממון בין בני זוג.

המוניטין הוכרו כ"נכס", כזכות קניינית, כנכס שאיננו נכס מוחשי.

ע"א 550/72 באומל נ' פקיד השומה חיפה פ"ד כח(1) 650.

ע"א 280/73 פלאימפרט בע"מ נ' ציבה גיגי לטד ואח' פ"ד כט(1) 579.

ע"א 663/87 נתן נ' גרינר, פ"ד מה(1) 104.

תמ"ש (י-ם) 2003 – 13811  י.ש. נ' י.ד. (מאגר נבו).

במשפט המשפחה נאמר בהתייחס למוניטין כי:

"השאלה היא מה חלקו של בן הזוג, שאינו פעיל עסקית במאמץ המשותף שהוליד את המוניטין … המוניטין נגרם באמצעות מאמץ, זמן עבודה… השקעה כספית … הפריטים האלה נמנים עם נכסי השיתוף, וממילא גם פירות הנכס, המוניטין, חייבים להימנות על נכסי השיתוף".

בעניין חסל הכיר בית המשפט במוניטין של עסק ואולם שם סירב לדרישה לחלוקה בפירות העסק שיצטברו בעתיד, לאחר הפירוק הכלכלי בין בני הזוג.

ע"א 5640/94 חסל נ' חסל, פ"ד נ(4) 250.

צפו בעו"ד רחל שחר מסבירה כיצד לשמור על העסק בעת הליך הגירושין

 

מוניטין אישי בהליך גירושין– כושר השתכרות עתידי

בעניין מוניטין אישי – כושר השתכרות עתידי (להלן: מוניטין אישי) אין קונצנזוס בפסיקה של בתי המשפט לענייני משפחה לעומת הקונצנזוס בהתייחסות למוניטין העסקי. בעניין מוניטין אישי נוטה כף הפסיקה לעמדה, כי מוניטין אישי איננו בר חלוקה ואין להתיחס אליו כאל נכס משותף או כאל נכס בר איזון.

ת"א (י-ם) 415/94 פלונית נ' פלוני (מאגר נבו).

בענין רום שם לא קיבל בית המשפט המחוזי תביעת האישה לחלוקת המוניטין האישי של בעלה המדען, אמר בית המשפט כי המוניטין האישי – כושר ההשתכרות "אינו ממין הניתן לחלוקה. המדען אינו עומד למכירה".

מ"א (חיפה) 623/91 רום נ' רום, דינים מחוזי כרך א עמ' 733.

בפסקי דין שונים של בתי המשפט לענייני משפחה ובפסקי דין של בתי המשפט המחוזיים עולה שאלה משמעותית אחת בנושא איזון נכסי קריירה

השאלה המשמעותית היא האם נכס שהוא מוניטין או כושר השתכרות שנרכשו במהלך הנישואין, הינם פריו של מאמץ משותף, ויש לחלקם שווה בשווה בין הצדדים, ובהתייחס לכך נשאלה השאלה האם עת רכש בן זוג את המוניטין או כושר ההשתכרות וויתר בן הזוג האחר על יצירת מוניטין משלו או הגברת כושר השתכרותו וזאת משום שתמך בבן הזוג רוכש המוניטין או כושר ההשתכרות.

מוניטין  נכסי קריירה של אדם בהליך גירושין מתי כדאי לפנות לעורך דין?

חשוב לפנות לעורך דין העוסק בענייני גירושין ממש בתחילת ההליך שכן קיים שוני בין פסיקות בתי הדין הרבניים לפסיקות בתי המשפט לענייני משפחה.

בבית המשפט לענייני משפחה הפסיקה,כמעט שלא הבחינה בין חלוקת מוניטין בהליך גירושין לבין כושר השתכרות. 

בעניין זה מוזכר מעת לעת יוזכר פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב בו מציין כב' השופט קלינג בהבחינו בין מוניטין עסקי למוניטין אישי כך:

"גם אם ניתן לשום את כושר השתכרותו של הבעל כרופא שיניים, ולהפריד גם את יסוד המוניטין המבדיל בינו לבין רופאי שיניים אחרים, אין לילך בדרך זו. המשמעות של שימת תווית מחיר למוניטין הכרוך בכישוריו המקצועיים של אדם, משמעה לענייננו, שביום הפירוד היתה האישה זכאית למחצית אותו שווי. בעוד שהזכאות למחצית שווים של נכסים היא שבמועד הפירוד ניתן היה לממשם ולהתחלק בתמורה, מה ייעשה בזכות במוניטין שלה טוענת התובעת. כיצד על הבעל ליתן לתובעת את חלקה באותו מוניטין? אם נרחיק לכת באותה חשיבה, הרי על בעל המוניטין להעמיד עצמו וכישוריו למכירה למרבה במחיר ולהשתעבד לו, על מנת לשלם מחצית מהתמורה לאישה.

אוסיף ואומר כי בעצם נהנית התובעת מהמוניטין של בן זוגה בעקיפין. בהכנסותיו במהלך החיים המשותפים ניתן ביטוי לאותו מוניטין, והרי מהכנסותיו אלה נהנה בן הזוג הן באופן שוטף והן בזכאותו למחצית הנכסים שבהן הושקעו.

לכן הנני דוחה את התביעה לחלק במוניטין, למעט יסוד המוניטין שבא לביטוי בשווייה של המרפאה של הבעל".

ת"א (ת"א) 257/90 גוזנר נ' גוזנר פ"מ תשכ"ז (2) 399.

בבית המשפט המחוזי בירושלים מפי כב' השופט עדיאל הועלו נימוקים נגד ונימוקים בעד חלוקת מוניטין או כושר השתכרות בין בני זוג כלהלן:

"בין חסרונותיה של הכרה כזו ניתן למנות: מתן "שותפות" לאדם אחר בפנימיותו וחירותו הבסיסית של אדם – כשרונותיו וחופש העיסוק שלו. סיכולו של "ניתוק חד" בקשר בין בני הזוג, שהרי ברוב המקרים יש להניח שבעל המוניטין האישי לא יוכל לפדות את המוניטין ואת כושר ההשתכרות שלו בתשלום חד פעמי. עקב כך ייכפה על בני הזוג קיומו של קשר כלכלי ארוך טווח, הנתון מטבע הדברים גם לשינויים הנובעים מדרכי המימוש של המוניטין, כפי שהן באות לידי ביטוי בהצלחתו המקצועית של בעל המוניטין מפעם לפעם, והכל, יש להניח, תוך קיום התדיינויות חוזרות ונשנות בבתי המשפט. בהקשר אחר (חלוקת פירות העץ המשותף לבני הזוג) שלל בית המשפט העליון פתרון המונע ניתוק הקשר בין בני הזוג והמצריך שמירה על קשר ארוך טווח בין הצדדים (ע"א 5640/94 חסל נ' חסל, פ"ד נ(4) 250, 258). הסדר מתמשך כזה, משמעו, למעשה, קביעת מזונות גם לאחר פקיעת הנישואין והוא נוגד את הדין האישי הנוהג דרך כלל בישראל, לפיו אין מזונות לבן הזוג לאחר גירושין.

לענין זה יש להעיר, שלימוד היקש בנושא זה מהפסיקה האמריקאית מעורר קושי. זאת משום שהמצב המשפטי בנושא זה בארה"ב שונה, הואיל ושם קיימת, בעקרון, חובת תשלום מזונות גם לאחר פקיעת הנישואין, גישה המתיישבת עם ההכרה במוניטין כנכס משותף בר חלוקה, כפתרון משלים או חלופי לפסיקת מזונות. ואולם ראה גישה שונה אצל פרופ' רוזן צבי, הסבור שדווקא העדר מזונות לאחר פקיעת הנישואין לפי הדין הנוהג בישראל, מצדיק לראות במוניטין האישי כנכס משותף בר חלוקה כפתרון חלופי לתשלום דמי מזונות. חסרון נוסף נעוץ בטשטוש הגבול שבין "ציפייה" סתם לבין "התחייבות" משפטית או "נכס", המקנה זכויות קנייניות שיש להם נפקות משפטית מחייבת. מעבר לכל אלה, ניצב קושי פרגמטי גדול הכרוך בשומת אותו "נכס". זאת הן בהערכת המוניטין עצמו והן, למשל, בהפרדת המוניטין שנרכש במהלך הנישואין כמרכיב התורם להשתכרות עתידית ממרכיבים אחרים, כגון כישוריו הטבעיים של האדם או המוניטין שרכש לפני הנישואין או אחריהם. בעיה מעשית נוספת כרוכה בכך שהמוניטין איננו בהכרח נכס של בן זוג אחד בלבד. בנסיבות אלה צריך יהיה עם פקיעת הנישואין לשום את המוניטין או את כושר ההשתכרות של שני בני הזוג ולחלק את ההפרש בין שניהם.

מנגד, קיימים שיקולים כבדי משקל המושכים לעבר ההשקפה התומכת בראיית המוניטין האישי כנכס בר שיתוף ובר חלוקה. בין אלה ניתן למנות את הרצון למנוע פגיעה בלתי מוצדקת בבן זוג אשר הקדיש את כל חייו למשפחה ולפיתוח הקריירה והמוניטין של בן הזוג השני, ובכך הביא להשבחת כושר ההשתכרות או "ההון האנושי" של בן הזוג האחר והגדלת הפוטנציאל הכלכלי שלו, כל זאת על חשבון שלילת המימוש העצמי, האישי והמקצועי שלו עצמו. אי הכללת המוניטין האישי בין נכסי בני הזוג המשותפים עשוי, בנסיבות כאלה, לגרום לאי צדק בולט, התעשרות שלא כדין, פגיעה בנסיון להשיג שוויון מהותי בין בני הזוג הנפרדים (בעת הפירוד), הנצחת אי השוויון הכלכלי ששרר ביניהם במהלך הנישואין, ופגיעה בציפייה וההסתמכות של בן הזוג על הבטחות משתמעות של בן זוגו (ראה בהרחבה דבריו של פרופ' רוזן צבי בספרו הנ"ל, עמ' 496 והלאה)".

כב' השופט עדיאל סבור בסופו של ענין כי אין לראות מוניטין אישי כנכס משותף עומד לחלוקה במסגרת חוק יחסי ממון בין בני זוג וכדבריו:

"הטעם לכך הוא שמוניטין אישי איננו, לדעתי, בגדר "נכס" כמשמעותו בחוק. המחוקק אמנם לא הגדיר בחוק את משמעותו של המונח "נכס". אך ככלל, נכס חייב שיהא נושא לזכויות וחובות.

ערכו של נכס נקבע לפי טיבה וערכה בשוק של הזכות באותו נכס. לפיכך, נכס הוא דבר הניתן למכירה או להעברה, לשיתוף או לחלוקה. כך קובע המחוקק בסעיף 4 לחוק יחסי ממון, כי "אין בכריתת הנישואין או בקיומם כדי לפגוע בקניינם של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני". ובסעיף 5 לחוק מדובר על חלוקת שוויים של כלל נכסי בני הזוג, היינו, של כל הנכסים השייכים לשני בני הזוג. מדובר אפוא בנכסים שיכול אדם להקנות לאחר, לחלק עם אחר ולשתף אחר בקניין עליהם. ואם לא יסכים בעל הנכס לחלוקתו יכפה אותה עליו בית המשפט, בין על ידי העברתה, במלואה או בחלקה, לזכותו של בן הזוג האחר או על ידי מכירתה בשוק לכל המרבה במחיר. מוניטין אישי איננו, לדעתי, נכס כזה. מוניטין אישי הוא מכלול של תכונות ומאפיינים המשקפים את אישיותו של האדם, את כשרונו, השכלתו, כשרונותיו, השם שיצא לו ברבים ואת יכולת ההשתכרות שלו. כל אלה אינם בגדר נכס שהוא נושא לזכויות ולחובות או נושא לעסקאות (מאז תום העבדות). גם בעל המוניטין עצמו איננו בעליו של נכס זה, שכן אין אדם יכול להיות בעל זכות כלפי עצמו. גם בדיני הנזיקין מוגדרת פגיעה בכושר השתכרותו של אדם כפגיעת גוף ולא כפגיעה בזכות קניינית".

          …

"טול לדוגמא אדם שיש לו מוניטין אישי-מקצועי המאפשר לו להשתכר סכום גבוה, ואף על פי כן הוא איננו מעוניין לעבוד אלא להעביר את זמנו בעיסוקים אחרים שאינם מכניסים כסף. חיובו של אותו אדם במסגרת פירוק השיתוף במחצית ערך המוניטין שלו, משמעו, למעשה, כפייתו לעבוד ולנצל את המוניטין שלו. גישה כזאת מקובלת כאשר מדובר בחובת מזונות, אך אינני רואה את הבסיס המשפטי להצדקתה במקום שבו אין קיימת חובה כזאת.

כל השיקולים שהזכרתי לעיל ועוד רבים אחרים בזכות ההכרה במוניטין כנכס בר חלוקה, מקורם, למעשה, בהשקפה שאין לשחרר אדם מהחובות שנטל על עצמו במסגרת נישואיו גם לאחר פקיעת הנישואין, וכי מוטל עליו לכלכל את בן זוגו לשעבר בעקבות המציאות אשר נוצרה בחייהם המשותפים, אשר הביאה ליצירת מוניטין אישי של אחד מבני הזוג על חשבון בן הזוג השני.

אני סבור שיש הרבה מן הצדק בהשקפה כזאת, אך היא אינה תואמת את הדין הקיים, ואימוצה כנורמה מחייבת מצריך מעשה חקיקה ואינו יכול להיעשות בדרך מלאכותית על ידי חלוקת נכסים שנצברו במהלך החיים המשותפים".

ת"א 701/95 ברגר נ' ברגר פורסם מאגר משפטי נבו.

העולה מהפסיקה גם זו מחו"ל כי אם יהיה מקום להכיר במוניטין או כושר השתכרות כנכס יהיה זה בנסיבות בהן נוצר אי שוויון זועק ופגיעה קשה באחד מבני הזוג, שכן אותו בן זוג אשר תמך כלכלית בבן הזוג רוכש המוניטין או כושר ההשתכרות, דאג לצרכי הבית והילדים – לא רכש מקצוע לעצמו, ולאחר שבן הזוג האחר רכש את המוניטין או כושר ההשתכרות נטש אותו בן זוג את בן הזוג התומך – כי אז יש לראות במוניטין או בכושר ההשתכרות נכס משותף ולחלקו בין בני הזוג.

כפי שקבע בצדק כב' השופט וייצמן בפסק דינו ט.מ  ואח' נ' א.מ. (ניתן ביום 9.10.11) [פורסם בנבו] :

 "על אף קביעתו הנזכרת של בית המשפט העליון בהלכת פלוני, בתי המשפט בפסיקות המאוחרות לה לא התייחסו על פי רוב לנכסים אלו כנכסים רגילים, אשר יש להעריכם ולאומדם בכלים חשבונאיים מדוייקים ולאזנם בין בני הזוג מחצה על מחצה, אלא כנכסים אשר יש לשקלל את עצם קיומם ולקחת בחשבון בעת עריכת איזון המשאבים".

מוניטין  נכסי קריירה של אדם בהליך גירושין כך תדעו האם שווה לכם לגשת לעורך דין להגשת תביעה למוניטין

  זיכרו שלאחר שניתנה הלכת פלוני ותוקן חוק יחסי ממון,  אוזכר "כושר ההשתכרות" בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג – 1973 (להלן: "החוק") ולא בסעיף  5 (ג) לחוק הכולל את הגדרת הנכסים, מלמדת כי:

"המחוקק מנה בכלל הנכסים ברי איזון דווקא נכסים כספיים מוחשיים הניתנים לאומדן והערכה בתחשיב חשבונאי או אקטוארי פשוט יחסית ולא הכליל במסגרת נכסים אלו נכסים בלתי מוחשיים דוגמת – מוניטין, נכסי קריירה וכושר השתכרות… מכאן אתה למד כי הנכס העתידי, דוגמת כושר השתכרות, הינו נכס המשפיע על אופן ביצוע האיזון להבדיל מהיותו נכס אשר יש לאזן אותו עצמו באופן חשבונאי. לא בכדי מצא המחוקק להחריג את נכסי הקריירה מהיותם נכסים ברי איזון ככל נכס אחר, שכן מתוך פסיקותיהם הרבות של בתי המשפט לענייני משפחה שניתנו לאחר הילכת פלוני, ניתן היה ללמוד על הקושי העצום בהערכת הנכס האמורפי שכונה "מוניטין" או נכסי קריירה. דומה כי לא נמצא אפילו פסק דין אחד החוזר על אותה נוסחה שמצא חברו לחישוב ערכו של נכס זה והתחושה שנוצרה היתה כי לא עסקינן בחישוב חשבונאי המצוי בתחום התמחותם של רואי חשבון וכלכלנים אלא בסוג של הערכה  שרב בה הניחוש וחיזוי העתיד על אומדן ריאלי ראוי".

וכך עמדתו של פרופסור שחר ליפשיץ  במאמרו "יחסי משפחה וממון: אתגרים  ומשימות בעקבות תיקון מס' 4 לחוק יחסי ממון", חוקים א' (2009) 227 בעמ' 298 כי:

" אין להפוך את חלוקת כושר ההשתכרות לתרופה הניתנת בכל תיק ותיק, יש לשמר אותה למקרים שבהם נוצר פער ממשי וברור בין בני הזוג מבחינת כושר ההשתכרות שלהם וניתן לייחס פער זה לחלוקת תפקידים לא שוויונית בעת הנישואים".

חלוקת מוניטין  נכסי קריירה של אדם בהליך גירושין אינם דבר שבשגרה אך הם בחלט עומדים על הפרק במהלך הליך גירושין אלו הדברים שמומלץ על ידי עורך דין רחל שחר לזכור.

אלה יהיו הפרמטרים שישפיעו על נושא נכסי קריירה בהליך גירושין

1. מהו גילם של בני הזוג-האם מדובר בבני זוג מבוגרים או באנשים שלפניהם עוד הרבה שנות קריירה.

2. מספר שנות הנישואין-כמה שנות נישואין משותפות והאם התואר נרכש במהלך החיים המשותפים.

3. מהו היקף נכסי הרכוש המשותף-ככל שיש יותר רכוש משותף בתי המשפט יטו פחות לתת נכסי קריירה.

5. רמת השתכרות של כל אחד מבני הזוג והפער ברמות ההשתכרות

6.מה מידת  השקעת בן הזוג בנכסי הקריירה שלו, וכתוצאה מכך האם היה ויתור בקריירה של בן זוג אחד לעומת בן זוג שני

7 מהו מצבה הנוכחי של הקריירה של בן הזוג ומהן מספר שנות העבודה שנותרו לו בפועל.

על מה עברנו במאמר זה

עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר
עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר

עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.

המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.