האם בנקים יכולים לתבוע מהאישה חובות של בעל שנצברו בחברה בבעלותו?

אחד מהחששות הגדולים בניהול מערכת כלכלית זוגית משותפת היא למצוא עצמנו ערבים לחובות שנוצרו בניהול עסקי של חברה. מה אומרת הפסיקה בעניין זה

תוכן עניינים

צרו קשר היום לקבלת ייעוץ
ללא התחייבות

חובות של הבעל שנצברו במהלך החיים המשותפים-עדכוני פסיקה וחקיקה

האם ניתן לתבוע מכוח מחזקת השיתוף חובות של הבעל בחברה בע"מ?

ניהול נכון של החיים הכלכליים הזוגיים הוא קריטי בשאלה אם חובות של הבעל שנצברו במהלך החיים המשותפים יוכרו כחלים גם על האישה . בכל מקרה בו מתנהלים עסקים קיימת חשיבות רבה להיוועצות ברואה חשבון כמו גם עורך דין לדיני משפחה לבניית המעטפת הנכונה להגנה על בן הזוג שאינו מעורב.

חובות של הבעל שנצברו בחיים המשותפים מה אומרת הפסיקה

סוגיית חובות משותפים שנצברו במהלך החיים המשותפים עולה חדשות לבקרים בפסיקה הנרחבת בעניין זה.

השאלות העיקריות אשר נשאלות הן

מעמד בן זוג בפשיטת רגל

מהו סטטוס חובות משותפים של בני זוג בעת פרידה

עד כמה קיים שיתוף בחובות של בני זוג ולאלו נכסים ניתן לרדת

האם אישה חייבת בחובות בעלה

חובות משותפים שנצברו במהלך החיים המשותפים פסק דין המהווה הלכה מנחה

אחת השאלות עליהן ענה פסק דינו של כבוד השופט יהודה פרגו היא האם אישה ערב לחובות בן זוגה שנוצרו כשהיה ערב אישית לחברה בע"מ שהייתה בבעלותו

לנוכח חשיבות פסק הדין אביא אותו כמעט במלואו עם תוספות ותמצותים רלבנטיים.

עניינה של התביעה בחובותיהם של החברות "כליל יופי מודל בע"מ" ו"אוברזון בגדי חוף בע"מ" בעקבות שירותים בנקאיים שנתן הבנק  התובע, לחברות אלו.

האיש 1 – מר זלמן פלד – היה בעל השליטה והמנהל הרשום של שתי החברות.

ביום 9/7/97 חתם מר זלמן פלד על "כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום" לכיסוי האשראים והחובות בחשבון של חברת "גדעון אוברזון בגדי חוף בע"מ" (להלן: "אוברזון") אשר התנהל אצל בנק הפועלים, הבנק התובע.

סמוך לשנת  2000 חתם הבעל על "כתב ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום" לכיסוי האשראים והחובות בחשבון חברת "כליל יופי בע"מ" (להלן: "כליל יופי") אשר התנהל בבנק הפועלים.

שתי החברות צברו חובות רבים לנושים, ביניהם הבנק התובע.

חובות משותפים שנצברו במהלך החיים המשותפים -מה דרש בנק הפועלים מהאישה?

במהלך חודש יולי 2003, בעקבות קשיים כלכליים אליהם נקלעו שתי החברות, ניתן, לבקשתן, צו הקפאת הליכים ומונה לשתיהן כונס נכסים.

בעת הגשת התביעה כנגד האישה הליכי כינוס הנכסים עדיין בעיצומם וטרם הסתיימו.

במהלך ניהול הליכי כינוס הנכסים הגיש בנק הפועלים כנגד הבעל תביעה כערב לחובותיהן של שתי החברות.

התביעה כנגד הגב' סילביה פלד  – מתבססת על "חזקת השיתוף בין בני זוג", מאחר והיא אשתו של האיש 1.

חובות  של הבעל שנצברו במהלך החיים המשותפים- הבנק תבע מהאישה לא פחות משמונה מליון שקלים, סכום שיכול ללא ספק היה לגרום לקריסתה הכלכלית.

בסעיף 47 לכתב התביעה, נאמר:

"עפ"י הערכה שביצע בסמוך להגשת כתב התביעה העריך התובע כי לא יהיה בידו לגבות מן האישים את מלוא יתרת חוב 2 החברות ועל כן מעמיד התובע את סכום התביעה על סך של 8,000,000 ₪ לצרכי אגרה בלבד, וזאת מבלי למחול על יתרת החוב".

בתאריך 28/2/2007, ניתן פסק דין כנגד האיש 1 – זלמן פלד – על סך של 8 מליון ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בשיעורים הנהוגים בבנק התובע וכן הוצאות משפט.

כמו כן, ובנוסף במסגרת הליכי הכינוס מבקש הבנק-התובע "להצהיר כי מחצית מנכסי האישים, לרבות אלו הרשומים במלואם על שם האישה הינם בבעלות האיש ("זלמן פלד").

סעיף 50 (ג) מפרט הבנק את הנכסים נשוא הבקשה – 3 דירות בחיפה.

חובות של הבעל שנצברו במהלך החיים המשותפים-מה טענה האישה להגנתה?

לטענת האישה, הגב' סילביה פלד אין היא חבה בחוב הנטען ואין מקום להפעלת "חזקת השיתוף בין בני זוג" על מנת לפרוע את החוב אותו חב אישית האיש 1 – זלמן פלד – לבנק התובע.

האישה טענה כי הבנק לא הוכיח את קיומו של החוב ו/או את יתרת החוב, ובנוסף, ככל שקיימת יתרה כזו. לטענתה, הליך כינוס הנכסים של החברות טרם הסתיים, ולכן לא ידוע, בשלב זה, מהו שיעור החוב. 

בסיכומי התשובה השיב בנק הפועלים, כי בהתחשב בחוב הגדול של שתי החברות, הליך כינוס הנכסים לא יכסה את החוב שנפסק – 8 מליון ₪.

בתצהירה כותבת הגב' סילביה פלד:

"5.        לאורך כל שנות נישואינו שמרתי על עצמאות כלכלית ועל הפרדה בין נכסינו ועיסוקינו השונים…

            ….

15.       אני מגיעה ממשפחה אמידה. במהלך השנים הגיעו קרובים ובני משפחה מחו"ל ונתנו לי סכומי כסף שונים, וכן היו לי במהלך השנים חשבונות בנק שונים על שמי בלבד. נישואיי למר זלמן פלד הינם כאמור נישואים שניים לשנינו, כך שכל אחד מאיתנו הגיע עם כספים ועם רכוש אשר היו ברשותנו קודם לנישואינו (כגון מכוניות  ודירות), והקפיד לשמור על הפרדת נכסים".

בהתייחס לבית נשוא הדיון ברח' ליבריה 31 בשכונת דניה בחיפה, מסבירה הגב' סילביה פלד:

"26.      כזוג, בחרנו לבנות את בית משפחתנו ברחוב ליבריה בשכונת דניה בחיפה (להלן: "הבית"), ואיתרנו מגרש מתאים. נכסיי לא היו נזילים באותה עת, ולכן הוסכם ביני ובין בעלי, כי כמימון ביניים לרכישת המגרש נשתמש בתמורה שקיבלו הוא וילדיו ממכירת הדירה שהיתה משותפת לו ולאלמנתו, ומייד לאחר שישתחררו כספיי שהיו בעיקר בחו"ל, אשיבם לידיו.

27.       אשר על כן, בתחילה היה הבית רשום במחציתו על שם בעלי, ומחציתו השנייה היתה רשומה באופן שווה על כל אחד משלושת הילדים –         רן, גילי ושרון.

בסופו של יום, הבית נבנה אך ורק מכספים אשר היו שלי (וכך גם מומנה בפועל רכישת המגרש כאמור), ולכן סוכם ביני ובין בעלי מלכתחילה, כי הבעלות בבית תירשם על שמי. בעלי הסביר לי, כי ברגע שיהיה אפשר להעביר את הבעלות בטאבו על שמי, הדבר ייעשה. ואכן, שנים ספורות לאחר בניית הבית, בעלי העביר על שמי את החצי בבית שהיה רשום על שמו. הגם שמחצית הבית נשארה רשומה על שם הילדים של בעלי, היה ברור כי הבית שייך לי, כיוון שהוא נבנה מכספים השייכים לי, וכיוון שכך סוכם ביני ובין בעלי כבר עם בניית הבית.

כיוון שרצינו להבטיח את עתידם של הילדים, הרי שהתכנון היה שברגע שלכל אחד מהם תהיה דירה משל עצמו, הוא יוותר על חלקו בבית, והוא יירשם על שמי. ואכן, ברגע שלכל ילד היתה דירה, הוא וויתר על חלקו בבית. שרון הינה היחידה אשר נשארה עם שישית מהבית, וזאת כיוון שלהשקפתי נשים זקוקות להגנה רבה יותר. 

בתצהירה מפרטת הגב' סילביה פלד את הנכסים שנרכשו עבור הילדים, את המועד והאופן בו נרכשו, ואת הנסיבות בה ויתר כל אחד מן הילדים על חלקו וזכויותיו בבית ברח' ליבריה 31 חיפה,  לטובת הגב' סילביה פלד לאחר שקיבל בתמורה דירה לבעלותו.

הבעלות על מחצית הזכויות בבית ברח' ליבריה 31, בשכונת דניה, היא הדירה נשוא הדיון שנרשמה על שמה של הגב' סילביה פלד בשנת 1987, בנסיבות המפורטות לעיל, מספר שנים לפני המשבר הכלכלי של החברות. 2/6 נוספות נרשמו על שמה באופן הדרגתי, עם רכישת הדירות לילדים והויתור שלהם, בתמורה, על חלקם בבית שברח' ליבריה.

בתצהירה ובעדותה בבית המשפט מפרטת הגב' סילביה פלד את מקורות המימון העצמאיים שהיו ברשותה, אשר סייעו לה ברכישת הדירות, ובניית הבית ברח' ליבריה בחיפה. מימון שבא, בין השאר, מדירות אשר היו שייכות לה ולילדיה בירושה מהסבתא, כספים שהיו בחשבונה באוסטרליה, וכספים אותם קיבלה מבני משפחתה המתגוררים באוסטרליה. לתצהיר מצורפים מסמכים המעידים על העברות כספיות שנעשו.

חובות של הבעל שנצברו במהלך החיים המשותפים -נדרש להוכיח כי לאישה הייתה מעורבות בחברה על מנת לרדת לנכסיה

על מנת לרדת לנכסי האישה היה על הבנק להוכיח תחילה כי האישה הינה בעלת מניות או נמנית על מנהליה של החברה.

ואולם, במקרה המדובר, הגב' סילביה פלד אינה בעלת מניות בחב' "כליל יופי" ואינה נמנית על מנהליה.

אחד מבעלי המניות ומנהלי החברה, הינו מר זלמן פלד – בעלה של הגב' סילביה פלד.

הגב' סילביה פלד היתה עובדת שכירה בחברת "כליל יופי".

מעדותו של מר פרון אברהם ששימש מנהל חשבונות בחברת "כליל יופי", למדתי כי הגב' סילביה פלד קיבלה משכורת חודשית מינימלית בחברה לצורך קניית הזכויות בביטוח הלאומי.

החשבון העיסקי של חברת "כליל יופי" התנהל ב"בנק אמריקאי-ישראלי בע"מ" והיה ביתרת חובה (להלן: "הבנק האמריקאי").

בעקבות רכישת הבנק האמריקאי ע"י בנק הפועלים, הועברה ביום 1/6/2000 יתרת החובה שהיתה בחשבון הבנק האמריקאי לחשבון הקיים של "כליל יופי" בבנק הפועלים.

מן המסמכים שצורפו לתצהירה של הגב' אורלי גורדון – מנהלת מחלקה בחטיבה העסקית של הבנק עולה, כי הגב' סילביה פלד היתה מורשית חתימה בחשבונה של "כליל יופי" בבנק אמריקאי-ישראלי.

בתצהירה ובעדותה הסבירה האישה באריכות כי היתה מורשית חתימה בחשבון על מנת להקל עליה לבצע שליחויות שונות של "כליל יופי" בבנק וכי כל פעילותה בחשבון היתה פעילות טכנית בלבד.

יתר פעולותיה בחב' "כליל יופי", היו פעולות שאינן קשורות לניהול השוטף של החברה, אלא "פעולות עזר" בלבד, כגון: הבאת מסמכים, הוצאת דואר, מסירת מסמכים לרואה החשבון ושליחויות נוספות.

האישה קיבלה משכורת חודשית מהחברה ששולמה לה עבור עבודתה השוטפת. לאור היותה של גב' פלד דוברת שפות זרות, נכחה, מדי פעם במידת הצורך ולצורך תרגום, בישיבות אירוח של אורחים זרים שהגיעו לחברה לשם התרשמות ובחינת האפשרות לקיום עסקאות משותפות.האישה לא נטלה כל חלק בתהליכי קבלת ההחלטות של החברה וכן לא בנושאים הכספיים של החברה".

חובות של הבעל שנצברו במהלך חיים משותפים-הבנק לא הצליח להוכיח כי האישה הייתה מעורבת בעסקי החברה

בית המשפט קובע כי לא בכדי, לא עלה בידי הבנק למצוא מסמכים היכולים להעיד כי היתה פעילות של הגב' סילביה פלד בחשבונות הבנק, השונה מהפעילות הטכנית עליה היא העידה. כך גם היו פני הדברים בחשבון שהתנהל בבנק הפועלים, לאחר שהחשבון בבנק אמריקאי-ישראלי עבר להתנהל בבנק הפועלים.

בעדותה נשאלה והשיבה הגב' אורלי גורדון  כי לא נמצאו מסמכי פתיחת החשבון בבנק הפועלים, ועל כן אין היא יכולה לדעת אם גם בחשבון זה הגב' סילביה פלד מורשית חתימה. הגב' גורדון לא היתה מסוגלת להציג בבית המשפט, או להצביע על פעילות עסקית מהותית כלשהי של חברת     "כליל יופי" אשר נעשתה עם הבנק במעורבותה ו/או בחתימתה של הגב' סילביה פלד. על כן גם, לא ראה הבנק, באותה העת, את הגב' סילביה פלד אחראית או ערבה לחוב של חברת "כליל יופי", בוודאי לא לחוב של חברת "אוברזון", חברה אשר אליה לגב' סילביה פלד לא היה כל קשר. זו גם הסיבה מדוע מעולם לא פנה הבנק לגב' סילביה פלד בכל הקשור לחובות אלו, עד להגשת התביעה הנדונה.

"לשאלת בית המשפט:

ש. אתם הבנק, קושרים את סילביה גם לניהול העסק. ואת אפילו הולכת לבנק האמריקאי בכדי להראות ששמה מצאת משהו. האם פניתם מאז שנוצר החוב, בכתב, לסילביה ואמרתם לה מה עם החוב, תשלמי את הכסף, את מעורבת את אחראית, זלמן היה ערב, גם אין בעיה, אבל סילביה לא הופיעה אצלכם כערבה רשומה. מכתב על קיום החוב ודרישה להחזירו. בתצהירים שלך ושל העדה שקדמה לך, לא ראיתי מכתב, האם יצא מכתב כזה של הבנק?

ת. עד כמה שזכור לי – לא.

ש. למה. האם זה לא מתבקש.

ת. כי לא היתה ערבה על החוב. בד"כ מכתבים כאלה אנחנו שולחים למי שחתום על כתב הערבות". (ההדגשה שלי – י.פ.).

חובות משותפים שנצברו במהלך החיים המשותפים-מה קבע בית המשפט

לנוכח העובדה שהבנק לא הצליח להוכיח את מעורבות הגב' פלד בניהול החברה דחה בית המשפט את תביעת הבנק להטיל את החיוב האישי של הבעל על האישה.

בית המשפט דוחה מכוח זאת גם  גם את ניסיונו של הבנק לכלול את זכויות הבית השייך ורשום על שם הגב' סילביה פלד במסגרת הנכסים לפירעון החוב האישי של מר זלמן פלד.

פרטי פסק הדין ממחישים שוב עד כה חשוב לשמור מסמכים בנקאיים מכל השנים.

כך עלה במהלך דיון ההוכחות כי  כי בשנת 1987, בעקבות הלוואות שניתנו ע"י הבנק לחברת  "כליל יופי", חתמה האישה ערבות אישית לכיסוי הלוואות אלו. כדבריה: "בעלי ביקש ממני ועשיתי את זה בתור חברוּת. זו הייתה הפעם היחידה שעשיתי את זה וזה היה מוגבל לתקופה מסויימת".

בפני בית המשפט הוצג מסמך מיום 10/11/1987, על פיו מאשר הבנק כי כתב ההתנאות שבידיו, החתום ע"י  הגב' סילביה פלד, ישאר בתוקף עד לפירעון המלא של ההלוואות שניתנו עד שווי במט"ח של 300,000 דולר. מסמך נוסף הוא המסמך מיום 7/3/1988, בו הודיע הבנק לגב' סילביה פלד כי כתב ההתנאות – מיום 9/11/1987  – בטל ומבוטל, מאחר וההלוואות נשוא כתב ההתנאות, הוחזרו.

ללמדך, שכאשר הסכימה הגב' סילביה פלד לערוב אישית לפעילותה של חברת "כליל יופי", היא חתמה על כתב התנאות לפעילות מסויימת ולתקופה מוגבלת. התחייבות זו הסתיימה ב- 7/3/1988, עת בוטל כתב ההתנאות על ידי הבנק. 

ללמדך, שכאשר היה מעוניין הבנק בערבות נוספת ואישית של הגב' סילביה פלד, בנוסף לערבותו של מר זלמן פלד, הוא דרש ערבות כזו.

המסקנה העולה מכל האמור, הינה, שהגב' סילביה פלד אינה חבה אישית לחובותיהן של חברות "כליל יופי" ו"אוברזון בגדי חוף בע"מ".

חובות של הבעל שנצברו במהלך במהלך החיים המשותפים- "חזקת השיתוף בין בני זוג":

הסטטוס של שני בני הזוג טרם נישואיהם היה: גב' סילביה פלד – גרושה, מר זלמן פלד – אלמן.

בשנת 1977 נישאו בני הזוג זל"ז. היו אלו נישואין שניים עבור בני הזוג. לשני בני הזוג היו ילדים מהנישואין הקודמים: גיל, רן ושרון – ילדיו של מר זלמן פלד, ודיוויד ומישל – ילדיה של   הגב' סילביה פלד.

עם נישואיהם גידלו בני הזוג יחדיו את הילדים.

משפחתה של הגב' סילביה פלד הינה משפחה אמידה ומצבה הכלכלי היה בהתאם.

בין בני הזוג לא נכרת "הסכם ממון"

היות ובני הזוג נישאו בשנת 1977, חל לגביהם "חוק יחסי ממון בין בני זוג – תשל"ג – 1973"  אשר תחולתו מיום 1/1/1974 (להלן: "החוק").

ל"חזקת השיתוף בין בני זוג", יצירת הפסיקה אין עוד תחולה על בני זוג שנישאו לאחר 1/1/1974, אלא אם כן היא מתיישבת עם הוראות החוק.

(ראה לעניין זה ע"א 1951/91 יעקבי נ' יעקבי, פ"ד מט(3) 529 (1995) ופסקי הדין שבאו בעקבותיו).

מהו "הסדר איזון המשאבים" הקבוע במסגרת חוק יחסי ממון?

בסעיף 3 לחוק נאמר:

".          תחולת ההסדר

(א)       לא עשו בני הזוג הסכם ממון, ואם עשו – במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף שנתמלאו בו הוראות      סעיף 2.

היות ובין הצדדים אין "הסכם ממון", חל לגביהם "הסדר איזון המשאבים" המפורט בפרק השני לחוק.

בסעיפים 4 ו- 5 לחוק נאמר:

"4.        העדר תוצאות במשך הנישואין

            אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי  לפגוע בקנינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני.

5.         הזכות לאיזון בפקיעת הנישואין 

(א)       עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה – פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט –

(1)        נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

בית המשפט קובע כי לנוכח העובדה שנקבע כי החוב נשוא הדיון הוא "חוב אישי" של מר זלמן פלד וכי לגב' סילביה פלד אין כל קשר לחוב זה, וכפועל יוצא, על פי הוראת סעיף 4 לחוק, אין להטיל עליה את חובותיו של מר זלמן פלד.  כך גם אין לפגוע בקניינה של הגב' סילביה פלד, בנכס הרשום כיום על שמה, היא הדירה  ברח' ליבריה 31, שכונת דניה בחיפה. "איזון המשאבים" בין בני הזוג ייעשה רק עם התרת הנישואין או פקיעתם, מצב עובדתי שאינו קיים בענייננו, שכן, בני הזוג חיים יחדיו ובהרמוניה.

בית המשפט מוסיף ואומר כי לנוכח הנסיבות שיפורטו בהמשך, כפי המצב העובדתי הנכון להיום, גם כשיגיע המועד ל"איזון המשאבים הבית ברח' ליבריה 31 בחיפה, לא יהיה חלק מהנכסים שילקחו בחשבון שכן הועבר לאישה עוד הרבה בטרם חדלות פרעון של הבעל.