צו הגנה אלימות במשפחה כל הדרכים לפעול ותוך שעות בודדות על ידי עורך דין לענייני משפחה | המדריך המלא על כל זכות המגיעה לכם | כל השאלות וכל התשובות

צו הגנה אלימות במשפחה עורך דין לענייני משפחה רחל שחר מסבירה על הזכות לצו הגנה צו למניעת הטרדה מאיימת ומקלט לנשים מוכות

עו"ד לענייני ירושה רחל שחר

קיימים מספר סוגי צווים שיפוטיים שמטרתם הגנה למניעת אלימות במשפחה

הצו המוכר ביותר הינו צו הגנה-צו שבסיסו החוקי בחוק למניעת אלימות במשפחה. בסעיף 3 לחוק למניעת אלימות במשפחה נקבע:

"לבקשת בן משפחה, היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, תובע משטרתי או עובד סוציאלי שהתמנה על פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960 או על פי חוק ההגנה על חוסים, התשכ"ו-1966, רשאי בית המשפט לתת צו הגנה מפני אדם אם ראה כי נתקיים אחד מאלה:

(1) בסמוך לפני הגשת הבקשה נהג באלימות בבן משפחתו, ביצע בו עבירת מין או כלא אותו שלא כדין;

(2) התנהגותו נותנת בסיס סביר להניח כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע בו עבירת מין;

(3) התעלל בבן משפחתו התעללות נפשית מתמשכת, או התנהג באופן שאינו מאפשר לבן משפחתו ניהול סביר ותקין של חייו;"

הצו הוא אמצעי חירום שנועד להעניק הגנה מיידית למי שסובל/ת מאלימות במסגרת המשפחה. את הבקשה לצו מגישים לבית המשפט לענייני משפחה או לבית משפט השלום. ניתן לקבל אותו במעמד צד אחד אך יש לקיים דיון נוסף לגביו בתוך שבעה ימים מרגע הוצאתו.

את הבקשה למתו צו ההגנה יש להגיש באמצעות עורך דין לענייני משפחה אשר יוכל לפעול במהירות.

הצו ניתן לתקופה מרבית של שלושה חודשים אך ניתן להאריך אותו במקרים מסוימים. עם זאת לא ניתן להאריך אותו ליותר משנה

צו הגנה צו הרחקה סיוע משפטי
צו הגנה צו הרחקה סיוע משפטי

צו למניעת הטרדה-איך מקבלים? האם צריך עורך דין?

במצב בו אנו רוצים להרחיק אדם אשר אינו קרוב משפחה בשל אלימות שלו כלפינו, במצב כזה נגיש בקשה למתן צו למניעת הטרדה מאיימת.

בסיסו החוקי הוא חוק מניעת הטרדה מאיימת. בסעיף 4 לחוק מניעת הטרדה מאיימת נקבע:

"(א) נוכח בית המשפט כי אדם נקט הטרדה מאיימת, רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(1) עד (4), ואם נוכח כי ההטרדה המאיימת נעשתה בנסיבות שבהן יש חשש לפגיעה ממשית בשלוות חייו של אדם אחר או להמשך פגיעה כאמור, רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו גם להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(5) ו-(6).

(ב) נוכח בית המשפט כי אדם התנהג או פגע באחר כאמור בפסקאות (1) או (2), רשאי הוא להורות לאותו אדם בצו להימנע מעשות מעשה מן המעשים המפורטים בסעיף 5(א)(1) עד (6):

(1) התנהגותו של האדם, לרבות התנהגות כאמור בסעיף קטן (א), נותנת בסיס סביר להניח, כי הוא מהווה סכנה גופנית ממשית לאדם אחר או כי הוא עלול לבצע בו עבירת מין;

אנו מעניקים סיוע משפטי בהוצאות צו הגנה וצו למניעת הטרדה מאיימת שירות מהיום להיום ונשמח לסייע
צו הגנה סיוע משפטי

(2) סמוך לפני הגשת הבקשה פגע בגופו של אדם אחר, ביצע עבירת מין באדם אחר או כלא אדם אחר שלא כדין."

בסעיף 5 של החוק נקבע שהצו שאותו מוציא בית המשפט יכול לכלול גם איסור "להימצא במרחק מסוים מדירת מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או ממקום לימודיו של הנפגע או ממקום אחר שהנפגע נוהג להימצא בו בקביעות."

צו זה מהווה סעד לכל מי שסובל מאלימות או הטרדה ונעשה בו שימוש במקרים רבים ולא רק במקרים של אלימות בתוך המשפחה.

הבקשה להוצאת הצו נעשית במעמד צד אחד אך דיון נוסף במעמד כל הצדדים צריך להיערך תוך שבעה ימים מרגע הוצאת הצו.

את הבקשה ניתן להגיש בבית משפט השלום. אם מדובר במקרה של אלימות בתוך המשפחה ניתן להגיש את הבקשה בבית משפט לענייני משפחה. אם הפוגע או הנפגע הוא קטין ניתן גם לפנות לבית משפט לנוער.

קיימת חשיבות לפנייה לעורך דין לענייני משפחה ממש בסמוך למקרה האלימות על מנת למנוע הסלמה במצב האלימות החוק עניינו בפעולות שנעשו בסמוך למקרה האלימות
צו הגנה סיוע משפטי

צו הגנה וצו הבטחת מדור שקט ושלו בתביעת מזונות-מתי נפנה לעורך דין לענייני משפחה?

זהו שמו הרשמי של הצו המכונה בדרך כלל ובקיצור צו מדור שקט הבסיס לצו זה הוא המשפט העברי שלפיו, במסגרת זכותם לקבלת מזונות, אישה וילדיה גם זכאים למדור שקט ושליו – מקום מוגן לגור בו.

כאשר בן הזוג ו/או האב הוא אלים כלפי בני המשפחה הוא פוגע בזכותם זו ולכן ניתן להרחיק אותו מהם על מנת שהם יזכו למדור שליו.

צו מדור שקט לצד צו הגנה הינו צו שהוא אמצעי קיצוני יותר מהקודמים: בעוד הם מוגבלים בזמן, צו זה יכול להינתן גם ללא הגבלת זמן (אם כי בתי המשפט מעדיפים להגביל גם אותו בזמן). צו זה אינו יכול להינתן במעמד צד אחד והוא מהווה סעד קבוע לעומת הצווים האחרים שמהווים סעד זמני. כדי שיוצא צו שכזה צריכים להתקיים התנאים הבאים:

1. יש להוכיח סכנה מוחשית מיידית המרחפת על ראש האישה;
2. מעשי האלימות שהוכחו הם בעלי חומרה מיוחדת;
3. יש להוכיח מי אחראי למריבות ומתי החלו;
4. אלימות רוחנית אף היא יכולה לשמש בסיס למתן צו הרחקה במקרים חריגים".
צו מדור שקט וצו הגנה מה ההבדל בתנאי הסף

צו מדור שקט לצד צו הגנה הינו צו שהוא אמצעי קיצוני יותר מהקודמים: בעוד הם מוגבלים בזמן, צו זה יכול להינתן גם ללא הגבלת זמן (אם כי בתי המשפט מעדיפים להגביל גם אותו בזמן). צו זה אינו יכול להינתן במעמד צד אחד והוא מהווה סעד קבוע לעומת הצווים האחרים שמהווים סעד זמני. כדי שיוצא צו שכזה צריכים להתקיים התנאים הבאים:

1. יש להוכיח סכנה מוחשית מיידית המרחפת על ראש האישה;

2. מעשי האלימות שהוכחו הם בעלי חומרה מיוחדת;

3. יש להוכיח מי אחראי למריבות ומתי החלו;

4. אלימות רוחנית אף היא יכולה לשמש בסיס למתן צו הרחקה במקרים חריגים".

צו הרחקה ממדינת ישראל-גם זה קיים בחוק הישראלי

צו שמשתייך לתחום אחר מהצווים שתוארו עד כאן. צו זה מוגדר בסעיף 13 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952:

(א) מי שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות, תש"י-1950, ונמצא בישראל, בלי רישיון ישיבה (בחוק זה – שוהה שלא כדין), יורחק מישראל בהקדם האפשרי אלא אם כן יצא מרצונו קודם לכן.

(ב) הרחקתו מישראל של שוהה שלא כדין תהיה על פי צו הרחקה שניתן עליו בידי שר הפנים […]"

הגוף הממונה על הוצאת צווי הרחקה מסוג זה הוא מטה זרוע ההרחקה ברשות האוכלוסין וההגירה שבמשרד הפנים.

מי שקיבל צו הרחקה יושם במשמורת עד שיורחק מהארץ אלא אם כן ניתן לאשר את שחרורו בתנאים מגבילים.

לשם כך יוצא צו משמורת הנמצא תחת פיקוח משפטי של בתי הדין לפיקוח משמורת במשרד המשפטים.[4] לפי החוק, מרגע שהמורחק מקבל את הצו לידיו יש להמתין שלושה ימים לפני שהצו יוצא לפועל, אלא אם כן מי שקיבל את הצו מסכים לעזוב את המדינה עוד קודם לכן.

במקרים שבהם מתעורר בכך צורך, ניתן לעכב את ביצוע הצו לתקופה של עד 14 ימים ואף להאריך את התקופה בגלל סיבות הומניטאריות.

צו הרחקה מנהלי-מה הקריטריונים לצו הרחקה מנהלי?

שם מקובל לצו הגבלה הניתן לפי תקנות ההגנה בידי מפקד צבאי בשטחים שבשליטת צה"ל. לפי תקנות ההגנה החלות בשטחים אלה רשאי מפקד צבאי מוסמך להוציא צווים מניעתיים – המכונים צווי צמצום – כאשר הוא סבור "כי נחוץ או מועיל ליתן את הצו לשם הבטחת שלומו של הציבור, הגנתה של ישראל, קיומו של הסדר הציבורי או דיכויים של התקוממות, מרד או מהומה" (סעיף 108 לתקנות ההגנה (שעת חרום)). הצו מאפשר למפקד המוסמך להורות למעשה על הרחקתו של אדם ממקום מסוים, גם אם מדובר במקום מגוריו, לתקופה בלתי מוגבלת. ניתן לערער על הצו בפני בית משפט צבאי ואף בפני בג"ץ אך זאת בכפוף למגבלות שונות. אחת מהן היא חוסר האפשרות להיחשף למידע המוגדר סודי, גם אם יש לו נגיעה להגנה על זכויותיו של האדם שכנגדו הוצא הצו. כתוצאה מכך אין למי שהוצא כנגדו הצו את האפשרות להתנגד לו בהליך הוגן.[5][6]

מקלט לנשים נפגעות אלימות (נשים מוכות)

מקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן נועד לנשים שאינן יכולות להישאר בביתן ולחיות במחיצת בן זוגן מפאת סכנה פיסית או נפשית הנשקפת לחייהן מצד בן זוגן.

על פי שינוי חקיקה שנערך בכנסת בחודש יוני 2017  נשים השוהות במקלט מעל 30 ימים רשאיות להגיש תביעה להבטחת הכנסה גם אם לא היו זכאיות לגמלה לפני הכניסה למקלט. החוק קובע שעצם השהייה במקלט מעל 30 ימים מקנה את הזכות להבטחת הכנסה.

למידע נוסף ראו באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים https://www.molsa.gov.il/populations/females/violencevictims/protectionandfirstaid/pages/tm_02_02_01.aspx

ברחבי הארץ, בכל איזורי הארץ, פזורים מקלטים לנשים מוכות או לנשים אשר מתעללים בהם באופן נפשי.

מקלטים אלה מהווים חלק ממערך הטיפול בתופעת האלימות במשפחה.

הכנו בעבורכם גם מדריך בנושא צו הרחקה https://rslawfirm.co.il/family-lawyer/restriction-order/

כל מקלט מיועד ל-12 נשים וילדיהן, בו זמנית.

הנשים אשר נכנסות למקלט הסיוע הרווחה, שוהות עם ילדיהן במקלט בין 3 ל-6 חודשים בממוצע.

המקלט הינו למעשה דירה לכל דבר ועניין ואולם בנוסף הוא מספק מענה מיידי ומקנה הגנה פיסית ובטחון נפשי לאישה ולילדיה, באמצעות ליווי, תמיכה, טיפול סוציאלי, ייעוץ וייצוג משפטי.

לאחר שתמה תקופת שהייתן במקלט, נשים הזקוקות למסגרת תומכת ומשקמת יכולות לגור בדירת מעבר.

נשים ששהו מעל ל-60 יום במקלט ולא חזרו לאחר מכן לביתן, יכולות להגיש בקשה למענק הסתגלות וסל שירותים.

מענק הסתגלות וסל רווחה הינו למעשה מענק שהמדינה מעניקה למי ששהתב במקלט לנשים מוכות

מי זכאי?

נשים ללא הבדלי גיל, מוצא, דת ולאום, אשר נפלו קורבן לאלימות (פיסית, מינית, נפשית, כלכלית או חברתית) מצד בני זוגן ואינן יכולות להישאר בביתן מפאת סכנה פיסית ו/או נפשית לחייהן.

תהליך מימוש הזכות

הפנייה למקלט יכולה להיעשות באמצעות:

המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות.

המרכזים לטיפול ומניעת אלימות במשפחה ברשויות המקומיות.

אחד מהארגונים והמוסדות הבאים, בשיתוף עם המחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית:

משטרת ישראל – רשימת קווי חירום.

קו חירום ארצי לאלימות במשפחה – 118 (חלק ממוקד משרד הרווחה). הקו פועל 24 שעות ביממה בעברית, ערבית, רוסית ואמהרית.

מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית ולנפגעי תקיפה מינית בישראל.

בתי חולים ומרפאות קופות החולים.

זכאות להבטחת הכנסה-נשים שסובלות מאלימות במשפחה ושהות במקלט זכאיות אוטומטית להבטחת הכנסה

החל מה- 01.06.2017 תושבות ישראל (כולל תושבות ארעיות) הצפויות לשהות במקלט לנשים נפגעות אלימות מעל 30 ימים רשאיות להגיש תביעה לגמלת הבטחת הכנסה, גם אם לא היו זכאיות לגמלה לפני כניסתן למקלט.

ניתן להגיש את התביעה לגמלה אחרי 25 ימי שהייה במקלט, ולקבל סיוע בהגשת התביעה מצוות המקלט.

הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה נבחנת תיבחן (בהתאם לכללי הזכאות) מהחודש שבו התקבל טופס התביעה בסניף המוסד לביטוח לאומי, בתנאי שבחודש זה מלאו 30 ימים לשהותה של האישה במקלט.

לעומת זאת מי שהיתה זכאית לקבלת גמלת הבטחת הכנסה בחודש שקדם לכניסתה למקלט, תהיה זכאית לגמלת הבטחת הכנסה בזמן שהותה במקלט גם אם שהתה בו פחות מחודש.

למידע נוסף, ראו חוזר המוסד לביטוח לאומי ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

מידע שחשוב לדעת בנושא התאמת המקלטים לאוכלוסיות שונות

חלק מהמקלטים מותאמים תרבותית לאוכלוסיות מיוחדות, ראו למשל מקלטים לנשים דתיות וחרדיות נפגעות אלימות במשפחה.

בהתאם לאמנת הבנקים לסיוע לנשים השוהות במקלטים, בתקופת השהייה במקלט ותקופה מסוימת לאחריה, לא ייפתחו תיקים בהוצאה לפועל ולא תיגבה מהנשים ריבית פיגורים על חובות קיימים.

ארגוני סיוע

לרשימת ארגוני סיוע בנושא אלימות במשפחה

גורמי ממשל

משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

משטרת ישראל

חקיקה ונהלים

חוק מניעת אלימות במשפחה

הוראה 3.8 בתע"ס מיום 20.10.2010 – טיפול בנשים נפגעות אלימות וילדיהן השוהים במקלטים

חוזר המוסד לביטוח לאומי ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מס' 1484 – זכאות לגמלת הבטחת הכנסה של נשים השוהות במקלטים לנשים נפגעות אלימות וילדיהן.

חוברות מידע מטעם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים לגבי שירותים בתחום האלימות במשפחה:

במחוז חיפה והצפון

במחוז תל אביב והמרכז

במחוזות ירושלים והדרום

אלימות במשפחה באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים

אתר זה מרכז מידע עדכני בנושא הקורונה כדי שתכירו את זכויותיכם ותפעלו בהתאם להנחיות

האם העמוד סייע לכם?

 עזרו לנו להמשיך לסייע לכם

יש לכם מידע נוסף או הצעות לעדכון ערך זה?

האתר פונה לנשים וגברים כאחד. השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד.

המידע באתר הוא מידע כללי ואינו מידע מחייב. הזכויות המחייבות נקבעות על-פי חוק, תקנות ופסיקות בתי המשפט. השימוש במידע המופיע באתר אינו תחליף לקבלת ייעוץ או טיפול משפטי, מקצועי או אחר והסתמכות על האמור בו היא באחריות המשתמש בלבד – יש לעיין בתנאי השימוש.

שתפו בפייסבוק

שתפו בטוויטר

שתפו בדוא"ל

למידע נוסף בנושא, פנו למשרדה של כותבת המאמר, עו"ד רחל שחר

על מה עברנו במאמר זה

עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר
עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר

עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.

המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.