האם בדיקת פוליגרף קבילה בהליך תביעת כתובה בגירושין?-2 דקות קריאה ותהיו יותר חכמים | המדריך המלא על כל זכות המגיעה לכם | כל השאלות וכל התשובות

האם בדיקת פוליגרף קבילה בהליך תביעת כתובה בגירושין?

סקירת פסיקה מאת עורכת דין לענייני משפחה נוטריונית ומגשרת רחל שחר

אחת השאלות שעולות לדיון בנושא תביעת כתובה לאחר גירושין האם האם בדיקת פוליגרף שתיערך לצדדים יכולה להביא לחיוב בכתובה?

עו"ד לענייני ירושה רחל שחר

מקרה כזה בדיוק הגיע לפתחו של בית הדין הרבני האיזורי בפתח תקווה.

ביה"ד קיים דיונים בתביעת האישה לכתובתה, וזאת לאחר שהצדדים התגרשו,

במהלך הדיונים התגלתה מחלוקת עובדתית בין הצדדים באשר לרקע שהביא לגירושין.

קבילותה של בדיקת פוליגרף הליך תביעת כתובה בגירושין

הצדדים נישאו בשנת 2008, התגרשו בבית הדין בשנת 2014, ולהם שני ילדים.

קודם לגירושי הצדדים תבע הבעל בבית הדין תביעת גירושין, האישה הסכימה להתגרש.

הצדדים הגיעו בסופו של דבר להסכם גירושין  שאושר בבית המשפט. לעניין הכתובה נאמר בהסכם שבית הדין ידון בעניין הכתובה.

בית הדין קיים דיונים בתביעת הכתובה לאחר גירושין.

במהלך הדיון האחרון בתביעת הכתובה, הגיעו הצדדים להסכמה שלפיה הכרעת תביעת הכתובה תהיה בהתאם לתוצאות בדיקת פוליגרף – מכונת אמת, שיערכו הצדדים.

נקבעו השאלות לבדיקת הפוליגרף ונקצב סכום הכתובה על סך 300,000 ש"ח למקרה שהאישה תימצא דוברת אמת והבעל יימצא דובר שקר. הצדדים קיבלו את תוצאות הבדיקה בקניין גמור 'דלא כאסמכתא' בפני בית הדין.

כאן המקום לציין כי לטעמי הסכמות דומות יכולות היו להתקבל גם בבית המשפט לענייני משפחה באופן בו דיני משפחה האזרחיים היו חלים על כך.

תביעת כתובה לאחר הגירושין מה טענו עורכי הדין בפרוטוקול הדיון?

שני הצדדים היו מיוצגים על ידי עורכי דין לענייני משפחה ועורכי הדין נתנו דעתם מראש למשמעות הדברים כפי שהדבר עולה מפרוטוקול הדיון

ב"כ הנתבעת: אני לא מסכים לבדיקת פוליגרף בדרך כלל, היה לי ניסיון לא טוב עם זה. במקרה הזה אני לא מתנגד. אני מסכים בתנאי שאני מכין את השאלות […]

ב"כ התובע: יש לנו עדים ויש לנו חקירות קצרות ואפשר לסכם עכשיו שאלות לפוליגרף, והוכחות לצדדים.

ביה"ד: אתה מוכן ללכת לפוליגרף?

התובע: כן.

ביה"ד: אתה מכחיש משהו ממה שהיא אמרה?

התובע: כן. לעולם לא הפכתי אותה והטחתי אותה בראש. אני כן דיברתי לא יפה.

ביה"ד: ואת?

הנתבעת: כן.

ביה"ד: אם יימצא שהוא דובר שקר ואת דוברת אמת ייקצב סכום.

ב"כ הנתבעת: פוליגרף זה לא מהימן מאה אחוז.

ביה"ד: נחליט.

אם יצא שהוא דובר שקר והיא אמת נדון שייקצב סכום מתוך הכתובה, ניתן לזה 'שיניים' – נגדיר את הדברים.

אם היא דוברת שקר והוא – אמת, נדחה את התביעה.

שניהם אמת, נמשיך את התיק.

שניהם שקר, נחליט.

על מה אתם מעמידים את התביעה?

ב"כ הנתבעת: 555,555 ש"ח.

ב"כ התובע: לא, היא כבר קיבלה פיצוי!

התובע: היא קיבלה בארבע שנים 250,000 ש"ח! איך אני אשלם לה סכומים כאלה?!

ביה"ד: יש הסכמה להצעה הזו?

התובע: לא. אין לי בעיה ללכת לפוליגרף.

בסופו של דבר בית הדין הרבני הציע שאם ימצא שהתובע דובר אמת והנתבעת דוברת שקר, תביעת הכתובה תידחה.

במקרה ההפוך, התובע ישלם לאישה שלוש מאות אלף ש"ח עבור תביעת הכתובה. במקרה ששני הצדדים ימצאו דוברי אמת או שניהם דוברי שקר, בית הדין ימשיך בהליכים ללא התחשבות בתוצאות הפוליגרף.

מה היו השאלות בפוליגרף במהלך תהליך תביעת הכתובה לאחר הגירושין?

מוסכם על הצדדים נוסחי שאלות בפוליגרף לבעל:

האם חנקת את [פלונית]?

האם משכת ל[פלונית] בשיער?

האם תפסת את [פלונית] הפכת אותה, זרקת אותה והטחת אותה?

התובע: כל הדברים האלה לא היו.

הנתבעת: כל הדברים האלה היו.

ביה"ד: אם שניכם דוברי אמת או שקר, כאילו לא עשינו כלום.

אבל אם יימצא שהתובעת נמצאת דוברת שקר והוא אמת, התביעה תימחק. ואם יימצא שאתה דובר שקר והתובעת אמת, אתה תשלם 300,000 ש"ח. מוסכם עליך?

התובע: מסכים.

בדיקת הפוליגרף בתביעתה של האישה לכתובה לאחר הגירושין

בדיקת הפוליגרף העלתה שהבעל שיקר וכי הוא כן חנק את האישה וכן הטיח אותה לרצפה.

לאחר קבלת תוצאות בדיקת הפוליגרף הבעל העלה טענות שונות בנוגע לאמינות בדיקת הפוליגרף

מה בית הדין הרבני פסק בעניין בדיקת הפוליגרף בסיום הליך תביעת כתובה בגירושין? תופתעו מאוד

בית הדין הרבני קובע באופן חד משמעי שמרגע שהבעל הסכים לבדיקת הפוליגרף הרי שבכך נתן לבית הדין סמכות לדון בתביעת הפוליגרף והוא אינו יכול להתחרט יותר.

"השוואת קבלת הפוליגרף לקבלת עדים פסולים נכונה גם אם אין לייחס לבדיקת הפוליגרף אמינות ככלי בירור העומד בפני עצמו. על אחת כמה וכמה אם יש לראות בבדיקת הפוליגרף מקצת ראיה לבירור האמת.

ואכן נראה שיש לייחס לבדיקת הפוליגרף הנעשית כיום גם מקצת אמינות ולראות בה ראיה במקצת. ביחס לאמינות בדיקת הפוליגרף כשלעצמה ראה בפסק דין של בית הדין הרבני בחיפה בתיק מספר ‏763672/2‏ מיום י' באלול התשע"ד (5.9.2014), בדברי הרה"ג מימון נהרי שליט"א, כדלקמן:

וכבר האריכו רבים בנושא אמינותה של בדיקת הפוליגרף – ראה על כך בספרו של מרן הראשון לציון הגר"ע יוסף זצ"ל יביע אומר (חלק ז סימן ח) – שם הביא בשם ספר עמק הלכה שיש לבדיקה זו ערך של 'אומדנא דמוכח', וחלק עליו בזה וסבירא ליה שיש לה ערך של 'אומדנא גרועה', אולם הוסיף בזו הלשון:

ואולי אם במשך הזמן ישכללו אנשי מדע את המכונה שתהיה אמתית ומדויקת יותר, אז יש לדון בהתאם לתוצאות הבדיקה של המכונה, אבל לעת עתה אין נראה לי לסמוך על תוצאות בדיקת הפוליגרף.

אתה הראית לדעת שמרן נקט משנה זהירות בבואו להכריע בסוגיה זו של אמינות מכונת הבדיקה, ובתשובה זו שנכתבה בשנת תשד"מ – לפני כשלושים שנה – התייחס לאמינותה בתקופה זו, אולם לא התעלם שאם אנשי מדע ישכללו את המכונה ניתן יהיה להסתמך עליה יותר.

והנה כיום, שלושים שנה לאחר כתיבת תשובה זו, נכתב מאמר רחב היקף על מידת אמינותה של המכונה, ולדברי סגן ניצב א' גרשפלד – ראש מדור פסיכולוגיה חקירתית, מעבדת זיהוי פלילי במשטרת ישראל, המכונה השתכללה רבות עם השנים.

המומחה מסר הרצאה מקיפה בפני הדיינים בימי עיון של הדיינים תשע"ג והרצאתו יצאה לאור בספר כנס הדיינים – התשע"ג ע"י הנהלת בתי הדין בעריכתו של היועץ המשפטי עו"ד הרב שמעון יעקבי.

האם בית הדין הרבני מקבל בדיוני הליך תביעת כתובה בגירושין תוצאות של פוליגרף?

התשובה לכך היא חיובית אם שני הצדדים מסכימים לכך מראש.

כך נהגו בבתי הדין לקבל תוצאות בדיקת פוליגרף, שעה שקיימת הסכמה מוקדמת של הצדדים לעריכת הבדיקה. דוגמאות רבות לכך (ראה פסקי דין רבניים חלק יב – פסק דין בעמוד 258 וראה פסקי דין רבניים מתוך המאגר המקוון פסק דין קלב). לאחרונה החליט בית הדין הגדול לאשר פסק דין של בית הדין האזורי לחיוב בעל בכתובה בסך 180,000 ש"ח לאחר שהייתה הסכמה לעריכת בדיקת פוליגרף, האישה ביצעה את הבדיקה ונמצאה דוברת אמת, והבעל לא ביצע את הבדיקה. להלן קטע מפסק הדין האמור שבתיק מספר‏ 1161474/4 שנדון לפני הרבנים: הרב הראשי לישראל הרה"ג דוד ברוך לאו שליט"א – נשיא, הרה"ג אליעזר איגרא שליט"א והרה"ג א' אהרן כץ שליט"א ושבו דחה בית הדין הגדול ערעור על פסק הדין לחיוב בכתובה על סמך בדיקת פוליגרף:

יפה עשה בית הדין שקיבל את ההצעה לבדיקת פוליגרף בהסכמת הצדדים […] בדיקה זו – אולי אינה הוכחה ניצחת לנכונות הדברים, אבל כשהיא נעשית מרצון שני הצדדים בוודאי יש בה יותר מ'רגליים לדבר', וכשהיא נעשית בהסכמת הצדדים ובקניין – כוחה יפה גם מצד ההסכם.

ראה גם בפסק דין של בית הדין בבאר שבע בתיק מספר 141110/8 בפסק דין שניתן ביום ה' בשבט התשע"ח (21.1.2018), בדברי הרה"ג אברהם גאופטמן שליט"א שכתב:

מהו תוקפה של התחייבות לביצוע בדיקת פוליגרף בתהליך תביעת כתובה בגירושין?

אם הבדיקה כבר נעשתה הבעל אינו יכול לחזור בו.

ועיין במשפטיך ליעקב (חלק ד סימן כג) שדן אם ניתן לדמות התחייבות לביצוע בדיקת פוליגרף למי שמקבל עליו קרוב או פסול בקניין, שאינו יכול לחזור בו. למסקנה כתב לחלק, דשאני מקבל על עצמו עדותו של קרוב או פסול, שראוי להיקרא עד, אלא שהתורה פסלתו מחמת קרבה או חשש משקר, מה שאין כן לגבי תוצאות בדיקת פוליגרף, שכלל אינן בכלל 'עד'. ועיין שם שהסיק כי ישנן שתי אפשרויות לקבל בקניין באופן המועיל לעניין בדיקת פוליגרף, בלא שייחשב הקניין ל'קניין דברים': או שהצדדים מקבלים בקניין סודר בבית דין חשוב שהם מקבלים על עצמם את תוצאות בדיקת הפוליגרף, כאשר בית הדין יוכל לפסוק את הדין על פי תוצאות הבדיקה. או שיאמרו לשון 'התחייבות', ויאמרו שהם מתחייבים לילך להיבדק בפוליגרף, ויוסיפו כי ההתחייבות היא על גופם באופן המועיל, עיין שם.

בית הדין אומר בשפה מפורשת "מכל מקום, בנדון דידן שכבר ביצעו את הבדיקה, ודאי הוא שהקניין מועיל כאשר עשו 'קניין סודר' ב'בית דין חשוב' 'דלא כאסמכתא', שבית הדין יפסוק על פי תוצאות הבדיקה. נבהיר כי גם לו יצויר שהאישה אינה זכאית לכתובה, וממצאי הפוליגרף אינם משקפים את האמת – זכותו של כל אדם לחוב בנכסיו, ולהתחייב לשלם גם אם אינו מחויב בכך מעיקר הדין".

 דוגמה לדבר מצינו בשולחן ערוך (חושן משפט סימן כא סעיף א):

מי שקנו מידו שאם לא יבא ביום פלוני וישבע יהיה חבירו נאמן בטענותיו ויטול כל מה שטען בלא שבועה, או שאם לא יבא ביום פלוני וישבע ויטול אבד זכותו ואין לו כלום ויפטר חבירו, ועבר היום ולא בא, נתקיימו התנאים ואבד זכותו.

רואים מכאן כי כאשר מקבל אדם על עצמו בקניין שאם לא יעשה פעולה מסוימת, ייטול חברו את הממון שטוען אודותיו – איבד זכותו ואינו יכול לחזור בו.

הדברים האמורים נכונים גם בנדון דנן. על כן, בהתאם למנהג בתי הדין להסתמך על בדיקת הפוליגרף הבאה בהסכמת הצדדים, יש לקבוע בנידון דנן שההסכמה והקניין לקבלת תוצאות הבדיקה שרירים וקיימים.

השאלות בבדיקת הפוליגרף נקבעו במהלך הדיון לתביעת הכתובה בגירושין

ביחס לטענות הבעל שלפיהן בבדיקה נשאלו שאלות אחרות ממה שסוכם מראש מבהיר בית הדין שבמהלך הדיון אמר בית הדין שאת השאלות יקבע מכון הפוליגרף. במהלך הבדיקה במכון הפוליגרף ניסחו הצדדים בהסכמתם את הנושאים שעליהם יחקרו במכונת הפוליגרף. במהלך הבדיקה במכון הבודק מסרו הצדדים את גרסתם ואישרו את השאלות שקבע המכון הבודק. בית הדין לא מוצא שינוי מהותי בין נושאי השאלות שעליהם הסכימו בבית הדין לבין השאלות שנשאלו בפועל בבדיקה במכון הפוליגרף. כאמור, הנושאים שנקבעו לבדיקת הפוליגרף במהלך הדיון, כאמור בפרוטוקול, היו:

השאלות שנשאלו בהליך תביעת הכתובה לאחר הגירושין היו:

האם חנקת את [פלונית]?

האם משכת ל[פלונית] בשיער?

האם תפסת את [פלונית] והפכת אותה? וזרקת אותה? והטחת אותה?

לטענת הבעל התשובה היא שלילית.

השאלות שתישאל האישה הן:

האם [פלוני] חנק אותך?

האם [פלוני] משך לך בשער?

האם [פלוני] תפס אותך והפך אותך? וזרק אותך? והטיח אותך?

לטענת האישה התשובה חיובית.

להלן השאלות שנשאלו הצדדים במכון הפוליגרף בהסכמתם (ציטוט מתוך דוח הבדיקה):

1. […] השאלות בבדיקה נוסחו בהסכמת הנבדקת ובלשונה על סמך הגרסה שמסרה.

השאלות הרלוונטיות היו:

1. האם את משקרת ש[פלוני] משך לך בשיער כשחזרת מערב הגיבוש ב־2010?

2. האם את משקרת ש[פלוני] חנק אותך בצוואר עם ידו כשנסעתם חזרה מהרופא?

3. האם את משקרת ש[פלוני] זרק אותך לרצפה כשהיית עם הרגליים בידיו באוגוסט 2013?

הנבדקת השיבה בשלילה על השאלות הרלוונטיות.

2. […] השאלות בבדיקה נוסחו בהסכמת הנבדק ובלשונו על סמך הגרסה שמסר.

השאלות הרלוונטיות היו:

1. האם אתה משכת ל[פלונית] בשיער כשחזרה מערב הגיבוש של […] ב2010?

2. האם אתה תפסת בצווארה של [פלונית] באוטו כשחזרתם מהרופא ב[…]?

3האם אתה זרקת את [פלונית] לרצפה ממצב שבו הייתה הפוכה מהרגליים בידיך ב־11.8.2013?

הנבדק השיב בשלילה על השאלות הרלוונטיות.

מניתוח תרשימי הבדיקה הגעתי למסקנה כי הנבדקת [פלונית] דוברת אמת בשאלות הרלוונטיות.

מניתוח תרשימי הבדיקה הגעתי למסקנה כי הנבדק [פלוני] דובר שקר בשאלות הרלוונטיות.

בית הדין קבע כי לא מוצא הבדלים מהותיים בין הנושאים שעליהם הסכימו הצדדים להיבדק לבין השאלות שנוסחו בהסכמתם במכון הבודק בשעת הבדיקה. השינויים הם לצורך הבדיקה ובהתאם למומחיות המכון הבודק, ובית הדין הודיע לצדדים בתחילת הדיון שאת נוסח השאלות יקבע המכון הבודק. אין שינוי של ממש בתוכן השאלות הנבדקות אלא רק מיקוד לאירועים שעליהם נשאלו, וניסוח השאלות באופן הנחוץ בהתאם לאופי הבדיקה.

משכך, יש לדחות את טענת הנתבע, יש לקבוע שלאור תוצאות הבדיקה שבהן נמצאה האישה דוברת אמת והבעל נמצא דובר שקר, חייב הבעל לשלם לאשה סך של 300,000 ש"ח בהתאם להסכמתם בדיון ולקבלת הקניין.

על מה עברנו במאמר זה

עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר
עורכת דין ונוטריון רחל (רייצ'ל) שחר

עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.

המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.