על פי החוק בישראל, הורה חייב לשאת בצרכי מחייתם של ילדיו הקטינים, מזונות ילדים. מקור החיוב במדינת ישראל לזון את הקטינים הינו מהמשפט העברי ועך כך נכתבו תילי תילים של פסקי דין שאת חלקם הבאנו ממש כאן באתר.
במשפחות שבהן ההורים אינם חיים ביחד, ישלם אחד ההורים מזונות ילדים להורה שהילדים במשמורתו, כאשר סכום המזונות יושפע מחלוקת זמני המשמורת ופערי השכר בין ההורים.
| מרכז המידע של בתי המשפט מפעיל מרכז מידע לתיקים המתנהלים בבתי המשפט טל 077-2703333 מרכז המידע אינו מעניק ייעוץ משפטי. אם ברצונכם ביעוץ על ידי עו"ד מזונות ניתן ליצור קשר עם משרדנו בימים א-ה 08:00-18:00 בטלפון 03-7949755 נא להכין את השאלה המשפטית מראש לקבלת תשובה מסודרת |
| עו"ד מזונות כל העקרונות הנדרשים כל התשובות לכל השאלות |
גם על עניין זה קיים מאמר נרחב באתר.
הסכמת הורים בעניין מזונות צריכה לקבל את אישור בית המשפט לענייני משפחה שיש לו סמכות מקומית דלון בעניין מזונות הקטינים, ובהיעדר הסכמה יכול אחד ההורים להגיש תביעת מזונות בשם הקטינים כנגד ההורה השני
אם אתם זקוקים לעו"ד מזונות, זה הזמן ליצור איתי קשר. שמי עו"ד ונוטריונית רחל שחר ואני מתמחה בדיני משפחה ובפרט בדיני עו"ד מזונות ותביעת מזונות. אתם מוזמנים ליצור איתי קשר ואני אשמח לעמוד לרשותכם בכל עת ובכל עניין ונושא. ייעוץ מקדים בנושא דיני מזונות יכול להיות קריטי שכן חיוב המזונות הינו לשנים ארוכות.
החוק בישראל, החוק לתיקון דיני משפחה, מחייב הורה לדאוג לצורכי ילדיו הקטינים (מזונות). במשפחות שבהן ההורים חיים בנפרד, מזונות הילדים משולמים על ידי ההורה האחד להורה השני.
סכום המזונות יכול להיקבע בהסכמה בין ההורים. במקרה שאין הסכמה, ניתן להגיש תביעה למזונות ילדים ובית המשפט יכריע בשאלת סכום המזונות.
במקרה שההסכמה או ההחלטה נעשו תוך התחשבות בטובת הילד ובצרכיו, שינוי סכום המזונות (הגדלה או הקטנה של הסכום) ייעשה רק אם מדובר בשינוי נסיבות מהותי המצדיק זאת.
| קטין (ילד עד גיל 18) שהוריו אינם משלמים את ההוצאות עבור צרכי מחייתו. |
| ילד שעבר את גיל 18, בתקופת שירות חובה, שירות לאומי או שנת שירות זכאי למזונות מופחתים. |
| מזונות מושפעים משאלת הדין המשפטי החל על ההורה כלומר איזו דת ההורה שייך |
| הדין החל בישראל בעניין מזונות קטין הוא הדין האישי (הדין של העדה הדתית) כך למשל, במקרה של הורה יהודי, חל עליו הדין העברי-באתר כתבתי מספר מאמרים בנושא להרחבה. במקרה של הורה שלא חל עליו דין אישי, או שהדין האישי שחל עליו אינו מחייב אותו במזונות לילדיו, יחול החוק האזרחי: חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות). כך למשל בנישואין של בני עדות הבודהיסטים המתגוררים בישראל יחול הדין האזרחי ורק לבית משפט אזרחי תהיה סמכות לדון בתיק המזונות. |
לטעמי חובה לקבל ייעוץ מעו"ד מזונות בטרם חתימה על הסכם מזונות שכן כאמור סכום המזונות אשר אותו אתם מתחייבים לשלם יקבע לשנים ארוכות כמעט בלתי אפשרי לשנות סכום מזונות שנקבע בהסכם.
יחד עם זאת, תמיד קיימת כמובן האופציה שההורים יסכימו ביניהם על סכום המזונות שישולם על ידי מי מהם עבור הקטין או הקטינים.
גם במצב של הסכמה אני ממיצה מאוד לקבל ייעוץ מעו"ד מזונות.
ההסכמה יכולה להיות כחלק מהסכם גירושין או הסכם פרידה, אם מדובר בבני זוג אשר נפרדו, או כחלק מהסכם הורות משותפת, אם מדובר בהורים אשר מביאים ילדים שלא במסגרת זוגית.
אם ההסכם לא התחשב בטובת הקטין אלא בטובת ההורים בלבד (כלומר, הקטין לא היה צד להסכם), או אם בית המשפט שאישר את ההסכם לא קיים דיון אמתי בעניין מזונות הקטין, אלא אך אישר את ההסכם באופן פורמלי, יוכל הקטין להגיש תביעה למזונות כנגד הוריו או אחד מהם, למרות קיומו של ההסכם, באמצעות אדם בגיר.
אם ההסכם התחשב בטובת הקטין, ועניין המזונות נידון לגופו על ידי בית המשפט לענייני משפחה בשעה שאישר את ההסכם, ההסכם יחייב את הקטין, והוא לא יוכל להגיש תביעה בעניין המזונות, אלא אם יוכל להראות שחל שינוי נסיבות מהותי המצדיק זאת.
| כך למשל באחד מפסקי הדין שפורסמו פה במלואם באתר בעניין בע"מ 3984/15 מיום 20.4.2016 נדונה תביעה לתשלום מזונות, לאחר שאמה של הקטינההסכימה לותר על מזונות לקטינה בתמורה לכך שהאב יעמוד בזמני השהות שנקבעו לו. מעת שהאב לא קיים את המפגשים, הגישה הקטינה תביעה למזונות, באמצעות אימה, והתביעה התקבלה בכמה נימוקים: בהתאם לגישה אחת שעלתה בפסק הדין, נקבע כי אמנם ההסכם תקף ומחייב את הבת, משום שהמפגשים והקשר עם האב מקיימים את טובת הבת, גם במחיר הוויתור על המזונות. עם זאת, אי קיום המפגשים מצד האב מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק את קבלת התביעה. בהתאם לגישה אחרת שעלתה בפסק הדין, נקבע כי ההסכם מלכתחילה לא חייב את הבת, משום בית המשפט שאישר את ההסכם לא דן לגופו בטובת הקטינה וקיפח אותה באופן מהותי, בכך שאישר את הוויתור על המזונות. |
| ויתור על מזונות קטינים לא יאושר בבתי משפט לענייני משפחה אלא במקרים נדירים |
כך למשל באחד מפסקי הדין שפורסמו פה במלואם באתר בעניין בע"מ 3984/15 מיום 20.4.2016 נדונה תביעה לתשלום מזונות, לאחר שאמה של הקטינה הסכימה לותר על מזונות לקטינה בתמורה לכך שהאב יעמוד בזמני השהות שנקבעו לו.
מעת שהאב לא קיים את המפגשים, הגישה הקטינה תביעה למזונות, באמצעות אימה, והתביעה התקבלה בכמה נימוקים:
בהתאם לגישה אחת שעלתה בפסק הדין, נקבע כי אמנם ההסכם תקף ומחייב את הבת, משום שהמפגשים והקשר עם האב מקיימים את טובת הבת, גם במחיר הוויתור על המזונות. עם זאת, אי קיום המפגשים מצד האב מהווה שינוי נסיבות מהותי המצדיק את קבלת התביעה.
בהתאם לגישה אחרת שעלתה בפסק הדין, נקבע כי ההסכם מלכתחילה לא חייב את הבת, משום בית המשפט שאישר את ההסכם לא דן לגופו בטובת הקטינה וקיפח אותה באופן מהותי, בכך שאישר את הוויתור על המזונות.
אם ההורים אינם מגיעים להסכמה בנוגע לתשלום המזונות של הקטין, והם אינם מספקים לו את צרכי מחייתו, יכול הקטין להגיש כנגדם, או כנגד אחד מהם, תביעה למזונות.
תביעה כאמור מוגשת על ידי הקטין באמצעות אדם בגיר (בדרך כלל ההורה המשמורן), בבית המשפט לענייני משפחה שבתחום שיפוטו מתגורר הקטין.
ככלל התביעה לדמי מזונות מוגשת בבית המשפט לענייני משפחה, אולם ישנם מקרים בהם בתי הדין הרבניים בישראל דנים בעניין מזונות ילדים כחלק מהדיון בגירושין.
על נושא סמכותו של בית הדין הרבני לדון במזונות קטינים נכתבו פסקי דין רבים מאוד והעניין הוכרע לאחרונה בבית המשפט העליון שם נקבע כי בית הדין הרבני לא יוכל להכריע בסוגייה של מזונות קטינים אלא בהסכמת שני הצדדים.
הגשת תביעה בעניין מזונות כרוכה בתשלום אגרה בסך 234 ש"ח.
על פי הדין העברי החובה העיקרית והמרכזית לתשלום מזונות ילדים מוטלת על האב וחובת האם היא משנית בלבד. החובה לתשלום מזונות על ידי האם חלה רק במקרים מסוימים, ורק אם האשה מסוגלת לכך כלכלית. חובת תשלום המזונות על האב חלה תמיד ואינה תלויה בדבר.
חיוב מזונות לגבי הצרכים ההכרחיים של הילד מוטל על האב. דוגמאות לצרכי ילדים.
| צרכים הנחשבים הכרחיים הינם צרכים שקיומו של הילד תלוי בהם ואינם דורשים הוכחה, כגון: מזון, ביגוד, מקום מגורים (ואחזקתו), חינוך, צרכים רפואיים דחופים, גן ילדים. הוצאות שאינן הכרחיות (המכונות בדין העברי: 'צרכים מדין צדקה') מוטלות על שני ההורים לפי החלק היחסי של הסכום הפנוי בהכנסותיהם, בניכוי צרכיהם. |
| צרכים שאינם נחשבים הכרחיים: חוגים, מתנות, בילויים, טיולים, חופשות, שיעורים פרטיים, מעון יום. על פי הדין העברי מחולקים הילדים ל-3 קבוצות: מגיל לידה ועד גיל 6 – חבות מזונות מוחלטת על האב ללא קשר ליכולתו הכלכלית (אב עני, מחוסר עבודה או נכה חייב בתשלום מזונות לילדיו). מגיל 6 עד גיל 15 – האב נושא בתשלום עבור הצרכים ההכרחיים של הילד והאם משתתפת יחד עם האב בתשלום עבור הצרכים שאינם נחשבים הכרחיים (בהנחה שהיא יכולה קודם לכן לפרנס את עצמה). מגיל 15 ואילך – ההוצאות נחשבות "מדין צדקה" ולפיכך האב והאם מתחלקים בהוצאות לפי יחס הכנסותיהם. למרות האמור לעיל, נהוג בבתי המשפט לפסוק סכום קבוע למזונות עבור הילדים, אשר משולם ממועד פסק הדין ועד הגיע הילד לגיל 18. לסכום זה מצטרף תשלום עבור דמי מדור וסכום בגין הוצאות מיוחדות, כמפורט בהמשך. |
| מגיל 6 עד גיל 15 – האב נושא בתשלום עבור הצרכים ההכרחיים של הילד והאם משתתפת יחד עם האב בתשלום עבור הצרכים שאינם נחשבים הכרחיים (בהנחה שהיא יכולה קודם לכן לפרנס את עצמה). מגיל 15 ואילך – ההוצאות נחשבות "מדין צדקה" ולפיכך האב והאם מתחלקים בהוצאות לפי יחס הכנסותיהם. |
| למרות האמור לעיל, נהוג בבתי המשפט לפסוק סכום קבוע למזונות עבור הילדים, אשר משולם ממועד פסק הדין ועד הגיע הילד לגיל 18. לסכום זה מצטרף תשלום עבור דמי מדור וסכום בגין הוצאות מיוחדות, כמפורט בהמשך. |
צרכים הנחשבים הכרחיים הינם צרכים שקיומו של הילד תלוי בהם ואינם דורשים הוכחה, כגון: מזון, ביגוד, מקום מגורים (ואחזקתו), חינוך, צרכים רפואיים דחופים, גן ילדים.
הוצאות שאינן הכרחיות (המכונות בדין העברי: 'צרכים מדין צדקה') מוטלות על שני ההורים לפי החלק היחסי של הסכום הפנוי בהכנסותיהם, בניכוי צרכיהם.
צרכים שאינם נחשבים הכרחיים: חוגים, מתנות, בילויים, טיולים, חופשות, שיעורים פרטיים, מעון יום.
על פי הדין העברי מחולקים הילדים ל-3 קבוצות:
מגיל לידה ועד גיל 6 – חבות מזונות מוחלטת על האב ללא קשר ליכולתו הכלכלית (אב עני, מחוסר עבודה או נכה חייב בתשלום מזונות לילדיו).
מגיל 6 עד גיל 15 – האב נושא בתשלום עבור הצרכים ההכרחיים של הילד והאם משתתפת יחד עם האב בתשלום עבור הצרכים שאינם נחשבים הכרחיים (בהנחה שהיא יכולה קודם לכן לפרנס את עצמה).
מגיל 15 ואילך – ההוצאות נחשבות "מדין צדקה" ולפיכך האב והאם מתחלקים בהוצאות לפי יחס הכנסותיהם.
למרות האמור לעיל, נהוג בבתי המשפט לפסוק סכום קבוע למזונות עבור הילדים, אשר משולם ממועד פסק הדין ועד הגיע הילד לגיל 18. לסכום זה מצטרף תשלום עבור דמי מדור וסכום בגין הוצאות מיוחדות, כמפורט בהמשך.
התשלום עבור מקום המגורים ואחזקתו נחשב לחלק מהצרכים ההכרחיים של הילד, אולם שיעורו נקבע בנפרד מתשלום המזונות והוא מתווסף אליהם. היות שמדובר בצורך הכרחי – נושא בו האב, כפי שפורט לעיל.
האב מחוייב לספק מגורים לילדיו באותה רמת חיים שהיו רגילים לה לפני הגירושין (מבחינת גודל דירה, מיקום וכו').
האב אינו חייב לרכוש דירה עבור הילדים, אלא יכול להשתתף בעלויות העמדת מקום מגורים לילדים. עלויות הכוללות בין היתר: דמי שכירות, תשלומים עבור חשמל, מים, ארנונה, ועד בית, תחזוקה.
חלקו של האב בתשלום המדור נקבע על פי מספר הילדים: בתי המשפט נוהגים לפסוק 30% מעלויות המדור כאשר יש ילד אחד, 40% מעלויות המדור לשני ילדים, ו-50% מעלויות המדור ל-3 ילדים או יותר.
יחד עם זאת כאשר למשל בבעלות האם דירה בבעלותה או כאשר היא מתגוררת עם בן זוג או כאשר בדירה מתגוררים איתה יחד גם קטינים מנישואים קודמים בית המשפט יפסוק מדור בסכום מופחת.
שימו לב במקרים של משמורת משותפת הכנסה זהה אין כל פסיקת מדור ולכן קיימת חשיבות לייעות עם עו"ד מזונות.
על הסכום המשולם עבור דמי מזונות ומדור נהוג להוסיף סכום של הוצאות מיוחדות והוצאות חינוך. הוצאות אלה אינן משוערכות מראש אלא נקבעות על פי הוצאתן בפועל וכפוף להמצאת קבלה על הוצאתן.
בני זוג רבים שחתמו על הסכם ולא פירטו במדוייק את ההוצאות מצאו עצמם אחר כך שנים על גבי שנים רודפים אחרי קבלות וחשבוניות ומתמודדים עם לשכת ההוצאה לפועל.
הוצאות רפואיות מיוחדות כוללות רק מה שאינו מוכר בסל הבריאות וחשוב להבין ולקרוא על סל
רף המינימום, אם לא מתקיימת משמורת משותפת, לתשלום מזונות לילד נקבע על ידי בית המשפט כעומד על סך של 1,450ש"ח לחודש, נכון לשנת 2020, כאשר סכום זה צמוד למדד המחירים לצרכן. סכום זה אינו כולל תשלום עבור מדור והוצאות מיוחדות.
בחישוב יכולתו של אדם לשאת בתשלום דמי מזונות יש לקחת בחשבון לא רק את הכנסתו מיגע כפיו אלא גם את הרכוש שיש לו.
כאשר מדובר בתשלום מזונות למספר ילדים באותה משפחה, נוהגים בתי המשפט להפחית מרף המינימום האמור לעיל, שכן ישנן הוצאות כספיות אשר פוחתות כאשר מדובר במספר אנשים המתגוררים ביחד.
על פי פסיקת בתי המשפט, החל מגיל 18 או סיום התיכון ועד סיום תקופת שירות החובה, שירות לאומי או שנת שירות, האב ממשיך לשלם שליש מהמזונות ששולמו עד לאותו מועד.
במקרה בו זמני השהות והכנסות ההורים דומים לא קיימת חובת תשלום מזונות וכל עו"ד מזונות יכול לסייע לכם בעניין זה (הלכת בע"מ 919/15)
במקרה שבו ילדים נמצאים במשמורת משותפת והם מעל גיל 6 והשתכרות ההורים דומה לא יהיה חיוב במזונות.
במקרה שבו ילדים נמצאים במשמורת משותפת והם מעל גיל 6, והשתכרות ההורים אינה דומה, גובה המזונות יקבע על פי רמת ההשתכרות של שני ההורים.
פסקי הדין שניתנו בהמשך בבתי המשפט לענייני משפחה פוסקים ברוח הלכת בע"מ 919/15, תוך התייחסות לחלוקת זמני השהות והכנסות ההורים.
במקרים בהם ניתן פסק דין או גובש הסכם שניתן לו תוקף פסק דין טרם הלכת בע"מ 919/15, נקבע בבית המשפט המחוזי בעמ"ש (מרכז) 62263-10-17, כי עצם ההלכה החדשה אינה מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות המצדיק את הפחתת המזונות.
עם זאת, בית המשפט המחוזי פסק כי במקרים אלה, מספיק שמבקש הפחתת המזונות יראה כי קיים שינוי נסיבות אחר, ואף קל, המצדיק את הפחתת המזונות, בכדי שבית המשפט יחיל את הלכת בע"מ 919/15.
כך למשל, בתמ"ש (ראשל"צ) 68210-01-18 קבע בית המשפט כי העובדה שהאם עברה להתגורר בדירת בן-זוגה החדש, ואין לה כל הוצאות מדור, מהווה שינוי נסיבות המצדיק את הפחתת המזונות אותם משלם האב.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
