חלוקת ירושה בן זוג ילדים וקרובים אחרים-עו"ד רחל שחר מאמר הסבר
חלוקת ירושה בין בן זוג וילדים: מה אומר החוק?
חלוקת הירושה על פי חוק הירושה מתקיימת בהיעדר צוואה ומגדירה את זכויות הירושה של בן הזוג והילדים.
חלוקת ירושה בין בן זוג לילדים: הכוונה מקצועית
במאמר זה נבחן כיצד מחולק העיזבון בין בן הזוג לילדים, ובאיזה אופן משפיעות מערכות יחסים מורכבות והסכמי רכוש על חלוקת הירושה. הבנה מעמיקה בנושא זה היא חיונית, במיוחד אם אתם זקוקים לייעוץ מעורך דין התנגדות לענייני ירושה בקריית אונו.
איך מתחלקת הירושה?
בהיעדר צוואה, ירושתו של אדם מתחלקת בין בן הזוג לילדיו לפי החוק. הנה כמה עקרונות מרכזיים:
-
זכויות בן הזוג:
- בן הזוג יורש את כל המיטלטלין של משק הבית המשותף והמחצית מהעיזבון אם המוריש השאיר ילדים או הורים.
- במקרים שבהם המוריש השאיר אחים או הורי הורים, בן הזוג זכאי לשני שלישים מהעיזבון.
-
זכויות הילדים:
- הילדים יורשים בחלקים שווים.
- אם יש ילדים מהורים שונים, חלוקת הירושה שלהם תבוצע באופן שונה.
השפעת מערכות יחסים מורכבות על הירושה
כאשר קיימות מערכות יחסים מורכבות במשפחה, הדבר עשוי להשפיע על החלטות ירושה:
- יחסים מורכבים יכולים להעלות שאלות בנוגע לכשירות המוריש ולכוונותיו.
- במקרה של רצון להוריש לאדם שאינו ילד ביולוגי, ייתכן ויידרשו אישורים רפואיים ובדיקות נוספות.
הסכמי רכוש בין בני זוג
בני זוג יכולים להסכים על חלוקת רכוש משותף, כולל הסכמים לגבי ירושה:
- ההסכמים יכולים לכלול החלטות כמו העברת דירה לילדים במקרה של גירושין.
- גם במות בן הזוג, יתכן שהנכסים כמו רכב ודירה יעברו לילדים בהתאם להסכמות קודמות.
זכויות בן הזוג על פי סעיף 11 לחוק הירושה
סעיף 11(א)(2) לחוק הירושה התשכ"ה 1965 מגדיר:
- זכויות הירושה של בן הזוג:
- בן הזוג מקבל את המיטלטלין, כולל מכונית נוסעים השייכים למשק הבית המשותף.
- אם המוריש השאיר ילדים או צאצאים, בן הזוג יורש חצי מהעיזבון.
- אם המוריש השאיר אחים או הורי הורים, בן הזוג יורש שני שלישים מהעיזבון.
- אם בן הזוג היה נשוי למוריש שלוש שנים או יותר וגר עמו בדירה הכלולה בעיזבון, הוא יקבל את חלקו של המוריש בדירה ושני שלישים מהשאר.
אם אתם מחפשים עורך דין לענייני ירושה בקריית אונו, חשוב לבחור במומחה שיכול להנחות אתכם באופן מקצועי ואישי בתהליך הירושה.
ירושת בת זוג של מנוח האם הידועה בציבור יורשת את הדירה?
סעיף 55 לחוק הירושה קובע לאמור: "איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על–פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש."
תנאים להכרה בידוע בציבור לעניין ירושה על פי דין
כדי להכיר בבן זוג הנותר בחיים כידוע בציבור, אשר מעמדו מושווה למעמד בן זוג נשוי בכל הנוגע לירושה על פי דין, יש לעמוד בשלושת התנאים הבאים:
-
קיום יחסי משפחה: קיום קשר משפחתי משמעותי בין בני הזוג.
-
משק בית משותף: ניהול משק בית משותף על ידי בני הזוג.
-
איש מהצדדים אינו נשוי לאדם אחר: אף אחד מבני הזוג אינו נשוי לאדם אחר בזמן הזוגיות.
פסקי דין מרכזיים לעניין ירושה על פי דין-התנאים להכרה בידועה בציבור
הלכה פסוקה:
בפסיקה יש להוכיח קיום שלושת התנאים המצטברים שהוזכרו לעיל על מנת להגדיר ידוע בציבור כזכאי לירושה, ולא נדרשת הוכחת כוונת הורשה או כוונת שיתוף מצד בן הזוג המוריש.
פסיקות חשובות:
-
השופט בך בהלכת שנצר: סעיף 55 נועד להשוות את מעמד הידוע בציבור לבן זוג נשוי לעניין זכות הירושה. אם נתקיימו התנאים בסעיף, ייחשב הידוע בציבור כבן זוג נשוי לצורך ירושה. (ע"א 741 שנצר נ' ריבלין, 1991).
-
השופט טירקל: מטרת סעיף 55 היא להשוות מעמדם של בני זוג לא נשואים למעמד של נשואים בכל הקשור לירושה ולא ליצור הסדר מיוחד. אם התנאים מתקיימים, הידוע בציבור נחשב לבן זוג נשוי. (ע"א 1717/98 יוסף בלאי נ' אדית פוזש).
-
הנשיא ברק: הזכות לירושה לפי סעיף 55 אינה תלויה בתנאים נוספים. מספיק ששלושת היסודות יתקיימו כדי להעניק זכאות ירושה לידוע בציבור כאילו היה נשוי. (בע"מ 9607/03 פלוני נ' פלונית).
חשיבות ומטרת החוק
התכלית החקיקתית שמאחורי סעיף 55 לחוק הירושה היא להשוות את מעמד הידוע בציבור למעמד בן זוג נשוי בזכויות ירושה על פי דין.
לכן, כמו שלא נבחן כוונת שיתוף או כוונת הורשה בין בני זוג נשואים כאשר יש צורך להוציא צו ירושה, אותו הדבר חל על בני זוג הידועים בציבור, כל עוד שלושת התנאים המוזכרים בחוק הירושה מתקיימים.
https://youtu.be/ybNNsn4IQYk?si=IWK3yJXslcqtSjBh
ידועים בציבור וירושה: מה חשוב לדעת?
כאשר מתייחסים לידועים בציבור ולירושה, חשוב להבין את פרשנות הפסיקה להוראת סעיף 55 לחוק הירושה. ההכרה בידועים בציבור מותנית בקיומם של שני יסודות עיקריים:
-
חיי משפחה: אלה כוללים חיים אינטימיים, דאגה הדדית, והכרה בקשר כמו בין בעל ואישה.
-
ניהול משק בית משותף: דומה בהתנהלותו למשק בית זוגי, מקום בו שני בני הזוג שותפים לפעולות היומיום, כמו מקום מגורים משותף, וכל אחד תורם כמיטב יכולתו.
נטל ההוכחה והוכחת הקשר
נטל ההוכחה לקיומם של יחסים המגדירים בני זוג כידועים בציבור מונח על הטוען לקיום קשר זה. עליהם להוכיח שלא מדובר בנוחות זמנית או כדאיות כספית, אלא בחיי משפחה אמיתיים.
עבור עורך דין לענייני ירושה בצפון, המומחיות היא להבטיח שהבנת הקריטריונים הסובייקטיביים ברורה: איך ראו בני הזוג את עצמם וכיצד התנהלה מערכת היחסים ביניהם.
מגורים משותפים כהגדרה
על פי הפסיקה, מגורים משותפים אינם תנאי הכרחי אך הם יוצרים חזקת משק בית משותף שניתן להפריכה. גם אם בני זוג לא חיו יחד בשל אילוצים כמו מחלה או סיבות אישיות, ניתן להכיר בהם כידועים בציבור, אך נדרשת עדות רבת עוצמה לכך.
לדעת לעומק מה רואה כל אחד מהצדדים כקשר, וכיצד הם תופסים את מסגרת החיים וערכי המשפחה, הוא מרכזי להליך האפיון.
הכרה במעמד ידועים בציבור לצורכי ירושה
לסיכום, הכרה בסטטוס של ידועים בציבור היא תהליך שמבוסס על מערך נסיבות אישי הכולל את תפיסת בני הזוג את יחסיהם. כאשר מגיעים לבית משפט, כל מקרה ייבחן בהתאם לנסיבותיו המיוחדות.
כדי לנווט במורכבות זו, חשוב להתייעץ עם עורך דין לענייני ירושה בצפון שיבטיח שהזכויות שלכם יילקחו בחשבון ושהחלטות משפטיות יתקבלו בהגינות ובהתאם למשפט.
האם ירושה היא רכוש משותף
מעמדם של כספי ירושה בגירושין: הבנה מקיפה
חלוקת נכסים שהתקבלו בירושה
נכסים שהתקבלו בירושה במהלך הנישואין נחשבים לנכסים חיצוניים ואינם כלולים בחלוקת הרכוש בין בני הזוג במקרים של גירושין. עם זאת, בתי המשפט לענייני משפחה עשויים להכיר בשיתוף בנכסים אלו, למרות הוראות החוק, בהתאם לנסיבות הספציפיות של המקרה.
הכרה בשיתוף ספציפי בנכסים חיצוניים
על אף שנכסי ירושה נחשבים לנכסים חיצוניים, ייתכן שבית המשפט יכיר בשיתוף ספציפי בהם בהתבסס על דיני הקניין, החוזים והנאמנות. הכרה בשיתוף כזה מתבצעת תוך שיקולים של צדק, הגינות ושוויון.
הגורמים שאותם בוחן בית המשפט כוללים:
- אופי הנכס: האם מדובר בדירת מגורים משותפת?
- הזיקה הכלכלית של בן הזוג: עד כמה בן הזוג טוען לשיתוף בנכס?
- משך הנישואין ואופיים: איך נוהלה חיי המשפחה?
- מקור הנכס: האם הנכס התקבל בירושה, במתנה, או היה בבעלות בן הזוג לפני הנישואין?
- השקעות משותפות: האם בני הזוג השקיעו יחד בנכס?
יש להדגיש כי לא די בעצם קיומם של חיי נישואין משותפים כדי להעיד על כוונת שיתוף ספציפית בנכס חיצוני. דירה שבה התגוררו בני הזוג תקופה ארוכה, בשילוב מצגים לגבי שיתוף, עשויה להיחשב כרכוש משותף בעת הגירושין.
שיקולים בהכרעה על שיתוף בנכסי ירושה
במהלך ההליך על שיתוף בנכסי ירושה, בית המשפט שוקל מספר גורמים לקביעת שיתוף בנכסי הירושה:
- האם מדובר בדירה או נכס חשוב נוסף?
- מהי הזיקה הכלכלית של בן הזוג הטוען לשיתוף?
- מהו אופן ההתנהלות הכלכלית של בני הזוג ביחס לנכס?
מחשבה מעמיקה על ההיבטים המשפטיים
בתהליך זה, חשוב לזכור שנכסים שהיו בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין, או שהתקבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין, אינם נחשבים לרכוש משותף. עם זאת, ייתכן להוכיח שיתוף ספציפי בנכס שכזה אם יעמדו התנאים המשפטיים.
אם אתם מתמודדים עם שאלות הקשורות לירושה או לחלוקת רכוש במהלך גירושין, ועשויים להזדקק לייעוץ מקצועי, פנו לעורך דין לענייני ירושה בעיר הקרובה אליכם מודיעין. עורך הדין יכול להנחות אתכם ולהבטיח שהזכויות שלכם יישמרו בצורה הטובה ביותר.
שיקולים בהכרעה בדבר שיתוף בנכסי ירושה בהליך גירושין
נטל ההוכחה הוא על בן הזוג הטוען לשיתוף בירושה כרכוש משותף
מה דינם של כספי ירושה בחשבון משותף?
בעלות על כספי ירושה בחשבון משותף
זכויות היורשים בכספי המנוח
סעיף אריכות ימים בחשבון משותף אינו יכול לשלול את זכויות היורשים בכספי המנוח שהוענקו להם על פי דין. במקרה של צוואה, יש לבחון האם היא חלה על הכספים והפיקדונות בחשבון המשותף. עקרון העל בדיני הירושה הוא כיבוד רצון המנוח כפי שבא לידי ביטוי בצוואה.
חלוקת כספים בחשבון משותף
בנוסף למיטלטלין, שהם הרהיטים המשותפים, בן הזוג יירש לפחות מחצית מיתרת העיזבון .
השאלה האם בן הזוג יירש את מחצית העיזבון או פחות תלוי בקיומם של קרובי משפחה נוספים.
ישנם מקרים בהם ידועים בציבור, ידועה בציבור או ידועה בציבור יורשים את בן הזוג והקדשנו לכך מאמר שלם.
ידועים בציבור זכאים לרשת את בני זוגם כאילו היו נשואים, כל עוד אף אחד מהם לא היה נשוי לאחר בעת הפטירה. לפרטים ראו ירושה של ידוע/ה בציבור.
לקריאת מאמר בנושא זכויות ידועה בציבור בירושה |
רשימת עו"ד מומלצים לענייני ירושה עו"ד רחל שחר רחוב יפה נוף 64 קריית אונו 03-7949755 |
מרכז מידע טלפוני למענה לשאלות בנושא ירושת בן זוג 03-7949755 |
מרכז מידע טלפוני לפניות בנושא צווי ירושה 03-7949755 |
מרכז מידע טלפוני לפניות בנושא השפעה בלתי הוגנת 03-7949755 |
לייעוץ משפטי והדרכה כיצד לפעול 03-7949755 |
למאמר בנושא ידועים בציבור ירושה לחץ כאן |
כל המידע שניתן כאן מתייחס למצב בו המוריש לא ערך צוואה. אם אדם עורך צוואה אז הכללים שיחולו יהיו בהתאם לצוואה אלא אם כן הצוואה הייתה פגומה.
מי יורש את המטלטלין
בן הזוג יורש את המטלטלין השייכים למשק הבית המשותף. נכסים אלה עוברים במלואם לבן הזוג ללא תלות בחלקם בירושה של קרובי משפחה נוספים.
מהם המטלטלין השייכים למשק הבית המשותף, למשל: כלי בית, ריהוט, מכשירי חשמל, רכב משפחתי וכדומה.
יש לשים לב כי אלו חפצים ששימשו את בני הזוג בניהול משק הבית, ולא חפצים לשימוש אישי של אחד מהם, כגון תכשיטים.
הוראת חוק זו נועדה לשמור על רמת החיים שבן הזוג היה מורגל אליה לפני הפטירה.
חלקו של בן הזוג בעיזבון-כמה יורש בן הזוג מתוך כלל הירושה?
בנוסף למטלטלין, בן הזוג יורש חלק משאר העיזבון של הנפטר.
השאלה כמה בן הזוג יירש תלוי בקיומם של בני משפחה נוספים הקרובים למנוח וזכאים לרשת אותו, ובדרגת קרבתם למנוח.
ירושת מחצית מהעיזבון על ידי בן הזוג
אם לאדם שנפטר היו ילדים, נכדים או הורים – בן הזוג מקבל מחצית מהעיזבון.
היתרה תתחלק בין שאר היורשים בחלקים שווים ביניהם.
דוגמה
אדם נפטר והשאיר אחריו שלושה ילדים ובת זוג. דירת המגורים הייתה רשומה על שם שני בני הזוג ולכן העיזבון של המנוח כלל, בין היתר, את מחצית הדירה הרשומה על שמו.
בת הזוג תקבל (בנוסף למטלטלין ולמכונית) 1/2 מהעיזבון והילדים יחלקו ביניהם את ה- 1/2 השני (1/6 לכל ילד).
בידי בת הזוג יהיו כעת 3/4 מדירת המגורים (חצי הדירה השייך לה ועוד חצי מחלקו של בן הזוג). לילדים יוותר רבע מדירת המגורים (חצי מהעיזבון של האב), שיחולק ביניהם.
דוגמה נוספת
מוריש נפטר ובמותו הייתה לו אישה , בן, ונכד מבת שנפטרה לפניו. האישה תקבל את המטלטלין ו- 1/2 מהעיזבון, הבן והנכד (היורש במקום אמו שנפטרה) יקבלו 1/4 כל אחד.
ירושת שני שלישים מהעיזבון על ידי בן הזוג-קיים מצב בחוק הירושה בו בן הזוג יורש שני שלישים מהעיזבון
המצב הזה מתרחש כאשר המוריש לא הניח ילדים, נכדים או הורים, אלא לכל היותר אחים, אחיינים או סבים – מקבל בן הזוג שני שלישים מהעיזבון.
היתרה תתחלק בין שאר היורשים בחלקים שווים ביניהם.
דוגמה
אישה שנפטרה הותירה אחריה בן זוג, סבא ואחות. בן הזוג יקבל את המטלטלין ו- 2/3 מהעיזבון, האחות והסב יתחלקו ב- 1/3 הנותר, ויקבלו כל אחד 1/6 מהעיזבון.
דוגמה נוספת
מוריש ללא ילדים, נכדים, הורים או אחים, השאיר אחריו בת זוג, סבתא וסבא. בת הזוג תקבל את המטלטלין ו- 2/3 מהעיזבון. הסבא והסבתא יזכו ב- 1/3 הנותר מהעיזבון (כל אחד מהם יקבל 1/6).
אלמנה זכאית לקבל מהעיזבון גם את דמי כתובתה ותוספת כתובה. בנסיבות מסוימות היא רשאית לדרוש גם מזונות מהעיזבון, ומומלץ לפנות לייעוץ משפטי כדי לבחון את הנושא במקרה הספציפי. אנו מעניקים סיוע משפטי בנושא זכויות לדמי כתובה של אלמנה מהעיזבון ונשמח לסייע
רשימת עו"ד ואתרי מידע מומלצים לענייני ירושה
עו"ד רחל שחר רחוב יפה נוף 64 קריית אונו 03-7947955
בנק ישראל מידע על סעיף היוותרות בחיים https://boi.org.il/roles/supervisionregulation/nbt/nbt434/
לפנייה לרשם לענייני ירושה https://inheritance.justice.gov.il/RashamYerusha/#/home
למידע נוסף בנושא, פנו לכותבת המאמר, עו"ד רחל שחר מומחית בענייני ירושה 03-6359634