ירושה של בן זוג מוסדרת בחוק הירושה, אשר נחקק בשנת 1965, וקובע את ההסדרים הנוגעים לחלוקת הנכסים של אדם בעת פטירתו באשר ליורשים החוקיים שלו. המצב הפשוט הינו מצב בו אדם עורך צוואה כפי שנדרש בדין, אז עיזבונו יחולק לפי ההוראות אותן קבע המוריש בצוואתו. המצב נהיה סבוך יותר במקרים בהם אדם לא ערך צוואה ואין דרך לדעת איך הוא עצמו רצה שהנכסים שצבר במהלך חייו יחולקו.
במקרים כאלה, ההסדר שיחול הוא ההסדר הקבוע בחוק הירושה. בפרק הראשון של החוק, ישנן שתי קביעות מרכזיות. ראשית, בפרק 1, החוק קובע כי במות אדם עובר העיזבון שלו ליורשיו. שנית, בסעיף 2, הפרק קובע שהיורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה, וכן קובע שהירושה היא על פי דין אלא במקרים בהם היא על פי צוואה.
בהמשך לכך, בפרק השני, מפרט החוק מי הם אותם יורשים או זוכים שביניהם יתחלק העיזבון. סעיף 10 לחוק קובע שיורשים הינם: (1) מי שהיה במות המוריש בן-זוגו; (2) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי-הוריו וצאצאיהם. ככלל, המונח בן זוג מתייחס למי שהיה נשוי למוריש בזמן המוות, אך מוחל גם על ידועים בציבור באותו אופן, אלא אם אחד מהצדדים היה נשוי לאחר בזמן שמת.
כחלק מחוק הירושה, קבע המחוקק הסדר ספציפי הנוגע בזכויות של בין זוג בירושה. לפי הסדר זה, לבן הזוג של הנפטר יש נתח גדול יותר מהעיזבון לעומת הקרובים היורשים במצב בו לא קיימת צוואה.
הסעיף המסדיר את מצבו של בן זוג של יורש הינו סעיף 11 לחוק הירושה, שכותרתו "זכות הירושה של בן זוג". בסעיף 11(א), מצוין כי בן זוגו של המוריש נוטל את המקרקעין השייכים למשק הבית המשותף, ונוטל משאר העזבון לפי התנאים הבאים:
בסעיף 11(ב) מצוין כי אם לא הניח המוריש קרוב ממי שמופיעים בסעיף 11(א), אזי בן הזוג יירש את העיזבון במלואו. בהמשך לכך, נקבע בסעיף 11(כ) כי מה שמגיע לבן זוג לפי עילה אשר נובעת מקשר אישות, כדוגמת כתובה, ינוכה מחלקו בעיזבון.
הוראה כזו לא תחול על הדברים שמגיעים לבן זוג לפי חוק יחסי ממון או לפי הסכם ממון כמשמעותו לפי חוק זה, ואינה באה לפגוע בזכותו של בן זוג לקבל מהעזבון דברים שהמוריש קיבל לרגל הנישואין על מנת להחזירו כאשר יפקעו.
נוסף על כך מתייחס החוק למצב בו ישנם ידועים בציבור, בסעיף 55. הסעיף קובע שכאשר בני זוג חיים במשק בית משותף אך אינם נשואים, ואחד מהם נפטר ובעת זו הם לא היו נשואים לאחר, רואים את מי שחי כמי שיכול לרשת את העיזבון כאילו היו הצדדים זה לזה. משמע ניתן מעמד שווה לידועים בציבור ולנשואים.
לבסוף עולה שאלה לגבי חלוקת העזבון של זכויות בן הזוג מקשר הנישואין מכח החיים המשותפים בהתאם לחוק יחסי ממון או מכח הלכת השיתוף, אשר חלות במהלך חיי בני הזוג, יחד או לאחר הגירושין.
הקביעה הינה שמפרידים מהעזבון את חלקו של בן הזוג החי, על בסיס השאלה למה זכאי בן הזוג החי במידה והצדדים היו רוצים לפרק את הרכוש המשותף. מה שנותר – הוא העזבון שיחולק לפי חוק הירושה.
עו"ד רחל שחר מסבירה: האם ירושה מתחלקת בגירושין?
במידה ובן או בת הזוג קיבלו ירושה, עולה השאלה האם לבין הזוג השני יש זכויות בה.
השאלה תלויה במספר שאלות. האם קיים בין בני הזוג הסכם ממון, האם בני הזוג נשואים ומתי נישאו, ובהתאם לכך האם הדין החל עליהם הוא חוק יחסי ממון או הלכת השיתוף, החלה על ידועים בציבור ועל זוגות שנישאו לפני 01.01.1974.
חוק יחסי ממון קובע שבני הזוג יכולים לערוך ביניהם הסכם ממון, אשר בתוכו יכולות להופיע זכויות לבן הזוג השני בירושה ובמקביל גם יכולות להישלל מבן הזוג זכויות בנכסים שהוא רכש. הדין שיחול הוא לפי תאריך הנישואין.
הכלל המרכזי הינו שנכס ירושה אינו שייך לשני בני הזוג. עם זאת, כתלות בתאריך נישואי הצדדים ובשאלה האם הם נשואים או ידועים בציבור, ייתכנו חריגים לכלל זה.
במידה ונישאו לפני 01.01.1974 או שמא הם ידועים בציבור ולא נשואים, לא יחול חוק יחסי ממון, כי אם חזקת השיתוף, אשר קובעת שכל רכוש משותף שנצבר בין בני הזוג במהלך חייהם המשותפים משותף לשניהם.
כך, אם ירושה של נכס מסוים הייתה במהלך החיים המשותפים, היא תהיה בבעלות משותפת. לפי גישות מסוימות אף אם הירושה קדמה לחיים המשותפים במידה והצדדים משתמשים בה באופן משותף, היא תחולק בין הצדדים. במידה ומדובר בידועים בציבור יהיה נטל גבוה יותר כדי להוכיח כוונה של שיתוף הנכסים.
במידה והזוג נישא לאחר 01.01.1974 מבוצע איזון משאבים בין הצדדים, לפי חוק יחסי ממון. סעיף 5(א)(1) לחוק זה קובע שנכסים אשר היו שייכים לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, או כאלה שהתקבלו במהלך חיי הנישואין במתנה או בירושה, לא יחולקו בגירושין בין הצדדים אלא ישתייכו רק לצד שירש אותם.
עם זאת, חזקה זו ניתנת לסתירה על ידי דין אחר. כך, במידה וניתן יהיה להוכיח שבן הזוג שירש היה מעוניין בשיתוף נכסי הירושה, הירושה כן תהפוך למשותפת. אינדיקציות לכך שיש כוונה כזו יכולות להיות השבחת נכס בהשקעה משותפת, מגורי בני הזוג בדירה הירושה, וכד'.
חוק הירושה מפרט מיהם יורשיו של עיזבון של נפטר מסוים, במידה והנפטר לא הותיר אחריו צוואה המפרטת איזה נכס מנכסיו יגיע למי וכן במידה ולא הגיעו היורשים לכדי הסכם ביניהם, בינם לבין עצמם או בצו בית המשפט.
ברירת המחדל קובע החוק, החלה במקרים בהם אין צוואה, מתייחס לאחיו של המוריש.
אחיו של המוריש אינם נכללים כחלק מהדרגה הראשונה בזכאות, אלא כמעין שני במעגן הראשון נמצאים בעלי הזכאות הראשונית של המוריש – צאצאיו ובן או בת זוגו, בין אם מחוץ לנישואין או בתוכם. במעגל השני, דהיינו מי שהינם בעלי זכאות בירושה במידה ולא קיימים בן זוג או ילדים, נמצאים הוריו ואחיו של המוריש.
כאמור, אדם יהיה זכאי לרשת את אחיו או אחותו במצבים בהם לא היו לו בת זוג או ילדים. במצב כזה הנכסים יתחלקו בין השארים במעגל השני – האחים וההורים – לפי צו בית המשפט. כן יתכן שהחלוקה תהיה לפי הסכמה בין הצדדים. במידה ולנפטר גם אין אחים, יחולקו הנכסים בין סבו וסבתו משני הצדדים.
יצוין כי ירושה לפי דין אחים הינה אפשרית במקרים בהם מדובר באחים או בילדיהם. זאת אומרת, אם נפטרו אחי המוריש, ילדיהם של האחים זכאים לירושה והיא תחולק ביניהם. החלוקה נעשית כך שאם רק אחד מכמה אחים נפטר החלוקה תתחלק בין האחים, כאשר במקום האח הנפטר בין ילדיו.
במקביל לכך, אם אחד האחים נפטר אך אין לו ילדים, אלמנתו לא תהיה זכאית לירושה. משמע החוק גם מגביל את רוחב היריעה של חלוקת הירושה.
חוק הירושה הוא ברירת המחדל במצבים בהם אין צוואה. דהיינו, במידה והנפטר לא הצהיר בעצמו, לפי הדין, איך הוא רוצה לחלק את עזבונו, הירושה תיעשה לפי הקבוע בחוק זה. במקרים רבים אנשים אינם מבינים את יתרונותיה של הצוואה ביכולת לקבוע בעצמם באיזה אופן יחולקו הנכסים ולהחליט בעצמם מה תהיה הדרך ה"הוגנת" והראויה מבחינתם לחלוקה. מה גם שבמקרים מסוימים אנשים מסרבים לחשוב על האופציה של מותם, ומשכך נמנעים באופן מודע מהכנת צוואה.
חוק הירושה, אשר נחקק בשנת 1965, מסדיר את אופן החלוקה בין צאצאי הנפטר או הנפטרת, וכן מסדיר את ההליכים להגשמת הירושה. כיוון שלא מוסדרת החלוקה ביניהם בצוואה, נקראים היורשים לפי חוק זה יורשים על פי דין. ככלל, האופן בו מסדיר החוק את חלוקת הירושה משתנה מענף לענף, דהיינו מעגל למעגל, כתלות בקרבת היורש לנפטר.
במקרים בהם אין כל יורש לנפטר מכוח הדין, יועברו נכסיו לידי המדינה וינוהלו על ידי האפוטרופוס הכללי.
נקודת המוצא היא שרק ענף אחד יורש, את כל העיזבון. דהיינו אם לנפטר יש צאצאים, הללו ירשו את העיזבון במלואו באופן שווה ביניהם. במידה ולנפטר גם יש בן או בת זוג, הלה יקבל חצי מהעיזבון והשאר יחולק באופן שווה בין הצדדים.
במידה ואין צאצאים נעבור לענף השני, הורי הנפטר ואחי הנפטר.
במקרים האלה החלוקה תהיה שווה ביניהם. החלוקה משתנה כאשר לנפטר יש בן או בת זוג. אז, במידה והיורשים הם הורים בן הזוג יקבל מחצית וההורים יקבלו מחצית, ובמידה ולא, יירש בן הזוג שני שליש מן העיזבון, והשאר יחולק בין אחי הנפטר.
ענף הירושה השלישי הינו ענף הורי ההורים. במידה ולא קיים אדם להוריש אליו את הנכסים לפי הענפים הראשון והשני עוברים לחלוקה ליורשים אלה. גם במצב הזה מקבל בן הזוג שני שליש מהעיזבון והשאר, שליש, מחלקים בין השייכים לענף.
מעבר לפירוט החלוקה הספציפי, ניתן לעמוד על העקרונות שמאחורי אופן חלוקה זה, הנקרא גם "פרנטלות".
ראשית, תועדף הפרנטלה הראשונה בה קיים יורש, דהיינו צאצאים. אם ישנם, הנכסים יחולקו ביניהם, אם לא, החלוקה תעשה בפרנטלה השנייה, לפי ס' 12 לחוק.
שנית, ישנה עדיפות לראש הפרנטלה.
שלישית, בחלוקה באופן כללי ותווך שוני מסוים בין הפרנטלות השונות, ישנה העדפה לבן הזוג, בהתאם לסעיף 11 לחוק הירושה. נוסף למגיע לו לפי סעיף זה, מגיעים לו נכסים מכח הסדר איזון המשאבים וחוק יחסי ממון, כמו גם הלכת השיתוף, שקודמים לחלוקת העיזבון.
בכדי להוציא לפועל ירושה במצב בו אין לנפטר צוואה, נדרש לפנות למשרדי הרשם לענייני ירושה , או לחילופין לבית דין דתי. בשני המקרים החלוקה נעשית לפי הפרנטלות, כתלות בענפים השונים ובמעגלי הקרבה לנפטר. זאת כאמור לצד החלוקה לבן הזוג החי, אשר החישוב שלה מעט שונה. בכדי להוציא לפועל את התהליך, נדרש לדאוג למספר דברים:
| מה צריכה לכלול בקשה לצו ירושה הבקשה צריכה לכלול את הדברים הבאים: מילוי טופס ייעודי על ידי היורש, תעודת פטירה של המנוח, מסמכים שמעידים שכל היורשים קיבלו הודעות על הגשת הבקשה, תשלום אגרות. ככל שהבקשה מוגשת באמצעות עורך דין נדרש לצרף ייפוי כח לאחר שהבקשה תוגש רשם לענייני ירושה יבדוק אותה, ובהמשך תפורסם בעיתונות הודעה הנודעת להגשת הבקשה ולכוונה להוציא צו ירושה. באופן זה יתאפשר למי שהינו בעל עניין וחושב שמגיעה לו חלק מהירושה להגיש התנגדות. במידה וישנה התנגדות שמוגשת, הטיפול יועבר לבית משפט לענייני משפחה. |
לאחר שהבקשה תוגש רשם לענייני ירושה יבדוק אותה, ובהמשך תפורסם בעיתונות הודעה הנודעת להגשת הבקשה ולכוונה להוציא צו ירושה. באופן זה יתאפשר למי שהינו בעל עניין וחושב שמגיעה לו חלק מהירושה להגיש התנגדות. במידה וישנה התנגדות שמוגשת, הטיפול יועבר לבית משפט לענייני משפחה.
סוגיית הירושה לילדים מנישואים קודמים היא במידה רבה מורכבת יותר מהסוגיות הנוגעות בהורשה לבן זוג של הנפטר או למי שקשורים אליו בקשר דם. השאלה מתעוררת במקרים בהם אין צוואה, אשר יכולה מלכתחילה למנוע את המצב בו עולה השאלה איזה חלק ילך לילדים מנישואים קודמים ובאילו נסיבות.
ישנם מקרים מסוימים בהם גם אם בוצעה צוואה, היא לבדה לא תספיקה, ועדיף לבצע גם הסכם ממון לפני או אחרי נישואים שניים. כאשר אין כזו, בית המשפט יפסוק לפי חוק הירושה. במצב כזה, הן הילדים המשותפים והן הילדים מהנישואים הקודמים ייחשבו ילדיו הביולוגיים של הנפטר ומשכך יקבלו חלק שווה מהעיזבון שלו.
במידה וישנה צוואה אשר מקפחת ילדים מנישואים קודמים, ישנה אופציה לערער עליה. זאת, בטענה של השפעה בלתי הוגנת. זאת, לפי ס' 30(א) לחוק הירושה, אשר מאפשר ביטול של צוואה של מנוח במידה והיא נעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת, איום, אונס, תרמית או תחבולה. עם זאת, מדובר במקרה מורכב וקשה להוכיח שאכן התקיימה השפעה כזו. בכדי להוכיח שיש לבטל צוואה לפי סעיף זה מבחנים בארבעה מבחנים:
במקרים בהם מתנתק הקשר בין בני זוג, עולה השאלה איך יאוזנו המשאבים שאינם משאבים שנקנו על ידי שני בני הזוג, אלא כאלה שהתקבלו בירושה. חוק יחסי ממון, אשר קובע את אופן החלוקה במקרה של גירושין עבור זוגות שנישאו משנת 1974 ואילך, קובע שישנם נכסים מסוימים של בני הזוג שאינם ברי איזון. בין נכסים אלה נכללים, לפי סעיף 5(א)(1) לחוק הירושה, נכסים שהתקבלו בירושה בעת תקופת הנישואין.
עם זאת, גם בנכסים כאלה ניתן להוכיח כוונת שיתוף שתאפשר חלוקה שוויונית גם שלהם. זאת, מכח דיני קניין, חוזים, וכדומה. החזקה, נקודת המוצא, היא שבנכסי ירושה אין שיתוף, אך כן קיימת אופציה לסתור את החזקה הזו, והנטל להוכיח את כוונת השיתוף מוטל על מי שאינו היורש. ההחלטה בנושא תלויה בנסיבות הקונקרטיות של כל מקרה, והשאלה הראשונית שנבחנת היא האם זוהי דירת המגורים של בני הזוג.
כדי שתוכלו לקבל את המגיע שלכם, כדאי ראשית להבין מה בדיוק המצב המשפטי בו אתם עומדים. יש לשים לב למספר דברים:
השילוב בין התשובות לשאלות האלה יעזור לכם להבין מהו מצבכם המשפטי ומה מגיע לכם.
הדין החל על ירושה משתנה בין ענף לענף, כתלות בקרבה בין הצדדים, ועשוי להיות מורכב. אם ברצונכם לוודא שזכויותיכם לא נפגעות, מומלץ להסתייע בעורך דין לענייני ירושה. מדבור כאמור בהליך שעשוי להיות בעל השלכות כלכליות ענפות, ועל כן מומלץ לפנות לעורך דין ירושה מנוסה ומקצועי בשלב כמה שיותר מוקדם. זאת במיוחד כאשר אין הסכם ממון בינכם לבין בן או בת הזוג. אולי תרצו לקרוא גם על ירושה על פי דין דירת מגורים – מאמר מקצועי וייעוץ מאת עו"ד לענייני ירושה רחל שחר מעודכן לשנת 2022
ירושת דירת מגורים-זכויות בן הזוג של המוריש מאמר מקיף וראיון עם עו"ד רחל שחר כולל פסיקה עדכנית
| לקריאת מאמר בנושא זכויות ידועה בציבור בירושה |
| רשימת עו"ד מומלצים לענייני ירושה עו"ד רחל שחר רחוב יפה נוף 64 קריית אונו 03-7949755 |
| מרכז מידע טלפוני למענה לשאלות בנושא ירושת בן זוג 03-7949755 |
| מרכז מידע טלפוני לפניות בנושא צווי ירושה 03-7949755 |
| מרכז מידע טלפוני לפניות בנושא השפעה בלתי הוגנת 03-7949755 |
| לייעוץ משפטי והדרכה כיצד לפעול 03-7949755 |
| למאמר בנושא ידועים בציבור ירושה לחץ כאן |
כל המידע שניתן כאן מתייחס למצב בו המוריש לא ערך צוואה. אם אדם עורך צוואה אז הכללים שיחולו יהיא בהתאם צוואה אלא אם כן הצוואה הייתה פגומה.
עו"ד רחל שחר רחוב יפה נוף 64 קריית אונו 03-7947955
עו"ד ונוטריון גפרי לוי מומחה לנושא ירושה בדין האמריקאי 03-7949755
מרכז מידע טלפוני למענה לשאלות בנושא ירושת בן זוג 03-7949755
מרכז מידע טלפוני לפניות בנושא צווי ירושה 03-7949755
לפנייה לרשם לענייני ירושה https://inheritance.justice.gov.il/RashamYerusha/#/home
למידע נוסף בנושא, פנו לכותבת המאמר, עו"ד רחל שחר מומחית בענייני ירושה 03-6359634
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
