פורום ירושות צוואות וניהול עיזבון במשרד עו"ד רחל שחר מעניק תשובות ראשוניות מהפסיקה והפרקטיקה בנושאי ירושה, צוואה ועזבון עורך דין ונוטריונית רחל שחר : ניהול עיזבון, ביטול צוואה, התנגדות לצוואה, הגנה על צוואה.
מנהל עיזבון הוא אדם, או תאגיד הממונה על פי דין או נציג האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים, אשר מתמנה על ידי בית המשפט לענייני משפחה לצורך איסוף מלוא נכסיו של אדם שנפטר וחלוקתם על פי דין.
הסדרת תפקידו של מנהל עיזבון אשר הוא תפקיד של נאמן בית המשפט מוסדר באמצעות "חוק הירושה התשכ"ח- 1965"
בקשה למינוי זמני תוגש לפני קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה. ככל וכבר ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה ימונה מנהל עזבון קבוע בלבד.
סעיף 77 לחוק הירושה אשר כותרתו "אמצעים לשמירת העזבון" קובע כדלקמן:
"בכל עת לאחר מות המוריש וכל עוד לא נתמנה מנהל עיזבון רשאי בית-המשפט, לפי בקשת מעונין בדבר או מיוזמת עצמו, לנקוט אמצעים הנראים לו לשמירת העזבון או לשמירת זכויות בעזבון, לרבות עכוב זמני של פעולות בנכסי העזבון, מתן צו למכירתם של נכסים פסידים שבעיזבון ומינוי מנהל עזבון זמני".
כנלמד, מינוי מנהל עזבון זמני הינו סעד זמני אשר נועד למלא את החלל בניהול העזבון מהמועד שלאחר פטירת המוריש ועד למתן צו ירושה/קיום צוואה. תפקידו של מנהל העזבון הזמני הוא לפעול לכינוס ושמירת נכסי העזבון ולא לקביעת זכויות מהותיות בנכסי העזבון בין היורשים לבין צדדים שלישים או בין היורשים לבין עצמם (ע"א 253/81 אביבה לוי נ' טובה אסיאו פ"ד לו (2) 193, 195). בדרך זו מנהל העזבון הזמני אינו יוצר זכויות יש מאין ואין נוקט בהליכים שיש בהם כדי לפגוע בזכויות מהותית של היורשים בטרם ניתן צו ירושה/קיום צוואה.
בבוא בית המשפט לבחון האם למנות מנהל עזבון זמני עליו להידרש בראש ובראשונה לשאלת הצורך במינוי מנהל עזבון זמני וזאת בהתייחס לשני עניינים: האחד – האם נכסי העזבון הם בכמות ובאיכות כזו המצריכים ניהולם עד להכרעה בתובענה; השני – האם ננקטו על ידי מי מהצדדים היריבים ו/או ע"י צדדים שלישיים פעולות משמעותיות בנכסי העזבון שמצדיקים ניהולם ע"י מנהל עזבון זמני (ראה בש"א 2802/02 בת"ע 1530/01 פלונית נ' אלמונית [פורסם בנבו] מפי כב' השופט שוחט (פורסם בנבו)).
מנהל עיזבון לפי סעיף 81 לחוק הירושה, תשכ"ה-1956 (להלן: "החוק"), הקובע:
"קבע המוריש בצוואתו אדם שיבצע צוואתו או שינהל עזבונו, ימנה בית-המשפט או הרשם לענייני ירושה, לפי הענין, אותו אדם כמנהל עזבון, זולת אם אינו יכול או אינו מסכים לקבל את המינוי או שבית-המשפט או הרשם לענייני ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו."
המינוי הוא לעולם מינויו של ביהמ"ש ולא מינויו של המוריש.
בעל"ע 2156/93 פלוני נ' הועדה מחוזי של לשכת עורכי הדין, פד"י מח(2) עמ' 177 בעמ' 181 נקבע:
"עניין לנו במנהל עיזבון המתמנה ע"י בית המשפט שבידו לא למנות אף את מי שקבע המוריש בצוואה כמנהל עיזבונו, אם שוכנע מטעמים שיירשמו שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו ואף אם נתמנה, נתונות פעולותיו לפיקוחו של בית המשפט".
משום שהמינוי הוא של ביהמ"ש השאיר המחוקק את שיקול הדעת לביהמ"ש אם לסטות מהוראת המצווה במקום "שביהמ"ש או הרשם לענייני ירושה משוכנע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיש סיבות מיוחדות שלא למנותו."
עפ"י הפסיקה ניתן למנות מס' מקרים, והם:
אם קיים חשש לגבי יושרו של המועמד למינוי מנהל עיזבון. מנהל העיזבון הוא פקידו של בית המשפט, הוא מעין נאמן ומתמנה על ידו ובמקרה כנ"ל ינקוט ביהמ"ש משנה זהירות ולא ימנה את האדם שלגביו קיים ספק לגבי יושרו.
לעניין זה ראה: תע (ת"א) 7457/96 מגדל נ' לדר-שולמן, דינים מחוזי ל"ב (6) 847.
ראה: ע"א 181/89 לבבי ואח' נ' רונן (לא פורסם).
שאלת סמכותו הבינלאומית של בית המשפט להידרש למינוי עורך דין מנהל עזבון זמני , היקפה ויישומה:
על ירושתו של אדם חל הדין הקיים של מושבו בשעת מותו. נקודת מוצא היא שכאשר מדובר במוריש תושב חוץ אשר הותיר נכסים מחוץ לישראל אין מקום למנות מנהל עזבון זמני בישראל לצורך ניהול העזבון המצוי מחוץ לישראל.
23. סוגיית הסמכות הבינלאומית בענייני ירושה הוסדרה בפרק השביעי לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק הירושה"). להלן הוראות הסעיפים בהם עניין לנו:
"סעיף 135. הגדרה
בפרק זה "מושב" של אדם – המקום בו נמצא מרכז חייו; קטין, פסול-דין וחסוי, חזקה עליו שמושבו הוא במקום מושבו של נציגו כמשמעותו בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962, כל עוד לא הוכח שמרכז חייו נמצא במקום אחר.
סעיף 136: סמכות בתי-המשפט הישראליים
בית המשפט בישראל מוסמך לדון בירושתו של כל אדם שמושבו ביום מותו היה בישראל או שהניח נכסים בישראל.
סעיף 137: ברירת הדין
על הירושה יחול דין מושבו של המוריש בשעת מותו, חוץ מן האמור בסעיפים 138 עד 140".
מנהל עיזבון אלו פעולות דורשות את אישורו של בית המשפט לענייני משפחה בטרם עשייתן?
| א. העברה, שעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשייה, במלאכה או במסחר, או של דירה. |
| ב. השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה. |
| ג. פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על פי חוק. |
| ד. מתן ערובה- כלומר, כאשר מנהל העזבון נדרש לשעבד נכס מנכסי העזבון כערובה לחוב כלשהוא של צד ג'. |
| ה. כל פעולה אחרת שקבע אותה בית המשפט כטעונת אישורו. |
| משרדנו מעניק ייעוץ וליווי משפטי מלא מקיף ןמהיר בנושא מנהל עיזבון 03-7949755 |
התשובה לכך היא שלילית
בת"ע (ת"א) 5650/99 פוקס, עו"ד בעניין עיזבון הברונית בת-שבע דה-רוטשילד ז"ל נ' עמותת בת-דור ואח', (פורסם באתר "נבו"), התבקש ביהמ"ש למנות שלושה מנהלי עיזבון, אשר שניים מהם היו אזרחי ותושבי ארה"ב ומקום מגוריהם הקבוע בארה"ב.
באותו מקרה היו נכסי העיזבון מרוכזים בישראל. בפסק דינו המאלף קבע כב' השופט גייפמן שקיימים טעמים מיוחדים לאי-מינוים של תושבי חוץ כמנהלי עיזבון בישראל. בית המשפט הסתמך על פסקי הדין שנזכרו לעיל והשווה, בין היתר, את תפקידו של אפוטרופוס לתפקידו של מנהל עיזבון וקבע שבדרך-כלל אין בית-המשפט ממנה לחסוי בישראל אפוטרופוס שהינו תושב קבע של מדינה זרה, באשר לא ניתן בדרך זו לנהל את האפוטרופוסות בדרך יעילה ורצופה וקיים קושי לכוף אפוטרופוס כזה להישמע להוראות בית-המשפט.
מכל הטעמים האמורים לא אישר כב' השופט גייפמן מינוי תושבי חוץ כמנהלי עזבון ומינה אך ורק מנהל עיזבון שהינו תושב ישראל. הן בפסה"ד בעניין הברונית דה רוטשילד והן בפסה"ד רבינוביץ הנ"ל, היה מדובר בניהול נכסי עזבון הנמצאים בישראל.
מנהל עיזבון זכאי לשכר בגין תפקידיו בניהול העיזבון. מנהל עיזבון מגיש את בקשת שכר הטרחה לבית המשפט לענייני משפחה בו נוהל תיק העיזבון.
מבחינה טכנית, על פי חוק הירושה, כמשיבים לבקשה יצורפו כל היורשים או הזוכים על פי צוואה וכן האפוטרופוס הכללי.
נדרשת המצאת העתק הבקשה כל המשיבים.
בבקשה לשכר טרחה על מנהל העיזבון לפרט בין היתר את שווי נכסי העיזבון, את הפעולות שביצע בניהול העיזבון, את גובה השכר המבוקש ואת דרך חישובו.
גובה השכר לא יעלה על 3% משווי העיזבון. יחד עם זאת, אם סבור מנהל העיזבון שניהולו של העיזבון כלל פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון, רשאי הוא לבקש מבית המשפט לגדיל את שכרו של מנהל העיזבון ובלבד שלא יעלה על 4% משווי העיזבון.
תפקידיו של מנהל עיזבון פורטו בסעיף 82 לחוק הירושה:
"מנהל עזבון חייב, בכפוף להוראות בית המשפט, לכנס את נכסי העזבון, לנהל את העזבון, לסלק את חובות העזבון, לחלק את יתרת העזבון בין היורשים, לפי צו ירושה או צוואה מקויימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו ירושה או של צוואה מקויימת".
לצורך מילוי תפקידיו מבצע מנהל העיזבון פעולות שמקצתן בעלות אופי משפטי מובהק – כמו בקשות שהוא מגיש לבית-המשפט לצורך מילוי תפקידיו – ומקצתן בעלות אופי מינהלי-ביצועי, כמו כינוס נכסים ותשלום חובות. בית-המשפט פוסק לו שכר עבור כלל הפעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו (סעיף 91 לחוק הירושה), בין שהיו בעלות אופי משפטי ובין שהיו בעלות אופי מינהלי-ביצועי. הסיר מנהל העיזבון מעל שכמו פעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו והעבירן לאחר –
עורך-דין, רואה-חשבון או בעל מקצוע אחר – לא יהיה זכאי לשכר נוסף עבור
פעולות אלה וכן לא יהיה אותו אחר זכאי עבורן לתשלום מן העיזבון, והשכר
לאותו אחר ישולם מתוך שכרו של מנהל העיזבון. עשה מנהל העיזבון פעולות החורגות באופן מהותי ממילוי תפקידיו – כמו, לדוגמה, הגשת תביעות בשם העיזבון
לבית-המשפט או הגנה נגד תביעות שהוגשו נגד העיזבון – זכאי הוא עבורן לשכר נוסף מן העיזבון, מלבד השכר שהוא זכאי לו עבור הפעולות שהן חלק "טבעי"
ממילוי תפקידיו. יכול שמנהל העיזבון עצמו יהיה זכאי לשכר הנוסף אם עשה את הפעולה החריגה בעצמו, ויכול שהשכר הנוסף ישולם למי ששירותיו דרושים לצורך הפעולה – עורך-דין, רואה-חשבון או אחר – אם עשה את הפעולה החריגה במקום מנהל העיזבון. קיצורו של דבר, מנהל העיזבון אינו זכאי לשכר נוסף אם היו הפעולות חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו, בין שעשה את הפעולות בעצמו ובין שעשה אותן על-ידי אחר.
גישה דומה מן הבחינה העקרונית עולה מתוך פסיקתו של בית-משפט זה
בע"א 153/77 אלואשוילי נ' סמואל [3] שבו נדונה, בין היתר, השאלה "האם, ובאלו מקרים, יש לפסוק למנהלי עזבון שהם עורכי דין תשלומים בעד פעולותיהם המקצועיות כעורכי דין בנוסף על שכרם כמנהלי עזבון…". נפסק שם, מפי השופט (כתוארו אז) שמגר, כי:
"…יש הגיון בהשקפה שלפיה מנהל עזבון שהוא עורך-דין או רואה-חשבון איננו זכאי לשכר מיוחד עבור שירותיו המקצועיים גם אם אינם מאלה המנויים מפורשות בהוראותיהם של דיני הירושה – ועליו לבצע את תפקידיו הכרוכים בידע משפטי או אחר במסגרת תפקידו כמנהל עזבון. אולם אם נדרשת פעולה החורגת באופן מהותי ממערכת ההחלטות, השיקולים והפעולות של מנהל עזבון – כגון כאשר נדרש ייזום הליכים משפטיים או הופעה במשפט, אזי זכאי גם מנהל העזבון – שהוא עורך-דין – לתוספת תשלום בגבולותיו של תעריף לשכת עורכי-הדין כפי שהוא בתוקף מעת לעת…" (שם, בעמ' 639) (ראו גם: ע"א 628/81 הררי נ' האפוטרופוס הכללי [4], בעמ' 190-189; עז' (ת"א) 5270/83 פרחי נ' וינוגראי [8], בעמ' 92; עז' (ת"א) 6615/86 רוזנבלום נ' רוזנשטיין [9]; עז' (חי') 1289/96 מנהל עזבון המנוחה קלרה בוטרמן ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי [10]).
מנהל עיזבון שהוא עורך-דין אינו זכאי אפוא לשכר נוסף עבור שירותיו המקצועיים אם ניתנו בגדר הפעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו כמנהל עיזבון. מכאן, שגם מנהל עיזבון שאיננו עורך-דין, שהעסיק עורך-דין לשם פעולות כאלה, אינו זכאי לשכר נוסף לשם תשלום הוצאותיו של עורך-הדין.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
