ידועים בציבור זכויות


ידועים בציבור מי הם וכיצד מתייחס אליהם המחוקק הישראלי ופסיקת בתי המשפט? מהם זכויות וחובות הידועים בציבור?

על פי חוק בני זוג ידועים בציבור הם הם בני זוג המקיימים יחדיו מסגרת משפחתית, אשר כוללת קריטריונים רבים שהוגדרו על ידי הפסיקה, אך אינם נשואים זה לזו. זוגות ידועים בציבור אלו נהנים מזכויות רבות בדומה לזוגות נשואים ואולם לא לכל הזכויות כפי שיפורט במאמר זה.
זכאותם של ידועים בציבור לזכויות שונות מותנית ראשית בהוכחת סטטוס ידוע בציבור אשר הינו סטטוס לכל דבר כמו אלמן גרוש או נשוי.
לכן ההמלצה הראשונה שלי לזוגות ידועים בציבור שרוצים לבסס את מעמדם היא לפנות לעורך דין לענייני משפחה לשם ניסוח צוואה הסכם ידועים בציבור, שני מסמכים אשר יוכיחו בעתיד, במידת הצורך, את הסטטוס שלהם כידועים בציבור ויסייעו להם לממש את כל זכויותיהם.

ידועים בציבור – מי הם?

התשתית המשפטית להכרה בידוע בציבור לעניין חוק הביטוח הלאומי


סעיף 252 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: החוק) קובע כי הנתבע ישלם גמלת שאירים לאלמנתו של מבוטח שנפטר, בתנאים ובשיעורים שנקבעו בו.


סעיף 238 לחוק מגדיר את המונחים "אלמנה" ו"אלמן" לעניין הזכאות לגמלת שאירים. וכך מוגדרת "אלמנה":
"מי שהייתה אשתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא –
(1) מי שהייתה אשתו פחות משנה ואם היא בת 55 שנים ומעלה – פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד;
(2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח הייתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא הייתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אשה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי סעיפים 200 או 244".

ההגדרה של המונח "אשתו" מצויה בסעיף 1 לחוק. וכך מוגדרת "אשתו": "לרבות הידועה בציבור כאשתו והיא גרה עימו".

כלומר, על מנת שאשה לא נשואה תעמוד בכללי הזכאות לגמלת שאירים עקב פטירת בן הזוג צריכים להתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, יחסים של ידועים בציבור והשני, מגורים משותפים בשעת הפטירה.
בעניין קירשנר נקבע כי "לצורך הגדרת בני זוג כידועים בציבור לשם קבלת קצבת שאירים, יש לעמוד על תכליתו של חוק הביטוח הלאומי לעניין זה, והיא להעניק לאלמנה קצבה על מנת לשמור את רמת חייה, פחות או יותר, כפי שהייתה לפני פטירת בין הזוג".

ידועים בציבור פסקי דין לעניין זכויות


בעניין אלימלך נקבע כי "הגדרת הידועים בציבור לענייננו היא הגדרה משפטית ולא הגדרה מילולית. בני זוג הידועים בציבור הינם כאלה, כל עוד מתקיים בהם המבחן הכפול, המבחן הסובייקטיבי של רצון לקשירת חיים יחדיו, וכפועל יוצא ממנו המבחן האובייקטיבי של ניהול משק בית משותף. לעניין הוכחת הקשר הזוגי כאמור כיוון הבחינה הוא הפוך, כלומר המבחן האובייקטיבי מעיד על קיום לכאורה של המבחן הסובייקטיבי".

עורך דין ידועים בציבור זכויות

ידועים בציבור זכויות

לאורך השנים הושווה מעמדם של ידועים בציבור במובנים רבים לזה של זוגות נשואים. כך למשל, חוק הירושה קובע כי ידועים בציבור זכאים לרשת זה את זו בדיוק כמו זוג נשוי וכל זאת כאמור אם הוכיחו את עובדת ידועים בציבור וכן כי אין צוואה הקובעת אחרת. דוגמה נוספת שניתן לתת בעניין זה היא מזונות קטינים אשר בהם נקבע והוחלט כי מזונות קטינים אינם מושפעים כלל ועיקר מהשאלה האם הוריהם היו ידועים בציבור או נשואים. גם בתחום מזונות אישה קבע ביית המשפט העליון בהלכת פלוני כי כאשר אישה ידועה בציבור מצויה במצב כלכלי נמוך משמעותית מאשר בן זוגה ובנוסף הייתה לה לאורך השנים תלות כלכלית בבן זוגה, ייתכן כי תהיה לתשלום של מזונות משקמים, על מנת לאפשר לה הסתגלות למצבה החדש.

בעניין פוקילמן סיכם בית הדין הארצי את ההלכות בנוגע להכרה בבני זוג כ"ידועים בציבור" וקבע כי מערכת יחסים של בני זוג כידועים בציבור מושתתת על שלושה יסודות שיש ביניהם זיקת גומלין, ואלו הם: קיום חיי משפחה, מגורים משותפים וניהול משק בית משותף.


באשר לדרישה לקיום חיי משפחה כבני זוג נפסק בעניין מימון כך:
"מחויבות רגשית-ערכית, היינו אם היחסים מושתתים על חיבה, הבנה, מסירות ונאמנות המעידה על קשירת גורל. הגם שערכים עוסקים במימד רגשי-פנימי, הרי שהמשפט תר אחר ביטויים אובייקטיביים-חיצוניים למימד זה, שהרי אין לשופט היושב בדין כלים להתחקות אחר צפונות ליבו של אדם. דפוסי התנהגות עשויים איפוא ללמד על מידת קיום מחויבות כאמור או העדרה בין בני זוג. כך למשל, הדרישה לקיום משק בית משותף – עליה נרחיב להלן – עשויה להיות בבואה אובייקטיבית-חיצונית למחויבות ערכית זו. מטבע הדברים, המחויבות הערכית נבחנת לאורך זמן, והגם שלא מן הנמנע שבמרוצת הזמן יחולו תמורות בגילוייה של מחויבות זו, הרי שעצם קיומה מעבר לרף מסוים לאורך זמן – הכרחי. בבחינה כוללת זו יש גם משקל, בין היתר, גם למידת המחויבות בעיתות משבר ובכלל זה אם ובאיזו מידה תמך מבקש הקצבה בבן הזוג ככל שתש כוחו טרם פטירתו. במצבים בהם כוחו של בן הזוג נחלש באופן איטי ובהדרגה, או אז נפתח פתח לבחינה לאורך זמן של מידת קיום מחויבות ומידת קשירת הגורל ביחד לטוב ולרע, ולכן משקלו היחסי של שיקול זה עולה".

בעניין שמיע נפסק באופן דומה ונקבע ש"בבחינה הכוללת של יחסי הזוגיות הנטענים לא נפקד מקומה של מחויבות של בני הזוג האחד כלפי רעהו מן הבחינה הרגשית והערכית".

כלומר, במסגרת הדרישה לקיום יחסי משפחה יש לבחון אם קיימת מחויבות של בני הזוג האחד כלפי רעהו מהבחינה הרגשית והערכית.


באשר לדרישה למגורים משותפים, המקימה חזקה לניהול בית משותף כפי שנפסק בעניין אלימלך, נקבע כי התשובה לשאלה אם בני הזוג התגוררו יחד אינה נגזרת מהתשובה לשאלה הטכנית והצרה אם התגוררו תחת קורת גג אחת אלא ממכלול הנסיבות ושיש לפרש דרישה זו "במובנה המושגי" ולא כפשוטה.
בעניין משעלי נפסק כך:
"התיבה 'לגור' במשמעות הרגילה באה לבטח קשר של אדם למקום מסוים, בין שאותו מקום הוא ישוב ובין שאותו מקום הוא מעון – דירה. הכל תלוי בהקשר הדברים. קשר אחר, שונה לחלוטין, באה לבטא התיבה ל'גור', עת אומרים שאשה פלונית 'גרה עם' גבר אלמוני. כאן אין מדובר עוד בקשר בין אדם לדומם, אלא לקשר בין בני אדם חיים, על כל העולה מכך. זאת ואף זאת, גם כשמדובר בקשר בין בני אדם, משמעות שונה לתיבה 'לגור', עת אומרים שארבעה סטודנטים שכרו במשותף דירה וגרים – עדיין לא יאמרו שהם גרים אחד עם השני – ועת אומרים שפלוני גר באותו חדר עם אלמונית בדירה מסוימת. את הדיבור היא 'גרה עימו', בהקשר הדברים כאשר מדובר בהעמדת גבר ואשה למטרה מוגבלת בגדר 'בני זוג' או 'נשואים', יש לפרש בשים לב למטרת המחוקק כ-cohabitatio (בלטינית) או cohabit (באנגלית). למשמעות זאת, ורק למשמעות זאת, יכול היה להתכוון המחוקק. מושג אחר, שיכול היה להשתמש בו המחוקק כדי לתת ביטוי לכוונתו, קשה להעלות על הדעת, אלא אם היה משתמש בדיבור 'חיים יחד', ודיבור זה בוודאי היה מעורר בעיות בתחומים רבים.
ענייננו אינו מחייב לעמוד על המשמעות, באשר לדיבור cohabitatioo במשפט. טוב שנביא אחד הפירושים לאותו מונח, כפי שניתן ב-words and phrases judicially defined (תחת הערך cohabitation): 'קוהביטציה יכולה להתקיים תוך הסכם לגור (live in) בנפרד… נסיבות החיים, כגון חובות עסקיים, שירותי בית ועובדות אחרות, יכולים להפריד בין בעל ואשה על אף זאת יכול ותתקיים קוהביטציה'.


במובא לעיל מדובר אמנם בגבר ואשה הנשואים כדין, אך כמוסבר להלן אין זה משנה לענייננו. התנאי שאשה גרה עם גבר, במשמעות של קוהביטציה, יכול ויינתנו לו ביטויים שונים בגילים שונים, במצבי בריאות שונים ואף בתנאים כלכליים שונים. אשר יקבע הוא המכלול לפי נסיבותיו ולא פרט זה או אחר;".
כמו כן, בעניין ליאון נפסק שיש להבחין בין מקרה שבו נסיבות אובייקטיביות גרמו לפירוד פיזי בין בני הזוג לבין מצב של פרידה על פי רצונו של אחד מבני הזוג. ובלשונו של בית הדין הארצי:
"בנוסף לכך, יש להבחין בין נסיבות אובייקטיביות שבעקבותיהן נוצר הפירוד בין בני הזוג, ואשר אלמלא אותן נסיבות לא היה פירוד ביניהם (כגון, אשפוז עקב מחלה ממושכת של אחד מבני הזוג, שהות מאונס של אחד מבני הזוג במקום אחר במשך תקופה ארוכה), לבין נסיבות שבהן הפירוד נעשה על פי רצונו של אחד מבני הזוג, כדי לקבוע האם אכן היה פירוד בין בני הזוג. אף בנסיבות שכאלה יתכן שבני הזוג לא ייחשבו כמי שהיו נפרדים, כאשר – לדוגמא – בן הזוג שומר על קשר אפשרי עם בן הזוג המאושפז או השוהה מאונס במקום אחר בדוגמאות שהובאו לעיל. לעומת זאת, במקרה השני, ייחשב הדבר כפירוד בין בני הזוג".
כלומר, הדרישה למגורים משותפים אינה דווקנית ויש להתאימה לתנאי המקום והזמן. מגורים משותפים הם ביטוי למהות של יחסי הצדדים ולכוונתם לחיות חיי שיתוף של איש ואשתו. לפיכך, מקום בו נמנע מבני הזוג להתגורר יחד מחמת גורם חיצוני אובייקטיבי ולא מדובר בהחלטה מודעת ורצונית להיפרד, היעדרם של מגורים משותפים לא ימנע את ההכרה בבני הזוג כידועים בציבור אם יתקיימו יתר המבחנים.
באשר לדרישה לניהול משק בית משותף נפסק כי "דרישה זו מתמקדת בביטוי הזוגיות באורחות החיים היומיומיים, והאופן בו הנחת השיתוף באה לידי ביטוי בניהול משק הבית. הדגש הוא על ממדי שיתוף מגוונים, בין שהם כלכליים ובין שאינם כלכליים, קרי המאמץ ההדדי שהושקע על ידי כל אחד מבני הזוג בהתאם ליכולותיו ואפשרויותיו לצורך כינון משק בית משותף. נבקש לחדד כי רכיב זה אינו מתמקד בהכרח בפן הקנייני, אלא הדגש הוא בבחינת מאמץ משותף".

כמו כן, בעניין מימון קבע בית הדין הארצי לעניין הזיקה בין מגורים משותפים לבין קיום משק בית משותף כך:
"… 'עובדת קיום מגורים יחדיו מקימה חזקה הניתנת לסתירה של קיום משק בית משותף', ואולם העדרה אינו שולל האפשרות לקיום משק בית משותף במסגרת חיי משפחה, כשכל מקרה בהתאם לנסיבותיו. יחד עם זאת, בחזקה הראייתית הנובעת ממגורים משותפים נובעת הקלה ראייתית מסוימת לבני זוג המתגוררים יחדיו. במקרים של מגורים נפרדים לא קמה החזקה הראייתית האמורה, על ההקלה הראייתית הכרוכה בה. משמעות הדבר מבחינה מעשית היא כי נדרשת תוספת ראייתית מסוימת לשם ביסוס המסקנה בדבר קיום חיי משפחה ומשק בית משותף על אף העדר המגורים המשותפים, וזאת חלף ההקלה הנובעת מהחזקה הראייתית האמורה. בין הסיבה להעדר מגורים משותפים לבין עוצמת התשתית הנדרשת לשם ביסוס הדרישה לקיום חיי משפחה ולקיום משק בית משותף – קיימת זיקת גומלין. לטעמינו, כאשר המניעה היא אובייקטיבית ומוצדקת (כגון, אלימות, מחלה וכיוצא באלה) אזי מידת התשתית הראייתית הנדרשת לרכיבים האמורים אינה צריכה להיות רבה, שכן ההנחה כי העדר המגורים המשותפים הם פרי אילוץ אובייקטיבי וענייני. ואולם, כאשר המגורים הנפרדים הם פרי בחירת בני הזוג אזי התוספת הראייתית הנדרשת – לשם ביסוס המסקנה כי חרף בחירה זו המדובר בבני זוג המקיימים יחסי משפחה ומנהלים משק בית משותף על אף העדר המגורים המשותפים – רבה יותר". זוגות רבים מקיימים חיי זוגיות ומשפחה אך אינם ממסדים את הקשר ביניהם בברית הנישואין. במהלך השנים, השוו בתי המשפט לענייני משפחה בנושאים רבים את מעמדם של ידועים בציבור לזה של זוגות נשואים אולם ישנו הבדל בולט שחשוב להכירו. ידועים בציבור הוא סטטוס טעון הוכחה, זאת בשונה מזוג נשוי. באלו תנאים יוכר זוג כידוע בציבור? בעבר, היו הגדרות נוקשות לעניין זה אשר דרשו מערכת יחסים ארוכה ומגורים משותפים. כיום, גם בני זוג המנהלים מערכת יחסים קצרה יחסית ואשר אינם מתגוררים יחד, יכולים לקבל הכרה של ידועים בציבור ובלבד כי מתקיימת בינים מערכת יחסים זוגית רומנטית אשר יש בה ממד של שיתוף.

זכויות ידועים בציבור

לאורך השנים הושווה מעמדם של ידועים בציבור במובנים רבים לזה של זוגות נשואים. כך למשל, חוק הירושה קובע כי ידועים בציבור זכאים לרשת זה את זו בדיוק כמו זוג נשוי וכל זאת כאמור אם הוכיחו את עובדת ידועים בציבור וכן כי אין צוואה הקובעת אחרת. דוגמה נוספת שניתן לתת בעניין זה היא מזונות קטינים אשר בהם נקבע והוחלט כי מזונות קטינים אינם מושפעים כלל ועיקר מהשאלה האם הוריהם היו ידועים בציבור או נשואים.
גם בתחום מזונות אישה קבע ביית המשפט העליון בהלכת פלוני כי כאשר אישה ידועה בציבור מצויה במצב כלכלי נמוך משמעותית מאשר בן זוגה ובנוסף הייתה לה לאורךנ השנים תלות כלכלית בבן זוגה, ייתכן כי תהיה לתשלום של מזונות משקמים, על מנת לאפשר לה הסתגלות למצבה החדש.


עריכת צוואה והסכם ממון

כפי שציינתי, ידועים בציבור יורשים זה את זו כאילו היו זוגות נשואים, אולם בשל העובדה כי מדובר במצב סטטורי טעון הוכחה, אני ממליצה לידועים בציבור בחום לערוך צוואה המונה את בן/בת הזוג כיורשים.

סוגייה נוספת אשר באה לידי ביטוי בידועים בציבור ואינה באה לידי ביטוי בנישואין רגילים בפרק א' היא העובדה שפעמים רבות לאחד הצדדים יש ילדים מקשר קודם והוא מבקש להשאיר את הרכוש, כולו או חלקו לילדיו מנישואין קודמים ולא לבת זוגו.

במצב כזה ישנה חשיבות רבה יותר לעריכת צוואה, שאם לא, בן הזוג יירש לפחות מחצית מן הרכוש. אני ממליצה באופן קבוע לבני זוג ידועים בציבור לערוך הסכם ידועים בציבור אשר יתייחס לכל אחד ואחד מרכיבי חלוקת הרכוש במקרה של פרידה. ברור שכאשר יש לאחד הצדדים דירה לניסוח הסכם זה יש חשיבות רבה יותר וזאת מכיוון שאם בית המשפט מחליט כי אכן בני הזוג היו ידועים בציבור אזי תחול עליהם חזקת השיתוף ובמסגרת זאת אם צד אחד הוכיח כוונת שיתוף בנכס, קרוב לוודאי שיהיה זכאי לזכויות בו

ידועים בציבור חשיבות פנייה לייעוץ משפטי פנייה לייעוץ משפטי


לא יכולה להיות מחלוקת שלצורך בירור זכויותיהם של ידועים בציבור, כמו גם הבטחת מימוש הזכויות, יש לפנות אל עורך דין המתמחה בדיני משפחה , אשר ינסח עבורם צוואה, הסכם ידועים בציבור וכן ייפוי כוח מתמשך שלושה מסמכים משפטיים בעלי חשיבות רבה מאוד אשר יבהירו את המצב המשפטי ויעניקו לבני הזוג שקט נפשי וודאות כלכלית.
אם אתם אתם עומדים בפני כניסה למערכת יחסים אשר עומדת בקריטריונים של ידועים בציבור או סכסוך משפטי עם מי שמוכר כידוע בציבור שלכם אתם מוזמנים לפנות לייעוץ משפטי במשרדנו.

עורכת הדין ונוטריונית רחל (רייצ'ל) שחר, עוסקת בדיני משפחה גירושין ידועים בציבור וצוואות מזה שנים רבות.

עוה"ד ונוטריונית שחר ערכה מאות הסכמי ידועים בציבור ומעניקה ייעוץ וייצוג משפטי בכל היבט נדרש לצורך שמירה על זכויותיהם.


על מנת שתקבלו מושג בנושא הסכם ידועים בציבור כיצד הוא נראה ערכנו עבורכם דוגמא של הסכם ידועים בציבור להורדה

עורך דין גירושין השירותים הנפוצים: שאנו מספקים לתביעות בענייני גירושין

צרו קשר היום לקבלת ייעוץ ללא התחייבות

עורך דין צוואה

עורך דין מומלץ 2021 לצוואות וירושות רחל רייצ'ל שחר בהובלתה של רחל רייצ'ל שחר וצוות משרדה כמו גם עורכי דין מומחים בטיפול ובייעוץ בנושאי צוואות

קרא עוד »

על מה עברנו במאמר זה