מזונות משקמים לידועה בציבור?‍⚖️ מדריך מקיף 2021

מזונות משקמים לידועה בציבור ומזונות אזרחיים מדריך מקיף 2021

סוגיית מזונות משקמים לידועה בציבור הינה סוגייה חשובה אשר הגיעה לא אחת לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה. מדריך מקיף זה יסייע בהבנת הנושא

מזונות משקמים לידועה בציבור ומזונות אזרחיים מדריך מקיף לשנת 2021 מוגש על ידי משרד עורך דין מומלץ לענייני ידועים בציבור

מזונות משקמים לידועה בציבור הינה סוגייה שהגיעה לפתחו של בית המשפט העליון אשר נדרש לסוגייה האם האישה זכאית למזונות אישה, ומהו היקף חובתו?  והכל כמובן לאחר פרידת הצדדים

האישה והמשיב הם יהודים, תושבי הארץ ואזרחיה. הם חתמו בפני עורך-דין בישראל על ייפוי-כוח, אשר נשלח לפרגוואי.

מזונות משקמים לידועה בציבור?‍⚖️ מדריך מקיף 2021 1
מזונות משקמים לידועה בציבור מדריך מקיף מומלץ 2021 על ידי עורך דין

 על-פי ייפוי-כוח זה, נערכו נישואין לבני-הזוג בפרגוואי.

בסיומם נשלחה לישראל תעודת נישואין לבני-הזוג. כל אותה עת שהו בני-הזוג בישראל.

 בני-הזוג נרשמו כנשואים במרשם התושבים.

לאחר זמן עלו היחסים בין בני-הזוג על שרטון.

 האישה עזבה את דירת המגורים.

היא הגישה תביעת מזונות מיום הגשת התביעה ועד גירושי הצדדים בפועל.

בית המשפט לענייני משפחה ובית המשפט המחוזי דחו את תביעתה ועל כך ערערה האישה לבית המשפט העליון.

מזונות משקמים לידועה בציבור מזונות אזרחיים מה ההבדל ביניהם?

מדובר למעשה בשני מקרים של פסיקת מזונות שאינה מכוח הדין העברי. במקרה של מזונות משקמים לידועה בציבור מדובר בנוהג אשר השתרש בפסיקה אך הוא אינו מוכר על ידי בתי הדין הרבניים אשר הם נגד נישואין שאינם כדת משה וישראל.

במקרה של מזונות אזרחיים מדובר על בני זוג שנישאים בנישואים אזרחייים ואין לאישה מעמד בבית הדין הרבני ופסיקת המזונות האזרחיים היא מכוח חובת תום הלב.

 מכוח איזה חוק נפסקים מזונות משקמים לידועה בציבור?

בית המשפט העליון סקר בפסק דינו את הסוגייה של מזונות משקמים לידועה בציבור.

בית המשפט העליון קבע כי זכותה של האישה למזונות ניתנת לבחינה משתי זוויות ראייה: האחת, מנקודת המבט של דיני המשפחה – ובהם דיני הנישואין, הגירושין והמזונות – הנוהגים בישראל.

מנקודת מבט זו לנוכח העובדה שנישואי פרגוואי אינם מוכרים בישראל על פי הדין הדתי אזי מנקודת מבט זו האישה אינה זכאית למזונות.

יחד עם זאת קיימת נקודת מבט נוספת. זווית הראייה השנייה מתמקדת ביחסים החוזיים שנוצרו הלכה למעשה בין בני-הזוג.

על-פי נקודת מבט זו, אין בוחנים את השאלה אם בני-הזוג הם נשואים אם לאו; אין פונים אל דיני המשפחה ואין ניסיון לגזור את דין המזונות מדין הנישואין.

זווית ראייה זו בוחנת את אומד-דעתם של הצדדים ואת כוונתם הסובייקטיבית. היא מתמקדת בציפיות הסבירות שהם פיתחו זה כלפי זה. היא בודקת את השאלה אם דיני החוזים מכירים בחובת מזונות בין בני-זוג שנישאו זה לזה בנישואין אזרחיים ונפרדו לאחר זמן.

במקום ההתמקדות בשאלת הסטטוס באה התמקדות בשאלת ההסכם; במקום פנייה לדיני המשפחה באה פנייה לדיני החוזים.

במקום הפעלה של משפט בינלאומי פרטי באה הפעלה של המשפט האזרחי-הפנימי.  בית המשפט העליון מחליט כי בהתאם לחוק החוזים קמה אפשרות למתן מזונות משקמים מכוח חובת תום הלב שבין בני הזוג הקושרים ברית זוגיות ביניהם.

"מסקנתי הינה אפוא כי עקרונית אין דבר בדיני הסטטוס העוסקים בתוקף הנישואין, ואין דבר בתקנת הציבור הישראלית החלה בתחום דיני החוזים, המונעים החלתם של דיני החוזים על היחסים בין בני-זוג, אזרחי המדינה ותושביה שנישאו מחוץ   

לישראל בנישואין אזרחיים, בכלל, ועל חובת המזונות, בפרט. על-כן גם אם נניח – בלא לפסוק בדבר – כי הנישואין האזרחיים אינם תופסים ואינם יוצרים סטטוס של נישואין, עדיין יש מקום להחיל על המצב העובדתי שנוצר עקב הנישואין האזרחיים את דיני החוזים. מטרתה של החלה זו הינה לבחון את הזכויות והחובות אשר דיני החוזים מכירים בהן כנגזרות מהמצב העובדתי של נישואין אזרחיים בין בני-זוג, אזרחי הארץ ותושביה, שנערכו מחוץ לישראל.

אכן, מנקודת מבטם של דיני החוזים נדרשת בחינה שהיא פנימית לדיני החוזים עצמם, אם על-פי הדוקטרינות החוזיות שלו עצמו יש מקום להכיר בחובת מזונות בין בני-זוג, אזרחי המדינה ותושביה שנישאו בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל".

מזונות משקמים לידועה בציבור ומזונות בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל ודיני החוזים

בית המשפט העליון קובע כי אם בני-זוג, אזרחי הארץ ותושביה, הסכימו ביניהם כי הם יינשאו זה לזה בנישואין אזרחיים שיתבצעו מחוץ לישראל, יש להסכמה זו משמעות בדיני החוזים. האמור בעניין זה רלבנטי גם בעניין ידועים בציבור.

"נראה לי כי עקרונית, במציאות הישראלית, כאשר בני-זוג מחליטים להתחתן בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל הם כורתים ביניהם הסכם לחיות יחדיו כנשואים זה לזה בנישואין אזרחיים. הסכם זה ממלא אחר התנאים הנדרשים לתוקפו של חוזה בחוק החוזים….אין זה הסכם של כבוד ("הסכם ג'נטלמני"). בני-הזוג מבצעים אקט פורמאלי ומבקשים להטיל על עצמם מערכת של זכויות וחובות.

 גמירת-הדעת של הצדדים הינה כי הם יחיו יחדיו כנשואים בנישואין אזרחיים שנערכו מחוץ לישראל. להסכמה זו – כך אנו מניחים – אין אפקט של יצירת סטטוס של נישואין, הפועל כלפי כולי עלמא. אנו מניחים גם שאין בהם משום נישואין או ספק נישואין על-פי המשפט העברי. עם זאת להסכמה זו יש אפקט של יצירת חובות וזכויות בין הצדדים על-פי דיני החוזים. חוזה זה יכול שיהא בעל-פה, בכתב או בצורה אחרת (סעיף 23 לחוק החוזים). בפרשת צונן [13] ציין מ"מ הנשיא שמגר כי חוזה בין ידועים בציבור בעניין מזונות צריך למצוא ביטוי מפורש (בעמ' 765).

 כפי שציין השופט ברנזון בפרשת יגר [4], חוזה למזונות בין ידועים בציבור יכול שיהא מפורש ויכול שיהא מכללא (שם, בעמ' 248). אני עצמי ציינתי, בפרשת ורסנו [5], כי איני רואה סיבה לקבוע דרישה שהחוזה בעניין המזונות בין ידועים בציבור צריך להיות מפורש . על אחת כמה וכמה במזונות בין בני-זוג, אזרחי הארץ ותושביה, בנישואין אזרחיים שנערכו מחוץ לישראל. כידוע, בהיעדר הסכם בעניין זה בין הצדדים או הוראה בחקיקה אין לדרוש חוזה מפורש דווקא. הוראה כזו אינה מצויה בחקיקה הישראלית בכל הנוגע להסכם לנישואין אזרחיים מחוץ לישראל בין בני-זוג, אזרחי הארץ ותושביה…."

 מזונות אזרחיים ומזונות משקמים לידועה בציבור מכוח חובת תום הלב

בית המשפט העליון קובע כי חובת המזונות האזרחיים כמו גם חובת המזונות המשקמים לידועים בציבור הינה מכוח חובת תום הלב

 מהו המסר הנורמטיבי של תום-הלב בהקשר שלפנינו?

"קווי פעולה אלה וצדק חוזי זה מבוססים על הרצון למסד את היחסים שבין הצדדים ולתת להם מאפיינים של נישואין פורמאליים. שנית, במקום שהנחות היסוד של הצדדים אינן מועילות, משלים עקרון תום-הלב – באמצעות אמות מידה אובייקטיביות – את שהחסירו הצדדים. "אמות מידה אלה ניזונות, בין השאר, מעקרונות היסוד של המשפט הישראלי" (פרשת נפיסי [29], בעמ' 605).

על-פי אמות מידה אלה יש להכיר בזכויות ובחובות המבטאות את תפיסתה של החברה הישראלית באשר להתנהגות הוגנת בין בני-זוג, אזרחי הארץ ותושביה שנישאו בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל. תום-הלב בהקשר שלפנינו קובע כי כל אחד מבני-הזוג "…צריך להפעיל את זכותו ביושר ובהגינות… תום-הלב מבקש למנוע הפעלת הזכות מתוך התעלמות מקיומו של הצד האחר ובהתעלם מהאינטרס החברתי. אכן, תום-הלב קובע אמת-מידה אובייקטיבית של התנהגות הוגנת של בעל זכות המבקש על רקע האינטרס החברתי הכולל להגשים את האינטרס העצמי תוך התחשבות באינטרס של הזולת" (ע"א 2643/97 גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ [30], בעמ' 400).

מציאות החיים הפגישה את בני-הזוג. עקרון תום-הלב קובע כי ההתנהגות שלהם זה כלפי זה "…צריכה להיות ביושר ומתוך הגינות כנדרש על-פי תחושת הצדק של החברה בישראל… אדם לאדם

 במסגרת מערך יחסים זה יש צורך לייחס חשיבות לשיקולים הנוגעים להגנה על צדדים חלשים במשפחה, לשיקולי הוגנות, שוויון, דאגה לילדים הגדלים בתא המשפחתי ועוד (ראו ש' ליפשיץ "נשואים בעל-כורחם? ניתוח ליברלי   של מוסד הידועים-בציבור" [67], בעמ' 811). כל אלה ניתנים למימוש באמצעות כלי תום-הלב.

מה מתבקש מעקרון תום-הלב, על שני היבטיו, לעניין חובת המזונות של אחד מבני-הזוג כלפי בן-הזוג האחר?

 בית המשפט העליון קובע כי "הדיבור "מזונות" בהקשר שלפנינו אינו זהה לדיבור "מזונות" שאנו נזקקים לו על-פי הדין האישי.

המזונות שלפנינו הם מזונות אזרחיים; הם מהווים את תוכן החוזה שבין הצדדים; הם ממלאים את התמיכה הכספית של בן-זוג אחד באחר; הם נועדו להבטחת רמת חייו של בן-הזוג ולאפשר את שיקומו לאחר הפרדה הפיזית בין הצדדים; אין הם מזונות כמשמעות דיבור זה בדיני המשפחה; אין הם מזונות הנגזרים מסטטוס הנישואין (ראו: מ"א (ת"א) 2285/91 הנ"ל [41]; המ' (ת"א) 4359/82 הנ"ל [39], בעמ' 313). בעבר הייתה עשויה להיות להבחנה זו משמעות באשר לערכאה המוסמכת (בדיני מזונות הנגזרים מהסטטוס – בית-המשפט המחוזי; בדיני המזונות הנגזרים מהחוזה – בית-משפט השלום או בית-המשפט המחוזי, לפי גודל הסכום הנדרש כמו בכל תביעה ממונית רגילה (ראו המ' (ת"א) 2267/84 הנ"ל [40], בעמ' 12)). כיום אין לכך כל חשיבות בכל הנוגע לסמכות בית-המשפט. הן מזונות הנגזרים מסטטוס הנישואין הן מזונות הנגזרים מחוזה בין הצדדים הם "עניני משפחה" (כהגדרתם בסעיף 1 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995) הנדונים בבית-המשפט לענייני משפחה.

נראה לי כי ניתן להסיק מעקרון תום-הלב שלוש מסקנות עיקריות לעניין חובת המזונות: ראשית, המשך קווי המחשבה של הצדדים, כמו גם ההגינות והיושר בין הצדדים מחייבים כי במקום שהאחד נזקק לתמיכתו של האחר – אם במזונות ואם באמצעים אחרים – הוא זכאי לקבל תמיכה זו.

בני-הזוג אינם עוברי אורח שתאונת דרכים הפגישה ביניהם. בני-הזוג ביקשו לחיות חיים משותפים. דרישות היושר, שיקולי ההגינות ותחושת הצדק של החברה בישראל מובילים למסקנה כי תחול חובה לתשלום מזונות.

חובה זו הוכרה לעניין ידועים בציבור….. היא צריכה לחול גם לעניין בני-זוג, אזרחי הארץ ותושביה שנישאו בנישואין אזרחיים מחוץ לישראל תוך שנישואיהם אינם תופסים על-פי המשפט העברי"?

מה תפקידו של עורך דין ידועים בציבור בהגשת תביעה למזנות משקמים?  מה אומרים המומחים?

ראשית תפקידו החשוב ביותר של עורך הדין הינו לדעת את הפסיקות הרלבנטיות בעניין ידועים בציבור ובכלל זה גם את חוות דעתם של המומחים.

בעניין זה ראויה לציון עמדתו של ד"ר ליפשיץ בעניין מזונות משקמים.

ד"ר ש' ליפשיץ רואה בכך חיוב בעל אופי של "מזונות משקמים" (ראו ליפשיץ, במאמרו הנ"ל "נשואים בעל-כורחם? ניתוח ליברלי של מוסד הידועים-בציבור" [67], בעמ' 830). בהקשר זה הוא כותב:

"…כידוע, אחד ההבדלים המשמעותיים בין חיים כידועים-בציבור לחיים כנשואים הוא שבמקרה של ידועים-בציבור, אין נדרשים גירושים רשמיים להתרת הקשר. לפיכך, במקרה של ידועים-בציבור, צד מעוניין עשוי לסיים את הקשר באופן חד-צדדי ומיידי.

כך תדעו האם שווה לכם להגיש תביעה למזונות משקמים לידועים בציבור

בית המשפט העליון קבע כי כאשר מדובר בידועים-בציבור שהתקיים ביניהם דפוס של תלות כלכלית, משמעותה של הפסקה מיידית של המחויבות הכלכלית עם התערערות היחסים תהיה בפגיעה קשה בבן-הזוג התלוי כלכלית.

במקרה שמדובר בהם בבן-זוג המתגורר בדירה השייכת לבן-הזוג האחר תהיה זו פגיעה קשה במיוחד, שכן בן-הזוג 'התלוי' עשוי להיות מסולק מיידית מדירת-המגורים, בטרם התארגן כלכלית באופן שיאפשר לו השגת מדור חלופי.

על רקע מצב דברים זה,בית המשפט העליון קבע כי השיקולים הינם  שיקולים של הגינות, הגנה על צדדים חלשים והנכונות המודרנית להגן על הסתמכות בן או בת הזוג.

אמירה זו של בית המשפט העליון מכלילה כמובן גם ידועים בציבור שלא גיבו עצמם בהסכם מפורש.

 האם בית הדין הרבני מכיר במזונות משקמים לידועה בציבור?

לא רק שבית הדין הרבני אינו מכיר במזונות משקמים לידועה בציבור אלא שהממסד הדתי אינו מכיר בחיים ללא נישואין כדת משה וישראל.

מתי כדאי לפנות למשרד עורך דין לענייני ידועים בציבור?

מומלץ לפנות למשרד עורך דין לענייני ידועים בציבור בכל מקרה של פרידה בין ידועים בציבור במקרה שאחד הצדדים הינו עתיר ממון ואילו הצד השני מוצא עצמו נותר בלא כלום. סוגיית ידועים בציבור הינה סוגייה שנכתבו בעניינה אלפי פסקי דין ונדרשת מומחיות ספציפית להבנת זכויות הידועה בציבור.

זכויות ידועה בציבור מעורר שאלות רבות בהיבטים רבים וערכנו עבורכם באתר מאמרים בכל סוגיות הידועה בציבור ובכלל זה

עורך דין גירושין השירותים הנפוצים: שאנו מספקים לתביעות בענייני גירושין

צרו קשר היום לקבלת ייעוץ ללא התחייבות

עורך דין צוואה

עורך דין מומלץ 2021 לצוואות וירושות רחל רייצ'ל שחר בהובלתה של רחל רייצ'ל שחר וצוות משרדה כמו גם עורכי דין מומחים בטיפול ובייעוץ בנושאי צוואות

קרא עוד »

על מה עברנו במאמר זה