מעין צוואה
חוק הירושה סעיף 55 קובע בצורה מאוד ברורה ופשוטה האם ידועה בציבור יורשת את בן זוגה.
הסעיף קובע ארבעה תנאים מהותיים שבהתקיים כולם זכאית אישה לא נשואה לרשת את בן זוגה (וההפך):
א. הצדדים חיו חיי משפחה.
ב. הצדדים קיימו משק בית משותף.
ג. בשעת הפטירה אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר.
ד. אין הוראה אחרת מפורשת או משתמעת בצוואה של המוריש.
כאמור הסעיף מפרט בהרחבה : "55.מעין צוואה
איש ואשה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזה, ומת אחד מהם ובשעת מותו אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר, רואים את הנשאר בחיים כאילו המוריש ציווה לו מה שהנשאר בחיים היה מקבל בירושה על פי דין אילו היו נשואים זה לזה, והוא כשאין הוראה אחרת, מפורשת או משתמעת, בצוואה שהשאיר המוריש".
השופט גייפמן בתע' 7690/99(ת"א) טרבס נ' יוגב-גורן, אתר נבו, מאפיין את התנאים הללו כדלקמן:
"חמשה מאפיינים עיקריים מביאים בישראל את בת-הזוג תחת כנפי "ידועה בציבור" לצורך ירושה:
א. ההיבט האינטימי – יחסי אישות בין בני הזוג. היבט זה נכלל בפרמטר הראשון של "חיי משפחה"
ב. ההיבט האמוציונלי – שהשניים רואים עצמם כבני-זוג, להבדיל מהשאלה כיצד הקשר ביניהם נראה כלפי חוץ. גם מאפיין זה נכלל בפרמטר הראשון של "חיי משפחה"
ג. ההיבט הכלכלי – משק בית משותף.
ד. כוונת קביעות – כוונה לקשירת קשר קבע.
ה. היבט הכשירות – בני הזוג אינם נשואים לאחר.
במדינות בהן קיימת דרישה לתקופה מינימלית של חיי משפחה, התקופה אינה אלא אינדקציה לכוונת הקביעות. בישראל את כוונת הקביעות ניתן להסיק ללא קביעת תקופת זמן נדרשת לחיים משותפים.
תנאי נוסף לקביעת ירושה של ידועה בציבור
בפסקי הדין היא שהתנאים האמורים יתקיימו עד ליום פטירתו של המוריש, או בסמוך לפטירתו, ממש עד פטירתו ואין די בקשר שהיה בעבר, גם אם הסתיים ימים ספורים טרם הפטירה.
מדוע יש צורך בעורך דין ידועים בציבור?
הצורך בעורך דין ידועים בציבור הוא ברור מאוד במקרה הזה שכן רק עורך דין אשר מתמחה בנושא של ידועים בציבור יכול להבין את הרלבנטיות של כל עובדה בחיי בני הזוג. מה שיכול להיראות לכם לא מעניין ולא רלבנטי יכול להיות בעיני עורך דין מקצועי כרלבנטי מאוד לעניין המדובר.
| סוג מסמך | הסבר |
|---|---|
| חוזה שכירות / רכישת דירה משותפת | כששני בני הזוג חתומים יחד או כשאחד מציין את בן הזוג כשותף למגורים |
| מסמכים רפואיים | טפסים מבית חולים או קופ"ח בהם צוינה ידועה בציבור כאשת קשר, “בת זוג”, “בעלה” וכדומה |
| מכתבים / אימיילים / התכתבויות | עדויות לקשר רומנטי או משפחתי יציב לאורך זמן |
| תעודות ביטוח חיים / פנסיה | כאשר בן הזוג מוזכר כמוטב או כאיש קשר |
| צוואות / ייפוי כוח | אם המנוח כלל את הידועה בציבור בצוואה או העניק לה ייפוי כוח מתמשך |
| חשבונות וחשבוניות משותפים | על שמם של שני בני הזוג – חשמל, מים, ארנונה, טלפון |
| מי יכול להעיד | דוגמה לעדות |
|---|---|
| שכנים / בעלי דירות | ראו אותם חיים יחד, מבצעים פעולות יום-יומיות במשותף |
| בני משפחה / חברים | יכולים להעיד על אופי הקשר, חגים משותפים, תמיכה הדדית |
| עובדים סוציאליים / רופאים | פגשו את בני הזוג יחד, ידעו שהם בני זוג לכל דבר |
| עובדים / קולגות | הכירו אותם כזוג – למשל באירועים משפחתיים של מקום העבודה |
| סוג התנהלות | מה זה מוכיח |
|---|---|
| חשבון בנק משותף | ניהול כלכלי משותף – אינדיקציה לחיי זוגיות של ממש |
| כרטיסי אשראי / הלוואות משותפות | שיתוף כלכלי מלא, רמת אמון גבוהה |
| סיוע כלכלי הדדי | בן זוג אחד מממן את השני באופן קבוע – למשל בזמן מחלה או אבטלה |
| רכישת רכוש יקר במשותף | רכב, מקררים, ריהוט – אינדיקציה לחיים משותפים לטווח ארוך |
| העברות בנקאיות תכופות עם תיאור אישי ("שכר דירה", "לחשבונות") | מלמדות על שיתוף במשק בית |
במקרים בהם אחד מבני הזוג נפטר, בית המשפט נוקט משנה זהירות כלפי עדות בן הזוג שנותר בחיים. לכן, יש להציג עדות חיצונית בלתי תלויה שמאשרת את טענת הזוגיות.
ל התנאים שדיברנו עליהם הם קריטיים וחשובים וייבחנו על פי קריטריונים סובייקטיביים, דהיינו כיצד ראו בני הזוג, האיש והאישה, את מערכת היחסים שביניהם. כל מקרה נבחן בהתאם לנסיבות, מתוך ראיה כוללת של העובדות וסקירת היחסים על פי מרכיבים שונים ומאפיינים המתקיימים בהם. כך למשל בעזבון המנוח ש. שפ. ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי, [פורסם בנבו] תק-מש 2004(4) 441, 443 נקבע: "הגם שניתן לראות בפסיקה מגמה של הקלה וגמישות בדרישות הסף להוכחת קיומם של שני יסודות אלה, יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו וביהמ"ש ינקוט במגמת הקלה זו, רק כאשר מכלול הנסיבות העובדתיים של המקרה מצדיקות זאת ורק כאשר מכלול הראיות מאפשר לשופט היושב בדין להסיק את קיומה של אותה מערכת יחסים קרובה והדוקה כשל בעל ואשה"
ובהמשך:
"בשל המשקל הרב שניתן בפסיקה לתפיסה הסובייקטיבית של יחסי בני הזוג בינם לבין עצמם, לעומת מה שמשתקף כלפי חוץ בעיני הבריות, ניתן להסתייע מבחינה ראייתית בעדותם של בני הזוג – כששניהם בחיים – בכל הנוגע לתפיסתם את מערכת היחסים ביניהם ובמקרה של מות אחד מהם בעדותו של בן הזוג הנותר בחיים. עם זאת "… בתביעה נגד עזבון כשבן הזוג השני איננו עוד בחיים יש לנהוג זהירות מרובה בעדותו של הנשאר בחיים ולדרוש סיוע בלתי תלוי וללא דופי התומך בגירסתו".
תשומת ליבכם לעניין חשוב שעולה כל הזמן בנושא של ירושה של ידועים בציבור והיא השאלה מי צריך להוכיח ירושה של ידועים בציבור?
הפסיקה קובעת שנטל ההוכחה הוא על מי שהוא טוען שהוא הידוע בציבור.
אם הידוע בציבור נפטר אזי הפסיקה קובעת יש לנקוט משנה זהירות כאשר בן הזוג השני אינו בחיים ולא ניתן לשמוע את גרסתו. אם המנוח לא מותיר אחריו צוואה אז מטבע הדברים קשה יותר להוכיח שהיו ידועים בציבור ויש לבחון על פי פרמטרים שונים כי הוא והמנוחה קיימו חיי משפחה ומשק בית משותף.
לקריאת מידע נוסף בנושא ידועים בציבור הקישו ממש כאן
אחד הדברים שבית המשפט מסתכל עליהם בבואו לקבוע נושא של ידועים בציבור הוא לבדוק האם בן הזוג התגורר עם בן הזוג השני וסעד אותו וסייע בטיפול בו
כך היה בעניינה של מנוחה שנפטרה מסרטן-אחד הדברים שבית המשפט בדק היה מי הביא אותה לאשפוז
"ש. הוא שמר עליה
ת. בבית חולים שהיתה חולה.(פ' עמ' 24).
ובהמשך:
"ש. מי טפל ב—- שהיתה ברוטשילד
ת. —- הוא בא בלילה ולא נתן לי לישון שם בלילה ואני הלכתי ושאלתי אותה הוא היה הולך הביתה ונשאר אחרי זה , והיה לה רע והרבה דברים סיפרה אך הוא בבית חולים הוא טיפל אך בבית כלום."(פ' עמ' 25).
מר ד.מ. נחקר בעניין זה :
"ש. כשקבלו אותה באשפוז ברמב"ם ביום 20.7 כשהבאתה אותה להקרנות, אתה הייתה שם כשהעו"ס רשמה את הפרטים שלה?
ת. אני לא זוכר אם היתה העו"ס
ש. המנוחה מילאה את הפרטים
ת. אני לא זוכר. אני לא ראיתי את המסמך הזה.
לשאלת בית המשפט
ש. מי הביא אותה לבי"ח
ת. אני
ש. מי היה איתך
ת. אף אחד.
ש. מי מסר את הפרטים לבי"ח
ת. אני. לאחר , נדמה לי כשלוש שעות הגיע —– לבי"ח
ש. ואז הוא מסר את הפרטים
ת. אני לא יודע
ש. מי מסר את מס' הטלפון שלך לבי"ח
ת. יכול להיות אני, אני לא זוכר". (פ' עמ' 93)
בטופס האנמנזה הסיעודית מיום 3.7.08 (לאחר ניתוח בע"ש) נרשם בפרק ההפניה: "הגיעה עם בן זוג" נרשמו טלפונים של המנוחה ושל —– (הגם שנרשם בטעות —–). במקום המיועד לשאלה מתן מידע נרשם:" רק לבן זוג בן" . בטופס הנחיות סיעודיות בשחרור מיום 3.7.08 נרשם מעורבות משפחה: " כן, המידע ניתן לבעלה –בן זוג".
למותר לציין , שמסמכים אלו נערכו בנוכחות המנוחה שכן הם כוללים מידע הכרוך בבדיקת המנוחה ובתשאולה .
המסמכים הרפואיים אשר מוגשים, פעמים רבות לבית המשפט, מלמדים אותנו רבות על היחסים בינהם. מסמכים אלה הינם בגדר רשומות רפואיות ולא נטענה או הובאה כל ראיה לסתור את אמיתות תוכנם בהתאם לפקודת הראיות, אציין, כי המסמכים הרפואיים הוגשו בהסכמת הצדדים וככאלה הם מהווים ראיה לאמיתות תוכנם.
עו״ד ונוטריונית רחל שחר, המופיעה בדירוג הבינלאומי של 50 המשרדים המובילים בישראל, נמנית עם המומחיות הבולטות בדיני משפחה, ירושה, צוואות ואפוטרופסות. בעלת ניסיון רב בליטיגציה מורכבת, עריכת צוואות מכל הסוגים, תכנון ירושה אסטרטגי, וניהול עיזבונות בישראל ובחו״ל.
המשרד מתמחה גם בהתנגדויות לצוואות, ובייצוג בתיקים העוסקים בהשפעה בלתי הוגנת, כשירות, פגמים בצוואה וסכסוכים בין יורשים — לצד כתיבת מדריך מקצועי בתחום זה, המשמש עורכי דין וסטודנטים.
אנו מלווים משפחות, יורשים ולקוחות בינלאומיים ומספקים שירות מקיף הכולל:
הגישה שלנו משלבת מקצוענות ללא פשרות, דיסקרטיות מלאה וזמינות אישית — כדי להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.הגישה במשרד מבוססת על שילוב של עומק משפטי, חשיבה אסטרטגית, רגישות למצבים משפחתיים מורכבים ועמידה בלתי מתפשרת בסטנדרט מקצועי גבוה. כל זאת לצד דיסקרטיות מלאה, זמינות גבוהה ויחס אישי, שמטרתם להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
