מתי צריך עורך דין להסכמי ממון ומתי צריך נוטריון?
הסכם יחסי ממון הוא חוזה לכל דבר ועניין שמטרתו אחת ויחידה והיא להגדיר כיצד יחולקו נכסיהם של בני זוג נשוי עם סיום נישואיהם מכיוון שהסכמי ממון מכילים מידע רב מומלץ להסתייע בעורך דין הסכמי ממון לצורך עריכת ההסכם.
מטרת המאמר שלפניכם היא לתת לכם מידע רב ערך בשאלה מהו חוק יחסי ממון ומה תפקידם של הסכמי ממון במערכת המשפטית, הסכמי ממון בין בני זוג בפרק ב' וגם הסכמי ממון לפני נישואין.
חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע, כי בעת פטירה או גירושין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית מהרכוש והממון המשותף שצברו במהלך נישואיהם. חוק זה חל באמצעות הפסיקה גם על רכוש שרכשו וצברו יחד בני זוג שאינם נשואים אלא ידועים בציבור.
יחד עם זאת החוק קובע כי ניתן להחליט באמצעות עריכת הסכם על דרך שונה לחלוקת הממון בין שני בני הזוג. הסכמים מסוג זה נקראים הסכמי ממון.
ישנם לפחות שני סוגי הסכמי ממון. הסכמי ממון לפני הנישואין ניתן לאשר אותם בפני נוטריון והסכמי ממון לאחר הנישואין שאז נדרש אישורו של בית משפט לענייני משפחה.
אם זוג נשוי מעוניין כי במקרה של סיום נישואיהם יופרדו הנכסים שצברו במשך השנים, כך שיהיו שייכים לכל אחד בנפרד ולא יחולקו שרירותית על פי כללי החוק, עליהם לעשות זאת בצורה מפורשת על ידי הסכם ממון.
בני זוג יכולים לערוך את הסכם הממון לפני נישואיהם (הסכם קדם נישואין), או במהלך הנישואים.
כאשר בני זוג שאינם נשואים, אך חיים ביחד, רוצים לערוך הסכם המסדיר את מערכת היחסים הכלכלית ביניהם, ניתן לעשות זאת ע"י הסכם לחיים משותפים בין ידועים בציבור.
צפו בעו"ד רחל שחר מסבירה על ההבדלים בין הסכם ממון לצוואה?
אדם יכול להוריש (על פי צוואה או כללי חוק הירושה) רק נכסים וכספים שבבעלותו, או את החלק שלו בלבד בנכסים משותפים.
אדם לא יכול להוריש את רכושו או להורות מה ייעשה בו לאחר מותו אלא בצוואה בלבד, לכן הסכמי ממון רלבנטיים לשלב בו האדם מצוי בזוגיות ומעוניין להגן על נכסיו וצוואה תמשך הגנה לאחר מותו.
הסכם ממון מחריג את חוק יחסי ממון ויכול לקבוע כיצד יחולקו הנכסים של בני זוג בינם לבין עצמם, ובכך קובע מהו היקף העיזבון של כל אחד מבני הזוג, ואילו צוואה קובעת כיצד יחולק אותו עיזבון.
בני זוג אשר עומדים להינשא, או שכבר נשואים.
בני זוג אשר אינם מעוניינים להינשא בכלל ורוצים לחיות יחד כידועים בציבור יערכו הסכם חיים משותפים.
משמורת: קביעת הסדר משמורת על ילדי בני הזוג. בסעיף זה יש להכניס גם נקודות לסוגיית משמורת משותפת בין בני זוג שיש לה כיום השפעה מכרעת על עולם דיני המשפחה.
חלוקת רכוש: בישראל חוק יחסי ממון בין בני זוג קובע חזקה לפיה כי כל אחד מבני הזוג זכאי לרכוש שהביא עמו ובנוסף למחצית הרכוש שצברו בני הזוג בתקופת חייהם המשותפים. ההסכם מאפשר לבני הזוג להתנות על כלל זה או לפרט את הנכסים שהביאו עימם.
בהסכמי ממון חשוב מאוד לפרט מהו אותו רכוש שכל אחד הביא על מנת שלא תקום טענה אחרת.
מזונות: סעיף זה מגדיר מי מבני הזוג ישלם למי דמי מזונות וכמה, במקרה של גירושין, או פטירה (מזונות מעיזבון).
הגבר ישלם לאישה מזונות אישה
האישה תשלם לגבר מזונות שיקומיים על פי חוק החוזים,
בעל ההכנסה הגבוהה ישלם לבעל ההכנסה הנמוכה.
הכוונה בסעיף זה הינה למזונות שישלם מי מהצדדים לצד השני, אולם לא למזונות ילדים, לגביהם לא ניתן להסכים מראש במסגרת הסכמי ממון גם אם הם נערכים על ידי עורך דין טרום-נישואים, שכן אין תוקף משפטי ביחס למזונות ילד שטרם נולד.
בית משותף: להסכם ממון טרום-נישואים חשיבות בהגנה על דירת מגורים. שכן, אם לאחד מבני הזוג יש דירה בבעלות מלפני הנישואין, הסכם ממון מהווה כלי משפטי חיוני להגנה על זכויותיו של אותו צד ביחס לאותה דירה.
לפי פסיקת בית המשפט העליון מהשנים האחרונות (למשל הלכת קנובלר), בנסיבות מסוימות (כגון: מגורים משותפים לאורך זמן, הולדת ילדים, שיפוצים שנערכו בבית וכו') עשויה לחול חזקה משפטית הקרויה "חזקת שיתוף ספציפית בדירת מגורים", לפיה הצד השני יוכל לתבוע מחצית מן הזכויות בדירת בן הזוג, אלא אם כן הצדדים ערכו ביניהם הסכם ממון, הקובע שהבעלות בדירה תיוותר של הצד שהיה בעליה ערב הנישואין.
מניעת סרבנות גט: לפי ההלכה, אשר ענייני נישואים וגירושים של יהודים הנערכים בישראל מתבצעים לפיה, גירושים תלויים בהסכמת האיש והאישה לסידור גט, או בהתקיים עילה הלכתית המספיקה לכך, באכיפתו באמצעות בתי הדין הרבניים.
ניתן להכניס סעיף לכבוד הדדי, או בכינוי אחר שלו ההסכם מאהבה של רבני צוהר, נועדו לאפשר לבני הזוג לחייב זה את זה בגט אף ללא פסק דין רבני.
כאן המקום לציין כי ההסכמים שנויים במחלוקת הלכתית כתחליף, הציעו חלק מהמתנגדים את ההסכם לכתובה הדדית, שגם הוא הסכם קדם נישואין הבא לפתור את תופעת סרבנות גט, אך מתנה את הקנס הכספי בקבלת מרות בית הדין וכן בתנאים נוספים שלדבריהם מבטיחים את כשרותו של הגט.
חלק מההסכמים מגדירים את זכויותיהם וחובותיהם של בני הזוג גם במהלך חיי הנישואים.
עקב מורכבות הנושא מומלץ להסתייע בעורך דין לעריכת ההסכם.
אם מדובר בהסכם טרום נישואים, ניתן לאשרו אצל נוטריון ואין צורך לאשר אותו בבית המשפט או בבית הדין הדתי של בני הזוג.
הסכם שנערך לאחר שבני הזוג נישאו, צריך לקבל אישור של בית המשפט לענייני משפחה, או בית דין דתי (בית הדין הרבני במקרה של יהודים, בית הדין השרעי במקרה של מוסלמים, בית הדין הדרוזי וכו').
האישור יינתן רק לאחר שבית המשפט או נוטריון נוכחו לדעת שבני הזוג גיבשו את ההסכם מרצונם החופשי, תוך הבנת המשמעות של ההסכם ותוצאותיו.
כמו כן בית המשפט צריך להתרשם שהההסכם לא מקפח את זכותו של אחד מבני הזוג בצורה שאינה מקובלת על בית המשפט.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
