עתירה לביטולו של הסכם ממון נחשבת לאחת העתירות המורכבות הקיימות. השופט ארז שני בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ממשיך להוביל בפסיקות נועזות וחדשניות לא רק בסוגיית ניכור הורי אלא גם בסוגיות פריפריאליות נוספות שבתי המשפט נזהרו לגעת בהן.
אחת מהן היא נושא ביטול הסכם ממון מחמת עילת העושק
מאמר פורסם על ידי עו"ד רחל שחר מומחית לדיני משפחה גירושין ירושות וצוואות
איך עושים ביטול הסכם ממון בהסכמה
האם ביטול הסכם ממון בהסכמה דורש אישור מראש של בית המשפט או שניתן להסתפק בחתימת הצדדים בלבד?
מה הם מגוון העילות העומדים בפני בני הזוג לבטל את הסכם יחסי ממון? והאם לבטל את הסכם ממון, מהי הדרך הנכונה לבטל הסכם ממון על כך ועוד במאמר שלפנינו.
ביטול הסכם ממון בהסכמה מתייחס לשני סוגים של הסכמי ממון סוג הסכם אחד הוא הסכם ממון שקיבל תוקף של פסק דין סוג הסכם שני הוא הסכם ממון שלא קיבל תוקף של פסק דין.
הסכם ממון שלא קיבל תוקף של פסק דין לכאורה אין לו תוקף חוקי אבל למרות זאת בתי המשפט מייחסים לו משמעות גדולה מאוד אם בית המשפט התנהגו בהתאם להסכם הממון שחתמו, גם אם לא קיבל תוקף של פסק דין.
המלצתי היא שבכל המקרים כאשר שני בני זוג רוצים לבטל הסכם ממון בהסכמת שני בני הזוג, הרי שיש לערוך מסמך של ביטול ההסכם, וגם את המסמך של ביטול ההסכם יש לאשר בבית המשפט לענייני משפחה. קיימים פסקי דין רבים שקובעים כי גם הסכם ממון שלא קיבל תוקף של פסק דין יכול להשליך על הליך חלוקת נכסים בגירושים.
רצונם של בני זוג לבטל את הסכם הממון בהסכמה יכול להיות ממספר עילות שונות כשהמכנה המשותף לביטול או שינוי הסכם ממון בהסכמה הינה ההבנה המשותפת של בני הזוג שהסכם הממון שעליו חתמו לפני שנים ארוכות אינו משקף את רצונם הנוכחי.
לעיתים העילות המנחות את בני הזוג הוא כיון שלבני הזוג נולדו ילדים כך שיש לעדכן כמה עולה דמי מזונות לאישה, לעיתים העילות להגשת בקשה של ביטול הסכם ממון בהסכמה הוא כיון שיש לבני הזוג מריבות על הסכם הממון שנחתם.
אין ספק כי בהרבה מהמקרים שינוי הסכם ממון מאפשר לבני הזוג להוריד לחצים ומתחים שהיו כרוכים בעצם קיומו של הסכם הממון ובכך למעשה בני הזוג מצליחים לחזור לשלום בית. יחד עם זאת יש להיזהר ממצב בו אתם מחייבים לשנות הסכם ממון ולהעביר את רכושכם באופן מיידי, שכן העברת הנכסים באופן מיידי עלולה להביא לכך שמדובר בלא יותר מתרגיל משפטי שמייד בסמוך להעברת הנכסים יוכרז כי שלום הבית בא לקיצו. כך אדם עלול
הכדי להימנע ממצב משפטי בו העברתם את כל נכסיכם ונותר בלא דבר, המלצתי ללקוחותי היא לסייג את ביטולו של הסכם הממון בתנאי מתלה הקובע כי אם הסכם שלום הבית לא יצלח יבוטל גם החלק הרכושי של העברת הנכסים בהסכם.
לשם כך יש מומלץ מאוד לפנות לעורך דין שיערוך לכם הסכם שלום בית ולחילופין גירושים בו יהיה מוסדר, באופן מפורט, כי נושא ביטול הסכם הממון הוא בכפוף לכך שיהיה שלום בית.
לא פעם אנו נתקלים במקרה בו בני הזוג ערכו הסכם ממון בו הם הוסדר מתי בת הזוג מקבלת מזונות אישה או נושאים אחרים, אלא שבפועל בני הזוג לא התנהלו כפי שעולה בהסכם.
כעת עולה השאלה האם הדבר נחשב שלמעשה היה ביטול הסכם ממון בהסכמה בכך שבני הזוג לא פעלו בהתאם להסכם הממון, או שמא כיון שהדבר לא בא לידי ביטוי בהסכמה מפורשת הדבר אינו נחשב כביטול הסכם ממון.
על שאלה קיימת פסיקה ברורה ובית המשפט העליון התייחס לכך בפסק דין בע"מ 2943-18 פלונית נ' פלוני . בפסק דין זה קובעים השופטים כי אם בני הזוג לא התנהלו על פי הסכם המממון שחתמו אז מדובר בהסכם ממון שנזנח.
בית המשפט העליון בפסק דין זה קובע באופן ברור הלכה באשר להסכם ממון שנזנח:
יישום הלכה זו לענייננו מוביל למסקנה כי הסכם הממון בטל ועבר מן העולם לאחר שלא קוים משך תקופה מאוד ארוכה ונזנח הלכה למעשה על ידי הצדדים. מסקנה זו מקבלת משנה-תוקף כאשר אין מדובר בשני צדדים מזדמנים להסכם, אלא בבני זוג שחיו יחד לאורך כל התקופה, ואלמלא זנחו את ההסכם, חזקה עליהם שהיו פועלים למימושו. על כן, הסכם הממון בטל מחמת שנזנח על ידי הצדדים, ולפיכך בטלים גם החיובים מכוחו, ולענייננו – העברת מחצית הזכויות בדירה על שם המנוח (היורשים). נוכח זאת, בטל גם חיוב המבקשת בדמי שימוש ראויים; ומאידך, בטל חיוב היורשים להשיב למבקשת את מחצית תשלומי המשכנתא ששילמה עבור הדירה".
הלכת בית המשפט העליון קובעת כאמור כי הסכם שלא קויים משך שנים-נזנח ובטל מעיקרו ואף אין צורך להגיש לבקשה לביטול הסכם.
יחד עם זאת, נטל ההוכחה להוכיח כי הסכם הממון נזנח על ידי התנהגות הוא נטל המוטל על הטוען כי הסכם הממון בוטל על ידי התנהגות. נטל זה אינו קל כלל ועיקר ומומלץ לפנות לייעוץ משפטי לעורכי דין שתחום מומחיותם הסכמי ממון.
ככל ואחד מבני הזוג מבקש לערוך שינויים בהסכם ממון שאושר בבית המשפט לענייני משפחה, או בכל ערכאה אחרת, אין לו כל אפשרות לבקש את ביטול הסכם הממון אלא רק בהסכמת שני בני הזוג.
למרות זאת חוק החוזים מאפשר הגשת תביעה לביטול הסכם ממון במקרה בו נטען כי הסכם הממון נעשה תחת לחץ, כפיה, עושק, ניצול מצבו החלש של בן/ת הזוג. יחד עם זאת יש לזכור כי לאורך השנים פסיקת בתי המשפט לאורך השנים פירשה בצמצום רב את המושגים הללו, הלקוחים כאמור חוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 ועל מנת לבקש לבטל הסכם ממון נדרשת מידת הוכחה גבוהה ועל כך פירטנו במאמרים נוספים של המשרד.
ביטול הסכם ממון בהסכמה לפני הנישואין
הסכם יחסי ממון ניתן לעשותו לפני הנישואין, וניתן גם לעשות הסכם ממון לאחר הנישואין, כל ההבדל ביניהם הוא מי יאשר את הסכם הממון, שכן הסכם ממון לפני הנישואין ניתן לאשרו אצל נוטריון וגם בבית המשפט לענייני משפחה או בערכאה שיפוטית אחרת , ואילו הסכם ממון שנעשה לאחר הנישואין (בין אם על דירה או בין אם על עסק) ניתן לאשרו רק בערכאה שיפוטית.
אם הגעתם בהסכמה לבטל הסכם ממון אז למעשה לאחר שעברתם את הליך ביטול הסכם הממון בהסכמה, אם לא הגשתם הסכם אחר, תישארו ללא הסכם ממון בתוקף. במצב כזה יחול עליכם הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973.
אני מפנה את תשומת ליבכם לסעיפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-, 1973
החוק קובע כי אם אין לכם הסכם ממון אז ממילא הנכסים לפני הנישואין שיייכם לצד שרכש אתם. לכן המלתי היא שאם אתם מבטלים הסכם ממון תדאגו להסכם ממון אחר במקומו, שיבטיח את מלוא זכויותיכם, כך לא תישארו קירחים מכאן ומכאן.
פרק שני: הסדר איזון המשאבים
תחולת ההסדר
(ב) בני זוג שלא ביקשו אימות של הסכם ממון בהתאם לסעיף 2(ג), יסביר להם רושם הנישואין לפני עריכתם את תכנו ומשמעותו של סעיף קטן (א).
העדר תוצאות במשך הנישואין
ככל ואתם מבקשים שחלוקת הנכסים לא תהיה בצורה שוויונית עליכם לערוך הסכם ממון חדש, כשבהסכם זה תעלו על הכתב את ההסכמות החדשות שלכם.
עו"ד רחל שחר מסבירה: באילו מקרים ניתן לבטל הסכם ממון
אם אתם רוצים לבטל את הסכם הממון בהסכמה מומלץ לכם לקבל ייעוץ מעורכי דין לענייני הסכם ממון שזהו חלק נכבד בעיסוקם,. עורכי דין אלה יסבירו לכם את ההשלכות שיהיו מביטול הסכם ממון בהסכמה.
הצדדים נישאו זל"ז כדמו"י ביום 13.06.1995 ומנישואין אלו נולדו להם שתי בנות. לאיש אלו הם נישואיו השניים ומנישואיו הראשונים לו בן בגיר; לאישה אלו הם נישואיה הראשונים. האיש הינו פרופסור, איש אקדמיה נודע בתחומו ובעל חברה העוסקת בייעוץ אסטרטגי ואילו האישה אינה עובדת מיום נישואיה. לאורך נישואיהם, חלו בין הצדדים משברים בחיי הנישואין אך הם הצליחו לאחות את הקרעים ביניהם והמשיכו לחיות יחדיו.
בשנת 2011 לאחר פרוץ אחד המשברים, חתמו הצדדים על הסכם ממון אשר אושר בבית המשפט לענייני משפחה על-פי האמור בפרוטוקול אישור ההסכם, הצדדים היו כביכול מיוצגים על ידי עורך דין מטעמם, ולאחר שבית המשפט ציין לפרוטוקול כי הם חתמו על ההסכם מרצונם ובהסכמה מלאה וכי הבינו את תוכנו של ההסכם, את מהותו ואת התוצאות הנובעות ממנו, אישר בית המשפט את ההסכם.
בהמשך, ביום 05.10.2011, נתקבלה בקשתו של עורך הדין אשר ערך את ההסכם לתיקון פרוטוקול אישור הסכם הממון ובה ציין כי הוא ייצג את האישה בלבד.
ככלל כל הסכם ממון שבו צד אחד מעביר לצד השני את כל רכושו ללא כל סיבה משמעותית נראית לעין, יעורר הרמת גבה גם אצל עורכי הדין אליהם תיגשו לייעוץ וודאי אם תגיעו לערכאה שיפוטית.
המצב יכול להסתבך אפילו יותר אם האדם שהעביר לכם את כל רכושו יטען למצב נפשי ירוד. כך היה במקרה של אדם הלום קרב שסבל מדכאון כרוני, מצוקות נפשיות משמעותיות, התקפי חרדה המלווים אותו כתוצאה מהשתתפותו במלחמת ששת הימים, אשר השפיעו בצורה מוחלטת על התנהלותו.
טענת האיש במקרה הזה היתה כי יש לבטל את הסכם הממון שכן חתם על הסכם ממון רק בכדי לרצות האישה ולשמר את התא המשפחתי, כתנאי להמשך חיי הנישואין ואיחוי הקרע בין הצדדים – כל זאת כאשר נעדר הוא כל יכולת להפעיל שיקול דעת ממשי ולהביע התנגדות.
לטענתו, יש לבטל את הסכם הממון כי לא היה מעורב כלל בפרטי החוזה, לא בחר בעורך הדין אשר נבחר על-ידי האישה ואף לא הבין המשמעות שעורך הדין שנבחר על ידי האישה מייצג, כביכול, את שניהם. האיש טען כי יש לבטל את הסכם הממון כי האישה היא זו שהכתיבה את הוראותיו של ההסכם מבלי לערבו ואף מבלי שניתנה בידיו היכולת להבין את משמעותו, להפעיל שיקול דעת כלשהו או להביע התנגדות. למעשה,
האיש טען בנוסף כי יש לבטל את הסכם הממון למען "שלום בית" ופיוס האישה, החרדה מפירוק התא המשפחתי, היה מוכן לחתום על הסכם ממון אשר קיפח ונישלו למעשה, מכל רכושו וזכויותיו.
האיש טען כי יש לבטל את הסכם הממון מדובר בהסכם ממון המנצל את חולשתו באופן מחפיר, הסכם שתוצאותיו מקפחות, בלתי צודקות ובלתי מתקבלות על הדעת, שכן מותירות אותו בגיל מתקדם, כשהוא חסר כל וללא מקור הכנסה.
האיש טען כי מדובר בהסכם אשר תנאיו גרועים ובלתי סבירים באופן קיצוני ולרעתו, שכן בידי האישה נותרות בסופו של יום למעלה משלוש דירות ואילו הוא נותר ללא קורת גג, מבלי "סידור לדיור חלופי" כדבריו. בנוסף, עליו להמשיך ולשלם משכנתא לבית …., בית אשר נותר בידי האישה והוא אינו גר בו עוד.
עוד טען האיש כי הסכם ממון זה גוזר עליו, לעת זקנה "חיי עוני ודלות עד כדי פשיטת רגל" והוא בגילו נותר מרושש, בחוסר כל ובחובות עצומים, ה"הנופל כנטל על החברה" – דבר הנוגד לטעמו את תקנת הציבור.
באשר למצבו הנפשי הוסיף האיש כי סובל הוא מפוסט טראומה המשפיעה והופכת אותו לאדם תלותי ובעל יכולת תפקודית מוגבלת במצבי לחץ – כל אלו הובילו אותו לקיום יחסי תלות טוטאלית באישה ומכאן שחתם על הסכם הממון, בלא שהפעיל כל שיקול דעת.
האיש טען כי האישה הטעתה אותו, בכך שהציגה בפניו מצג שווא כי מדובר בהסכם ל"שלום בית", שכן סמוך לאחר החתימה על ההסכם והצוואה, חלה התדרדרות ביחסיהם וכל ניסיונותיו לשקמם עלו בתוהו, תוך שמנצלת היא את מצוקתו, לאמור כי ההסכם לא היה אלא מלכודת, שעם חתימתו אצה האישה להפעילו.
ההלכה המשפטית גורסת, כי פסק-דין המאשר הסכם פשרה אליה הגיעו הצדדים שונה
מבחינות רבות מפסק-דין "רגיל". פסק-דין שכזה מורכב משני חלקים : החלק ההסכמי – ההסכם והוראותיו שבין בעלי הדין, והחלק השיפוטי – החלטת בית המשפט אשר נתן להסכם תוקף של פסק-דין (ראה: רע"א 3960/05 נשר נ' שיבלי [פורסם בנבו] {פמ"מ – 26/12/2005}).
הסכם ממון שאושר, בדומה להסכם שקיבל תוקף של פסק-דין, אף הוא מתאפיין בשני המאפיינים – הפן ההסכמי והפן השיפוטי. יחד עם זאת, יש לשים לב להבדל הקיים בין הסכם ממון שאושר לבין הסכם שקיבל תוקף של פסק-דין. הראשון איננו פסק-דין:
"אין הוא מכריע במחלוקת שבין הצדדים. אין בית המשפט בודק את תוכנו של הסכם הממון המובא בפניו לשם תוכנו ואין הוא אמור לאשר את תוכנו. כל שעושה בית המשפט הוא מתן אישור להסכם, לאחר שנוכח שבני הזוג עשו אותו בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו".
(ראה: ע"א 189/95 בנק אוצר החייל נ' אהרונוב, נג(4) 199 {פמ"מ – 16/8/1999}).
להסכמי ממון ניתן בפסיקה מעמד מיוחד, וזאת מאחר ועל בית המשפט המאשר הסכמים אלה ונותן להם תוקף משפטי, לעמוד בשלושה תנאים מקדמיים:
בכך כאמור קיים ייחוד בהליך אישורו של הסכם ממון, לעומת הסכמי פשרה בין צדדים בהליך אזרחי כלשהוא.
הדגש הינו שבית המשפט ייווכח בכלים העומדים לרשותו, כי על הצדדים להסכם הממון לא נכפו תנאים, עליהם לא הסכים מי מהם, וכי אכן עמדו על משמעותו של ההסכם ותוצאותיו, טרם חתמו עליו. (ראה: בג"צ 7947/06 קהלני נ' בית הדין הרבני הגדול.
לאור ייחודו של הליך אישור הסכמי ממון נקבע בפסיקה, כי לעיתים נדירות וחריגות תתקבל טענה לפגם שנפל כביכול בכריתה (טעות, הטעייה) זאת שעה שאין טענה לפגם בהליך אישור ההסכם על-ידי בית המשפט. בהעדר טעם מיוחד, כבד משקל, לא תתקבלנה טענות צד הטוען כנגד תוקפו של הסכם ממון, אשר קיבל תוקף של פסק-דין:
"… יש ליחס משקל ניכר לערך בדבר סופיותן של פשרות … יש להביא בחשבון את מרכזיותו של ערך זה מבחינת הצדדים לפשרה. ההגנה על ערך זה חיונית, כדי להגשים את הציפיות הסבירות של הצדדים להסכמי פשרה. תכונה מרכזית של הסכמי פשרה… היא הסופיות שלהם. בשל כך נקבע בהסכמי פשרה … כי יש בהם הסדר סופי ומוחלט של הסכסוך בין הצדדים. קביעה כזו משקפת את ציפיותיהם של הצדדים להסכמי פשרה… יש בכך כדי להצביע על הצורך בקיומם של טעמים כבדי משקל אשר יצדיקו את המסקנה כי דין ההסכם להתבטל".
(ראה: ע"א 2495/95 בן לולו נ' אליאס, נא (1) 577 {פמ"מ – 21/5/1997}).
בית המשפט קובע כי "במקרה שבפני מייחד האיש את טענתו לביטול ההסכם מטעמים הנוגעים לחוסר כשירותו הנפשית ומצוקתו בעת עריכתו. טוען הוא לעושק, טוען כי טעה והוטעה וכי המידע שהיה ברשותו קודם לכריתת ההסכם שונה מהשתלשלות האירועים כפי שאירעו לאחריו, לא העלה על דעתו כי האישה תפנה למימושו של ההסכם ובעת מעמד אישור ההסכם היה נתון בלחצים נפשיים. לעניין זה יש להוסיף, כי לכאורה, כשם שמי שחפץ בגירושין, יהיה מוכן "לכל תנאי", העיקר להשיג ולהקדים גירושיו, כך, לכאורה מי שחפץ בשלום בית, יהיה נכון "לכל תנאי", העיקר שבן/בת הזוג לא יעזבו אותה/אותו".
מקריאת פסק הדין עולה באופן ברור כי השופט ארז שני, כמו גם שופטי בתי המשפט לענייני משפחה בפסיקות נוספות, מייחסים משמעות דראמטית לעובדה שאדם אינו מיוצג בעת עריכת הסכם ממון.
בבג"צ 6810/97 בן שושן נ' בן שושן, נא(5) 375 (פמ"מ – 24/12/1997), בוטל פסק-הדין שנתן תוקף להסכם וזאת בשל העובדה שהמבקשת לא היתה מיוצגת:
"… לפיכך אני מבטל את החלטותיהם של בית-המשפט המחוזי ושל בית-המשפט לענייני משפחה ומורה להחזיר את הדיון לבית-המשפט לענייני משפחה על-מנת שיחזור וידון בפירוק השיתוף בדירת המגורים של בעלי-הדין, לאחר שהמבקשת תהיה מיוצגת על-ידי עורך-דין…..
על-מנת למנוע עיכוב נוסף בהליכים אני מורה שעל המבקשת לדאוג למינוי עורך-דין….".
נשאלת השאלה, למה חתם האיש על הסכם ממון המחייב, אשר מימושו הכספי/ממוני אינו מותיר לו, ככל הנראה ולאור גילו, כל סיכוי כספי שיקומי סביר לעתיד?
בית המשפט קובע כי החרדה העצומה שמא יגלו על בגידותיו של האיש ובפרט על יחסיו עם גבר אחר, יחד עם מצבו הנפשי הבסיסי הם שהביאו את הבעל לחתום על הסכם ממון שהותיר אותו חסר כל.
בבסיסה של עילת העושק קיימים שלושה יסודות מצטברים, שבהתקיימם יחדיו, רשאי צד לחוזה לבטלו, ואלו הם:
א. מצבו הירוד של הנעשק, דהיינו, מצוקתו, חולשה שכלית או גופנית או חוסר ניסיונו במועד כריתת החוזה.
ב. התנהגות העושק – ניצול מצבו של הנעשק על ידי העושק על מנת לגרום לו להתקשר בחוזה, דהיינו קשר סיבתי בין התנהגות העושק להתקשרותו של הנעשק בהסכם.
ג. היותו של ההסכם בלתי סביר וחורג מן המקובל.
(ראה: ע"א 4839/92 גנז נ' כץ, מח(4) 749 {פמ"מ – 28/9/1994}).
יסודותיה של עילת העושק אינם רק יסודות מצטברים, הם גם שלובים זה בזה כ"כלים שלובים". (ראה: ע"א 403/80 סאסי נ' קיקאון, לו(1) 762 {פמ"מ – 3/9/1981}). קיימת תלות הדדית ביניהם וככל שקיומו של אחד מהם יוכח בעוצמה רבה יותר, יקטן הצורך בהוכחת היסודות האחרים (ראה: ע"א 3156/98 בן ישי נ' ויינגרטן, נה (1) 939 {פמ"מ – 30/12/1999)). עם זאת, ברור שנדרש קיומם של כל אחד מהתנאים הללו בעוצמה רבה לשם הוכחת העילה. וכך נפסק:
"אין כדי להמעיט מן הדרישה כי כל אחד מן היסודות האלה יתקיים במלוא תוקפו. קיומן של מצוקה קשה של המתקשר או "חולשה" חמורה אחרת שלו אינן גורעות מן הצורך להצביע על קיומם של תנאים "הגרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל". תנאים חמורים במיוחד אינם מייתרים את הצורך בקיומם של מצוקה, חולשה שכלית או גופנית או חוסר ניסיון, כשהם כבדי משקל, ואינם פוטרים את הטוען לעושק להוכיח את מודעותו של הצד האחר לחולשותיו או למצוקתו. מקום שבו אחד מיסודותיה של העילה מוצא לו ביטוי חמור במיוחד, מוקל לעתים הנטל הראייתי הרובץ על המבקש להוכיח את קיומם של היסודות האחרים, אך בכך אין כדי להמעיט מן הדרישה כי גם היסודות האחרים יתקיימו במלואם" כי מצוקת המתקשר תהא מצוקה חמורה, וכי תתקיים מודעות מלאה לה אצל המתקשר האחר.
"עילת העושק מביאה לתוצאה קיצונית, באשר היא מאפשרת לצד לחוזה שאינו חסר דעה או פסול-דין, שחתם על חוזה מרצון, לבטל את החוזה, בשל כך שדעתו לא הייתה מיושבת עליו לחלוטין" (הנשיא שמגר בע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב – הקואופרטיב המאוחד להובלה בע"מ [2], בעמ' 541). לפיכך "הצטברות יסודותיה של עילת העושק חשובה וחיונית היא" (שלו בספרה הנ"ל [23], בעמ' 253), ואין לגרוע מן המשקל הנדרש לגבי כל אחד מהם".
(וראה: עניין בן ישי, לעיל).
9על פי הפסיקה, על האיש להוכיח כי מצבו הנפשי היה קשה באופן אשר הסיט או שיבש את שיקול דעתו סטייה של ממש, קרי "מצב של חומרה ושקיעה ולא אך קושי ארעי או חולף". וכך נקבע על-ידי כב' השופט ג'ובראן בע"א 9207/04 יוסף כמיסה נ' גרטלר [פורסם בנבו] (פמ"מ – 14/8/2008) לאמור:
"יש לציין, כי המצוקה, החולשה השכלית או הגופנית של המתקשר, כמו גם חוסר ניסיונו, חייבים להיות כבדי משקל "ועל בית המשפט להשתכנע שפעלו את פעולתם על העשוק והסיטו את שיקול-דעתו סטייה של ממש מנתיבו הנכון" (ראו דברי השופט י' טירקל בע"א 403/80 סאסי ואח' נ' קיקאון, פ"ד לו (1) 762) "מצוקה משמע מצב של חומרה ושקיעה ולא אך קושי ארעי או חולף" (ראו דברי המשנה לנשיא (כתוארו אז) מ' אלון בע"א 719/78 איליט בע"מ נ' אלקו בע"מ, פ"ד לב (4) 673 בעמ' 685).
אין די בעובדה, שהמתקשר נתון ללחץ חברתי-משפחתי וללחץ אישי-פנימי, המעמידים אותו במצב רגשי ונפשי לא קל (ראו דברי השופט י' קדמי בע"א 4839/92 גנז נ' כץ, פ"ד (4) 749, בעמ' 756)".
בית המשפט עונה על כך בתשובה חיובית.
היסוד השלישי בחתירה לביטול הסכם ממון – תנאי ההסכם גרועים במידה בלתי סבירה מהמקובל בבסיס, היכולת להתערב עד כדי ביטול חוזה בשל התקיימותם של יסודות סעיף 18 לחוק החוזים. עילת הביטול מניחה כי הצדדים חתמו על ההסכם תוך ידיעת הנסיבות, אולם החוק מוצא לנכון להתערב מטעמים של מוסר וצדק חברתי. (ראה: ע"א 11/84 רבינוביץ נ' שלב, מ(4) 533 {פמ"מ – 7/12/1986}, וכן ע"א 5490/92 פגס נ' פגס [פורסם בנבו] {פמ"מ – 29/12/94}).
הבחן הוא אובייקטיבי – חיצוני, ומחייב בירור הוא בשתי שאלות: "מהו המקובל ומהי מידה בלתי סבירה". אמת המידה בהשוואה תהייה "למקובל", או לתנאים הוגנים. (פרופ' גבריאלה שלו "דיני חוזים – החלק הכללי", לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי, תשס"ה – 2005, בעמ' 347-350).
לבטל את הסכם הממון כי תנאיו חריגים מהמקובל
(וראה: ע"א 719/78 איליט נ' אלקו, לד(4) 673 {פמ"מ – 14/7/1980}).
בית המשפט קובע כי העובדה שהאיש נותר ללא "קורת גג" בעוד שלאישה יש למעלה משלוש דירות בבעלותה, ובהן דירת מגורי הצדדים, אינה סבירה ואינה מתקבלת על הדעת.
התוצאה בראיית בית המשפט היא שיש להיעתר לתביעה לביטולו של הסכם הממון.
אל תחתמו על הסכם ממון מבלי שהצד השני מיוצג ומומלץ על ידי עורך דין מוכר ומיומן היטב בהסכמי ממון. עיון בפסקי דין של בתי משפט לענייני משפחה מלמד כי עיקרון השזור כחוט השני בפסיקות בית המשפט הינו העיקרון שאדם שאינו מיוצג נתון להשפחה משמעותית גבוהה יותר מאדם אשר מיוצג על ידי עורך דין. תשמרו על הוגנות. עיקרון חשוב נוסף בעריכת הסכמי ממון הוא שאם ההסכם מקפח בצורה חריגה את בת הזוג או את בן הזוג בתי המשפט ייטו להתערב על מנת לסייע לבת הזוג.
ישנם שופטים שיקראו לכך תקנת הציבור שופטים אחרים יקראו לכך בשמות אחרים אבל הקו המנחה הוא שחייבת להיות הוגנות כלשהי. אל תחתמו על הסכם ממון אם בן הזוג מצוי בטיפול פסיכאטרי או פסיכולוגי ממשוך בטרם קבלת חוות דעת מומחה בטרם חתימה על הסכם הממון. אדם שמצוי בטיפול פסיכיאטרי גם אם הוא מתפקד בחיי היום יום נתון יותר להשפעה וחרדת הנטישה, כך עולה מהפסיקות, עובדת אצלו "שעות נוספות".
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
