בני זוג , האחת אלמנה והאחר גרוש, עורכים הסכם, המוכתר כ"הסכם ממון ושותפות חיים". ההסכם כולל הוראה, לפיה ילדיו הביולוגיים של כל אחד מן הצדדים יירשו אותו לאחר מלאת ימיו, בעוד כל צד להסכם מוותר על כל חלק בנכסי זולתו במקרה של פטירה. הסכם ממון זה אינו מאושר על ידי המשפט לענייני משפחה אך מייד לאחר מכן הצדדים מתחתנים.
לימים, נישאים בני הזוג זה לזה. בן הזוג הולך לעולמו בלא להותיר צוואה בנוסף להסכם. האם האלמנה יורשת אותו למרות שקיים הסכם שלא אושר? התשובה היא כן
2. ד"ר ג.ה ז"ל (להלן:"המנוח") והגב' ח.ב (להלן: "ח") הכירו זה את זו משחר ילדותם. כל אחד מהם נישא לאחר, ואף נולדו לו ילדים.
ברבות הימים התאלמנה האישה והמנוח התגרש והם עברו לחיות זה עם זו עד ליום מותם. ילדי המנוח לעומת זאת התגוררו כל השנים בחוץ לארץ והיו בקשר מועט עם המנוח. כל זה לא הפריע להם להגיע בטיסה ישירה ומהירה ארצה בניסיון לטעון שלאשתו לא מגיע דבר.
פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] נקבע, כי " חוק הירושה רואה לנגד עיניו שני סוגים של יחסים בין בני זוג, המקנים זכות ירושה על פי דין. הסוג האחד הוא "בני זוג" הזכאים לרשת מכוח קשר נישואין פורמלי הסוג השני הוא בני זוג הזכאים לרשת מכוח חיי משפחה במשק בית משותף, מבלי שנישאו בטקס נישואין פורמלי )".
אליבא כב' הנשיא (בדימ') ברק, בני זוג, לעניין הם מי שנישאו בטקס נישואין התקף במקום עריכתו. תכליתו של חוק הירושה היא הענקת זכות הירושה לבן זוג עימו מיסד המוריש את הקשר באופן פורמלי.
תכליתו הנוספת של החוק, היא לשקף את רצונו של המוריש, את גמירות דעתו לחיות יחד עם בת זוגו כנשואים, ובלשון פסק הדין:
"בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים מחוץ לישראל, התקפים במקום עריכתם, גמרו דעתם לחיות יחד כנשואים. זהו רצונם המשוער".
על אף האמור, ובמקרים חריגים, הוכר הצורך לסטות מכלל זה, בעטיו של עקרון תום הלב.
בפסק דין רודן נ' רודן 186 הודגם קיומו של היוצא מן הכלל האמור, כאשר בית המשפט העליון נדרש לסוגיה ופסק:
"נראה לי, כי במקרה זה מנועה המשיבה 2 מלהעלות טענה זו בשלב כה מאוחר, 9 שנים לאחר שנכרת ההסכם, לאחר שהיא קיבלה את מה שההסכם העניק לה ובעת שהיא נדרשת לעמוד בנדרש ממנה על פיו. העובדה, שהיא נהגה עלפי ההסכם במשך 9שנים, מעידה על כך, שהיא הכירה בתוקפו, וכי אישור בית המשפט המחוזי עמד בדרישותיה, וכי היא חתמה על ההסכם מתוך רצון חופשי ומתוך מודעות מלאה להשלכותיו….
בנסיבות שלפנינו, נעשה שימוש בזכות לטעון את הטענה בדבר אישור בלתי נאות של החוזה על-ידי בית משפט בחוסר תום-לב, ועל-כן דין טענה זו להידחות".
35. כב' השופט רובינשטיין התייחס לשאלת תוקפו של הסכם בלתי מאושר בפלונית, [פורסם בנבו] בזו הלשון:
"בכל הנוגע להסכם ממון שלא אושר אך הצדדים נהגו לפיו, קיימת הלכה המעניקה לו תוקף מעשי מכוח עקרון תום הלב, ההשתק והמניעות. בקבעו חובה לאשר את ההסכם, הציב המחוקק גבול ברור, ולמעט באותם מקרים בהם יהיה מושתק צד להסכם מלהעלות טענה לגבי העדר אישור כדין נוכח התנהגות הצדדים להסכם, הגבול הוא זה הקבוע בחוק".
בתמ"ש א.ב נ' נ.ב. [פורסם בנבו] הוסיפה כב' השופטת נילי מימון כדלקמן:
בית המשפט קבע כי לא הובאו בפניו ראיות לכך שבמרוצת השנים נהגו הצדדים בפועל בהתאם להוראות ההסכם. בהעדר ראיות כאמור, הרי שאין לסטות מן הכלל הקובע כי הסכם ממון שלא אושר אינו תקף, ודאי בשעה שלא קיימת כל פגיעה בעקרון תום הלב, כפי שיבואר בהמשך.
אולם, מהו גורלן של הוראות ההסכם הנוגעות למקרה בו ילכו הצדדים להסכם לעולמם?
מקרה דומה הגיע לפתחם של שופטי בית המשפט המחוזי בבאר שבע א.צ. נ' א.מ. [פורסם בנבו] שם נדרש בית המשפט המחוזי בבאר שבע להסכם ממון אשר לא אושר בידי בית המשפט, ובו נכללה הוראה לפיה דירת המנוח שייכת לו, ולזוגתו לא תהא כל זכות בדירה אם ילך המנוח לעולמו לפניה.
לשאלה, האם הסכם ממון שלא אושר מהווה "צוואה" השוללת את זכותה של האלמנה לרשת את נכסי המנוח, או האם גובר ההסכם על ההסדר המעוגן , בחוק הירושה כב' השופטת צפת כך:
"בעודו הסכמי ממון תוחמים ושולטים על היקף העזבון מכוח החיים המשותפים, לעת פקיעת הנישואין, חוק הירושה קובע את זהות היורשים וחלוקת העזבון, בין בירושה על פי דין ובין מכוח צוואה…
אין ולא ניתן לקבל לטעמי את העמדה כי הסכם יחסי ממון מהווה "צוואה" או בלשון אחרת "גובר על חוק הירושה בכוחו של הסכם יחסי ממון להדיר יורש מזכותו בירושה, אלא בצוואה בלבד.
"אילו התכוון המנוח להדיר את האלמנה מעזבונו היה עליו לעשות זאת בצוואה ומשלא עשה כן היא אחת מיורשיו על פי דין".
38. בית המשפט קובע כי היות שההסכם בין המנוח לח. עסק ביחסי הממון ביניהם לעת חייהם המשותפים, הרי שעל אף שההסכם כולל הוראות הצופות פני פטירה, לא ניתן לקבל את טענת ילדי המנוח, כי עסקינן למעשה בצוואה.
"הדרך לצוות קבועה ומוגבלת בהתאם אך ורק לאחת מצורות הצוואה הקבועות בחוק הירושה (כתב יד; בעדים;בפני רשות או בעל פה – סע' 18-23 לחוק הירושה) ואין דרך אחרת בלתם, כך היא הדרך לבטל צוואה(סע' 36 לחוק הירושה). בעוד הסכם יחסי ממון אינו נמנה על אחת הדרכים לצוות ומעבר לכך, ביטולו או שינויו אינו תלוי ברצון המוריש בלבד אלא כאמור נדרשת הסכמה של הצד השני באופן השולל לחלוטין את עקרון החופש לצוות וסותר אותו לחלוטין"
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
