העובדה שאתם זוכים בצוואה אינה מספיקה.
פעמים רבות לאחר שתגלו כי אתם זוכים על פי צוואה תגלו למרבה הצער כי דווקא האח אשר בילה את כל ימיו בחופשות בחו"ל בשעה שאתם טיפלתם במסירות בהוריכם, דווקא הוא מגיש התנגדות לצוואה ומערער על זכותכם לרשת את המנוח ולכבד את רצונו.
קיימים מספר כללי מפתח אשר הקפדה עליהם יכולה לסייע לכם בהמשך הדרך בניהול ההליך המשפטי של הגנה על צוואה. הקפדה על כללים אלה תוכל למנוע התנגדות עתידית לצוואה ובוודאי את פסילתה.
משרד עו”ד רחל שחר העוסק בתחום דיני משפחה וירושה מנחה ומסייע ללקוחותיו כיצד להגן על הצוואה מבעוד מועד וכן מדריך כיצד ניתן להתמודד עם מקרים בהם מתעוררת התנגדות משפטית לצוואה, בין אם הוגשה התנגדות לצוואה ובין אם נודע כי בני המשפחה שכרו שירותי עורך דין להגיש התנגדות לצוואה.
הכלל המשפטי הבסיסי קובע כי צוואה שמתקיימת בה כל הדרישות הצורניות על פי הדין, עומדת לה חזקת כשרותה. הנטל להוכיח כי צוואה פגומה, מכל סיבה שהיא מוטל על המתנגד לקיומה. בעניין זה נכתבו מספר לא מועט של פסקי דין וספרים.
ראו לעניין זה ע"א 2098/97 בוסקילה נ' בוסקילה, פ"ד נ"ח (3) 873; ע"א 130/79 עוזרי נ' עוזרי פ"ד ל"ג (2) 346; ספרו של פרופסור שילה "פירוש לחוק הירושה תשכ"ח-1965" הוצאת נבו בעמודים 230-232.
גם אם היו פגמים בצוואה, עדיין חוק הירושה מקנה לבית המשפט סמכות לקיים את הצוואה. המבחן הוא בשאלה האם המנוח היה כשיר והאם הצוואה מקיימת את רצונו.
סעיף 25 (א) לחוק הירושה תשכ"ה-1965 קובע כך
"התקיימו מרכיבי היסוד בצוואה, ולא היה לבית המשפט ספק כי היא משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, רשאי הוא בהחלטה מנומקת לקיימה, אף אם נפל פגם בפרט מן הפרטים או בהליך מן ההליכים המפורטים בסעיף 19, 20, 22, או 23 או בכשרות העדים או בהעדר פרטים מן ההליכים כאמור".
אם נפל בצוואה פגם צורני, אין פגם זה מבטל את הצוואה, אך גורם להיפוך הנטל הראייתי.
וכן, כותב פרופסור שילה בספרו "פירוש לחוק הירושה תשכ"ה 1965" (שם) בעמוד 232:
"הלכה פסוקה וקבועה היא, כשלפנינו צוואה שעל פניה נתמלאו בה כל הדרישות הצורניות, חזקה שהיא תקפה, ועל הטוען לפסלותה – הראייה. ואולם אם הצוואה פגומה בפגם זה או אחר, חובת הראייה מתהפכת, ועל הטוען לקיומה, נטל ההוכחה שאומנם לפנינו צוואה שאין ספק באמתותה, כולל החובה להוכיח את צלילות דעתו של המצווה, ושלא הופעלה על המצווה השפעה בלתי הוגנת וכדומה…"
במקרה שהגיע לפני בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בפני כבוד השופטת שפרה גליק
עמדה צוואה נוטריונית מדובר היה בצוואה שנערכה בעת שהמנוח היה מאושפז בבית אבות מוגבל לחלוטין בניידותו וישוב על כיסא גלגלים מה שמחייב קבלת אישור רפואי על מצבו
כידוע, קובעת תקנה 4 (ה) לתקנות הנוטריונים תשל"ז – 1977 כדלקמן:
"לא ייתן נוטריון אישור על עשיית פעולה בפניו, אם המבקש לבצע את הפעולה מאושפז בבית חולים או מרותק למיטתו, כל עוד לא הוצגה בפניו תעודה רפואית לפי טופס שבתוספת הראשונה שהוצאה ביום עשיית הפעולה; התעודה הרפואית תצורף לעותק האישור שיישמר בידי הנוטריון".
הפסיקה הרחיבה את משמעות הביטוי "מרותק למיטתו" שבתקנה 4 לתקנות הנוטריונים, ולהלן אצטט מתוך ספרו של כבוד השופט שוחט "פגמים בצוואות" (הוצאת "סדן") בעמוד 106:
"… יש חשיבות לצירוף תעודת רופא, המשקפת את מצבו הרפואי של המצווה ביום עשיית הצוואה. התעודה הרפואית יכולה לסייע בהסרת כל ספק, בדבר גמירת דעתו של המצווה, שהמסמך ישמש כצוואה. מאחר שמטרת התקנה היא לברר את גמירת הדעת של המצווה ולהבטיח את חופש רצונו, יש ליתן פרשנות מרחיבה למונח "מאושפז בבית חולים" בתקנה.
זאת ועוד: אין לתת להיגד "מרותק למיטתו" את מובנו המילולי המצומצם, אין הכוונה שרק מצבו של אדם "המרותק" לחלוטין למיטתו ואינו יכול לשבת, לקום ולהתהלך ולו מעט, יחייב צירוף תעודה רפואית. כאמור, יש להרחיב את פירוש המונח ולהחיל התקנה גם על אדם הסובל מקשיי ניידות, נזקק לעזרת הזולת, ומחמת גילו, או מצבו הרפואי או שניהם גם יחד, קשה לו לצאת מביתו"
ראה בעניין זה ת"ע (ב"ש) 1390/04 פלונית נ' פלוני (10.09.07) (פורסם במאגר "נבו"); ת"ע (ת"א) 55650-05-13 כ' נ' י' (24.7.14) (פורסם במאגר "נבו") כן ראה פסק דיני ת"ע (ת"א) 31731-08-15 א.ב. נ' י.ב. (6.9.17) (פורסם במאגר "נבו").
הוראת סעיף 26 לחוק הירושה תשכ"ה-1965 קובעת לאמור:
"כשרות לצוות
צוואה שנעשתה ע"י קטין או מי שהוכרז פסול דין, או בשעה שהמצווה לא ידע להבחין בטיבה של צוואה – בטלה".
הפסיקה הרבתה לעסוק בשאלה, מה פירוש "להבחין בטיבה של צוואה".
| הכללים סוכמו בפסיקה על פי ארבעה רכיבים עיקריים: מודעות המצווה לעובדה שהוא ערך צוואה ידיעתו בדבר היקף רכושו ויורשיו מודעתו באשר לתוצאת עריכת הצוואה על יורשיו. על המצווה להיות בדעה צלולה, ולפרש נכונה את המציאות הסובבת אותו, כאשר דעתו משתחררת מלחצי נפש חולניים ומחשבות שווא. |
הכללים סוכמו בפסיקה על פי ארבעה רכיבים עיקריים:
ראה: ע"א 1212/01 קרן לב"י נ' בינשטוק, פ"ד מ"ח (3) 723; ע"א 5185/99 היועמ"ש נ' מרום פ"ד מ"ט (1) 38; דנ"א 1516/95 מרום נ' היועמ"ש פ"ד נ"ב (2) 813.
הוראות סעיף 30 לחוק הירושה תשכ"ה-1965 קובעת:
"הוראות צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה".
הכלל המשפטי קובע, כי לכאורה – "אין פסול בניסיון להשפיע על אדם שיכתוב צוואה לטובתו או לטובת אחר, מה שפסול הוא השפעה בלתי הוגנת".
הכלל המשפטי קובע, כי נטל ההוכחה לעניין ההשפעה הבלתי הוגנת, מוטל על הטוען להשפעה כזו (ראה ספרו של פרופסור שילה "פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (שם) בעמוד 270). אם בית המשפט קובע כי נפל פגם צורני בצוואה, עקב כך נוצר "היפוך הנטל הראייתי" ועול ההוכחה בדבר העדר השפעה בלתי הוגנת, מוטל דווקא על שכם התובעת.
3031. כידוע, הציעה הפסיקה לבחינת הסוגייה של השפעה בלתי הוגנת ארבעה מבחנים מצטברים שהם, כפי שקבעתי כבר בעבר (ראה למשל פסק דיני מ-18.5.17 בת"ע (ת"א) 46769-04-14 נ.ה. נ' מ.ח. (פורסם במאגר "נבו") מעין "נייר לקמוס פסיקתי". ראה בעניין זה, ע"א 5185/93 היועמ"ש נ' מרום פ"ד מ"ט(1) 331.צוואה נוטריונית פגמים בצוואה מבחן התלות והעצמאות
בעת עריכת הצוואה, המנוח היה מאושפז במחלקה סיעודית בבית אבות, ראה בעניין
זה – עדות התובעת בעמוד 24 לפרוטוקול, כן ראה עדות הנוטריון שערך את הצוואה בעמוד 15 לפרוטוקול.
זאת ועוד; מעדותו של הנוטריון שערך את הצוואה, יש אישורים שהמנוח היה מוגבל בניידותו, ומרותק לכיסא גלגלים (ראה חקירתו הנגדית של עורך הצוואה בעמוד 19 לפרוטוקול וכן עדות הנתבעת בעמוד 29 לפרוטוקול.
32.3 המומחה השיב בחקירתו הנגדית על חוות דעתו, (עמוד 12 לפרוטוקול), כי המנוח לא היה מסוגל לנהל את ענייניו.
32.4 מעדותה של התובעת עלה, כי המנוח היה כה בלתי עצמאי, עד כדי כך שהיא החזיקה למנוח את הטלפון, כדי שיוכל לדבר, והיא גם חייגה עבורו את מספר הטלפון.
32.5 המסקנה העולה מן המקובץ, המנוח היה בלתי עצמאי, מן הבחינה הפיזית, וגם מנטלית, כפי שנקבע בחוות דעת המומחה.
במקרה בו הגיע לשולחנו של בית משפט לענייני משפחה בתל אביב, הפיזיותרפיסטית, אשר טיפלה במנוח, בבית האבות הגב' ה.ת, סיפרה, שהמנוח לא שיתף פעולה בטיפולים, ורק כאשר בתו התובעת הייתה מגיעה, (הטיפולים ניתנו בשעות הבוקר, בהן הייתה התובעת מגיעה) הנכונות של המנוח לשתף פעולה הייתה גבוהה יותר. המנוח היה במחלקה סיעודית בבית אבות, וישוב בכיסא גלגלים. מכאן שאין ספק שהמנוח היה תלותי, ותלוי הרבה בתובעת, ובהחלט זקוק לסיוע.
במקרה זה התגלה כי למנוח היו קשרים מצומצמים מאוד גם עם קרובי משפחה שלעיתים רחוקות באו לבקר ובתו התובעת הייתה היחידה שבאה לבקרו. לכאורה מבחינת "מבחן" זה אין לטעון שהמנוח "בודד", או לא היה בקשרים עם סביבתו. יחד עם זאת, בית המשפט קובע כי מהעדויות עולה שהמנוח היה שרוי בעת האחרונה במחלקה הסיעודית בבית אבות, באופן טבעי קשריו היו מצומצמים מאוד, עם אשתו הנתבעת, עם בתו התובעת אולי עם אחד מבניו (בנו האחר מתגורר בארה"ב) ועם קרוב משפחה שבא פעם לבקרו.
בית המשפט קובע כי בחינת נסיבות עריכת הצוואה, מביאה למסקנות שזו נעשתה בצורה – לכל הפחות מעוררת תמיהה: כזכור, הצוואה נחתמה בבית האבות, תוך פגם משמעותי של העדר חוות דעת רפואית.למנוח היה קשר טוב עם אשתו – הנתבעת, הנוטריון שערך את הצוואה, ולדבריו מכיר את המנוח 40 שנה, מעיד שכאשר היה המנוח בבית האבות, במקום סיעודי, מי שהמשיך לטפל בו "היו אשתו ובנו" בנסיבות אלה, כאשר יש צוואה של המנוח מ- 2013 לא סביר, שתיעשה צוואה ב-2015 שהזוכה העיקרית בה היא התובעת ולא הנתבעת – אשתו של המנוח מזה למעלה מ-50 שנה.
עובדה נוספת שבית המשפט מציין היא שהתובעת, היא שחייגה לעורך הצוואה הנוטריון עבור אביה המנוח, עורך הצוואה. הנוטריון, העיד, כי בבואו לבית האבות, התובעת חיכתה לו "קומה למטה", והיא זו אף שנתנה לו את כתובת בית האבות.
פגם נוסף שעלה בפסק הדין היה כי עורך הצוואה העיד, כי קבע עם הבת להיפגש בבית האבות. מדוע קבע עם הבת ? אם באמת המנוח חייג אליו, והכתיב לו את רצונו, למה שיהיה כתוב בצוואה, כי אז מדוע הוא לא קבע ישירות עם המנוח, אלא באמצעות התובעת ? יתרה מזו, הוא העיד שהתובעת ליוותה אותו לחדר המנוח, נפרדה ממנו ו"חיכתה לו למטה" (עמוד 17 לפרוטוקול).
חקירתו של הנוטריון יכולה ללמד רבות על הלוך הרוח. כזכור, כזכור, הצוואה בה מדובר היא צוואה נוטריונית, ומדרך הטבע, נחקר עורך הצוואה, כיצד יתכן, שבביקור אחד בלבד (לאחר שיחת טלפון אחת) נערכה הצוואה, תשובותיו של הנוטריון עורך הצוואה, העלו פקפוק, באשר לנסיבות עריכתה של הצוואה,
להלן ציטוט מחקירתו הנגדית של הנוטריון, דברים המדברים בעד עצמם:
"ש. ואת העותק של הצוואה מסרת לט. ?
ת. אממ.. אני לא זוכר.
ש. אז תיזכר, זה היה ב 2015.
ת. לא זוכר אם מסרתי לה או נתתי לו.
ש. אתה הגעת לבית החולים עם הסרט האדום וכו' ?
ת. מראש.
ש. הורדת את הסרט האדום לפני שחתם ?
ת. לא, יכול להיות שלקחתי למשרד, אם כך, היא באה לקחת, אבל לא זוכר.
ש. תראה, אם אתה לא זוכר מה היה ב-2015, אז לא יודע מה משקל עדותך.
ת. את זה תגיד לבית המשפט, לא לי. אני לא זוכר אם מסרתי ליד או באו למשרד לקחת, אני באתי לשם עם צוואה מוכנה, אבל אם היה שם סרט אדום או לא? לא זוכר.
ש. אתה בדרך כלל מוריד סרט אדום לפני שאדם חותם? מאשר את הצוואה לפני שחותמים ?
ת. לא..
ש. האם יתכן שהגעת לבית המשפט.. (נקטע).
ת. אפשר להכין סרט אדום והאישור בחתימתי, יכול להיות גם אחרי שמורכב על הנייר, החתימה שלי היא הקובעת, זה ברור שמעולם לא ייחתם מראש על ידי כשהחותם לא חתם".
הנוטריון לא זכר מי שילם לו, המנוח או התובעת, והוא גם לא זכר אם אמר למנוח את המחיר אם לאו.
המסקנה נסיבות עריכת הצוואה מעידות במידה לא מועטה על קיומה של השפעה בלתי הוגנת.
הוראות סעיף 35 לחוק הירושה תשכ"ה 1965 קובעות לאמור:
"הוראות צוואה, פרט לצוואה בע"פ, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה את בן זוגו של אחד מאלה – בטלה"
הפסיקה חזרה וקבעה, כי ביסוד ההוראה שבסעיף 35 לחוק הירושה, חזקה חלוטה בדבר קיומה של השפעה בלתי הוגנת.
ראה; ע"א 529/69 רוזנהויזר נ' כהן פ"ד כ"ד(2)93; ע"א 99/86 זיידה נ' זיידה פ"ד מ'(3) 105; ע"א 1079/92 גדליה נ' דאלי פ"ד מ"ז (5) 431; ע"א 2500/93 שטיינר נ' איגוד עולי מרכז אירופה, פ"ד נ (3) 338; ע"א 6496/98 בוטו נ' בוטו פ"ד נ"ד (1) 19; ע"א 2098/97 בוסקילה נ' בוסקילה פ"ד נ"ה (3) 887.
הפסיקה הוסיפה ופרשה, כי הנחת היסוד היא במקרה כזה השפעה בלתי הוגנת, אפילו הוכח הלכה למעשה, כי השפעה בלתי הוגנת אינה קיימת.
ראה ע"א 433/77 הררי נ' הררי פ"ד ל"ד (1) 776; ע"א 234/86 אמונה תנועת האשה הדתית לאומית נ' בלר פ"ד מ"ב (4)148; ע"א 148/96 בקשי נ' סלמן, פ"ד כ,ג (1) 843;
פסקי דין רבים קבעו כי לעניין הפרשנות להוראת סעיף 35 לחוק לחוק הירושה, הבחינה בשאלה האם הייתה השפעה בלתי הוגנת תהיה לפי השאלה, האם נטל מי שצפוי להנות מהצוואה חלק בעריכת הצוואה, ומהי מידת האינטנסיביות של המעורבות הנטענת של הנהנה מן הצוואה.
וכך קבע כבוד השופט רובינשטיין בע"א 586/03 חרמון נ' גולוב פ"ד נ"ט (3)1:
"… השכל הישר מורנו גם, כי הצטברותם של אירועים וזיקות שאולי כ"א מהם כשלעצמו לא היה בו כדי להציב תווית של נטילת חלק בעריכת הצוואה, הנה בהיקצבם יחד, "במבט-על" אל המכלול, יוצרים הם אותה השתתפות בעריכתה שיש בה כדי לפסול"…
| מי חייג לעורך הדין על מנת לקבוע פגישה לעריכת הצוואה האם היה זה המנוח או מי שצפוי להנות מהצוואה מי מצא את עורך הדין עורך הצוואה מי קבע את הפגישה עם עורך הדין עורך הצוואה מי קיבל לידיו את הצוואה לאחר שנערכה מי שילם לעורך הדין או הנוטריון בעבור הצוואה מי התלווה למנוח לפגישה בעריכת הצוואה |
זכרו כי התפיסה המעודכנת בנושא נטילת חלק בעריכת צוואה היא שהצטברותם של אירועים וזיקות שאולי כל אחד מהם כשלעצמו לא היה בו כדי להציב תווית של נטילת חלק בעריכת הצוואה, בהיקבצם יחד ב"מבט-על" אל המכלול, יוצרים הם אותה השתתפות בעריכתה שיש בה כדי לפסול. "לא הרי טלפון בלבד אל עורך-הדין לקביעת פגישה כהרי העברת תוכן הצוואה אליו על-ידי הנהנה לשם הכנתה, ולא הרי תשלום שכרו של עורך-הדין על-ידי הנהנה בעומדו לבדו כהרי הצטרפו לנושאים אחרים."לצד ניתוק קשר עם המתנגדים הפוטנציאליים קיימת חשיבות לא פחותה לקבלת ייעוץ מעו"ד העוסק בתחום הצוואות ולהגיע אליו עם הצוואה על מנת לבחון אם קיים פגם בצוואה. חשוב לאתר מוקשים פוטנציאליים ולאתר נקודות תורפה בין אם בצוואה עצמה ובין אם בנסיבות אשר אפפו אותה או בנסיבות חייו של המוריש אשר עלולות להעיד על תלות כזו או אחרת בין המוריש ליורשים.
על מנת להגן היטב על צוואה ראשית נדרשת הבנה בשאלה מה גורם לפסילת צוואה.
מלבד התנאים הטכניים הכוללים חלון זמן להגשת ההתנגדות, חוסר בצו קיום צוואה ומילוי פרטי ההתנגדות המלאים כראוי, קיים תנאי חשוב להגשת התנגדות לצוואה והוא קיומה של עילה להתנגדות.
העיקרון המנחה בנושא צוואות הוא רצונו החופשי של המצווה ובתי המשפט מייחסים לנושא רצונו של המצווה חשיבות מכרעת בפרשנות הצוואה.
סעיף 30 לחוק הירושה קובע:
"א) הוראת צוואה שנעשתה מחמת אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה או תרמית – בטלה.
(ב) הוראת צוואה שנעשתה מחמת טעות – אם אפשר לקבוע בבירור מה היה המצווה מורה בצוואתו אילמלא הטעות, יתקן בית המשפט לפי זה את דברי הצוואה; אם אי-אפשר לעשות כן – בטלה הוראת הצוואה."
מטרת סעיף 30 לחוק הירושה כמו מטרת כל דיני הצוואות היא כיבוד רצונו של המת. "מתוך כך אנו נדרשים לגילוי רצונו האמתי והחופשי של המצווה בשעת חתימת צוואתו, רצון שהוא פרי החלטתו העצמאית, להבדיל מרצון שהוכתם ונרמס בשל השפעה שאינה הוגנת. עצם העובדה שאנו מודעים לרצונו של המנוח אין די בה, עלינו להוסיף ולבחון האם עסקינן ברצון חופשי להבדיל מרצון המונע מלחץ או השפעה חריגה ולא ראויה של אחר " (סעיף 22 לפסק הדין בעמ"ש (מחוזי- מרכז) 39988-09-17 ש. נ' ש. [פורסם בנבו]
ומוסיף סג"נ שאול שוחט בספרו "פגמים בצוואות", מהדורה שלישית, הוצאת סדן, התשע"ו-2016, בעמוד 175:
"בהתקיים אחת מאותן רעות (המפורטות בסעיף 30: אונס, איום, השפעה בלתי הוגנת, תחבולה ותרמית- ע'ר') לא את רצונו שלו עושה המצווה אלא את רצונו של האחר, ועל פי רוב תהיה השאלה עד כמה עמוקה הפגיעה ברצונו האמיתי של המצווה, והאם נצדק באמרנו כי לא את רצונו שלו ביטא המצווה בצוואתו אלא את רצון הזולת."
| כללים חשובים א. מייד לאחר עריכת הצוואה גשו לבד לרשם לענייני ירושה והפקידו את הצוואה. עשו זאת באופן עצמאי וללא ליווי של משי שצפוי להנות מהצוואה. ליווי של הנהנה העתידי לרשם לענייני ירושה אפילו ליווי ברכב אינו מומלץ. ב. כללו בצוואה סעיף כי מי שיתנגד לצוואה יודר ממנה וחלקו אשר ניתן לו בצוואה יישלל ממנו. ג. דאגו לתעד היטב את מצבכם הרפואי וככל שיש סתירות בין רופאים שונים דאגו לחוות דעת רפואית מסודרת אשר כוללת תשובות לכל הסתירות הקיימות, אם קיימות בחוות הדעת. |
א. מייד לאחר עריכת הצוואה גשו לבד לרשם לענייני ירושה והפקידו את הצוואה. עשו זאת באופן עצמאי וללא ליווי של משי שצפוי להנות מהצוואה. ליווי של הנהנה העתידי לרשם לענייני ירושה אפילו ליווי ברכב אינו מומלץ.
ב. כללו בצוואה סעיף כי מי שיתנגד לצוואה יודר ממנה וחלקו אשר ניתן לו בצוואה יישלל ממנו.
ג. דאגו לתעד היטב את מצבכם הרפואי וככל שיש סתירות בין רופאים שונים דאגו לחוות דעת רפואית מסודרת אשר כוללת תשובות לכל הסתירות הקיימות, אם קיימות בחוות הדעת.
הדין החל על חוק הירושה יכול להשתנות בהינתן מסד עובדתי שונה. ועשוי להיות מורכב. אם ברצונכם לוודא שזכויותיכם לא נפגעות, מומלץ להסתייע בשירות של עורך דין לענייני צוואות . מדובר כאמור בהליך שעשוי להיות בעל השלכות כלכליות ענפות, ועל כן מומלץ לפנות לעורך דין צוואות מנוסה ומקצועי בשלב כמה שיותר מוקדם. זאת במיוחד כאשר אין הסכם ממון בינכם לבין בן או בת הזוג.
עורכת דין רחל שחר, עו"ד גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד רחל שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בדיני משפחה
המשרד שנוסד על ידה בשנת 2004 ומאז צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ומעסיק עו"ד פשיטת רגל כשירות משלים..
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים עורכות דין לענייני צוואות ירושות ודיני משפחה ומשפטניות בעלי מומחיות ספציפית בדיני משפחה וירושה. עורכת דין רחל שחר, עו"ד הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה, נוטריון ומגשרת, אשר ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה על כל היבטיו לרבות חלוקת רכוש, ביטול הסכמי ממון, סרבנות גט ועוד.
לאחר הסמכתה כחברה בלשכת עורכי הדין התנדבה עו"ד רחל שחר במסגרות התנדבות רבות והעניקה ייעוץ משפטי בסניף ויצ"ו בסביון וכן בסניף שי"ל בעיר יהוד.
עו"ד רחל שחר כתבה וכותבת מאמרים רבים בתחום דיני משפחה והינה מנחה בתוכנית "אולפן המומחים".
עו"ד רחל שחר ידועה בזכות מקצוענותה חסרת הפשרות והבנתה המקיפה את האטמוספירה המשפטית השלטת כמו גם יחסה האישי ללקוח ואנושיותה.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
