ייפוי כח מתמשך מה הזהירות הנדרשת ו4 עצות פרקטיות

למרבה הצער ילדים לעיתים יוצרים סכסוך ירושה עוד בארם ההורה הולך לעולמו. מאמר בנושא הזהירות הנדרשת בעריכת ייפוי כח מתמשך ופירוט פסק דין בנושא

תוכן עניינים

צרו קשר היום לקבלת ייעוץ
ללא התחייבות

ניצנים ראשונים של פסקי דין  בנושא ייפוי כח מתמשך מלמדים כי בתי המשפט ממשיכים להגן על הקשישים מפני עושק וניצול

פסק דין ראשון דוחה בקשה של בן לבטל ייפוי כח מתמשך שערכה אמו ולמנות לה אפוטרופוס

בכל הנוגע לסוגיית כשרותו המשפטית של אדם, נקודת המוצא המונחת בבסיס חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב- 1962 (להלן –  "חוק הכשרות המשפטית" או "החוק") היא שכל אדם מעל גיל 18 שנה כשר לזכויות, חובות ולכל פעולה משפטית כל עוד לא הוגבלה כשרותו בחוק  או בפסק דין (ר' סעיפים 2-1 לחוק).

ייפוי כח מתמשך מה הזהירות הנדרשת 4 עצות פרקטיות וניצנים ראשונים של פסקי דין 1
ייפוי כח מתמשך ייעוץ ועריכה 03-7949755

מינוי אפוטרופוס לאדם הוא צעד דראמטי שפוגע משמעותית ביכולת שגרתית של ניהול חייו ולכן המחוקקים ברחבי העולם ובעקבותיהם גם המחוקק הישראלי נדרשו ונדרשים כל העת לחשיבה מחודשת בסוגיית מינוי אפוטרופוס לאדם כשעל צד אחד של המאזניים מונחת חירותו האישית והכספית והפיננסית, ומן העבר האחר של המאזניים מונח חשש כי אדם שכבר לא יהיה מסוגל לדאוג לענייניו עדיין ירצה לפעול באופן עצמאי ובכך, מבלי משים, לגרום לעצמו נזק.

חשיבה מחודשת על מוסד האפוטרופסות, ועל שלילת החירות המשמעותית הכרוכה בו, הביאה לחקיקת תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (פורסם ביום 11.4.2016). תיקון זה הביא לביצור נוסף של רצון הפרט הן ע"י הקמה של מוסדות פוגעניים פחות ממינוי אפוטרופוס, כגון ייפוי כח מתמשך ומינוי תומך החלטות (ס' 32ב, 32לא, 67ב לחוק), והן ע"י הגבלת שיקול הדעת למינוי אפוטרופוס לבגיר, בין השאר באמצעות הוראות סעיף 33א לחוק.

הוראה זו קובעת את התנאים אשר רק בהתקיימם ניתן למנות אפוטרופוס לבגיר, וגם אז יש לשקול לאיזה תחום, לאיזה היקף ולאיזו תקופת זמן.

לאחר תיקון 18 לחוק החלו להגיע אט אט מקרים שונים של בתי המשפט לענייני משפחה אשר גילו עד כמה התיקון היה חשוב ועד כמה אור השמש והצורך בשקיפות ימנעו פגיעה בקשישים חסרי ישע או בכלל באנשים חסרי ישע.

במקרים רבים סכסוך בין הילדים משפיע באופן טראגי על איכות החיים של ההורה כפי שהיה במקרה שהגיע לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, כבוד השופטת סיגלית אופק.

במקרה הנדון סכסוך בין שנים בנים וחשש כי אחד מהם "ישתלט על הירושה" הביא לניסיון קבלת אפוטרופסות על אם הצדדים.

ייפוי כח מתמשך מה היו עיקרי פסק הדין של השופטת סיגלית אופק

אמם של הבנים אלמנה שהתגוררה כל השנים עם בעלה השני ירשה את מלוא עזבונו לאחר פטירתו.

על מנת להקל על חייה הכניסה האלמנה את אחד מבניה כשותף לחשבון הבנק שלה וזאת על מנת שיסייע לה בתשלומים שונים ככל הנדרש.

הבן השני חשש מאוד.

לא הוא לא חשש מאוד מה יקרה לאמו.

הוא חשש שינגסו מהירושה העתידית שלו.

בענייננו, עשתה המשיבה ייפוי כח מתמשך ובמסגרתו נתנה הוראות מקדימות למיופה הכח: הוראה בעניינים רפואיים – "ככל שלא אהיה מסוגלת לנשום ו/או לאכול בכוחות עצמי אני מבקשת להקל על כאבי באמצעות טיפול תרופתי מתאים (כגון מורפיום), לדאוג שאשכב בנוחות ולתת לטבע לעשות את שלו", והוראה בעניינים כספיים – "אם לצורך הטיפול בי, רפואי או אישי (לרבות, אך לא רק, מעבר למקום מגורים חלופי) – יהיה צורך בסכומי כסף גדולים וחריגים אני מבקשת שהדירה שבה אני מתגוררת היום, XXX, תושכר או תימכר. המיופה כח שלי הוא שיחליט אם להשכיר הדירה או למכור אותה".

מיופה הכח על פי ייפוי הכח המתמשך היה הבן שחי עמה בארץ ודאג לה. הבן השני שחי בחו"ל ודאג לעצמו ולירושה העתידית הגיש שתי בקשות (סותרות) האחת לביטול ייפוי הכח המתמשך והבקשה השנייה למינוי שלו כאפוטרופוס כמובן על רכושה של אמו ולא על גופה.

האם האלמנה נזקקה לאפוטרופוס? האם היה צורך בכניסת ייפוי הכח המתמשך לתוקף? מה פסק בית המשפט?

למרבה המזל השופטת סיגלית אופק הזמנינה את האלמנה לעדות בבית המשפט וסיפרה בפסק הדין על התרשמותה:

"בשיחה הנ"ל ניתן היה להתרשם באופן ישיר ובלתי אמצעי מאופייה וממצבה של המשיבה.  לדברי המשיבה, היא זו מחליטה באופן סופי בעניינים השונים. למשל, היא מנהלת את העובדת הזרה: "יש לי מטפלת כן. החלטות אני לוקחת, היא עושה מה שאני אומרת לה לעשות" (עמ' 4, ש' 6). או למשל, היא מנהלת את ענייניה הכספיים: "אני מתקשרת בעצמי ואפילו הולכת (לבנק- ס.א) ואומרת מה לעשות" (עמ' 4, ש' 22). . עפ"י התיאור שמסרה המשיבה, היא בסה"כ מודעת להיקף רכושה (עמ' 4, ש' 31- עמ' 5, ש' 2), היא מנהלת את ענייניה, לרבות עניינים כספיים, בעצמה או תוך הסתייעות בילדיה…., כאשר לפני קבלת החלטה בעניינים כספיים היא עורכת בדיקה ולפעמים גם מתייעצת, ולא מקבלת החלטה כלאחר יד: "להוציא סכום של כסף זו החלטה, אז אני צריכה לדעת על מה הולך הכסף הזה ומה נשאר, ועל זה הולך הכסף הזה, דברים כאלה לדעתי זה אלמנטרי" (עמ' 4, ש' 4-3), ובהמשך: "אני מחליטה אך אני צריכה גם לשמוע אחרים מה הם חושבים אבל ההחלטה האחרונה אני לוקחת".

המשיבה עשתה ייפוי כח מתמשך בהחלטה מודעת: "זה לא היה פתאום. היה צריך שיהיה לי ייפוי כח כדי שיהיה מי שיעזור לי בכל ההחלטות ובכל הדברים. ש: איזה עזרה את צריכה? ת: בהחלטות גדולות ובמה שנוגע לילדים שלי" (עמ' 3, ש' 29-26). למקרה שתאבד, חלילה, את כשירותה, מעוניינת המשיבה שיפוי הכח המתמשך יוותר על כנו ושלא יהיה עליה אפוטרופוס: ש: את יודעת למה את פה? ת: כן. כדי שלא יהיה לי אפוטרופוס עלי ושהיפוי כח יהיה בתוקף כמו שעכשיו" (עמ' 3, ש' 24).

לאור כל האמור לעיל, ההתרשמות של ביהמ"ש לה שותפה גם ב"כ יועמ"ש רווחה (עמ' 14, ש' 22-19), היא שהמשיבה מסוגלת להביע את דעתה ואף עושה זאת בצורה קוהרנטית, ברורה, רציונלית, ונראה שהיא מסוגלת לקבל החלטות בענייניה, כפי שעשתה עד היום.

ממצאי הרופאים תמכו אף הם בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה בשאלה האם קיים צורך במינוי אפוטרופוס ובשאלת תוקפו של ייפוי הכח התמשך

בית המשפט מציין כי בסמוך לאחר פטירתו של בעלה השני נמצאה ירידה קוגניטיבית משמעותית אצל המשיבה. עם זאת, גם נמצא שהמשיבה עדיין "מודעת למצבה, מבינה שמוגבלת מבחינת תפקוד וזקוקה לעזרה, מודעת לבעיית זכרון, שיפוט שמור", ובהמשך: "עדיין קיימת מודעות למצב, בעלת שיפוט תקין שמאפשר לה להביע דעה לגבי מועמד…" (תעודת רופא של דר' מירושניק מיום 2.7.2019- נספח א' לבקשה למינוי אפוט' א"פ 14629-07-19)

בהמשך, הפסיכיאטר, דר' פורטנוי ביום 6.8.2019, אליו פנה המשיב עפ"י המלצה של עו"ס ברזון אלבאום לערוך למשיבה אבחון נוסף (ר' עמ' עמ' 2 לתסקיר הראשון; עמ' 2 לתסקיר השני; ס' 18 לפסק הדין), מצא בבדיקה של המשיבה כי: "…דיברה לעניין ואין עדות להפרעות בחשיבה או בתפיסה. … אין עדות לדיכאון או הפרעה אפקטיבית. …התמצאה בזמן באופן חלקי.. התמצאות תקינה במקום, במרחב ובעצמה. השיחה עמה הייתה לוגית, רציונלית וקוהרנטית. קיימת הפרעה בזכרון לטווח הקצר בדרגה בינונית… אך הייתה מציאותית ומודעת למצבה. … בדיקת  MMSE25/30.. ידעה את משמעות המילה "אפוטרופוס" וחושבת שאין לה צורך בכך. התייחסות לחוות הדעת הרפואית של דר' י. מירושניק:  יש לציין שנכון להיום לאחר שחלפו מספר חודשים מאז שבעלה נפטר מצבה הנפשי והקוגניטיבי השתפר… לסיכום: אכן חלה אצל גב' אלמונית ירידה קוגניטיבית במידה מתונה, אך עדיין השיפוט תקין, מודעת למצבה ובעלת יכולת להביע את דעתה ורצונותיה באופן חופשי. היא מתבטאת באופן קוהרנטי ורציונאלי". לפיכך, המליץ דר' פורטנוי על ביטול האפוטרופסות במצבה הנוכחי של המשיבה (נספח ד'2 לכתב ההגנה א"פ 24681-02-20).

גם דר' מנדה, רופא מומחה ברפואה פיזיקלית ושיקום בקופ"ח כללית, שהמשיבה נמצאת קרוב ל- 20 שנה בטיפולו כרופא משפחה, כתב ביום 11.6.2019, שהמשיבה "מתלוננת על בעיות זכרון קשות שהופיעו לאחרונה לאחר מות בעלה לפני חודשיים", והפנה אותה לבדיקה (נספח 7 לתשובה מיום 19.11.2020 א"פ 24681-02-20), אך בחלוף הזמן ובהתרחק מהאירוע המטלטל שחוותה המשיבה, מצא דר' מנדה ביום 22.12.2019 שהמשיבה: "צלולה, ללא חסר קוגניטיבי. אין מניעה שתיתן לבנה אלמוני אישור לייפוי כח מתמשך" (נספח ד' לכתב ההגנה תמ"ש 6432-04-20).

בית המשפט קובע בפסק הדין באופן חד משמעי שניסיונו של הבן למנות אפוטרופוס לאמו כשהיא עודנה צלולה ויכולה לדאוג לענייניה הוא פסול.

בית המשפט אינו מתעלם מטענות אחד האחים על ניצול כלכלי של האם וקובע:

"מר פלוני העלה טענות כלפי אחיו אלמוני על שימוש לרעה בכספי אימם תוך הפעלת לחצים עליה… בשיחה הראשונה שניהלו עם גב' אלמונית בביתה היא דחתה לגמרי את טענות פלוני כלפי אחיו אלמוני, בשיחה השנייה עמדה שהתנהלה בטלפון בתאריך 15.3.20 (בשל התפשטות נגיף הקורונה) ולאחר שאמרנו לה מה טוען בנה פלוני ושאלנו אותה אם אכן כך ענתה לנו גב' אלמונית, שהיא לא מעוניינת לדבר על זה. לאחר שהתעקשנו שוב לקבל תשובה… היא אמרה "שיש בזה משהו אבל לא רוצה להגיב".

בביקור הבית האחרון (1.6.20) כאשר העלנו שוב בפני גב' אלמונית את סוגית האשמות הדדיות של בניה בעניין ניצול לרעה של כספיה היא אמרה לנו "לפעמים אני עוזרת לזה ולפעמים לשני, הכל בהסכמה שלי". גב' אלמונית הוסיפה ואמרה  שהיא זאת שמחליטה באם לעזור כספית לאחר מילדיה והדבר נעשה ללא הפעלת לחץ עליה".

עורכות התסקיר הן בעלות מקצוע מיומנות, ויודעות לזהות מצבים של קשישים חסרי ישע הנתונים, חלילה, לניצול והתעמרות מסוג כלשהו. ברם, ההתרשמות לא הייתה מהחלטה של משיבה שהיא פרי ניצול או חוסר שיקול דעת (ר' עמ' 11, ש' 9-6). עם זאת, אף מתוך הנחה בדבר אפשרות קיומה של מערכת לחצים על המשיבה, לא סברו העו"ס שיש צורך באפוטרופוס (עמ' 6 לתסקיר השני).

כאמור, בתסקיר השני צוינה הסתייגותה של המשיבה ממתן תשובה ברורה בעניין האשמה על ניצול לרעה של כספה (ר' סעיף 54 לעיל). גם בחקירה התייחסה לכך עו"ס ברזון אלבאום: "ש:… את כותבת בתסקיר שלך בעמוד 5 אלמונית נשאלה לגבי איומים והפחדה של אלמוני ואמרה שיש בזה משהו. .. אם היא אומרת שיש בזה משהו, יש איום והפחדה? ת: אני לא יודעת אם יש איום או הפחדה, היא אמרה שיש בזה משהו, ניסינו לשאול אבל היא התעקשה לא לדבר ואתה מכבד את הבן אדם" (עמ' 9, ש' 15-14). לפיכך, ומתוך גישה זהירה, הופנו למשיבה שאלות ע"י בית המשפט וב"כ יועמ"ש רווחה בעניין המתנה לנכד.

טוב יעשו הבנים בכלל, והמבקש בפרט, אם יכבדו את רצונה של אמם, ויאפשרו לה לחיות את שארית חייה בשקט כפי שביקשה: "אני רוצה שבמשפחה יהיה שקט ושכולם יהיו מרוצים. מה שאני יכולה לעשות בשביל המשפחה אני עושה מכל הלב, זה הכל. אני מחכה שגם האחרים עושים בשבילי באותה מידה" (עמ' 5, ש' 20-18). 

בית המשפט קובע, כפי שפסקי דין רבים גילו עוד קודם כי ילדים, למרבה הצער מנסים לנהל סכסוך ירושה עוד בטרם ההורה הולך לעולמו, אל מול עיניו תוך עיוורון מוחלט לשברון הלב שזה גורם להורה

"בענייננו, המבקש מנהל סכסוך 'עזבון בחיים'. תחת אצטלה של דאגה לכאורה לעתידה של המשיבה, אין הוא מהסס להטיל ספק בהחלטותיה הכלכליות של המשיבה, והוא שב וגורר אותה בעל כורחה לסכסוך בין הבנים, תוך שמתעלם מהצורך שישמע קולה ותתברר עמדתה, משל כבר הפכה, חלילה, המשיבה ל'כלי ריק' (ר' החלטות מהימים 6.4.2020, 26.4.2020 תמ"ש 6432-04-20; החלטות מהימים 17.11.2020, 29.11.2020 א"פ 24681-02-20). בנוסף, המבקש לא צורף כשותף בחשבון הבנק של המשיבה וגם במסגרת ייפוי כח מתמשך קבעה המשיבה שהמבקש יוכל לקבל דיווח אחת לרבעון בלבד".

האם ייפוי כח מתמשך ומינוי אפוטרופוס יכולים לחיות יחד?

התשובה לכך היא לאו מוחלט. ככל שאדם יכול להחליט על ייפוי כח מתמשך הרי זהו כלי חליפי לאפוטרופסות ואין לדבר כלל על אפוטרופסות. "המבקש מעוניין הן בביטול ייפוי הכח המתמשך, והן במינוי אפוט' על רכוש המשיבה, והגיש שני הליכים משפטיים שככלל אינם יכולים להתקיים זה בצד זה.

כאשר ייפוי הכח המתמשך טרם בכלל נכנס לתוקפו ויכול להיות מבוטל ע"י המשיבה בעצמה סדר הדיון מדורג: ראשית, יש לבחון האם במצבה בנקודת הזמן הנוכחית מסוגלת המשיבה לנהל את ענייניה ולקבל החלטות עבור עצמה. ככל שהתשובה חיובית – יסתיים הדיון שתי התביעות. ככל שהתשובה שלילית – יופעל ייפוי הכח המתמשך עפ"י תנאיו, ואז יכולה להתעורר השאלה האם בנקודת הזמן שנעשה ייפוי הכח המתמשך לא הייתה המשיבה כשירה.

רק אם ייקבע שבאותה נקודת זמן היסטורית לא הייתה המשיבה כשירה, אזי יהיה מקום לעבור לדון בעניין האפוטרופסות. בהתאם לכך התנהל הדיון.

במקרה דנא התרשמות ביהמ"ש מהמשיבה עצמה, לה שותפה גם ב"כ יועמ"ש רווחה, היא שהמשיבה מסוגלת להביע את דעתה ואף עושה זאת בצורה קוהרנטית, ברורה, רציונלית, ונראה שהיא מסוגלת לקבל החלטות בענייניה, כפי שעשתה עד היום. התרשמות זו נמצאת בהלימה עם ממצאי רופאים שבדקו את המשיבה במועדים שונים לפיהם לא נמצאה פגיעה מנטלית או קוגניטיבית חדשה אצל המשיבה אשר בגינה היא אינה מסוגלת עוד להמשיך לנהל את ענייניה הרכושיים, כפי שעשתה עד כה.

המלצות בעניין ייפוי כח מתמשך לנוכח פסק הדין

  1. הקפידו על מינוי מיופה כח משותף או חלופי. אור השמש מחטא הכל ובמקרה של פעולה לא לגיטימית של אחד מהם השני ידאג לדווח לבית המדפט או לגורמים הרלבנטייים
  2. מנו גורם נייטרלי לפיקוח על ילדיכם. כסף יעוור גם חכמים וגם ילדים. זה בלתי נתפס אבל מאוד נכון בפרקטיקה.
  3. גורם ניטרלי לפיקוח יכול להיות רואה חשבון של המשפחה או עורך דין שאתם סומכים עליו או חבר או כל גורם שאתם משוכנעים כי יפעל באופן ישר.
  4. ערכו צוואה שבאחד הסעיפים עליכם לציין כי יורש אשר יתנגד לצוואה והתנגדותו תידחה יודר מהצוואה.
  5. והכי חשוב אבל מאוד לא פשוט לביצוע. קרבו אליכם את הילדים שאתם חשים כי הם רוצים בטובתכם באופן אמיתי והרחיקו ילדים תאבי בצע ושוחרי סכסוכים.