פסק הדין בע"מ 5620/24 מבית המשפט העליון, שדן במהותה של הלכת השיתוף הספציפי, מחייב עורכי דין ואת הציבור להקפיד על ניסוח מחמיר ומפורש של הסכמי ממון, במיוחד כאשר הם נוגעים לנכסים חיצוניים (נכסים שהיו לבן זוג ערב הנישואין או שקיבל במתנה/ירושה במהלכם).
ההלכה קבעה כי כאשר מוכחת כוונת שיתוף בנכס מסוים מכוח התנהגות הצדדים (הסכם מכללא), השיתוף חל ככלל על הנכס כולו, וקשה מאוד להפריד קניינית בין ה"קרן" (מקור הנכס, כמו הקרקע החקלאית שניתנה במתנה) לבין ה"שבח" (התוצר המושבח, כמו הדירות שנבנו על הקרקע). זאת, במיוחד כאשר ההפרדה עומדת בסתירה להוראות חוק המקרקעין, המייחסות את הבנוי לקרקע.
להלן מוצעים 6 סעיפים שכל הסכם ממון חדש מומלץ שיכלול כדי לסתור כוונת שיתוף מכוח התנהגות:
יש לציין מפורשות כי ההסכם נערך במטרה להסדיר את יחסי הממון באופן סופי, וכי הוראותיו גוברות על כל חוק או הלכה אחרת, ובכלל זה על חוק יחסי ממון ועל הלכת השיתוף הספציפי (או כל דוקטרינה משפטית כללית אחרת, כגון דיני חוזים, קניין או עשיית עושר). יש להדגיש כי ההסכם עומד בדרישות הכתב והאישור הקבועות בסעיפים 1 ו-2 לחוק יחסי ממון.
יש לפרט בנספח סגור את כל הנכסים שהיו לכל אחד מהצדדים עובר לנישואין, ואת ההוראה הבלתי מסויגת כי נכסים אלו מוחרגים הן מאיזון המשאבים המעוכב (לפי החוק) והן מכל טענה לשיתוף קנייני, מיידי או אחר (לפי הלכת השיתוף הספציפי). סעיף זה צריך לחזור ולהדגיש את עקרון ההפרדה הקניינית הקבוע בסעיף 4 לחוק, שלפיו עצם קיום הנישואין אינו מקנה זכויות קניין בנכסי הצד השני.
בהתאם ללקח המרכזי מבע"מ 5620/24, אשר התקשה להפריד בין הקרן לשבח, יש לכלול סעיף ספציפי הקובע כי הן השבח הפאסיבי (עליית ערך שוק טבעית) והן השבח האקטיבי (עליית ערך שנובעת ממאמץ, ניהול, שיפוץ או השקעה) הנובעים מנכס חיצוני, יישארו בבעלותו הבלעדית של בעל הנכס, וכי שום מרכיב של השבחה זו לא ייכלל באיזון המשאבים או בשיתוף קנייני.
יש לקבוע כי מעורבותו של בן הזוג שאינו רשום (בכסף, בניהול, בעמל או בטיפול בנכס – כפי שקרה במקרה הנדון) לא תיחשב כאינדיקציה לכוונת שיתוף קנייני בנכס, אלא תסווג כ"מאמץ משותף" או "עבודה", וככזו היא ניתנת להערכה כספית (אם בכלל) רק כחוב אובליגטורי, ולא כזכות קניין בנכס עצמו. יש לפרט בהסכם כי ניהול משותף, שימוש בהכנסות מחשבון משותף, או כל צורה אחרת של התנהלות שיתופית, אינה מבטאת הסכמה לשיתוף קנייני מלא.
כדי לסתור טענות על "אווירת שיתוף" או "מצגים", יש להסדיר באופן מפורש את אופן השימוש בכספי הנכסים החיצוניים. יש לקבוע כי אם תמורת נכס חיצוני (כמו מכירת דירות לצורך רכישת דירות חדשות, כפי שקרה במקרה הנדון) מועברת לחשבון משותף, היא עדיין מוגדרת כנכס חיצוני ושתמורתה עוקבת אחריה. רצוי לקבוע כי הכנסות מנכסים חיצוניים (כגון דמי שכירות) יופקדו לחשבון נפרד של הבעלים הרשום, גם אם חלק מהוצאות התפעול משולמות מחשבון משותף.
מאחר שדירת המגורים היא "נכס משפחתי מובהק" שבית המשפט נוטה להקל על הוכחת שיתוף בו, אם דירת המגורים המשותפת היא נכס חיצוני (כלומר, הייתה בבעלות אחד הצדדים מלפני הנישואין או ניתנה לו במתנה), ההסכם חייב לכלול החרגה ברורה וחזקה במיוחד לנכס זה. החרגה זו צריכה להיות ספציפית וגורפת, ולקבוע כי גם מגורים משותפים ממושכים, השקעה משותפת או נטילת משכנתא משותפת אינם מקנים זכות קניינית, אלא אם ניתנה הסכמה מפורשת וכתובה חתומה ומאושרת לאחר ההסכם.
הלכת השיתוף הספציפי, אשר נבנתה על אומד דעת הצדדים הנלמד מהתנהגותם, מהווה את ה"דלת האחורית" דרכה יכול נכס חיצוני להיכנס למסגרת השיתוף, גם כאשר הצדדים כפופים לחוק יחסי ממון (הקובע הפרדה קניינית). הסכם ממון מפורט, המכיל את הסעיפים לעיל, משמש כמגן רב עוצמה שסוגר דלת זו, שכן הוא מבטא את אומד דעתם המפורש והחתום של הצדדים לשמר את ההפרדה הקניינית, ובכך מסכל את האפשרות להסיק כוונת שיתוף מכללא מהתנהגותם.
דמיין את הסכם הממון כקודן כניסה רב-שלבי: במקום להסתפק בהתקנת מנעול רגיל (חוק יחסי ממון), שניתן לעקוף על ידי הוכחת מפתח חבוי (הסכם בהתנהגות), הסעיפים הקריטיים הללו מוסיפים שכבות הצפנה ודרישות אימות מרובות, המבהירות כי לא ניתן להיכנס לנכס החיצוני ללא הסכמה מפורשת וכתובה מראש.
עו״ד ונוטריונית רחל שחר, המופיעה בדירוג הבינלאומי של 50 המשרדים המובילים בישראל, נמנית עם המומחיות הבולטות בדיני משפחה, ירושה, צוואות ואפוטרופסות. בעלת ניסיון רב בליטיגציה מורכבת, עריכת צוואות מכל הסוגים, תכנון ירושה אסטרטגי, וניהול עיזבונות בישראל ובחו״ל.
המשרד מתמחה גם בהתנגדויות לצוואות, ובייצוג בתיקים העוסקים בהשפעה בלתי הוגנת, כשירות, פגמים בצוואה וסכסוכים בין יורשים — לצד כתיבת מדריך מקצועי בתחום זה, המשמש עורכי דין וסטודנטים.
אנו מלווים משפחות, יורשים ולקוחות בינלאומיים ומספקים שירות מקיף הכולל:
הגישה שלנו משלבת מקצוענות ללא פשרות, דיסקרטיות מלאה וזמינות אישית — כדי להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.הגישה במשרד מבוססת על שילוב של עומק משפטי, חשיבה אסטרטגית, רגישות למצבים משפחתיים מורכבים ועמידה בלתי מתפשרת בסטנדרט מקצועי גבוה. כל זאת לצד דיסקרטיות מלאה, זמינות גבוהה ויחס אישי, שמטרתם להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
