ידועים בציבור וחלוקת רכוש – מתי בן זוג זכאי לחצי דירה לפי הפסיקה בישראל

מדריך משפטי מקיף מאת עו"ד רחל שחר

בשנים האחרונות יותר ויותר זוגות בישראל בוחרים לחיות יחד ללא נישואין. זוגות אלה מכונים במשפט הישראלי "ידועים בציבור". למרות שמדובר בתופעה נפוצה מאוד, רבים אינם מודעים לכך שהזכויות המשפטיות בין בני זוג כאלה שונות במידה רבה מהזכויות של בני זוג נשואים.

השאלה המרכזית שמתעוררת בדרך כלל כאשר מערכת היחסים מסתיימת היא:

האם בן זוג ידוע בציבור זכאי לחלק מהדירה או מהרכוש של בן זוגו?

שאלה זו מגיעה לבתי המשפט בישראל פעמים רבות, ולעיתים מדובר בנכסים בשווי של מיליוני שקלים.

במאמר זה נסקור:

• מהי ההגדרה המשפטית של ידועים בציבור

• כיצד בתי המשפט בוחנים חלוקת רכוש בין בני זוג שלא נישאו

• מתי ניתן לטעון לשיתוף בדירה שנרכשה לפני הקשר

• מהי הלכת השיתוף הספציפי

• כיצד מתייחסת הפסיקה להשקעות בנכס או לעסק של בן הזוג

לצד ההסברים המשפטיים מובאות גם דוגמאות ממקרים אמיתיים שהגיעו לייעוץ במשרד, כאשר השמות כמובן בדויים.

מה הם ידועים בציבור לפי הפסיקה בישראל

המשפט הישראלי אינו מעניק לידועים בציבור מעמד רשמי כמו נישואין. עם זאת, בתי המשפט הכירו בכך שבני זוג החיים יחד לאורך זמן עשויים ליצור ביניהם מערכת זכויות וחובות הדומה לזו של בני זוג נשואים.

בפסק הדין תלה"מ 21133-06-19 נקבע כי:

ידועים בציבור הם בני זוג שקשרו את גורלם זה בזה ומנהלים אורח חיים משותף כבני זוג נשואים, אף שלא נישאו בפועל.

בתי המשפט בוחנים בדרך כלל שני תנאים מרכזיים:

חיי משפחה
קיום קשר זוגי יציב, הכולל מערכת יחסים אינטימית וחברתית.

ניהול משק בית משותף
ניהול כלכלי וחיי יומיום משותפים.

רק כאשר שני התנאים מתקיימים, ניתן לראות בבני הזוג ידועים בציבור.

דוגמה ממקרה שהגיע לייעוץ במשרד

למשרד פנתה אישה שנכנה כאן "יעל".

יעל הייתה בקשר זוגי עם בן זוגה במשך כ-9 שנים. הם נסעו יחד לחו"ל, הופיעו יחד באירועים משפחתיים ואף הוצגו בציבור כבני זוג.

עם זאת, הם מעולם לא עברו להתגורר יחד באופן קבוע.

כאשר הקשר הסתיים היא ביקשה לתבוע חלק מהרכוש שלו בטענה שהם ידועים בציבור.

בבדיקה המשפטית התברר כי למרות הקשר הארוך, לא התקיים משק בית משותף, ולכן סיכויי ההכרה במעמד של ידועים בציבור היו נמוכים יחסית.

ההבדל בין בני זוג נשואים לידועים בציבור

כאשר בני זוג נשואים מתגרשים חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג.

החוק קובע עיקרון הנקרא איזון משאבים.

כלומר, בעת פקיעת הנישואין זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית משווי הנכסים שנצברו במהלך הנישואין.

עם זאת החוק קובע גם חריגים חשובים. למשל:

נכסים שהיו בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין.
נכסים שהתקבלו בירושה.
נכסים שהתקבלו במתנה.

לכאורה נכסים כאלה אינם משותפים.

אך בפועל הפסיקה בישראל פיתחה מנגנון נוסף – הלכת השיתוף הספציפי.

הלכת השיתוף הספציפי – כיצד נכס פרטי הופך למשותף

הלכת השיתוף הספציפי מאפשרת לבית המשפט לקבוע שגם נכס שהיה שייך לאחד מבני הזוג בלבד עשוי להפוך לנכס משותף.

הדבר מתאפשר כאשר מוכחת כוונת שיתוף ספציפית.

בפסק הדין דנג"ץ 8537/18 נקבע כי:

ייתכן מצב שבו בני זוג יצרו שיתוף בנכס מסוים גם אם החוק עצמו אינו מחייב זאת.

הפסיקה דורשת בדרך כלל קיומו של "דבר מה נוסף" שמצביע על כוונת שיתוף.

מהו "דבר מה נוסף"?

בתי המשפט בישראל בוחנים שורה של נסיבות, כגון:

• השתתפות בתשלום משכנתא

• השקעה בשיפוץ הנכס

• ניהול כלכלי משותף

• הצגת הנכס כמשותף בפני צדדים שלישיים

• מגורים ממושכים בדירה

אין כלל אחד שמכריע את הכף – כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

דוגמה ממקרה אמיתי – שיפוץ דירה

למשרד פנתה אישה שנכנה כאן "מיכל".

בן זוגה רכש דירה מספר שנים לפני שהכיר אותה. לאחר שעברה לגור עמו ביצעו בני הזוג שיפוץ מקיף בעלות של מאות אלפי שקלים.

חלק גדול מהשיפוץ מומן מכספים שהיו בבעלותה.

כאשר הקשר הסתיים עלתה השאלה האם היא זכאית לזכויות בדירה.

במקרה כזה בית המשפט עשוי לראות בהשקעה הכספית ראיה לכוונת שיתוף.

דירת מגורים – נכס בעל מעמד מיוחד

בתי המשפט נוטים לבחון שיתוף בדירת מגורים בגישה גמישה יותר.

הסיבה לכך היא שהדירה נתפסת כמרכז החיים המשפחתיים.

במספר פסקי דין נקבע כי כאשר בני זוג חיים יחד במשך שנים רבות בדירה אחת, ייתכן כי גם ללא ראיה חד-משמעית ניתן להסיק כוונת שיתוף בדירה.

עם זאת אין מדובר בכלל אוטומטי.

דוגמה ממקרה שהגיע לייעוץ

למשרד פנה אדם שנכנה כאן "ארז".

ארז רכש דירה לפני שהכיר את בת זוגו. לאחר מספר שנים הם עברו להתגורר בדירה ונולדו להם שני ילדים.

במהלך השנים שולמה המשכנתא מחשבון משותף.

כאשר בני הזוג נפרדו טענה בת הזוג כי היא זכאית לחלק מהדירה.

בנסיבות כאלה בתי המשפט לעיתים מכירים בשיתוף ספציפי בדירה, למרות שהייתה רשומה על שם אחד מבני הזוג בלבד.

---

השבחה של נכס – הבחנה חשובה בפסיקה

בפסיקה העדכנית נעשית הבחנה בין שני סוגי השבחה של נכס:

השבחה פאסיבית

עליית ערך הנכס כתוצאה מעליית מחירי השוק.

למשל כאשר מחירי הדירות עולים באופן כללי.

במקרה כזה בדרך כלל לא תיווצר זכות שיתוף.

השבחה אקטיבית

עליית ערך הנכס בעקבות השקעה של בני הזוג.

לדוגמה:

שיפוץ גדול
תוספת בנייה
השקעה כספית משמעותית

במקרים כאלה ייתכן שבית המשפט יקבע כי ההשבחה היא נכס משותף.

---

האם ניתן לטעון לשיתוף בעסק של בן הזוג

כאשר מדובר בעסק או בחברה, בתי המשפט נוטים להחמיר יותר בדרישת הראיות.

הסיבה לכך היא שעסק פעיל נחשב נכס מורכב הכולל לעיתים ידע מקצועי, קשרים עסקיים ומוניטין אישי.

לכן בדרך כלל לא די בטענה כללית של תמיכה או סיוע.

יש צורך להוכיח תרומה ממשית לעסק.

דוגמה ממקרה אמיתי

למשרד פנתה אישה שנכנה כאן "נועה" שטענה לזכויות בחברת הייטק של בן זוגה.

החברה הוקמה לפני שהכירו, והיא לא השקיעה בה כספים.

טענתה הייתה כי תמכה בו במשך השנים ואפשרה לו להתמקד בפיתוח העסק.

במקרים כאלה בתי המשפט לרוב קובעים כי אין די בכך כדי להוכיח שיתוף בעסק.

ידועים בציבור וירושה

המשפט הישראלי מכיר גם בזכויות ירושה של ידועים בציבור.

חוק הירושה קובע כי ידועים בציבור יכולים לרשת זה את זה בדומה לבני זוג נשואים, בתנאי שמתקיימים מספר תנאים:

חיי משפחה.
ניהול משק בית משותף.
היעדר נישואין לאחר.
היעדר צוואה הקובעת אחרת.

עם זאת, כאשר אין צוואה, לעיתים מתעוררות מחלוקות קשות בין בן הזוג לבין ילדיו של המנוח.

דוגמה ממקרה שהגיע לייעוץ

למשרד פנתה אישה שנכנה כאן "רונית" לאחר פטירת בן זוגה.

ילדיו מנישואיו הקודמים התנגדו לכך שתוכר כידועה בציבור.

הם טענו כי הקשר ביניהם לא כלל משק בית משותף.

במצבים כאלה נדרש להציג ראיות רבות כגון:

מגורים משותפים
ניהול חשבון בנק משותף
תשלומים משותפים
עדויות של בני משפחה וחברים

כיצד ניתן למנוע סכסוכים משפטיים

סכסוכים בין בני זוג ידועים בציבור עלולים להיות מורכבים מאוד ולעיתים להימשך שנים בבתי המשפט.

ניתן לצמצם סיכונים כאלה באמצעות מספר צעדים:

עריכת הסכם חיים משותפים.
עריכת צוואה ברורה.
הפרדה חשבונאית כאשר אין כוונת שיתוף.

צעדים אלה עשויים למנוע מחלוקות קשות בעתיד.

סיכום

מערכת היחסים של ידועים בציבור יוצרת מציאות משפטית מורכבת. מצד אחד בני הזוג אינם נשואים, אך מצד שני ייתכן שבית המשפט יכיר בזכויות רכושיות ביניהם.

השאלות המרכזיות שבתי המשפט בוחנים הן:

האם התקיימו חיי משפחה ומשק בית משותף.
האם קיימת כוונת שיתוף בנכסים.
האם הוכח "דבר מה נוסף" המצביע על שיתוף ספציפי.

בשל מורכבות הסוגיות והשלכותיהן הכלכליות, מומלץ לקבל ייעוץ משפטי מוקדם כאשר מתעוררת מחלוקת בין בני זוג ידועים בציבור.

עו"ד רחל שחר
עורכת דין ונוטריונית
מתמחה בדיני משפחה, ירושה וסכסוכי רכוש מורכבים.