מאת עו"ד ונוטריונית רחל שחר

גירושין רבים אינם מתנהלים סביב השאלה מי יישאר בדירה – אלא סביב שאלה עמוקה יותר:
האם נכס הרשום על שם אחד מבני הזוג בלבד יכול להתחלק בין שניהם?

לכאורה, התשובה מצויה בחוק. לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, נכסים שהיו בבעלות אחד מבני הזוג לפני הנישואין, או שניתנו לו במתנה או בירושה – אינם מתחלקים בעת הגירושין.

אולם הפסיקה בישראל יצרה חריג משמעותי לכלל זה: הלכת השיתוף הספציפי.

הלכה זו מאפשרת לבית המשפט להכיר בזכויות של בן זוג בנכס הרשום על שם בן זוגו בלבד, כאשר ניתן להוכיח כי במהלך החיים המשותפים התגבשה כוונת שיתוף.

ביום 30 ביוני 2025 חידד בית המשפט העליון את גבולות ההלכה בפסק הדין בע"מ 5620/24, אשר הפך לאחד מפסקי הדין החשובים ביותר בתחום חלוקת הרכוש בגירושין בשנים האחרונות.

מהי הלכת השיתוף הספציפי?

הלכת השיתוף הספציפי היא דוקטרינה פסיקתית המאפשרת להכיר בזכות קניינית של בן זוג בנכס מסוים הרשום על שם בן הזוג האחר בלבד.

הבסיס להכרה זו אינו החוק עצמו, אלא הסכמה משתמעת הנלמדת מהתנהגות בני הזוג במהלך חייהם המשותפים.

מקור ההלכה בפסק הדין רע"א 8672/00 אבו רומי נ' אבו רומי, שבו נקבע כי גם זוגות הכפופים לחוק יחסי ממון יכולים להוכיח שיתוף בנכס ספציפי מכוח הדין הכללי.

הרקע המשפטי: שלושה מנגנונים לחלוקת רכוש בישראל

כדי להבין את משמעות ההלכה, חשוב להבחין בין שלושת מנגנוני חלוקת הרכוש המרכזיים בדיני המשפחה בישראל.

לפי החוק, נכסים שהובאו לנישואין או התקבלו במתנה וירושה הם נכסים חיצוניים שאינם מתחלקים.
הלכת השיתוף הספציפי מאפשרת, במקרים מסוימים, לסטות מכלל זה.

פסק הדין בע"מ 5620/24 – העובדות

בפסק הדין החדש נדון מקרה של בני זוג שנישאו בשנת 1996 והתגרשו לאחר 23 שנות נישואין.

מספר שבועות לפני הנישואין קיבלה האישה מאביה שתי חלקות קרקע חקלאיות בנס ציונה במתנה.
בשנת 2002 שונה ייעוד אחת החלקות למגורים, ובמסגרת עסקת קומבינציה נבנו עליה שבע דירות.

חמש דירות נותרו בבעלות האישה.

במהלך השנים האיש היה מעורב באופן משמעותי בפרויקט:

• השתתף בניהול המשא ומתן עם הקבלן

• טיפל בהליכי שינוי הייעוד

• היה מעורב בניהול הדירות ובהשכרתן

• דמי השכירות הופקדו לחשבון הבנק המשותף של בני הזוג

האיש טען כי התנהלות זו מלמדת על כוונת שיתוף ספציפית בדירות.

הכרעת בית המשפט העליון

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את טענת השיתוף אך קבע כי יש לנכות משווי הנכס את ערך הקרקע כפי שהיה בעת קבלת המתנה.

בית המשפט המחוזי אישר גישה זו.

אולם בית המשפט העליון ביטל את הקביעה וקבע עיקרון חדש וחשוב:

כאשר מוכחת כוונת שיתוף – השיתוף הוא מלא

כלומר, אם נקבע כי בני הזוג התכוונו לשתף בנכס – אין מקום להחריג ממנו חלקים פנימיים כגון הקרקע או רכיבים אחרים.

עקרון "הכל או לא כלום"

פסק הדין קובע כי לא ניתן לבצע חלוקה "מתוחכמת" של הנכס ללא בסיס ראייתי ברור.

גישה זו נובעת מההנחה כי הסכמה הנלמדת מהתנהגות בני זוג היא בדרך כלל הסכמה לשיתוף שוויוני ולא לחלוקה מורכבת.

איך מוכיחים כוונת שיתוף ספציפי?

בתי המשפט בוחנים מכלול נסיבות כדי לקבוע האם התגבשה כוונת שיתוף בנכס.

הפסיקה ריכזה מספר פרמטרים מרכזיים, בין היתר בפסק הדין דנג"ץ 8537/18 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול.

אינדיקציות מרכזיות לכוונת שיתוף

אין צורך בהסכם כתוב.
לעיתים די בהתנהגות עקבית של בני הזוג לאורך השנים.

האם ההלכה חלה רק על דירת מגורים?

לא.

בית המשפט העליון הדגיש כי הלכת השיתוף הספציפי יכולה לחול גם על נכסים שאינם דירת המגורים המשפחתית, כגון:

• דירות להשקעה

• קרקעות

• נכסים מסחריים

• זכויות בנייה

העובדה שנכס אינו משמש למגורים אינה שוללת את האפשרות להכיר בו כנכס משותף.

שיתוף ספציפי לעומת איזון שבח אקטיבי

בתיקי גירושין רבים מתעוררת שאלה האם לטעון לשיתוף בנכס עצמו או רק להשתתפות בשווי ההשבחה.

מדובר בשני מסלולים משפטיים שונים לחלוטין.

הבחירה במסלול המשפטי המתאים עשויה להשפיע דרמטית על תוצאות התיק.

המשמעות המעשית בגירושין

פסק הדין החדש מחזק את האפשרות לטעון לשיתוף גם בנכסים חיצוניים.

במקרים רבים מדובר בנכסים בשווי גבוה במיוחד:

• דירות

• קרקעות

• נכסי השקעה

• זכויות בנייה

בדיקה משפטית נכונה של נסיבות החיים המשותפים עשויה לשנות לחלוטין את חלוקת הרכוש בגירושין.

סיכום

פסק הדין בע"מ 5620/24 מהווה אבן דרך משמעותית בהתפתחות הלכת השיתוף הספציפי.

הוא קובע מספר עקרונות מרכזיים:

• הלכת השיתוף הספציפי מבוססת על כוונת הצדדים הנלמדת מהתנהגותם

• נכס שהתקבל במתנה או בירושה יכול להפוך לנכס משותף

• כאשר מוכחת כוונת שיתוף – השיתוף הוא מלא ושוויוני

• אין להחריג חלקים מהנכס ללא ראיה מפורשת לכך

• ההלכה חלה גם על נכסים שאינם דירת המגורים

לכן, גם נכס הרשום על שם אחד מבני הזוג בלבד עשוי להתחלק בגירושין – אם ההתנהלות במהלך הנישואין מלמדת כי בני הזוג ראו בו נכס משותף.

עו"ד ונוטריונית רחל שחר
מומחית לדיני משפחה, גירושין וחלוקת רכוש בין בני זוג.