במסגרת החוק החדש מוזמנים בני הזוג לפגישה ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני ויתקיימו 4 פגישות גישור חובה ואז יוכל כל צד להחליט אם הוא רוצה לפנות לגישור אם לא.
במסגרת החוק החדש ובמסגרת הבקשה ליישוב סכסוך לא מוגשים כתבי טענות מפורטים אלא רק בקשה ליישוב סכסוך בין בבית הדין הרבני ובין בבית המשפט לענייני משפחה.
| אחת השאלות המעניינות ששואלים בני זוג רבים היא האם מירוץ הסמכויות ימשיך וצדדים ינסו לתפוס סמכות. אז כמה מילים על נושא מירוץ הסמכויות. במדינת ישראל קיימות שתי ערכאות שיש להן סמכות ייחודית לדון בנושאי גירושין ונישואין. הערכאה האחת היא בית הדין הרבני והערכאה האחרת היא בית המשפט לענייני משפחה. הכלל קובע שערכאה שאליה יוגשו התביעות ראשונה, שם יתנהלו ענייני הצדדים. בדרך כלל גברים רוצים להתדיין בבית הדין הרבני ונשים בבית המשפט האזרחי. במסגרת החוק החדש לא זו בלבד שמירוץ הסמכויות לא הסתיים אלא שלמרבה הצער הוא הוחרף וקיים צורך חשוב ביותר להיוועץ עם עורך דין לאורך כל הליך יישוב הסכסוך על מנת לא למסור אינפורמציה לצד השני. |
| בדרך כלל גברים רוצים להתדיין בבית הדין הרבני ונשים בבית המשפט האזרחי. במסגרת החוק החדש לא זו בלבד שמירוץ הסמכויות לא הסתיים אלא ששקיימת טענה לפיה הוא הפך להיות משמעותי יותר בין בני הזוג, וקיים צורך חשוב ביותר להיוועץ עם עורך דין לאורך כל הליך יישוב הסכסוך על מנת לא למסור אינפורמציה לצד השני. |
|
תקציר גישור ביחידת הסיוע של בתי המשפט לענייני משפחה הוא הליך מקדמי חובה שמטרתו לסייע לבני זוג והורים ליישב סכסוכים משפחתיים בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית. ההליך מתחיל בהגשת "בקשה ליישוב סכסוך" וכולל סדרת פגישות "מהו"ת" (מידע, היכרות ותיאום) עם אנשי מקצוע מיחידת הסיוע, ללא סמכות הכרעה, ובמהלכו חלה תקופת עיכוב הליכים. פירוט 1. מטרת הגישור ביחידת הסיוע והמסגרת הנורמטיבית הליך הגישור ביחידת הסיוע הוא שלב הכרחי ומקדים לפני פתיחת הליכים משפטיים בסכסוכי משפחה, שמטרתו לסייע לבני זוג והורים ליישב את המחלוקות ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ובכך לצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית. יחידות הסיוע הוקמו מכוח חוק בית המשפט לענייני משפחה, ותפקידן לספק שירותי אבחון, ייעוץ, טיפול וגישור. הליך זה מבוסס על חוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, ותקנותיו. סעיף 1 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 | הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
י"ס (משפחה נצרת) 20287-04-20 פלונית נ' אלמוני (29.1.2021) [1]
סעיף 5(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995 | יחידת סיוע בבית המשפט לעניני משפחה
בני דון-יחייא תורת דיני המשפחה (2022) | האם הליך יישוב הסכסוך ביחידת הסיוע, לפי החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, הוא הליך גישורי?
י"ס (משפחה נצרת) 28225-08-16 ש.ל נ' ח.ל (7.9.2016)
2. הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת ההליך מתחיל בהגשת "בקשה ליישוב סכסוך" לערכאה השיפוטית (בית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי). בקשה זו אינה כוללת טענות מפורטות אלא מוגשת בטופס תמציתי. לאחר הגשת הבקשה, הצדדים מוזמנים לפגישות "מהו"ת" (מידע, היכרות ותיאום) ביחידת הסיוע. פגישות אלו נערכות על ידי צוות בין-מקצועי הכולל עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ועורכי דין בעלי ניסיון בתחום, ומטרתן לסייע לצדדים להגיע לפתרון מוסכם. סעיף 3(א) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 | הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
סעיף 3(ב)(1) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 | הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
רמ"ש (מחוזי באר שבע) 4184-10-15 ע.ב נ' ה.א.ב. (קטינה) (28.12.2015)
בג"ץ 5918/07 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול (23.6.2009)
3. מהלך פגישות המהו"ת ותקופת עיכוב ההליכים בפגישה הראשונה, הצדדים מתייצבים לבדם (ללא עורכי דין) ומקבלים מידע על ההליכים המשפטיים והשלכותיהם, ועל דרכים חלופיות ליישוב סכסוכים (כגון גישור, טיפול משפחתי). בפגישות הבאות, יחידת הסיוע ממשיכה לסייע לצדדים לבחון את צרכיהם ורצונותיהם, ולקבוע הסדרים בהסכמה, במיוחד בענייני ילדים. עורכי דין יכולים להצטרף לפגישות מאוחרות יותר אם הן מיועדות לנסות ליישב את הסכסוך. במהלך פגישות המהו"ת, חלה "תקופת עיכוב הליכים" של 60 יום (הניתנת להארכה), שבה הצדדים אינם יכולים להגיש תובענות לערכאות שיפוטיות. סעיף 3(ב)(2) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 | הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
תקנה 5(ב) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ו-2016 | פגישות המהו"ת בתקופת עיכוב ההליכים
סעיף 3(ה) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 | הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
רמ"ש (מחוזי תל אביב-יפו) 43637-12-22 פלונית נ' אלמוני (12.1.2023)
4. היעדר סמכות הכרעה וסודיות למגשרים ולאנשי המקצוע ביחידת הסיוע אין סמכות להכריע בסכסוך או לתת החלטות מחייבות. תפקידם הוא לסייע לצדדים להגיע להסכמה מרצון. מידע שנמסר במסגרת הליך הגישור ביחידת הסיוע חסוי ואינו קביל כראיה בהליך משפטי אזרחי, אלא אם הצדדים ויתרו על החיסיון בכתב. כלל זה נועד לעודד את הצדדים לנהל משא ומתן פתוח וכנה ללא חשש שהדברים ישמשו נגדם בהמשך. סעיף 79ג(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 | גישור
סעיף 79ג(ד) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984 | גישור
סעיף 5א(ג) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, תשנ"ה-1995 | תיקון חוק בית המשפט לענייני משפחה – מס' 10
בע"מ 2348/24 פלונית נ' פלוני (9.9.2024)
נבו – המתמחה מערכת בתי המשפט (2026) | אופי הליך הגישור
5. סיום הליך הגישור ביחידת הסיוע בתום פגישות המהו"ת, יחידת הסיוע ממליצה לצדדים על הליך מתאים ליישוב הסכסוך. הצדדים מודיעים ליחידת הסיוע אם הם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי (כגון גישור פרטי) או שאינם הגיעו להסכמה. אם הצדדים הגיעו להסדר גישור, המגשר מודיע על כך לבית המשפט, ובית המשפט רשאי לתת להסדר תוקף של פסק דין. אם לא הושגה הסכמה, ההליך ביחידת הסיוע מסתיים, והצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש תובענה לערכאה השיפוטית בתוך תקופה קצובה. סעיף 3(ד) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 | הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
סעיף 3(ט) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 | הגשת בקשה ליישוב סכסוך ופגישות מהו"ת
סעיף 4 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014 | הגשת תובענה
י"ס (משפחה נצרת) 20287-04-20 פלונית נ' אלמוני (29.1.2021) [2]
סיכום גישור ביחידת הסיוע של בתי המשפט לענייני משפחה הוא הליך חובה מקדמי, המיועד לסייע לצדדים בסכסוכי משפחה להגיע להסכמות מרצון באמצעות פגישות מהו"ת עם אנשי מקצוע. למגשרים ביחידת הסיוע אין סמכות הכרעה, והמידע הנמסר בהליך חסוי. אם מושגת הסכמה, בית המשפט רשאי לאשר אותה כפסק דין; אם לא, ההליך מסתיים והצדדים רשאים לפנות להתדיינות משפטית. . |
| א. הטיפ החשוב ביותר שאני יכולה לתת זה תקשיבו הרבה ותדברו מעט. ככל שתקשיבו יותר תוכלו להבין לאן פני הדברים זורמים ולקבל את הניתוח המשפטי הרלבנטי. ב. אל תחשפו מידע שידוע רק לכם ולא לבן הזוג. מטרת הפגישות היא לנסות ולהגיע להסכם על בסיס מידע קיים ולא על בסיס מידע שאינו ידוע לצדדים. ג. במהלך הפגישות ובין הפגישות תנסו לשמור ככל האפשר על אווירה רגועה בבית. ריבים וצעקות לא יעזרו לאף אחד. במקביל, אספו כל מידע אפשרי על הכנסות בן הזוג. ד. קחו עורך דין שילווה אתכם במהלך ההליך. נכון עורך דין עולה כסף אך עצה טובה שלו יכולה להיות שווה זהב. |
עו״ד ונוטריונית רחל שחר, המופיעה בדירוג הבינלאומי של 50 המשרדים המובילים בישראל, נמנית עם המומחיות הבולטות בדיני משפחה, ירושה, צוואות ואפוטרופסות. בעלת ניסיון רב בליטיגציה מורכבת, עריכת צוואות מכל הסוגים, תכנון ירושה אסטרטגי, וניהול עיזבונות בישראל ובחו״ל.
המשרד מתמחה גם בהתנגדויות לצוואות, ובייצוג בתיקים העוסקים בהשפעה בלתי הוגנת, כשירות, פגמים בצוואה וסכסוכים בין יורשים — לצד כתיבת מדריך מקצועי בתחום זה, המשמש עורכי דין וסטודנטים.
אנו מלווים משפחות, יורשים ולקוחות בינלאומיים ומספקים שירות מקיף הכולל:
הגישה שלנו משלבת מקצוענות ללא פשרות, דיסקרטיות מלאה וזמינות אישית — כדי להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.הגישה במשרד מבוססת על שילוב של עומק משפטי, חשיבה אסטרטגית, רגישות למצבים משפחתיים מורכבים ועמידה בלתי מתפשרת בסטנדרט מקצועי גבוה. כל זאת לצד דיסקרטיות מלאה, זמינות גבוהה ויחס אישי, שמטרתם להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
