רשת ביטחון או מלכודת? מה חייב להיכנס לכל אחד משני חלקי ההסכם, מה אי אפשר לקבוע מראש, ואיך לא לאבד את מועד הקרע (מעודכן 2026)
נכתב על ידי: עו"ד ונוטריונית רחל (רייצ'ל) שחר — מומחית לדיני משפחה, גירושין, יחסי ממון וירושה; המשרד פועל משנת 2004 ומדורג ב-Dun's 100. עודכן: אוגוסט 2026 | זמן קריאה: כ-14 דקות
בשורה התחתונה: הסכם שלום בית ולחילופין גירושין הוא מסמך אחד שממלא שני תפקידים סותרים — הוא נותן הזדמנות לשיקום, ובאותה נשימה קובע מראש את תנאי הפרידה. כשהוא נערך נכון הוא מוריד את מפלס האיום ומאפשר לנסות מתוך בחירה ולא מתוך פחד. כשהוא נערך רשלנית הוא הופך לכלי בידי הצד שכבר החליט להתגרש: הוא "נועל" תנאים נוחים לו בזמן שהצד השני חותם מתוך תקווה, ואז מפעיל את חלק ב' אחרי ניסיון קצר ולמראית עין. שתי עובדות מכריעות. ראשית, בלי אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני אין להסכם תוקף של פסק דין, וסעיפי הרכוש שבו עלולים להיות חסרי ערך. שנית, ומהצד ההפוך — מרגע שאושר, ביטולו הוא משימה קשה עד בלתי אפשרית. לכן ההכרעה החשובה אינה "לחתום או לא לחתום", אלא מה בדיוק כתוב בכל אחד משני החלקים, ומה נשאר פתוח בכוונה.
ההסכם בנוי משני חלקים שנחתמים יחד:
היתרון האמיתי הוא שליטה: בני הזוג קובעים את התוצאה, ולא שופט שרואה אותם בדיון של דקות. וכשהתנאים סגורים, אפשר לנסות שלום בית ממקום של בחירה — ולא מתוך אימה כלכלית ממה שיקרה אם ייכשל.
| ההסכם | מתי נערך | מה הוא קובע | דרישת אישור |
| הסכם ממון | לרוב לפני הנישואין או במהלכם, ללא משבר | משטר רכושי בין הצדדים | טעון אישור. לפני הנישואין ניתן גם אישור נוטריון |
| הסכם שלום בית ולחילופין גירושין | בעת משבר, כשההחלטה טרם התקבלה | גם מתווה שיקום וגם תנאי פרידה חלופיים | טעון אישור ערכאה |
| הסכם גירושין | כשההחלטה להתגרש כבר התקבלה | תנאי הפרידה בלבד | טעון אישור ערכאה |
נקודה שנקבעה בפסיקה ושכדאי להפנים: הסכם שלום בית ולחילופין גירושין אינו תחליף להסכם ממון. אם רצונכם להסדיר את המשטר הרכושי בלי תלות בשאלת הגירושין — זה מסמך אחר, ולעיתים נכון לערוך את שניהם.
חתימה במשרד עורכי דין אינה מספיקה. חוק יחסי ממון קובע שהסכם מסוג זה טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. ללא אישור — אין להסכם תוקף של פסק דין, ואי אפשר לאכוף אותו. זו אינה פורמליות: זו הנקודה שבה חלק ניכר מההסכמים שנחתמו "בין הצדדים" מתגלים כחסרי ערך בדיוק ברגע שנזקקו להם.
מה מתרחש בדיון האישור: הערכאה מוודאת שהצדדים הבינו את ההסכם, שהסכימו לו מרצון חופשי ובלא לחץ, ושהוא אינו נוגד את החוק או את טובת הילדים. ההגשה אפשרית מקוונת, כרוכה באגרה, ובקשה לפטור מאגרה אפשרית במקרים של חוסר יכולת כלכלית.
אישור בבית הדין הרבני מקנה תוקף גם במישור הדתי, מה שעשוי להיות משמעותי בהמשך ביחס לסידור הגט. אישור בבית המשפט לענייני משפחה נוח יותר לסוגיות רכוש והורות. הבחירה משפיעה גם על הערכאה שבה יתנהלו הליכים עתידיים, ולכן היא החלטה אסטרטגית שיש לקבל לפני ההגשה — לא אחריה.
אזהרה סימטרית: בלי אישור — אין הסכם. עם אישור — יש פסק דין. ביטול פסק דין שנתן תוקף להסכם הוא הליך קשה, שבו נטל ההוכחה כבד ומצריך עילות מבוררות. משמע: אל תחתמו על מה שלא תוכלו לחיות איתו אם חלק ב׳ יופעל מחר בבוקר.
זהו הסיכון האמיתי בהסכם הזה, והוא כמעט אינו נכתב במקומות אחרים. ההסכם עובד היטב כששני הצדדים ניגשים אליו בכנות ומתוך רצון הדדי לבחון את שתי האפשרויות. הוא הופך לכלי ניצול חד-צדדי כאשר צד אחד כבר הכריע.
התרחיש החוזר: הצד שפניו לגירושין מזהה הזדמנות לנעול תנאים נוחים בזמן שבן הזוג נמצא בשיא חולשתו הרגשית ומוכן לוותר כמעט על הכול כדי "לתת צ'אנס". נחתם הסכם. אחרי תקופת ניסיון קצרה — לעיתים למראית עין בלבד — מופעל חלק ב׳. הצד שקיווה לשלום בית מגלה שהוא כבול לתנאי גירושין נחותים שכבר קיבלו תוקף של פסק דין.
הכלל שאנו עובדים לפיו: אם צד אחד מוכן לחתום על חלק ב׳ בלי להתמקח עליו — זה לא נדיבות. זה סימן שהוא מתכוון להפעיל אותו. הצד שרוצה שלום בית באמת הוא זה שצריך את ההגנה החזקה יותר בהסכם, לא החלשה.
חלק א׳ שאינו מדיד הוא חלק א׳ שאין לו קיום. מה שצריך להופיע:
שלוש סוגיות שההסכם אינו יכול לנעול, ואשר הצגתן ככבולות היא הטעיה:
לעומת זאת חלוקת הרכוש נחשבת סופית, וזו בדיוק הסיבה שהיא הסעיף שמחייב את מירב תשומת הלב בעת החתימה.
לפי חוק יחסי ממון, איזון המשאבים נעשה בפקיעת הנישואין; אך הפסיקה קבעה כי המועד הקובע לחישוב הוא המועד שבו חדל משק הבית לתפקד כיחידה כלכלית משותפת — מועד הקרע. בתיקון לחוק נוסף סעיף 5א, המקנה סמכות רחבה להקדים את מועד האיזון עוד בטרם פקיעת הנישואין. פירוט נוסף במדריך מועד הקרע.
כאן נמצאת הסכנה הייחודית להסכם שלום בית, וכמעט אף אחד לא מזהיר מפניה: ניסיון שלום בית מטבעו הוא חזרה לניהול חיים משותפים. הצד שממשיך לצבור זכויות — שכר גבוה, אופציות, צבירה פנסיונית מהירה — עשוי לטעון בהמשך שהקרע התרחש רק בסוף תקופת הניסיון. הצד שצובר פחות יטען שהקרע התרחש מוקדם יותר. בין שני המועדים עשויים לעמוד סכומים גדולים מאוד.
לכן: קבעו את מועד הקרע בגוף ההסכם, במפורש, כתאריך. החליטו האם תקופת הניסיון נמנית בתוך תקופת השיתוף או מחוצה לה, ומה דין זכויות שנצברו בתוכה. סעיף אחד בן שתי שורות מונע את המחלוקת היקרה ביותר שההסכם הזה מייצר.
כאן חשוב לדייק, כי בשוק נמסרות הבטחות שאין להן בסיס.
ענו בכן או לא. כל "לא" הוא סימן שההסכם עלול לפעול נגדכם:
מי שענה "לא" על שאלה 6 אינו צריך לשפר את ההסכם — אלא לא לחתום עליו בנוסח הזה.
האם ההסכם מחייב בלי אישור בית משפט?
לא. חוק יחסי ממון מחייב אישור של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, וללא אישור אין להסכם תוקף של פסק דין ולא ניתן לאכוף אותו. הפסיקה אף הבהירה שהסכם כזה אינו מהווה תחליף להסכם ממון.
אפשר לבטל את ההסכם אחרי שאושר?
זה קשה מאוד. משניתן להסכם תוקף של פסק דין, ביטולו מצריך עילות מבוררות — למשל פגם חמור ברצון, הטעיה או אי-גילוי מהותי — ונטל ההוכחה כבד. זו בדיוק הסיבה לבדוק היטב לפני החתימה ולא אחריה.
בן הזוג מסרב לקיים את חלק שלום הבית. אפשר לחייב אותו?
אי אפשר לחייב אדם לחיות עם בן זוגו. אפשר, בתנאי שההסכם אושר ונוסח כראוי, להפעיל תוצאות כלכליות מוסכמות, ובמקרים מסוימים לפנות לבית הדין הרבני בטענות שיש להן משמעות ביחס למזונות ולכתובה.
כמה זמן צריכה להיות תקופת הניסיון?
אין תשובה אחידה, אבל תקופה קצרה מדי מיטיבה עם מי שמעוניין להפעיל את חלק ב׳, ולכן היא נקודת מחלוקת מכוונת בכל משא ומתן. חשוב יותר מהמשך עצמו: מנגנון הארכה, ומנגנון עצירה לפני הפעלה.
האם חייבים לעבור יישוב סכסוך לפני האישור?
כשקיים הסכם מוכן, ניתן להגיש בקשה לאישורו ישירות. הליך יישוב הסכסוך הוא שלב מקדים לתביעות, ולא תנאי לאישור הסכם מוסכם.
אנחנו ידועים בציבור. זה תקף?
על ידועים בציבור לא חל חוק יחסי ממון אלא הדין החוזי וחזקת השיתוף שנקבעה בפסיקה, ולכן הסכם ביניהם עשוי להיות תקף מעצם החתימה. עם זאת, אישור בבית המשפט מקנה לו תוקף של פסק דין ומקשה מאוד על ביטולו בהמשך — ולרוב זו ההמלצה.
מה עם מזונות ילדים וזמני שהות?
אלה נבחנים לפי טובת הילד ולפי נסיבות במועד הבחינה, וניתנים לשינוי. אפשר וכדאי לקבוע מתווה מוסכם, אבל אין להציגו כנעול.
בן זוגי מציע שנשתמש בעורך דין אחד. חוסך כסף?
חוסך בטווח הקצר, ויוצר חשיפה בטווח הארוך: ניגוד עניינים מובנה ופתח לטענה שההסכמה לא הייתה חופשית. כל צד צריך ייעוץ נפרד.
הרכוש רשום רק על שמי. זה מגן עליי?
לא בהכרח. רישום אינו חזות הכול, ובהיעדר הסכם גם נכסים שנצברו לפני הנישואין עלולים להיחשב משותפים בנסיבות מסוימות. לכן ההסכם צריך להתייחס במפורש לנכסים חיצוניים, לירושות ולמתנות.
באיזו ערכאה לאשר?
זו החלטה אסטרטגית ולא טכנית. אישור בבית הדין הרבני מקנה תוקף גם במישור הדתי, בעל משמעות ביחס לגט; בית המשפט לענייני משפחה נוח לסוגיות רכוש והורות. הבחירה משפיעה גם על הערכאה שתדון בהמשך.
☐ גילוי מלא ומתועד של נכסים, חובות, זכויות פנסיוניות, קרנות ועסקים — משני הצדדים.
☐ ייצוג נפרד לכל צד. בלי יוצא מן הכלל.
☐ חלק א׳ מנוסח במידת פירוט דומה לחלק ב׳, עם התחייבויות מדידות.
☐ סעיף מועד קרע מפורש, כתאריך, כולל דין הזכויות שייצברו בתקופת הניסיון.
☐ מנגנון הפעלה לחלק ב׳: הודעה בכתב, תקופת צינון, ופגישת גישור לפני פנייה לערכאה.
☐ התייחסות מפורשת לנכסים חיצוניים: רכוש טרום-נישואין, ירושות ומתנות.
☐ הסדרה או ויתור מנומק ביחס למזונות אישה ולכתובה.
☐ מתווה מזונות ילדים וזמני שהות — עם הכרה בכך שהוא נתון לבחינה.
☐ בחירת הערכאה לאישור, כהחלטה מודעת.
☐ הגשה לאישור בפועל. הסכם שלא אושר אינו הסכם.
☐ התשובה הכתובה שלכם לשאלה: האם נוכל לחיות עם חלק ב׳ אם יופעל מחר.
מדריך זה נועד למסירת מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו. הדין והפסיקה מתפתחים, ותוקפם של מנגנונים כמו סעיפי סנקציה, קביעת מועד קרע מוסכם והסדרי הורות מוסכמים תלוי בנסיבות ובאופן הניסוח. כל מקרה נבחן לגופו, ואין להסתמך על האמור ללא ייעוץ פרטני.
עו"ד ונוטריונית רחל (רייצ'ל) שחר עומדת בראש משרד בוטיק בדיני משפחה וירושה, הפועל משנת 2004 ומדורג בעקביות בדירוג Dun's 100. המשרד עורך ומאשר הסכמי ממון, הסכמי שלום בית ולחילופין גירושין והסכמי גירושין, ומייצג בהליכי גירושין, מזונות, משמורת וחלוקת רכוש — לצד ליטיגציית ירושה, אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך. הגישה: להביא את הצדדים לפתרון מחוץ לכתלי בית המשפט היכן שאפשר, ולנהל את התיק ביד חזקה היכן שלא. המשרד עובד עם יועצים חיצוניים בתחומי הכלכלה והאקטואריה לצורך הערכת זכויות פנסיוניות ועסקים. קבלת קהל בתל אביב ובקריית אונו.
שוקלים הסכם שלום בית ולחילופין גירושין — או שהוצע לכם לחתום על אחד? קבעו פגישת ייעוץ לפני החתימה, לא אחריה. 03-6359634.
קישורים פנימיים מומלצים: מועד הקרע | הסכם ממון — המדריך המלא | הליך גירושין — איך מתחילים | חלוקת רכוש ואיזון משאבים | מזונות ילדים | ידועים בציבור — המדריך המלא | הסכם גירושין
ניסיון לשלום בית לא יצליח. הוא כולל למעשה את כל המרכיבים של הסכם גירושין מלא. בפרק זה מסדירים מראש מה יקרה אם תתקבל החלטה להתגרש, מתן הגט, סוגיות הקשורות לכתובה, אופן חלוקת הרכוש המשותף, גובה מזונות הילדים, חלוקת האחריות ההורית וזמני השהות, וכל פרט אחר שקשור לסיום החיים המשותפים בצורה מסודרת.
זהו הסכם שמאפשר לבני זוג לעבור את תקופת חוסר הוודאות בצורה ברורה ומוגנת, כשהם יודעים מראש כיצד תיראה הדרך אם יצליחו לשקם את הקשר ואם לא.
הסכם שלום בית ולחילופין גירושין מעניק מסגרת שמכוונת לשמור על רווחתם של הילדים בכל מצב. אם בני הזוג מצליחים לשקם את מערכת היחסים ולהחזיר את הבית למסלול יציב והרמוני, הילדים נהנים מסביבה בטוחה ומאוזנת. ואם הניסיון לא מצליח וההורים מחליטים להיפרד, כבר קיימות הסכמות מראש שמאפשרות לבצע את הגירושין בצורה מוסדרת ושקטה, ללא מאבקים מיותרים וללא עימותים שפוגעים בילדים. כך, בלי קשר לאיזה מסלול יתממש, טובת הילדים נשארת במרכז.
פתיחת שיחה על הסכם שלום בית ולחילופין גירושין היא לרוב אחד הרגעים המורכבים ביותר במערכת יחסים המצויה במשבר. רבים חוששים שהעלאת הנושא תיצור מתח נוסף, תפחית את הסיכוי לשיקום היחסים או תגרום לבן הזוג להרגיש מותקף. לכן חשוב לגשת לנושא בעדינות, ברגישות ובשקיפות, ולהעביר את המסר שהמטרה איננה “לסמן וי לקראת פרידה”, אלא דווקא לייצר מסגרת שתאפשר ביטחון לשני הצדדים.
חשוב גם להדגיש שההסכם אינו אומר שאתם רוצים להתגרש, אלא שהוא מאפשר לבחון את היחסים בצורה מאוזנת יותר. אפשר להסביר שדווקא ההסכם מאפשר לנסות ברצינות, משום שהוא מונע חששות מכל צד שמא הניסיון ינוצל לרעה. “זה לא הסכם של פרידה זה הסכם שיוצר מסגרת שמאפשרת לנו באמת לנסות. ואם חלילה זה לא יצליח, לפחות הכול ברור ומסודר ואנחנו לא נכנסים למלחמות שלא מגיעות לנו ולא לילדים.”
רצוי לבחור זמן מתאים לשיחה, בסביבה רגועה ונטולת הפרעות, לא בזמן ריב ולא כשהמתח בשיאו. מומלץ גם לבוא מוכנים מראש, להבין מה המשמעות של ההסכם, ולדבר בשפה פשוטה ובהירה. ככל שהשיחה תתמקד ברצון ליצור יציבות ושקט נפשי לשני הצדדים כך גדל הסיכוי שבן הזוג יוכל לשמוע את הדברים בלב פתוח.
הסכם שלום בית ולחילופין גירושין יכול להיחתם רק בהסכמה מלאה של שני הצדדים. אם אחד מבני הזוג מסרב לחתום, לא ניתן לכפות עליו את ההסכם. במצב כזה יש שתי אפשרויות: להמשיך לנסות להגיע להבנות באמצעות שיחה, ייעוץ זוגי או גישור, או לשקול פנייה למסלול משפטי אחר בהתאם לצורך. לעיתים הסירוב מבטא פחד או חוסר הבנה, ולכן כדאי להסביר לבן הזוג שההסכם נועד להגן ולסדר את הדברים עבור שני הצדדים, ולא להעניש או לכפות גירושין. אולם אם לאחר ניסיונות להסביר ולגשר אין הסכמה, התהליך ימשיך ללא הסכם וההתמודדות המשפטית תתנהל בערוצים המקובלים.
הסכם שלום בית לחילופין גירושין אינו נחשב מחייב מבחינה משפטית כל עוד הוא לא אושר על-ידי בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. לאחר שההסכם מוגש לאישור והוא נבחן על ידי הערכאה השיפוטית כדי לוודא שבני הזוג מבינים אותו, שאין בו כפייה ושאינו פוגע בתקנת הציבור הוא מקבל תוקף של פסק דין מחייב לכל דבר ועניין משמעות הדבר היא שכל סעיפי ההסכם הופכים לאכיפים, וכל צד מחויב לעמוד בהם בדיוק כפי שנקבע. אם אחד מבני הזוג מפר את ההתחייבויות שלו במסגרת ההסכם, ניתן לפנות לערכאה שאישרה אותו ולבקש אכיפה, תיקון או סעד משפטי אחר, בהתאם למה שנקבע. כך הופך ההסכם ממסמך של כוונות בלבד למסגרת משפטית מחייבת, שמעניקה יציבות וביטחון בתקופה רגישה של ניסיון לשיקום הקשר.
לא צריך לבחור עכשיו בין להציל את הקשר לבין להתגרש.
יש דרך לעשות את זה חכם, שקוף ומוגן משפטית.
** המידע המפורט במאמר זה נועד לצרכים כלליים בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מחליף קבלת ייעוץ פרטני מעורך דין המתמחה בדיני משפחה. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו האישיות, ולפני קבלת החלטות מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי.
פתיחת שיחה על הסכם שלום בית ולחילופין גירושין היא לרוב אחד הרגעים המורכבים ביותר במערכת יחסים המצויה במשבר. רבים חוששים שהעלאת הנושא תיצור מתח נוסף, תפחית את הסיכוי לשיקום היחסים או תגרום לבן הזוג להרגיש מותקף. לכן חשוב לגשת לנושא בעדינות, ברגישות ובשקיפות, ולהעביר את המסר שהמטרה איננה “לסמן וי לקראת פרידה”, אלא דווקא לייצר מסגרת שתאפשר ביטחון לשני הצדדים.
חשוב גם להדגיש שההסכם אינו אומר שאתם רוצים להתגרש, אלא שהוא מאפשר לבחון את היחסים בצורה מאוזנת יותר. אפשר להסביר שדווקא ההסכם מאפשר לנסות ברצינות, משום שהוא מונע חששות מכל צד שמא הניסיון ינוצל לרעה. “זה לא הסכם של פרידה זה הסכם שיוצר מסגרת שמאפשרת לנו באמת לנסות. ואם חלילה זה לא יצליח, לפחות הכול ברור ומסודר ואנחנו לא נכנסים למלחמות שלא מגיעות לנו ולא לילדים.”
רצוי לבחור זמן מתאים לשיחה, בסביבה רגועה ונטולת הפרעות, לא בזמן ריב ולא כשהמתח בשיאו. מומלץ גם לבוא מוכנים מראש, להבין מה המשמעות של ההסכם, ולדבר בשפה פשוטה ובהירה. ככל שהשיחה תתמקד ברצון ליצור יציבות ושקט נפשי לשני הצדדים כך גדל הסיכוי שבן הזוג יוכל לשמוע את הדברים בלב פתוח.
הסכם שלום בית ולחילופין גירושין יכול להיחתם רק בהסכמה מלאה של שני הצדדים. אם אחד מבני הזוג מסרב לחתום, לא ניתן לכפות עליו את ההסכם. במצב כזה יש שתי אפשרויות: להמשיך לנסות להגיע להבנות באמצעות שיחה, ייעוץ זוגי או גישור, או לשקול פנייה למסלול משפטי אחר בהתאם לצורך. לעיתים הסירוב מבטא פחד או חוסר הבנה, ולכן כדאי להסביר לבן הזוג שההסכם נועד להגן ולסדר את הדברים עבור שני הצדדים, ולא להעניש או לכפות גירושין. אולם אם לאחר ניסיונות להסביר ולגשר אין הסכמה, התהליך ימשיך ללא הסכם וההתמודדות המשפטית תתנהל בערוצים המקובלים.
הסכם שלום בית לחילופין גירושין אינו נחשב מחייב מבחינה משפטית כל עוד הוא לא אושר על-ידי בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. לאחר שההסכם מוגש לאישור והוא נבחן על ידי הערכאה השיפוטית כדי לוודא שבני הזוג מבינים אותו, שאין בו כפייה ושאינו פוגע בתקנת הציבור הוא מקבל תוקף של פסק דין מחייב לכל דבר ועניין משמעות הדבר היא שכל סעיפי ההסכם הופכים לאכיפים, וכל צד מחויב לעמוד בהם בדיוק כפי שנקבע. אם אחד מבני הזוג מפר את ההתחייבויות שלו במסגרת ההסכם, ניתן לפנות לערכאה שאישרה אותו ולבקש אכיפה, תיקון או סעד משפטי אחר, בהתאם למה שנקבע. כך הופך ההסכם ממסמך של כוונות בלבד למסגרת משפטית מחייבת, שמעניקה יציבות וביטחון בתקופה רגישה של ניסיון לשיקום הקשר.
לא צריך לבחור עכשיו בין להציל את הקשר לבין להתגרש.
יש דרך לעשות את זה חכם, שקוף ומוגן משפטית.
** המידע המפורט במאמר זה נועד לצרכים כלליים בלבד, אינו מהווה ייעוץ משפטי ואינו מחליף קבלת ייעוץ פרטני מעורך דין המתמחה בדיני משפחה. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו האישיות, ולפני קבלת החלטות מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי.
עו״ד ונוטריונית רחל שחר, המופיעה בדירוג הבינלאומי של 50 המשרדים המובילים בישראל, נמנית עם המומחיות הבולטות בדיני משפחה, ירושה, צוואות ואפוטרופסות. בעלת ניסיון רב בליטיגציה מורכבת, עריכת צוואות מכל הסוגים, תכנון ירושה אסטרטגי, וניהול עיזבונות בישראל ובחו״ל.
המשרד מתמחה גם בהתנגדויות לצוואות, ובייצוג בתיקים העוסקים בהשפעה בלתי הוגנת, כשירות, פגמים בצוואה וסכסוכים בין יורשים — לצד כתיבת מדריך מקצועי בתחום זה, המשמש עורכי דין וסטודנטים.
אנו מלווים משפחות, יורשים ולקוחות בינלאומיים ומספקים שירות מקיף הכולל:
הגישה שלנו משלבת מקצוענות ללא פשרות, דיסקרטיות מלאה וזמינות אישית — כדי להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.הגישה במשרד מבוססת על שילוב של עומק משפטי, חשיבה אסטרטגית, רגישות למצבים משפחתיים מורכבים ועמידה בלתי מתפשרת בסטנדרט מקצועי גבוה. כל זאת לצד דיסקרטיות מלאה, זמינות גבוהה ויחס אישי, שמטרתם להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
