עודכן לאחרונה: יוני  2026 – בהתאם לפסיקה העדכנית וליישום הנוכחי של חוק יחסי ממון בין בני זוג.

חוק יחסי ממון בין בני זוג – על מי הוא חל ואיך מתבצע איזון משאבים? המדריך המלא

עודכן לאחרונה: ינואר 2026 | מאת עו"ד ונוטריון רחל שחר

חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, חל על זוגות שנישאו החל מיום 1.1.1974, וקובע כי עם פקיעת הנישואין – בגירושין או במות אחד מבני הזוג – יחולק שווי הרכוש שנצבר במהלך הנישואין באופן שווה בין בני הזוג, בדרך של איזון משאבים. על זוגות שנישאו לפני מועד זה, וכן על ידועים בציבור, חלה הלכת השיתוף שנקבעה בפסיקה. ההבחנה בין שני ההסדרים משפיעה באופן מהותי על אופן חלוקת הרכוש, על האפשרות לסטות מחלוקה שווה ועל הצורך בהסכם ממון.

במדריך זה נסביר על מי בדיוק חל חוק יחסי ממון, אילו נכסים נכללים באיזון המשאבים ואילו מוחרגים ממנו, מתי בית המשפט רשאי לחלק את הרכוש שלא באופן שווה, ומה ההבדלים המעשיים בין החוק לבין הלכת השיתוף – כולל דוגמה מספרית.

מהו חוק יחסי ממון ולמה הוא נחקק?

חוק יחסי ממון בין בני זוג נחקק בשנת 1973 כדי להסדיר את אופן חלוקת הרכוש בין בני זוג כאשר הנישואין מסתיימים – בגירושין או בפטירה. רגעי סיום הנישואין מלווים פעמים רבות במתח רגשי ובקשיים כלכליים, וסוגיית חלוקת הרכוש היא לרוב אחת המורכבות שבהם: במהלך החיים המשותפים נצבר רכוש רב, לעיתים בני הזוג מגיעים לקשר עם רכוש קודם, ולעיתים מתקבלות במהלך הנישואין ירושות או מתנות בעלות ערך משמעותי.

עד לחקיקת החוק, חלוקת הרכוש בין בני זוג נעשתה לפי הלכת השיתוף – הלכה שפיתח בית המשפט העליון, ולפיה הבעלות בנכסים שנצברו במאמץ משותף ובמסגרת חיים משותפים תקינים מתחלקת באופן שווה בין בני הזוג, ללא תלות בשאלה על שם מי הנכס רשום. ריבוי המחלוקות סביב שאלות של תרומה כלכלית וכוונת שיתוף הוביל את המחוקק להסדיר את הנושא בחקיקה.

על מי חל חוק יחסי ממון?

• זוגות שנישאו מיום 1.1.1974 ואילך – עליהם חל חוק יחסי ממון , והרכוש מחולק בדרך של איזון משאבים עם פקיעת הנישואין.
• זוגות שנישאו לפני 1.1.1974 – עליהם ממשיכה לחול הלכת השיתוף שנקבעה בפסיקה.
• ידועים בציבור – חוק יחסי ממון אינו חל עליהם. בעניינם חלה הלכת השיתוף, בכפוף להוכחת חיים משותפים, מאמץ משותף וכוונת שיתוף. הדבר נכון בין אם בחרו שלא להינשא ובין אם אין להם אפשרות חוקית להינשא בישראל.

איך עובד הסדר איזון המשאבים?

העיקרון המרכזי בחוק הוא "שיתוף נדחה": במהלך הנישואין כל אחד מבני הזוג הוא הבעלים של הנכסים הרשומים על שמו, ואין בעלות משותפת אוטומטית. רק עם פקיעת הנישואין קמה הזכות לאיזון משאבים – כל אחד מבני הזוג זכאי למחצית משווי הנכסים שצברו שניהם יחד במהלך הנישואין.

בפועל, האיזון מתבצע בשלושה שלבים:

1. שמים את שווי כלל הנכסים של כל אחד מבני הזוג, למעט נכסים שאינם בני איזון (ראו בהמשך).
2. מנכים משווי הנכסים של כל בן זוג את החובות המגיעים ממנו (למעט חובות הקשורים לנכסים שאינם בני איזון).
3. בן הזוג ששווי נכסיו גבוה יותר משלם לשני מחצית מההפרש – בתשלום כספי או בהקניית זכויות בנכס.

דוגמה מספרית

נניח שבמועד הקרע צבר הבעל נכסים בני איזון בשווי 2,000,000 ש"ח, והאישה צברה נכסים בני איזון בשווי 1,200,000 ש"ח. ההפרש הוא 800,000 ש"ח, ולכן הבעל ישלם לאישה 400,000 ש"ח (מחצית ההפרש), כך שכל צד ייוותר עם שווי כולל של 1,600,000 ש"ח. אם לאחד הצדדים יש בנוסף דירה שקיבל בירושה – היא נשארת שלו ואינה נכנסת לחישוב, אלא אם הוכחה לגביה כוונת שיתוף.

אילו נכסים נכללים באיזון המשאבים?

ככלל, כל הרכוש שנצבר במהלך הנישואין ועד מועד הקרע הוא בר איזון, גם אם הוא רשום על שם אחד מבני הזוג בלבד, ובכלל זה:

• דירות ונכסי מקרקעין שנרכשו במהלך הנישואין;
• חשבונות בנק, חסכונות, פיקדונות וניירות ערך;
• זכויות פנסיוניות, קופות גמל, קרנות השתלמות וביטוחי מנהלים שנצברו בתקופת הנישואין;
• כלי רכב, עסקים ואופציות;
• מוניטין עסקי, ובמקרים מסוימים אף "נכסי קריירה" – פער כושר ההשתכרות שנוצר בזכות התמיכה המשותפת.

אילו נכסים מוחרגים מאיזון המשאבים? (סעיף 5(א) לחוק)

• נכסים שהיו לבן זוג ערב הנישואין;
• נכסים שהתקבלו במתנה או בירושה במהלך הנישואין;
• גמלה המשתלמת לבן זוג מהמוסד לביטוח לאומי, או גמלה/פיצוי בשל נזק גוף או מוות;
• נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

חשוב לדעת: גם נכס "מוחרג" – כמו דירה מלפני הנישואין או דירה שהתקבלה בירושה – עשוי להיכנס לחלוקה אם בן הזוג השני יוכיח כוונת שיתוף ספציפית בנכס, למשל כאשר הדירה שימשה למגורי המשפחה לאורך שנים, שופצה מכספים משותפים או כאשר ניתנו הבטחות והתנהגות המעידות על שיתוף. זו אחת הסיבות המרכזיות לעריכת הסכם ממון.

חוק יחסי ממון מול הלכת השיתוף – טבלת השוואה

	חוק יחסי ממון	הלכת השיתוף
על מי חל	זוגות שנישאו מיום 1.1.1974 ואילך	זוגות שנישאו לפני 1.1.1974 וכן ידועים בציבור
מקור הדין	חקיקה – חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973	פסיקת בית המשפט העליון
מהות ההסדר	איזון משאבים – חלוקת שווי הנכסים שנצברו בנישואין, ללא בעלות משותפת במהלכם ("שיתוף נדחה")	בעלות משותפת ומיידית בנכסים שנצברו במאמץ משותף, כבר במהלך החיים המשותפים
מועד החלוקה	עם פקיעת הנישואין (גירושין או פטירה), ובמקרים מסוימים מוקדם יותר לפי סעיף 5א	בכל שלב של החיים המשותפים
נכסים מלפני הקשר, ירושות ומתנות	מוחרגים מהאיזון לפי סעיף 5(א), אלא אם הוכחה כוונת שיתוף ספציפית	אינם נכללים בחזקה, אלא אם הוכחה כוונת שיתוף
סטייה מחלוקה שווה	אפשרית בנסיבות מיוחדות לפי סעיף 8 לחוק	תלויה בהוכחת היקף השיתוף וכוונת הצדדים

 

הבדל מהותי נוסף: לפי הלכת השיתוף נוצרת בעלות קניינית משותפת בנכס עצמו, ואילו לפי חוק יחסי ממון הזכות היא אובליגטורית – זכות לקבלת שווי. בעלות בנכס יכולה להמשיך ולהניב פירות, ולכן להבחנה זו עשויות להיות השלכות כלכליות משמעותיות.

סעיף 8 לחוק – מתי בית המשפט יחלק את הרכוש שלא באופן שווה?

נקודת המוצא של החוק היא חלוקה שווה, אך סעיף 8 לחוק מקנה לבית המשפט לענייני משפחה ולבית הדין הרבני סמכות לסטות ממנה "בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת". בין היתר רשאית הערכאה:

• לקבוע שאיזון המשאבים לא יהיה מחצה על מחצה אלא לפי יחס אחר;
• לקבוע שהאיזון יתייחס לנכסים נוספים או יוציא נכסים מסוימים מהאיזון;
• לקבוע שהאיזון ייערך לפי שווים של הנכסים במועד מוקדם ממועד פקיעת הנישואין;
• להתחשב, בין היתר, בנכסים עתידיים ובכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג.

בפסיקה הופעל סעיף 8 במקרים של פערי השתכרות וכושר השתכרות משמעותיים בין בני הזוג, הברחת נכסים או הסתרתם, וכן בנסיבות חריגות נוספות. מדובר בחריג שמופעל במשורה, אך הוא כלי מרכזי במאבקי רכוש מורכבים – ולכן חשוב להכיר אותו עוד בשלב בניית האסטרטגיה המשפטית.

מועד הקרע – עד מתי נצבר רכוש משותף?

"מועד הקרע" הוא הנקודה שבה הסתיים, מבחינה מהותית, השיתוף הכלכלי בין בני הזוג. כל רכוש שנצבר עד מועד זה הוא בר איזון; רכוש שנצבר לאחריו שייך למי שצבר אותו. מועד הקרע נקבע על פי הנסיבות: מועד עזיבת הבית או הפרידה בפועל, הפרדת חשבונות הבנק, מועד הגשת תביעות, ועוד. מאחר שכל חודש של "צבירה משותפת" יכול להיות שווה כסף רב – זהו אחד הנושאים השנויים ביותר במחלוקת בהליכי גירושין.

האם ניתן לבצע איזון משאבים עוד לפני הגירושין? (תיקון מס׳ 4 לחוק)

במקור, איזון המשאבים היה אפשרי רק עם פקיעת הנישואין – מה שיצר תמריץ שלילי לסחטנות גט. בשנת 2008 נחקק תיקון מס׳ 4 לחוק, שהוסיף את סעיף 5א וקבע כי ניתן להקדים את איזון המשאבים, אף ללא גירושין בפועל, בהתקיים אחד מהתנאים הבאים:

1. חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים הבאים: הליך להתרת נישואין; תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין משותפים, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, או בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים.
2. קיים קרע בין בני הזוג, או שבני הזוג חיים בנפרד – אף תחת קורת גג אחת – במשך תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה.

בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את התקופות הללו בנסיבות מסוימות, למשל במקרים של אלימות במשפחה או הברחת נכסים, ואף לעכב את הדיון בבקשה שהוגשה מוקדם – אך לא לדחותה רק משום שטרם חלפה שנה.

הסכם ממון – כך מתנים על הוראות החוק

חוק יחסי ממון הוא חוק דיספוזיטיבי: הוראותיו חלות רק בהיעדר הסכמה אחרת, וניתן להתנות עליהן באמצעות הסכם ממון. הסכם ממון בין בני זוג נשואים טעון אישור של בית המשפט לענייני משפחה או של בית הדין הרבני, לאחר שהערכאה השתכנעה כי בני הזוג ערכו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבנת משמעויותיו ותוצאותיו. הסכם שנכרת לפני הנישואין יכול להיות מאומת גם בידי נוטריון או רושם הנישואין.

עריכת הסכם ממון חשובה במיוחד כאשר אחד מבני הזוג מגיע לקשר עם רכוש קודם, ירושה צפויה או עסק – שכן, כפי שראינו, גם נכסים "מוחרגים" עלולים להיכנס לחלוקה מכוח טענת כוונת שיתוף. הסכם ברור מראש מונע חיכוכים עתידיים ויוצר ודאות ושקט נפשי לשני הצדדים.

חוק יחסי ממון, הלכת השיתוף וירושה

שאלת תחולת ההסדר הרכושי מתעוררת לא רק בגירושין אלא גם בפטירת אחד מבני הזוג, והיא משפיעה ישירות על היקף העיזבון. הכלל הוא שנכסים שבן זוג הביא עימו לנישואין או קיבל בירושה אינם נכללים בחזקת השיתוף או באיזון – אלא אם הוכחה כוונת שיתוף.

בעניין שנדון בבית המשפט לענייני משפחה (תמ"ש 19339-07-17 [לאימות מספר ההליך]) נדונה דירת מגורים שנרשמה על שם האב בלבד, בעוד האם נפטרה לפניו. נפסק כי העובדה שהאם לא דרשה במהלך חייה לשנות את הרישום אינה מעידה על ויתור – שכן חיי הנישואין התנהלו בהרמוניה ולא נדרש שינוי רישום – ולכן זכותה לטעון לחזקת השיתוף עברה בירושה לילדיה.

במקרה אחר (ע"א 5774/91 [לאימות מספר ההליך]) נקבע כי משחלפה ההזדמנות הסבירה להעלות את טענת השיתוף – למשל כאשר בן הזוג נפטר והטוען לא פעל – ייתכן שייראו בכך ויתור. כלומר, הזכות לטעון לחזקת השיתוף אינה נשללת כל עוד לא הייתה הזדמנות סבירה לממשה.

בטרם קבלת החלטות הנוגעות לחלוקת רכוש, ירושה או הסכם ממון – מומלץ לקבל ייעוץ משפטי פרטני הבוחן את תחולת הדין על המקרה הספציפי.

ידועים בציבור – מה חל עליהם ומה קורה בבית הדין הרבני?

זוגות רבים מנהלים משק בית משותף מבלי להינשא ברבנות – מטעמי השקפה, או משום שאין להם אפשרות חוקית להינשא בישראל. על ידועים בציבור חוק יחסי ממון אינו חל, ובעניינם חלה הלכת השיתוף, בכפוף להוכחת חיים משותפים ומאמץ משותף. הכרה בבני זוג כידועים בציבור נבחנת לפי משך החיים המשותפים, ניהול משק בית משותף, האופן שבו הצדדים והסביבה רואים את הקשר, ועוד.

שאלה נפרדת היא יחסו של בית הדין הרבני לפרידה של בני זוג שנישאו שלא דרך הרבנות או שחיו כידועים בציבור – ובעיקר, האם נדרש גט. בית הדין בוחן את מאפייני הקשר: האם בני הזוג הכריזו על כוונה להינשא, האם הועברה טבעת, האם נחתמה הצהרת הסכמה להינשא, ובאיזו מידה הסביבה הכירה בהם כבני זוג נשואים. ככל שהקשר נושא יותר מאפיינים של נישואין, ייתכן שבית הדין יחייב מתן "גט לחומרא" – גט הניתן על דרך ההחמרה.

מתי כדאי לפנות לעורך דין לענייני משפחה?

הדינים החלים על סיום קשר זוגי מורכבים, והפסיקה בתחום ענפה ומשתנה. ייעוץ משפטי מוקדם חשוב במיוחד כאשר אין ביניכם הסכם ממון; כאשר קיימים נכסים מלפני הקשר, ירושות או עסק; כאשר מתעוררת מחלוקת על מועד הקרע או על תחולת כוונת שיתוף; וכאשר יש חשש להברחת נכסים. עורך דין מנוסה בתחום יידע להעריך, לפי נסיבות העניין, מה צפוי להיות אופן חלוקת הרכוש – ולבנות בהתאם את האסטרטגיה הנכונה.

למידע נוסף ולתיאום פגישת ייעוץ עם עו"ד ונוטריון רחל שחר – חייגו 03-6359634 או השאירו פרטים בטופס.

שאלות ותשובות נפוצות על חוק יחסי ממון

על מי חל חוק יחסי ממון?

החוק חל על בני זוג שנישאו מיום 1.1.1974 ואילך. על זוגות שנישאו לפני מועד זה, וכן על ידועים בציבור, חלה הלכת השיתוף שנקבעה בפסיקה.

האם חוק יחסי ממון חל על ידועים בציבור?

לא. על ידועים בציבור חלה הלכת השיתוף, בכפוף להוכחת חיים משותפים, מאמץ משותף וכוונת שיתוף בנכסים.

מה ההבדל בין חוק יחסי ממון להלכת השיתוף?

הלכת השיתוף יוצרת בעלות משותפת בנכסים שנצברו במאמץ משותף כבר במהלך החיים המשותפים, ואילו חוק יחסי ממון קובע מנגנון של איזון שווי כספי ("שיתוף נדחה") המתבצע רק עם פקיעת הנישואין.

האם ירושה או מתנה נכללות באיזון המשאבים?

ככלל לא. נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואין מוחרגים מהאיזון לפי סעיף 5(א) לחוק, אלא אם הוכחה כוונת שיתוף מפורשת או משתמעת.

האם דירה שנרכשה לפני הנישואין מתחלקת בגירושין?

נקודת המוצא היא שלא – נכס מלפני הנישואין נשאר של בעליו. עם זאת, בן הזוג השני יכול לטעון לכוונת שיתוף ספציפית בדירה, למשל כאשר שימשה למגורי המשפחה שנים רבות או שופצה מכספים משותפים, ואז ייתכן שתחולק.

האם פנסיה וקופות גמל נכללות באיזון המשאבים?

כן. זכויות פנסיוניות, קופות גמל, קרנות השתלמות וביטוחי מנהלים שנצברו בתקופת הנישואין הם נכסים בני איזון.

האם ניתן לבצע איזון משאבים עוד לפני הגירושין?

כן. לאחר תיקון מס׳ 4 לחוק משנת 2008 ניתן להקדים את האיזון אם חלפה שנה מפתיחת הליך התרת נישואין או תביעה רכושית, או אם קיים קרע ובני הזוג חיים בנפרד תשעה חודשים לפחות מתוך שנה – אף תחת אותה קורת גג.

מתי בית המשפט יחלק את הרכוש שלא באופן שווה?

לפי סעיף 8 לחוק, בנסיבות מיוחדות – למשל פערי השתכרות משמעותיים או הברחת נכסים – רשאי בית המשפט לקבוע יחס חלוקה שונה, להוסיף או להחריג נכסים, או לקבוע מועד שומה מוקדם.

האם ניתן להתנות על חוק יחסי ממון?

כן. החוק דיספוזיטיבי וניתן להתנות עליו בהסכם ממון, ובלבד שההסכם אושר כדין בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני (ולפני הנישואין – גם בידי נוטריון או רושם הנישואין).

 

 

 

עו"ד רחל שחר מסבירה: האם ניתן לקבל יותר ממחצית הרכוש המשותף בהליך הגירושין?

 

מתי ניתן לבצע איזון משאבים לפני פקיעת הנישואין

עם זאת, כיום לאחר תיקון החוק שונה סעיף 5, וכיום הקביעה הינה כי כמו בחזקת השיתוף לכל אחד מבני הזוג עומדת האופציה לחלק את הנכסים בדרך של איזון משאבים עוד טרם תום הנישואין, ככל שמתקיים אחד התנאים הבאים:

עם זאת, כיום לאחר תיקון החוק שונה סעיף 5, וכיום הקביעה הינה כי כמו בחזקת השיתוף לכל אחד מבני הזוג עומדת האופציה לחלק את הנכסים בדרך של איזון משאבים עוד טרם תום הנישואין, ככל שמתקיים אחד התנאים הבאים: 1.      מצב בו חלפה שנה מהיום בו נפתח אחד מההליכים הבאים: הליך להתרתם של הנישואין או הליך של תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, ובכלל כך אף תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין משותפים לפי חוק המקרקעין; תביעה לפסק דין הצהרתי העוסק בזכויותיו של כל אחד מבני הזוג ברכוש; בקשה מסוג ביצוע הסדר איזון משאבים על פי הפרק בחוק העוסק בנושא זה או לחילופין בקשה המבוססת על סעיף 11 לחוק. 2.      מצב בו נוצר קרע בין בני הזוג או לחילופין מצב בו בני הזוג חיים בנפרד זה מזו, אף אם הם נמצאים תחת אותה קורת גג, לתקופה שאורכה תשעה חודשים לכל הפחות בתוך תקופה של שנה רציפה. אז, לבית המשפט או לבית הדין הרבני עומדת האופציה לקצר את התקופה.

1. מצב בו חלפה שנה מהיום בו נפתח אחד מההליכים הבאים: הליך להתרתם של הנישואין או הליך של תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, ובכלל כך אף תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין משותפים לפי חוק המקרקעין; תביעה לפסק דין הצהרתי העוסק בזכויותיו של כל אחד מבני הזוג ברכוש; בקשה מסוג ביצוע הסדר איזון משאבים על פי הפרק בחוק העוסק בנושא זה או לחילופין בקשה המבוססת על סעיף 11 לחוק.
2. מצב בו נוצר קרע בין בני הזוג או לחילופין מצב בו בני הזוג חיים בנפרד זה מזו, אף אם הם נמצאים תחת אותה קורת גג, לתקופה שאורכה תשעה חודשים לכל הפחות בתוך תקופה של שנה רציפה. אז, לבית המשפט או לבית הדין הרבני עומדת האופציה לקצר את התקופה.

נוסף על אלה, הבחנה נוספת שניתן לזהות בין הלכת השיתוף לבין חוק יחסי ממון בין בני זוג הינה מידת השוויוניות המצויה בהם. לפי החוק, ברגע בו עומדים בני הזוג בתנאי הסף של חיים משותפים ומאמץ משותף, אין משמעות לשאלה על שם מי מבני הזוג רשום הנכסם, אלה  ישנה התמקדות בכוונת הצדדים ובאורח חייהם. בנוסף, לאור הרצון ליצור שוויון הבסיס להלכה הינו כי האופציה לחלק את הרכוש קיימת בכל שלב בחיים המשותפים, ללא צורך בעמידה בתנאים נוספים.

הגם שסעיף 5 המתוקן המופיע לעיל עוזר במידה מסוימת להתמודד עם הבחנה זו, נדמה שהאיזון עדיין לא מתקיים באופן מלא ומספק, ובמבחן התוצאה דין זה יוצר חוסר שוויון מסוים. זאת, בהתחשב בכך שפעמים רבות הנכס רשום על שמו של הגבר, גם אם האישה מימנה אותו באופן חלקי, ואין התחשבות בפערי הכוחות בין הצדדים.

ידועים בציבור וחוק יחסי ממון בבית הדין הרבני

פעמים רבות, זוגות אשר מנהלים משק בית משותף ורוצים שתהיה הכרה מסוימת בכך על ידי המדינה, בוחרים באופציה של ידועים בציבור, ואינם מתחתנים חתונה ברבנות. להסדר זה פונים הזוגות ממספר רב של סיבות. בין היתר זוגות חילונים שאינם רוצים חתונה דתית, זוגות חד מיניים, ועוד.

המונח ידועים בציבור מתייחס לבני זוג, פשוטו כמשמעו. הללו זכאים לזכויות וחובות להם זכאים בני זוג נשואים. עם זאת בניגוד להם ידועים בציבור אינם רשומים במרשם כלשהו, בשום שלב במערכת היחסים.

לא בכל מצב של חיים משותפים ייחשבו בני הזוג ידועים בציבור. בין היתר נבחנים משך החיים המשותפים, בילויים משותפים לבד ועם חברים, האופן בו הצדדים עצמם רואים עצמם, ועוד.

נדמה שעם השנים הדיון בעניינם של ידועים בציבור ומצבם המשפטי משתנה. זאת, בהתאם לחשיבות הפחותה שניתנת במגזרים מסוימים לנישואין דרך הרבנות וכן בעקבות עלייתן של תפיסות ליברליות.

עולה השאלה מהי משמעותו של הסדר זה מבחינת בית הדין הרבני ובאילו אופנים נוצרות התנגשויות בין הדרכים השונות.

שאלה מרכזית המעסיקה זוגות אשר מתחתנים שלא דרך הרבנות, או שאינם מתחתנים כלל אך כן רשומים כידועים בציבור, הינה מהו האופן בו נעשה הליך הגירושין. השאלה המרכזית הינה, האם במקרים כאלה נדרש בכלל גט.

עולים מספר שיקולים. מצד אחד, לא נעשה טקס כלל, או שנעשה טקס אשר לא עומד בדרישות הרבנות. מאידך, יתכן ומבחינה מהותית מערכת היחסים תואמת את דרישות המינימום של ההלכה היהודית בנושא ההכרה בנישואים, כך שהצורך במתן גט תואם לסיטואציה.

אופן ההכרעה של בית הדין הרבני נעשה על ידי בחינת אופיה של מערכת היחסים. ככל שמתקיימים בה מאפיינים של חיים משותפים המקבילים לחיי נישואין, יתכן שתהיה הכרה אשר תצריך מתן גט. בין היתר נבחנים הרכיבים הבאים:

• האם בני הזוג הכריזו על כוונתם להינשא?
• האם התרחשה העברה של טבעת בין בני הזוג?
• האם בני הזוג חתמו על הצהרת הסכמה להינשא?
• מהי מידת הכרת הסביבה את בני הזוג כבני זוג נשואים?

ככל שהחיים המשותפים מכילים יותר מרכיבים אלה ובמידה משמעותית יותר, יראו את הנישואים כתקפים, ובני הזוג יהיו מחויבים בקבלת גט, מסוג "גט לחומרא", דהיינו גט שניתן על דרך ההחמרה.

מתי נדרש ייעוץ משפטי של משרד עו"ד חוק יחסי ממון

קל לזהות שהדינים החלים על תום יחסים זוגיים מורכבים ורבים. ריבוי מקרי הגירושין ההולך וגדל, כמו גם הסיטואציה המורכבת רגשית וכלכלית מלכתחילה, מובילים לקיומה של חקיקה ופסיקה ענפה.

על כן, במקרים רבים מתעורר צורך בהסתייעות בעורך דין בתחום הגירושין. כך למשל, במקרים בהם לא קיים ביניכם לבין בני זוגכם הסכם ממון , ישנה חשיבות רבה בעורך דין בעל ניסיון בתחום אשר יכול ויודע להעריך לפי נסיבות העניין מה ככל הנראה יהיה אופן חלוקת הנכסים.

 

למידע נוסף ולייעוץ על ידי עורך דין הסכם גירושין בנושא, פנו לכותבת המאמר, עו"ד ונוטריון מוסמך משרד המשפטים רחל שחר עורך דין בקריית אונו ופתח תקווה.

אודות הכותבת – עו"ד ונוטריון רחל שחר

עו״ד ונוטריון רחל שחר היא עורכת דין בעלת ניסיון מקצועי רב בדיני משפחה, גירושין, ירושה ויחסי ממון, ומתמחה בליווי משפטי בסוגיות מורכבות של חלוקת רכוש, איזון משאבים והבחנה בין תחולת חוק יחסי ממון להלכת השיתוף. עו״ד שחר מדורגת בדירוג Dun’s 100 ונמנית עם עורכי הדין המובילים בישראל בתחום המשפחה והירושה. עבודתה נשענת על ידע משפטי מעמיק, היכרות יסודית עם הפסיקה העדכנית ויישום מדויק של הדין האזרחי והדתי, תוך מתן מענה מקצועי, אחראי וענייני ללקוחות בישראל ומחוצה לה.

שאלות ותשובות נפוצות בנושא תחולת חוק יחסי ממון

על מי חל חוק יחסי ממון בין בני זוג?
חוק יחסי ממון חל על בני זוג שנישאו החל מיום 1.1.1974 ואילך. על זוגות שנישאו לפני מועד זה, וכן על ידועים בציבור, חלה הלכת השיתוף שנקבעה בפסיקה.

מה ההבדל המרכזי בין חוק יחסי ממון לבין הלכת השיתוף?
הלכת השיתוף יוצרת בעלות משותפת בנכסים שנצברו תוך מאמץ משותף, בעוד שחוק יחסי ממון קובע מנגנון של איזון משאבים כספי המתבצע רק עם פקיעת הנישואין, ללא יצירת בעלות משותפת במהלך חיי הנישואין.

האם ירושה או מתנה נכללות באיזון המשאבים לפי חוק יחסי ממון?
ככלל, נכסים שהתקבלו בירושה או במתנה במהלך הנישואין מוחרגים מאיזון המשאבים ונשארים בבעלות בן הזוג שקיבל אותם, אלא אם הוכחה כוונת שיתוף מפורשת או משתמעת.

האם ניתן לבצע איזון משאבים עוד לפני הגירושין?
כן. לאחר תיקון החוק בשנת 2008, ניתן במקרים מסוימים לבצע איזון משאבים עוד טרם פקיעת הנישואין, בהתקיים תנאים הקבועים בחוק, ובהתאם לשיקול דעת בית המשפט או בית הדין הרבני.

האם ניתן להתנות על חוק יחסי ממון?
כן. חוק יחסי ממון הוא חוק דיספוזיטיבי, וניתן להתנות על הוראותיו באמצעות הסכם ממון, ובלבד שההסכם אושר כדין על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

כיצד משפיע חוק יחסי ממון על ידועים בציבור?
חוק יחסי ממון אינו חל על ידועים בציבור. בעניינם, חל בדרך כלל הדין הפסיקתי של הלכת השיתוף, בכפוף להוכחת חיים משותפים, מאמץ משותף וכוונת שיתוף בנכסים.