כמי שמייצגת הורים בהליכי משפחה מזה שנים רבות, וכמי שמכירה היטב את ההבדלים המהותיים בין בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים, חשוב לי לעשות סדר בשינוי הדרמטי שאושר לאחרונה בנוגע לסמכות בתי הדין לדון במזונות ילדים.
מדובר בהוראת שעה שמטלטלת את מאזן הסמכויות ומחייבת כל עורך דין וכל הורה להבין את המשמעויות האסטרטגיות שלה — כבר עכשיו.
הוראת שעה היא סוג של חוק או תקנה שנקבעים לזמן מוגבל בלבד. בניגוד לחוק רגיל שנשאר בתוקף עד שמבטלים או משנים אותו, הוראת שעה פועלת רק לפרק זמן שנקבע מראש — לעיתים חודשים ולעיתים שנים.
למה משתמשים בהוראת שעה?
המטרה של הוראת שעה היא לתת למחוקק גמישות במצבים שבהם צריך פתרון זמני, או כאשר רוצים לבדוק מודל חדש לפני שמחליטים אם להפוך אותו לחוק קבוע. לעיתים משתמשים בהוראת שעה גם כדי להתמודד עם מצבי חירום או מצבים דחופים שמחייבים תגובה מהירה.
אפשר להאריך את תוקפה?
כן. אם מגיע מועד פקיעת ההוראה ויש צורך להמשיך בה — ניתן להאריך את תוקפה באמצעות צו, אך הדבר מחייב אישור של הכנסת.
דוגמה בולטת:
חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג–2003 — חוק שנועד להסדיר באופן זמני את נושא איחוד המשפחות בין ישראלים לפלסטינים, והוא הוארך שוב ושוב לאורך שנים רבות.
מאפיין מרכזי:
הוראת שעה יכולה להיות חוק חדש לחלוטין, או תיקון זמני לחוק קיים — אבל תמיד עם תאריך תפוגה.
תהליך סיום או הארכת תוקף:
כשהתקופה קבועה מתקרבת לסיומה, הכנסת צריכה לבחון מחדש אם יש הצדקה להאריך את ההוראה, לעדכן אותה — או לתת לה לפקוע.
הקשר ההלכתי (בקצרה):
בהלכה המושג "הוראת שעה" מתאר פסק דין זמני שניתן בנסיבות מיוחדות על ידי סמכות רוחנית גבוהה (כגון סנהדרין או נביא), כאשר יש צורך לחרוג מהכלל הרגיל לטובת שעה מיוחדת
החוק החדש הוא הוראת שעה לשנתיים, המרחיבה את סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים, ומעניקה לבית הדין הרבני סמכות לדון במזונות ילדים כחלק מתביעת הגירושין, גם ללא הסכמת שני הצדדים.
הוראת השעה היא עקיפה של הלכת שרגאי, שקבעה במשך עשרות שנים שתביעת מזונות ילדים ישירה היא בסמכותו הבלעדית של בית המשפט לענייני משפחה.
עכשיו, הניסוח החדש כולל:
ולכן — הבסיס המשפטי של סמכות בתי הדין הורחב משמעותית.
השאלה הזו עולה אצלי כמעט בכל שיחה מקצועית, והתשובה כיום שונה לחלוטין ממה שהייתה לפני עשור.
בעבר אבות רבים ניסו להגיע לבית הדין הרבני מתוך הנחה ששם החיובים יהיו נמוכים יותר.
אבל לאחר פסק הדין 919/15 שקבע חלוקה שוויונית יותר בנטל המזונות, נוצר מצב הפוך:
רוב התיקים שנכרכים היום לבית הדין הרבני — מוגשים על ידי נשים.
למה?
משום שהדין הדתי מגן יותר על ההורה העיקרי ומאפשר להימנע מכמה עקרונות שוויוניים שהשתרשו בבתי המשפט לענייני משפחה.
כלומר:
בפועל, זו החלטה אסטרטגית שחייבת להתקבל עם עורך דין שמכיר היטב את הפסיקה ואת מאזן הכוחות בין שתי הערכאות.
הכנו עבורכם סרטון הסבר בנושא חוק המזונות החדש
https://youtube.com/shorts/SGzOOmZzXNs?feature=share
ההוראה חלה רטרואקטיבית, וזה קריטי.
על פי החוק, אם תביעת מזונות ילדים הייתה כבר כרוכה כחלק מתביעת גירושין ביום 18.11.2025 — היא תמשיך להתברר בבית הדין הרבני.
ואם יש החלטות סותרות בין הערכאות?
החוק מעניק עדיפות ברורה להחלטה שניתנה ראשונה בבית הדין הרבני.
כלומר — הקדימות של בית הדין הרבני מקבלת חיזוק פרוצדורלי משמעותי.
ממש לא.
הוא רק משנה צורה.
מרוץ הסמכויות בישראל מתנהל כבר שנים דרך חוק יישוב סכסוך, שבו מי שמגיש ראשון בקשה ליישוב סכסוך “תופס” את זכות הבחירה בערכאה בתום התקופה.
הוראת השעה לא משנה את זה.
לכן:
מי שיגיש ראשון ליישוב סכסוך — יקבל יתרון מכריע.
זה הזמן לבחון:
החלטה נכונה חוסכת שנים של התדיינות.
המגיש הראשון שולט באסטרטגיה.
נוסח ההוראה החדש מאפשר לכרוך את כל צורכי הילדים.
יש לכלול הכול – מדור, חינוך, בריאות, הוצאות עבר, השבה — באופן מפורש.
במקרים רבים נכון לכרוך יחד גם:
דמי מזונות הם חיוב כספי המוטל לרוב על האב לטובת קיום הצרכים ההכרחיים של ילדיו לאחר פרידה או גירושין. חיוב זה נמשך עד גיל 18 ולעיתים גם מעבר לכך, בהתאם לנסיבות מיוחדות. מדובר בנושא רגיש וחשוב במיוחד להורים שמתמודדים עם תהליך גירושין עם ילדים בישראל.
חישוב מדויק של דמי המזונות נעשה באמצעות עורך דין דיני משפחה שמתמחה במזונות ילדים, תוך התייחסות לכל הנתונים האישיים.
כאשר הילד ממשיך לשרת בצבא או בשירות לאומי/שנת שירות, קיימת חובת תשלום מזונות מופחתים עד גיל 21 או עד תום השירות – לפי המאוחר מביניהם. נושא זה נכלל תחת מזונות לאחר גיל 18 בישראל.
במקרים של משמורת משותפת, בהכנסות שוות וזמני שהות שווים, ייתכן ובית המשפט יקבע פטור ממזונות. יחד עם זאת, לעיתים ייקבע סכום סמלי או השתתפות מדור בלבד. סוגיה זו מתייחסת לחישוב דמי מזונות במשמורת משותפת.
כן – ניתן להגיש בקשה לשינוי דמי מזונות במקרה של שינוי מהותי בנסיבות, כגון ירידה בהכנסה, מחלה או מעבר של הילד למשמורת אחרת. תהליך זה מוכר בשם הפחתת מזונות בישראל.
משרד עורכת הדין רחל שחר עומד לשירותכם עם ניסיון רב בתביעות מזונות, שינוי מזונות, גבייה, ותביעות נגד סבים וסבתות.
צרו קשר עוד היום: 03-6359634 או info@rslawfirm.co.il
מצגת עו"ד רחל שחר מזונות
מצגת החוק החדש במזונות רמצגת החוק החדש במזונות עו"ד רחל שחרמצגת החוק החדש במזונות עו"ד רחל שחר
עו״ד ונוטריונית רחל שחר, המופיעה בדירוג הבינלאומי של 50 המשרדים המובילים בישראל, נמנית עם המומחיות הבולטות בדיני משפחה, ירושה, צוואות ואפוטרופסות. בעלת ניסיון רב בליטיגציה מורכבת, עריכת צוואות מכל הסוגים, תכנון ירושה אסטרטגי, וניהול עיזבונות בישראל ובחו״ל.
המשרד מתמחה גם בהתנגדויות לצוואות, ובייצוג בתיקים העוסקים בהשפעה בלתי הוגנת, כשירות, פגמים בצוואה וסכסוכים בין יורשים — לצד כתיבת מדריך מקצועי בתחום זה, המשמש עורכי דין וסטודנטים.
אנו מלווים משפחות, יורשים ולקוחות בינלאומיים ומספקים שירות מקיף הכולל:
הגישה שלנו משלבת מקצוענות ללא פשרות, דיסקרטיות מלאה וזמינות אישית — כדי להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.הגישה במשרד מבוססת על שילוב של עומק משפטי, חשיבה אסטרטגית, רגישות למצבים משפחתיים מורכבים ועמידה בלתי מתפשרת בסטנדרט מקצועי גבוה. כל זאת לצד דיסקרטיות מלאה, זמינות גבוהה ויחס אישי, שמטרתם להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
