הלכַת השיתוף או "חזקת השיתוף" היא הלכה משפטית אשר נהוגה בפסיקת בתי המשפט בישראל במשפטי גירושין בנוגע לזוגות שנישאו לפני חקיקתו של חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג- 1973, אשר הסדיר את אופן חלוקת הרכוש בין בני-זוג בעת גירושין. הסדרה נוספת בנושא חלוקת רכוש בין בני זוג שנפרדים נעשתה בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, התשע"ד - 2014
הלכת השיתוף מתבססת על ההנחה או על החזקה, כי ככל שהדבר נוגע לנכסים משותפים שצברו בני הזוג ברבות השנים ובמהלך תקופת הזוגיות שלהם, או לנכסים שבהם ניכרה כוונה של אחד מבני הזוג ליצור בהם שיתוף עם בן הזוג השני, זכאים ואף חייבים בני הזוג בעת גירושין לאיזון משאבים ביניהם, כלומר לחלוקה שוויונית ביניהם בכל אותם נכסים משותפים. הלכת השיתוף מבוססת גם על עקרון השוויון בין המינים, ועל התפישה כי בני הזוג תורמים באופן שווה לרווחת המשפחה זכות השיתוף קיימת במהלך החיים המשותפים אך הנה כללית ומתגבשת רק כנוצר מצב שיש בו עילה מוכרת לפירוק השיתוף – סיום הקשר הכלכלי בין בני הזוג[3].חזקת השיתוף הינה כלל משפטי שנקבע בפסיקה על ידי בית המשפט, המסדיר את נושא חלוקת הרכוש בעת גירושין בין בני זוג אשר נישאו לפני יום 01.01.1974 ואת חלוקת הרכוש בעת פרידה בין ידועים בציבור
חזקה זו אשר התגבשה בפסיקה הישראלית בכל שנות המשפט הישראלי קובעת כי כאשר בני זוג מנהלים יחד אורח חיים תקין, והתנהגותם מגלה מאמץ כלכלי משותף, קמה חזקה שכלל הנכסים והרכוש אשר צברו במהלך חייהם המשותפים הינם בבעלותם המשותפת
חזקה זו קיימת כל עוד אין בין בני הזוג הסכם הקובע אחרת או אין כוונה אחרת המשתמעת מנסיבות העניין-רוצה לברר האם הרכוש שלכם הוא משותף? נשמח לסייע בהבנת מצבכם המשפטי 03-7949755
חזקת השיתוף הינה כלל משפטי שנקבע בפסיקה על ידי בית המשפט, המסדיר את נושא חלוקת הרכוש בעת גירושין בין בני זוג אשר נישאו לפני יום 01.01.1974 ואת חלוקת הרכוש בעת פרידה בין ידועים בציבור. כל זה רלבנטי רק אם אין הסכם ממון או הסכם חיים משותפים שקובע אחרת את חלוקת הממון בין הצדדים.
החזקה קובעת כי כאשר בני זוג מנהלים יחד אורח חיים תקין, והתנהגותם מגלה מאמץ כלכלי משותף, קמה חזקה שכלל הנכסים והרכוש אשר צברו במהלך חייהם המשותפים הינם בבעלותם המשותפת (כלומר כל אחד מבני הזוג זכאי ל-50% מכלל הנכסים והרכוש אשר צברו במהלך חייהם המשותפים).
חזקה זו קיימת כל עוד אין בין בני הזוג הסכם הקובע אחרת או אין כוונה אחרת המשתמעת מנסיבות העניין.
בהתקיים נסיבות מסוימות, הכלל מאפשר לבתי המשפט להכריז על קיומו של שיתוף מלא או שיתוף חלקי בנכסים, גם אם מדובר בנכס או נכסים הנתונים לבעלותו של אחד מבני הזוג. (למשל – דירה הרשומה ע"ש אחד מבני הזוג).
חזקת השיתוף חלה על בני זוג העונים על אחד התנאים הבאים:
הפסיקה קבעה כי מי שמבקש להחיל את חזקת השיתוף צריך להוכיח את התנאים המצטברים הבאים:
בני זוג נישאו לפני יום 01.01.1974 וניהלו חיים משותפים תחת קורת גג אחת.
הבעל עבד כל חייו מחוץ לבית וקיבל משכורת.
האישה עבדה בעבודות הבית ובכך תרמה את חלקה למאמץ הכלכלי המשותף של פרנסת הבית.
לבני הזוג חשבון בנק משותף.
בעת גירושין תחול על בני הזוג חזקת השיתוף, כלומר כל אחד מבני הזוג יהיה זכאי ל-50% מכלל הנכסים והרכוש אשר בני הזוג צברו במהלך חייהם המשותפים.
חזקת השיתוף תחול על כל זכות או נכס בעלת שווי כלכלי, לדוגמה:
דירת המגורים המשותפת של בני הזוג (אף אם אחד מבני הזוג השקיע יותר כסף ברכישתה),
זכויות סוציאליות שצבר בן הזוג במהלך חיי השיתוף (כגון, פיצויי פיטורין, קרן פנסיה, הפרשות לקופות גמל), גם אם רק אחד מבני הזוג עבד מחוץ לבית וצבר זכויות אלה.
חזקת השיתוף יכולה לחול על נכסים עסקיים, גם אם הנכס נוהל רק על ידי אחד מבני הזוג.
חזקת השיתוף יכולה לחול על "נכסי קריירה" ומוניטין גם אם הם נצברו רק על ידי אחד מבני הזוג.
נכסי קריירה הם נכסים שנצברים במהלך קריירה כגון: אופציות, מניות וכל נכס אחר שהושג במהלך עבודתו של אחד מבני הזוג.
חזקת השיתוף יכולה לחול גם על נכסים הרשומים רק על שמו של אחד מבני הזוג, אך ניתן ללמוד מהנסיבות שהיתה לבן הזוג שעל שמו רשום הנכס כוונת שיתוף.
חזקת השיתוף עשויה לחול על דירת מגורים ששני בני הזוג גרים בה באופן משותף לאורך זמן, גם אם הדירה רשומה בטאבו על שמו של אחד מבית הזוג בלבד. המגורים המשותפים בדירה לאורך זמן מהווים נסיבה המלמדת על כוונת שיתוף.
האם חזקת השיתוף תחול על חשבון בנק גם אם רשום רק שמו של בן זוג אחד?
חזקת השיתוף עשויה לחול על חשבון בנק אשר בני הזוג עושים בו שימוש במשותף, גם אם החשבון רשום רק על שמו של אחד מבני הזוג.
באופן עקרוני חזקת השיתוף לא תחול על נכסים שבני הזוג צברו לפני הנישואין וכן על נכסים שאחד מבני הזוג קיבל במתנה או בירושה. אמנם הכלל הוא שנכסים שאחד מבני הזוג צבר לפני הנישואין או קיבל במתנה או בירושה שייכים לו בלבד, וחזקת השיתוף אינה חלה על נכסים אלה.
למרות האמור לעיל, חזקת השיתוף תחול על נכסים אלה אם בני הזוג הסכימו על החלת חזקת השיתוף על הנכס, או אם בן הזוג, אשר לו שייך הנכס, עשה בו שימוש שממנו ניתן להבין כי ברצונו להחיל את חזקת השיתוף על נכס זה.
כך למשל במקרה הבא תחול חזקת השיתוף גם על כספים בירושה
בני זוג התחתנו לפי יום 01.01.1974, וחיו חיים משותפים תחת קורת גג אחת.
לאחר הנישואים קיבל הבעל ירושה מהוריו בסך מליון ש"ח.
הבעל הפקיד את כספי הירושה שקיבל מהוריו בחשבון הבנק המשותף לו ולבת זוגו.
במעשה זה הוא הביע את רצונו להחיל את חזקת השיתוף על כספי הירושה, ובמקרה של גירושין בת זוגו תהיה זכאית ל-50% מהסכום.
אילו הפקיד הבעל את הכסף בחשבון בנק נפרד על שמו בלבד, לא היתה חלה חזקת השיתוף על כספי הירושה, ובמקרה של גירושין היה הבעל זכאי ל-100% מהסכום.
חזקת השיתוף אינה חלה על נכסים אשר בני הזוג הסכימו ביניהם שהחזקה לא תחול עליהם. לפרטים נוספים ראו: הסכם יחסי ממון בין בני זוג נשואים
בכל מקרה שקיימת מחלוקת בעניין חזקת השיתוף קיימת חשיבות לפנות לעורך דין לענייני משפחה לבדוק זכאות לשיתוף בנכסים שכן במקרה שקיימת מחלוקת לגבי החלת חזקת השיתוף על נכסים שונים, בודק בית המשפט את הראיות ואת הנסיבות הרלבנטיות.
בן הזוג התובע את החלת חזקת השיתוף על הנכסים והרכוש שצברו בני הזוג במהלך תקופת חייהם המשותפת, צריך להוכיח בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני (בהתאם לערכאה שקנתה את הסמכות לדון בחלוקת הרכוש) את התנאים לתחולת חזקת השיתוף.
סתירת חזקת השיתוף
לאחר שהתובע הציג ראיות להקמת חזקת השיתוף, עובר הנטל אל הנתבע, להביא ראיות לסתור את החזקה. בשלב זה הנתבע יכול להביא בפני בית המשפט ראיות מהן ניתן ללמוד שלא היתה כוונה לשיתוף בנכסים או כי היתה כוונה להפרדה ברכוש.
בית המשפט שומע את הראיות ומכריע, על סמך הראיות והנסיבות, האם חזקת השיתוף מתקיימת או לא.
ע"א 5640/94 חסל נ' חסל, פ"ד נ(4) 250 – כאשר בני זוג מנהלים יחד אורח חיים תקין, והתנהגותם מגלה מאמץ משותף, קמה חזקה שהרכוש אשר צברו במהלך חייהם המשותפים הינו בבעלותם המשותפת. זאת, כל עוד אין בין בני הזוג הסכם הקובע אחרת.
ע"א 2280/91 אבולוף נ' אבולוף, פ"ד מז(5) 596 – על מנת שתקום חזקת השיתוף יש גם צורך בקיום מאמץ משותף של שני בני הזוג, כל אחד בדרכו, וניהול קופה משותפת אשר מכוחם התאפשרה צבירת הרכוש.
ע"א 52/80 שחר נ' פרידמן , פ"ד ל"ח(1) 443 – הלכת השיתוף תחול על ידועים בציבור כאשר הם חיים יחד חיים משותפים במאמץ משותף ואינם שומרים על הפרדה רכושית.
בג"ץ 1000/92 בבלי נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד מח(2)221 – הלכת השיתוף מבוססת בין היתר על עקרון השוויון בין המינים, ועל התפישה כי בני הזוג תורמים באופן שווה לרווחת המשפחה.
דנ"א 1558/94 נפיסי נ' נפיסי, פ"ד נ(3) 573 – אין צורך להוכיח כי בני הזוג חיו כל חיי נישואיהם יחד על מי מנוחות אלא נדרש רק כי בני הזוג ניהלו יחד חיים משותפים תקינים תחת קורת גג אחת, ללא קרע או פירוד משמעותיים.
ע"א 1915/91, 2084, יעקובי נ' יעקובי, פ"ד מט(3) 529 – זכות השיתוף קיימת במהלך החיים המשותפים אך הנה כללית ומתגבשת רק כאשר נוצר מצב שיש בו עילה מוכרת לפירוק השיתוף – סיום הקשר הכלכלי בין בני הזוג.
בג"ץ 2222/99 גבאי נ' בית הדין הרבני הגדול, פ"ד נד(5) 401 – גם אם ניהלו בני הזוג חשבונות בנק נפרדים אך הכספים שהוצאו מחשבונותיהם שימשו לצורכי הבית והמשפחה ללא חלוקה ברורה, התקיימה קופה רעיונית משותפת.
ע"א 6557/95 אבנרי נ' אבנרי, פ"ד נא(3) 541 – במקרים מסוימים, גם אם בני הזוג נפרדו ולא חיו תחת קורת גג אחת תמשיך לחול כוונת השיתוף.
ע"א 370/87 מדג'ר נ' מדג'ר, פ"ד מד(1) 99 – גם אם אחד מבני הזוג היה חולה חלק מהזמן ובשל כך תרומתו פחתה, אין בכך כדי לשלול את תרומתו למאמץ המשותף.
חקיקה ונהלים
חוק יחסי ממון בין בני זוג – סעיף 14.
האם העמוד סייע לכם?
אתר זה מרכז מידע עדכני בנושא הקורונה כדי שתכירו את זכויותיכם ותפעלו בהתאם להנחיות
האם העמוד סייע לכם?
עזרו לנו להמשיך לסייע לכם
יש לכם מידע נוסף או הצעות לעדכון ערך זה?
עדכון אחרון 24/5/2020 שעה 22:28
אודותינו
עזרה
מי אנחנו?
אנו מעניקים ייעוץ בנושא חזקת השיתוף ונשמח לסייע
נגישות
מדיניות האתר
עדכונים אחרונים
תנו לנו משוב!
זיקנה והזדקנות
תפריט ראשי
צרו קשר
הצטרפו אלינו בפייסבוק
דוא"ל
האתר פונה לנשים וגברים כאחד. השימוש בלשון זכר נעשה מטעמי נוחות בלבד.
המידע באתר הוא מידע כללי ואינו מידע מחייב. הזכויות המחייבות נקבעות על-פי חוק, תקנות ופסיקות בתי המשפט. השימוש במידע המופיע באתר אינו תחליף לקבלת ייעוץ או טיפול משפטי, מקצועי או אחר והסתמכות על האמור בו היא באחריות המשתמש בלבד – יש לעיין בתנאי השימוש.
שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בדוא"ל
למידע נוסף בנושא, פנו לכותבת המאמר, עו"ד רחל שחר
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
