עו"ד ירושה מזהירה מתופעת ציידי הירושה אשר אורבים לעריריים ומנסים לרשת אותם

אישה אלמנה וחשוכת ילדים הותירה עזבון עצום ציידי ירושה מקצועיים ניסו לשים ידם על הירושה השמנה-זהירות ציידי ירושה אדם ניסה לטעון שהוא אח של אלמנה שנפטרה והותירה ירושה אשר הייתה אחת הירושות הגדולות במדינה זהירות הגנו על הוריכם

עניינו של פסק הדין שהובא בפני בית המשפט הינו ירושתה של אישה שהייתה אלמנה במותה והלכה לעולמה בשנת 1980 כשהיא אלמנה וחשוכת ילדים. האפוטרופוס הכללי מונה כמנהל עזבונה של המנוחה והוא מנהל את רכושה של המנוחה על פי חוק האפוטרופוס הכללי התשל"ח-1978. מפסק הדין התברר כי למרבה הצער בישראל קיימת אוכלוסיית "ציידי ירושות" אשר מציגים עצמם כקרובי משפחה של עריריים. לעיתים הם מציגים עצמם כ"בת מאומצת", "נכדים של דודת המנוחה", "בן דודה" ועוד. המבקש הנוכחי בבקשה לצו ירושה הוא אחיינה של המנוח והמחלוקת המשפטית התמקדה בשאלה האם אדם המציג עצמו כאח של המנוחה אכן הינו אח של המנוחה או שמא מתחזה עו"ד ירושה רחל שחר מעניקה כללי התנהלות חשובים לזהירות מפני ציידי הירושות.

תוכן עניינים

המסקנה מפסק הדין חשובה ביותר:

ראשית קיימת חשיבות לעריכת צוואה ותיעוד בוידאו של צוואת האדם המנוח בעיקר אם אין לו ילדים או קרובי משפחה מדרגה ראשונה.

שנית יש לעקוב אחר בקשות למתן צו ירושה ולהגיש התנגדות במועד על מנת למנוע מציידי הירושה לפעול.

כדי להקל על ההתמצאות בסבך הנפשות הפועלת בתיק בית המשפט משרטט גרף של המשפחה שנפטרה  

עו"ד ירושה מזהירה מתופעת ציידי הירושה אשר אורבים לעריריים ומנסים לרשת אותם 1
עו"ד ירושה מסבירה על הטענה לירושה בדיאגרמה

המקרים הקשים בפסיקה הם מקרים בהם מתבקש צו ירושה של אדם שנפטר והוא שרוי בלא צאצאים. לדברי עו"ד ירושה רחל שחר, במקרים כאלה מתייצב האפוטרופוס הכללי לדין ועומד על משמר הזהירות שיוכח הרכב משפחתו של הנפטר. קשים שבעתיים הם המקרים בהם מבקשי צו הירושה הם יורשים וקרובי משפחה מדרגה שלישית.

עו"ד ירושה מסבירה כיצד  להיזהר מציידי ירושות?

בהלכת זימן נקבע כי מי שתובע זכות בירושה אינו יוצא ידי חובתו על ידי הוכחת קרבתו המשפחתית למוריש, אלא עליו גם להביא ראיות פוזיטיביות שאין יורשים אחרים זולתו.

בהלכת ברגמן שונתה למעשה הלכת זימן ופותח המבחן של "שקידה סבירה". הנשיא ברק קבע בפסק דין זה, בין היתר, כדלקמן:

"במסגרת בקשה למתן צו ירושה יכולים להיווצר שני מקרים טיפוסיים, שאינם ממצים כמובן את קשת המקרים האפשרית שבהם המבקש עלול להתקשות בביסוס התשתית הראייתית שמטיל עליו הנטל האמור. המקרה הראשון הוא מקרה שברור בו שקיים קרוב משפחה הזכאי לרשת את המנוח, אך אין ידוע אם הוא מצוי בחיים אם לאו... במקרה השני – שהוא המקרה שאנו דנים בו בהליך זה – אין זה ידוע אם קיים כלל קרוב משפחה הרלוונטי לצורך חלוקת העיזבון".

          ובהמשך:

"אם היורש יכול להוכיח בראיות פוזיטיביות ברמת הראיות הנדרשת במשפט האזרחי כי אין קיימים קרובי משפחה אחרים הזכאים לירושה, הרי שהוא יוצא – כמובן – ידי חובתו. הבעיה היא כי במקרים רבים לא ניתן לעשות זאת בגלל הקושי הרב להוכיח כי אדם פלוני אינו קיים. על-כן בית-משפט זה הכיר באפשרות להסיק כי יורשים אחרים אינם קיימים על-פי הנסיבות".

והוסיף וקבע כב' הנשיא ברק בהלכת ברגמן כדלקמן:

"דרישת השקידה הסבירה לאיתור יורשים פוטנציאליים שונה במהותה מהנטל הדורש מהיורשים הקיימים לבסס מימצא (בדרך קביעה ישירה או בדרך הסתברותית) לגבי זהותם של יורשים פוטנציאליים. גם לאחר שקידה ארוכה וממושכת עלולים חיפושי היורשים אחרי יורשים פוטנציאליים שלא להעלות דבר. במצב דברים שכזה אם נדרוש מהם לבסס מימצא על אודות קיומם או אי-קיומם של יורשים אחרים, הרי שדין בקשתם לחלוקת מלוא העיזבון יהיה דחייה. לעומת זאת אם נדרוש מהם שקידה סבירה לאיתור היורשים הרי שיוכלו לעמוד בנטל זה. נראה לי כי הסתפקות בקיומה של שקידה סבירה לאיתור יורשים פוטנציאליים מאזנת טוב יותר בין התכליות של חוק הירושה העומדות על הפרק".

בהלכת ברגמן הוצעו הדרכים לבדיקה האם נעשתה שקידה סבירה למציאת יורשים  אם לאו, כך:

"א.   יש לבדוק תחילה באופן היפותטי מהם המעשים שהיו יכולים להיעשות באופן סביר וענייני למציאת אותה ראיה פוזיטיבית [על אודות קיומו של יורש פוטנציאלי נוסף – א' ב'] לו הייתה בנמצא.

ב.      בהמשך יש לבחון מה נעשה בפועל. במקרה הקונקרטי. דהיינו, איזה ראיות הובאו ביחס לביצוע חיפושים שלא העלו דבר.

ג.      יש ליתן משקל ראוי הן לאיכות הראיות הללו והן לכמותן".

האם אכן היה התובע צייד ירושה?  עו"ד ירושה מסבירה את קביעת בית המשפט

התובע המציא "אסופה" של למעלה מ- 40 מסמכים בהם לטענתו יש לראות תמיכה לבקשתו להיחשב כיורש של המנוחה ואולם בית המשפט קובע כי מדובר במסמכים סתמיים שאין בהם ממש וקובע באופן נחרץ כי "יותר מאשר יש במסמכים ניתן לציין את העדרם של מסמכים, ובראש ובראשונה – אין אף מסמך רשמי ממקום הולדתה של המנוחה בעיר גומל, אין פרטים על רישום לידתה, תעודת נישואין לבעלה א.ו. ז"ל, או מסמך ממנו ניתן ללמוד על קיומם ו/או העדרם של אחים נוספים (פרט למ.מ.) למנוחה. הוא הדין באשר להעדרם של מסמכים המתייחסים למ.מ., ואין כל מסמך המצביע על זיקה כלשהי בין המנוחה למ.מ.. בדיקת המסמכים מצביעה על כך שרובם ככולם אין בהם ראיה פוזיטיבית חותכת באשר לזיקה המשפחתית בין המנוחה למ.מ. אפילו סימוכין על כתובת מגורים משותפת בעיר הולדתם אין, ולמעשה בהעדר ראיה פוזיטיבית כלשהי, אין בידי לקבל את עמדת התובע. התייעצות עם עורך דין ירושה

על חשיבות המומחה בהגשת בקשה למתן צו ירושה

בית המשפט קובע כי "התובע לא בחר לקחת חוקר גניאולוג שיבחן ויבדוק את כל הרכב המשפחה בפרנטלה הראשונה. מן הראוי היה לעשות כן. ואומר מיד, עו"ד ס.ש. מאוסטרליה אמנם עוסק בתחום, אך אינו גניאולוג, וכאמור הוא לא הגיש חוות דעת, הוא לא תעד שיחות והוא "נשען" על עדויות בעל-פה, עם אנשם שבשמם לא נקב ושלדבריו נפטרו. הייתי מצפה, כמו בתיקים אחרים, שגניאולוג ינסה לאתר ראיות פוזיטיביות, בין בפנקסי הקהילה ובין בארכיונים. מה שנעשה בפועל אינו מספיק והשגת תעודת פטירה עכשווית יש מאין, לאחר מתן פסק דין הדוחה תביעה להצהרת מוות, מעורר יותר משמץ של תחושת אי נוחות". דברי בית המשפט ברורים ומדברים בעד עצמם.

למידע נוסף על עריכת ירושות וטפסים שונים

רחל רייצ'ל שחר ושות' – עורכי דין ונוטריון (2004) מומחים במתן פתרונות לסוגיות ירושות. המשרד מעסיק עורכי דין ונוטריונים בעלי ניסיון מעשי של עשרות שנים ומספק פתרונות יצירתיים ותוצאות יוצאות דופן.

0
כל הפתרונות במקום אחד
0
שנות ייצוג משפטי
% 0
נצחונות בתיקים
% 0
שקט נפשי
+ 0
לקוחות מרוצים
צרו קשר לקבלת ייעוץ ללא עלות