מנהל עיזבון פורום שאלות ותשובות תוספות פסיקה | המדריך המלא על כל זכות המגיעה לכם | כל השאלות וכל התשובות

מנהל עיזבון פורום שאלות ותשובות מהאתר הרשמי עם תוספות פסיקה

חוק הירושה התשכ"ח-1965 מסדיר את מלוא נושא ירושתו וניהול עזבונו של אדם שנפטר בין אם הותיר צוואה ובין אם ירושתו היא על פי חוק הירושה (להלן- חוק הירושה או החוק).

מנהל עיזבון על ידי בית המשפט לפי בקשת צד מעונין מוסדר בסעיף 78 לחוק הירושה.

מינוי מנהל עיזבון אינו חובה והיורשים יכולים להחליט על ניהול העיזבון בכוחות עצמם. לרוב, מינוי מנהל עיזבון נדרש כאשר מתחילים סכסוכי ירושה או כאשר קיים חשש כי אחד היורשים מנסה להבריח את נכסי העיזבון.

מנהל עיזבון מי רשאי לבקש מינוי מנהל עזבון?

מנהל עיזבון מתמנה רק מקום בו יש צורך במינויו. בית המשפט וגם הרשם מוסמכים לסרב לבקשת "מעוניין בדבר" למנות מנהל עיזבון אם סבורים הם שהמינוי אינו נחוץ, אפילו אם נתונה הסכמת "כל הנוגעים בדבר" למינוי.

מינוי מנהל עיזבון מוצדק כאשר היקף העיזבון הוא כזה שניהולו וחלוקתו או ניהולו וחלוקתו גם יחד מעוררים קשיים רבים ונתונים למחלוקת בין היורשים או הזוכים או כאשר יש להבטיח אינטרסים של יורשים קטינים או חסויים [שוחט, גולדברג, פלומין, דיני ירושה ועיזבון, עמ' 208-207].

החוק קובע את חובות הדיווח של מנהל עזבון שמונה ע"י בית המשפט ומסמיך את האפוטרופוס הכללי לפקח על אופן ניהול הרכוש והכספים על ידו

 מנהל העזבון מתמנה על-ידי בית-המשפט (סעיף 78 לחוק) והוא ממלא חובותיו בכפוף להוראותיו של בית-המשפט ובתחומים מוגדרים, רק על-פי אישורו מראש (ראה, בין היתר, סעיפים 82 ו-97 לחוק).

משמע, החוק החרות שלנו אימץ שיטה של הסדרת תחומי פעולתו של מנהל העזבון, בה יש תפקיד מכריע לפיקוח השוטף, המקויים על-ידי בית-המשפט.

פיקוח זה אין לראותו רק כהתערבות מזדמנת בנסיבות יוצאות-דופן, אלא כפיקוח-על קבוע ומתמשך: כך נקבע בחוק, בין היתר, כי הוראותיו של בית-המשפט אינן נובעות רק מבקשתו של מעוניין או של מנהל העזבון, אלא גם יכול שיינתנו מיזמת בית-המשפט עצמו (סעיף 83 לחוק). (לענין הגישות השונות זו מזו בשיטת המשפט האנגלית מחד גיסא, ובשיטה האמריקנית, מאידך גיסא,

 ראה ;‎PROF. M. RHEINSTEIN, CASES ON DECEDENTS' ESTATES, 2ND ED., P. 565

 RESCOE POUND, ORGANIZATION OF COURTS (1940), 78-80).

עיקרו של דבר, מנהל העזבון נושא בתפקיד של נאמנות שהוטל עליו על-ידי בית-המשפט ואינו עושה דברם של היורשים או של צדדים מעוניינים אחרים, גם אם מינויו נבע מלכתחילה מפנייתו של מעונין בדבר (סעיף 78 לחוק) (ראה גם בר"ע 206/70, ישיבת פורת יוסף נ' יעקב חומי, [1], וכך הגדיר תפקידו ‎BOUVIER'S  LAW DICTIONARY, 3RD REVISION , P. 1134 בעקבות, [‎:COLLAMORE V. WILDER, [7

 "מנהל העזבון הוא אך ורק שליח או נאמן של העזבון של הנפטר, הפועל תחת הנחייתו הישירה של החוק המגדיר חובותיו, אשר מסדיר התנהגותו ומגביל כוחותיו."

 אופי שליחותו של מנהל העזבון מצא ביטויו התמציתי והממצה בדבריו של השופט זוסמן (כתארו אז)  ב-ע"א 474/65, טראובר נ' מנהיים, [2], בע' 95, שלפיהם:

 "מנהל העזבון הוא עושה דברו של בית-המשפט."

כידוע, אין בכך כדי לגרוע מסמכותו וזכותו של המנהל לערער על החלטתו של בית-המשפט לערכאה גבוהה יותר (בר"ע 162/76, גפן נ' ויינשטוק, [3].

הצורך בפיקוח שוטף של בית-המשפט ובהנחייתו הוא תולדה של נסיון העבר הרחוק, כי במקורו דבקו בתפקיד של מנהל העזבון תופעות של ניצול לרעה למכביר: באנגליה נהג הכתר ליטול לעצמו את זכות הניהול של נכסיהם של נפטרים שלא הותירו אחריהם צוואה ואף חילק תפקידי ניהול העזבון לעושי דברו ולאחר מכן כ- ‎FRANCHISE לנושאי תפקיד כנסייתיים, שראו בו גם כן, לא אחת, מקור לא אכזב להפקת טובות הנאה, בין לעצמם ובין למטרות צדקה שטיפחו. על רקע זה צמח הפיקוח של הערכאות,  תחילה הכנסייתיות ולאחר מכן של בתי-משפט של ה- PROBATE, שבעזרתם ביקשו ליצור עין פקוחה ולמנוע את התופעה אשר לפיה הופך מנהל העזבון, למעשה, ליורש של חלק נכבד מן העזבון.

 האפוטרופוס הכללי מפקח על מנהלי עזבונות (זמניים וקבועים) אשר מונו על ידי בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני או הרשם לענייני ירושה (להלן: "הערכאה המוסמכת") בהתאם לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הירושה) ותקנותיו.

מנהל עיזבון האם ניתן להגיש תביעות רק נגד חלק מהיורשים בעיזבון?

חוק הירושה קובע בעניין תביעה טרם מתן צו ירושה ובלא שצורפו כל היורשים

הדין הוא שיש לתבוע את כל היורשים (בין על פי דין ובין על פי צוואה) וראו ע"א 777/80  קלרה שרייבר נ' מרגוט שטרן, פ"ד לח(2) 143, 152; ע"א 526/89 סאלח עבד אל קאדר עומר עוואדה נ' עיזבון המנוח עומר עלי עוואדה פ"ד מה(5) 749.

בעניין שרייבר נכתב לעניין הדין החל כדלקמן:

"לאור הוראת סעיף 122(ב) של חוק הירושה צריך התובע להראות, שיש בידו הסכמתם של כל היורשים האחרים, או שניתן לו אישור בית-המשפט מראש. לפחות צריך הוא לבקש אישור למפרע".

ובעניין סאלח עבד אל קאדר עומר נכתב:   

"הדברים ברורים. כיום מכח הוראת סעיף 122(ב), אדם אשר תובע נכס מנכסי העזבון, חייב לכלול את כל היורשים כנתבעים, למען לא יהיה חשש של עשיית עוול במשפט ליורש שנתבע, ויאלץ לשאת בנטל לבדו, או יורש שלא נתבע, ובכך תקופח יכולתו להגן על זכויותיו".

על אף ההלכה שיש לצרף את כל היורשים לתובענה נגד העזבון או לזכותו כאשר עדיין לא מונה מנהל עזבון, סעיף 122 לחוק הירושה, מאפשר ייצוג של היורשים בתובענה  על ידי חלק מהם, בין על ידי הסכמת כל היורשים ובין על ידי אישורו של בית המשפט, ואף בדיעבד.

להלן נוסחו של סעיף 122 לנוחות הקורא: "122 (א)  בניהול העזבון חייבים היורשים לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות יפעלו כפי שיחליט בית המשפט. (ב)  פעולה של אחד או אחדים מן היורשים טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע. בתובענה של אחד היורשים או נגד אחד היורשים יכול שהאישור יינתן על ידי בית המשפט הדן בתובענה. (ג)   בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מן היורשים לפעול על דעת עצמו".

להלן נוסחו של סעיף 122 לנוחות הקורא:

"122

(א)  בניהול העזבון חייבים היורשים לפעול תוך הסכמה; בענין שדעותיהם חלוקות יפעלו כפי שיחליט בית המשפט.

(ב)  פעולה של אחד או אחדים מן היורשים טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט, מראש או למפרע. בתובענה של אחד היורשים או נגד אחד היורשים יכול שהאישור יינתן על ידי בית המשפט הדן בתובענה.

(ג)   בענין שאינו סובל דיחוי רשאי כל אחד מן היורשים לפעול על דעת עצמו". (ההדגש בקו לא במקור).

האם ניתן להגיש תביעה נגד העיזבון כאשר לא ניתן עדיין צו ירושה או צו קיום צוואה

1סעיף 1 לחוק הירושה מורה כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". בסעיף זה נקבע כלל "הנפילה המיידית" – העזבון נופל מייד לידי היורשים על אף שלא הוכרזו ככאלו, בין על פי צו ירושה ובין על פי צו קיום צוואה. המלומד שמואל שילה בספרו "פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה-1965" 1992 (להלן – "ש. שילה") כתב בעמ' 35 כי  "ברגע המוות הופכים היורשים לבעלים של נכסי המת ללא כל שהות בין רגע המוות לבין הפיכתם לבעלים". 

2בנסיבות, כאשר אין צו ירושה או צו קיום צוואה ולא נתמנה מנהל עזבון, מי מוסמך ליצג את העזבון? כתב לעניין זה המלומד מ' קורינאלדי בספרו "דיני ירושה, צוואות, ירושות ועזבונות" (מהדורה מורחבת, ינואר 2012, עמ' 25):

"מתעוררת השאלה מי רשאי להגן על האינטרסים של העזבון בתקופת הביניים שבין פטירת המוריש עד מתן צו הירושה או עד חלוקת העזבון….במשפט הישראלי קיימות שתי דרכים לניהול העזבון: ניהול על ידי היורשים או, כמו במשפט האנגלי, ניהול על ידי מנהל עיזבון…אם לא נתמנה מנהל עיזבון, רשאים היורשים להגן על האינטרסים של העיזבון אף בטרם ניתן צו ירושה (סעיף 121 (ב) לחוק)"

ב-רע"א 6590/10  עזבון המנוח פואד אשתייה ז"ל ואח' נ' מדינת ישראל – משרד הביטחון [פורסם בנבו] (ניתן ביום 28/5/12) נכתב לעניין זה כדלקמן:

"במקרים בהם לא נתמנה מנהל עיזבון, קובע סעיף 121(ב) לחוק הירושה כי העיזבון יחולק וינוהל על-ידי היורשים.

כלומר, היורשים, שהם הבעלים של נכסי העיזבון בהתאם ל"עיקרון הנפילה", יהיו רשאים להגיש את תביעת העיזבון בעצמם, אם לא נתמנה מנהל עיזבון (ראו יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 118 (מהדורה שביעית, 1995) (להלן – זוסמן)). חובה לציין, בהקשר זה, כי התביעה צריכה להיות מוגשת על-ידי כל היורשים ביחד, או לחלופין בהסכמה של כל היורשים. הסכמה זו יכולה להינתן מראש או למפרע, והיא יכולה להינתן אף על-ידי בית המשפט, במקום היורשים (ראו, סעיפים 122(א) ו-(ב) לחוק הירושה; גורן, עמ' 101).

יודגש, כי אם מדובר בעניין "שאינו סובל דיחוי", קובע סעיף 122(ג) לחוק הירושה כי כל אחד מן היורשים יכול לפעול על דעת עצמו. מכל מקום, מדיוננו עד עתה עולה בבירור, כי תביעה אינה יכולה להיות מוגשת על-ידי "עיזבון", שכן אין מדובר באישיות משפטית". 

בבר"ע (י-ם) 1028/09 פורטונה מטות נ' עיזבון המנוחה אסתר משה אהרון  מזרחי ז"ל  [פורסם בנבו] (ניתן ביום 18/10/09) הוגשה תובענה על ידי שניים מהיורשים לסילוק ידה של פולשת מנכס העזבון. הוגשה בקשה לסילוק התביעה על הסף כיוון שעזבון אינו יכול לתבוע וכיוון שהיורשים טרם הוכרו ככאלו. השופט זילברטל כתב, בדחותו את הבקשה:

"סעיף 1 לחוק מורה, כי במות אדם עובר עזבונו ליורשיו, המוגדרים בסעיף 10, בין היתר כצאצאי ילדיו. לא יכולה להיות מחלוקת כי המשיבים עונים על הגדרת היורשים המצויה בחוק. העובדה שלא ניתן בעניינם צו ירושה אינה שוללת את היותם יורשים; צו הירושה הוא דקלרטיבי ואין הוא יוצר את הזכויות הקנייניות של היורש בנכס.

כתוצאה מכך שלא ניתן עדיין צו ירושה בהליך, כפופים היורשים – כדוגמת המשיבים – להגבלות שונות, שאחת מהן כלולה בסעיף 122 לחוק, המכפיף את האפשרות להגיש תביעות הנוגעות לעיזבון לקבלת הסכמת כלל היורשים או לאישור בית המשפט. קבלת עמדת המבקשת, לפיה סעיף 122 לחוק חל רק על מי שכבר ניתן בעניינו צו ירושה, מרוקנת למעשה את הסעיף מתוכנו, שכן בשלב זה, אין כלל תביעות שיכול יורש להגיש בנוגע לעזבון" (ההדגש בקו לא במקור).

לסיכום, וכעולה מהדעות שצוטטו לעיל, נקבע בבית המשפט העליון  שהעדר צו ירושה או צו קיום צוואה אינו מונע ניהול הליכים משפטיים על ידי חלק מהיורשים בתנאים שנקבעו בסעיף 122 לחוק הירושה ובמקרים בהם ראוי לעשות שימוש בסמכות בית המשפט על פי סעיף זה.  

מנהל עיזבון קבוע מנהל עיזבון קבוע מתמנה במקביל למתן  מתן צו ירושה או צו קיום צוואה של המוריש או לאחר שניתן צו קיום צוואה או צו ירושה. החוק קובע כי תוקף צו מינוי מנהל עיזבון קבוע הינו תוקף הצו הינו לתקופה של שנתיים עם אפשרות הארכה באישור בית המשפט המוסמך לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

מנהל עיזבון קבוע מה תפקידיו?: כינוס נכסי העיזבון. פרסום הודעות לנושים על מנת שיוכלו להגיש תביעותיהם כנגד העיזבון תשלום חובות העיזבון ככל שאלו קיימים השקעת כספי העיזבון והכל בהתאם להוראות תקנות הירושה (דרכים להשקעת כספי עזבון), התש"ס–2000.

משרדנו מעניק ייעוץ משפטי מהיר וחסר פשרות בנושא ניהול עיזבון

מנהל עיזבון זמני מה תפקידיו על פי החוק והפסיקה?

כינוס נכסי העיזבון.

פרסום הודעות לנושים על מנת שיוכלו להגיש תביעותיהם כנגד העיזבון

תשלום חובות העיזבון ככל שאלו קיימים

השקעת כספי העיזבון והכל בהתאם להוראות תקנות הירושה (דרכים להשקעת כספי עזבון), התש"ס–2000.

השכרת נכסי העיזבון וקבלת הכספים הרלבנטיים והשקעתם בדרך שתביא לשמירתם וביצועה של כל פעולה אחרת שנועדה לשמירת העיזבון או בהתאם להוראת בית המשפט המוסמך.

הפסיקה קובעת כי מינוי מנהל עיזבון זמני הוא סעד זמני – אחד מהאמצעים לשמירת העיזבון בו רשאי היה בית המשפט קמא לנקוט עד למתן צו ירושה\קיום צוואה.

הכלל הוא כי אין ממנים מנהל עיזבון זמני לשמירת העיזבון כל אימת שניתן לנקוט אמצעים אחרים לפי סעיף 77 לחוק (ר' ש.שוחט, נ. פינברג וי. פלומין, דיני ירושה ועיזבון, הוצאת סדן, מהדורה שביעית תשע"ד-2014, בעמ' 205).

מאז תיקון מס' 6 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשנ"ד -1984 שנחקק בשנת 2001 נוצרה אחידות בין הסעדים הזמניים השונים המעוגנים בתקנות סדר הדין האזרחי.

 עד התיקון היו קיימים הבדלים רבים בין הסעדים הזמניים השונים – בהליכי הגשת הבקשה, בניהול הדיון, ובתנאים למתן הסעד – אשר לרבים מהם לא הייתה הצדקה מהותית. על חוסר האחידות נמתחה ביקורת בפסיקה ובספרות המשפטית ((ראו ד' שוורץ, "מגמות התפתחות בסדר הדין האזרחי", ספר השנה של המשפט בישראל – התשנ"ו, 417, 425 ).

מלבד היעד של יצירת אחידות בין הסעדים הזמניים ועיגון מכלול הסעדים הזמניים בתקנות (עד לתיקון חלק מן הסעדים ניתנו מכוח ההלכה הפסוקה), חיזק התיקון את ההגנה על זכויות היסוד של הפרט. עד לתיקון ההגנה על זכויות היסוד של הפרט אשר עשויות להיפגע בשל מתן סעד זמני היתה מבוססת בעיקר על ההלכה הפסוקה. התיקון עיגן את הלכות הפסיקה והחיל אותן באופן אחיד על כל הסעדים הזמניים. כמו כן, התיקון חיזק את ההגנה על זכויות היסוד מעבר למה שנקבע בפסיקת בתי המשפט, והדבר מתבטא בין השאר בהוספת השיקול של "מניעת פגיעה במידה העולה על הנדרש" למסגרת השיקולים שעל בית המשפט לשקול בהחלטתו על מתן סעד זמני, סוג הסעד, היקפו ותנאיו. הענקת סעד זמני, כל סעד זמני, כפופה לבחינה האם הפגיעה עקב מתן הסעד הזמני אינה עולה על הנדרש. על בית המשפט לבחון מהוא סוג הסעד הזמני הנדרש להשגת המטרה, ומהו היקף הסעד הנדרש להשגת המטרה תוך פגיעה מינימלית. כן עליו לבחון האם יש מקום להתנות תנאים בצו לסעד זמני שיצמצמו את מידת הפגיעה. יצויין כי הפסיקה הכירה עוד קודם לתיקון בחובתו של בית המשפט לשקול בעת מתן סעד זמני את החובה למנוע פגיעה העולה על הנדרש (ראו למשל  ת"א (נצרת) 602/97 מ.ד.פ. תעשיות בע"מ נ' ברוך מקל בע"מ, פורסם בנבו, 16.7.97, בפסקאות 14-17; בש"א 4458/94, 4475 סולומונוב נ' שרבני פ"ד מט (3) 479).  בנוסף כפוף מתן כל סעד גם למבחנים ואיזונים הקבועים בהוראות הספיציפיות שבתקנות. זאת, משום שלסעדים הזמניים השונים מתאימים מבחני איזון שונים.  כך, לשם הדוגמא, מורות התקנות כי לשם קבלת סעד של צו עיקול זמני, הוא הסעד ה"קל" יותר מבין הסעדים הזמניים, נדרש בית המשפט להשתכנע כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק-הדין (יצוין כי התיקון לתקנות לא שינה את מבחן האיזון בקשר לסעד זה).

בין אם תאמר כי תקנות סד"א חלות על סעד זמני שענייני מינוי מנהל עיזבון זמני ובין אם תאמר שרק חוק הירושה ותקנותיו הם שחלים ( הצדדים חלוקים גם בנושא זה ועל כך בהמשך), אין חולק כי בהרבה מובנים הרציונל זהה. גם בענייננו כל אחד מהצדדים ניסה לשכנע את בית המשפט קמא כי "מאזן הנוחות" נוטה דווקא לטובתו (ובהמשך חזר על טיעוניו בעניין זה גם במסגרת הבר"ע שלפניי – ר' ס' 85-93 לבר"ע אל מול ס' 115-120 לתשובת המשיבות 1-2). הבחינה "האם ננקטו על ידי  מי מהצדדים היריבים ו/או ע"י צדדים שלישיים פעולות משמעותיות בנכסי העזבון שמצדיקים ניהולם ע"י מנהל עזבון" או האם קיים חשש ממשי שיורש יקופח בעקבות פעולות יורשים אחרים בעיזבון , אוזכרו לא פעם כשיקולים אותם בוחנים בתי המשפט בהחלטתם אם למנות מנהל עיזבון זמני (ראו בש"א 2802/02 בת"ע 1530/01 פלונית נ' אלמונית, פורסם בנבו, 18.6.02; ת"ע 2140-11-14 פלוני נ' פלוני, פורסם בנבו,6.7.2015; ת"ע (ת"א) 5650/99 עיזבון הברונית דה-רוטשילד, נ' עמותת בת דור, בס' 23 להחלטה, פורסם בנבו 28.6.1999). מדובר, במילים אחרות, ב"מבחן ההכבדה" הקיים כתנאי למתן שורה של סעדים זמניים שמקורם בתקנות סדר הדין האזרחי (צווי עיקול, צווים להגבלת שימוש בנכס, צווים לתפיסת נכסים,  מינוי כונס נכסים זמני ועוד).

מנהל עיזבון קבוע

מנהל עיזבון קבוע מתמנה במקביל למתן  מתן צו ירושה או צו קיום צוואה של המוריש או לאחר שניתן צו קיום צוואה או צו ירושה. החוק קובע כי תוקף צו מינוי מנהל עיזבון קבוע הינו תוקף הצו הינו לתקופה של שנתיים עם אפשרות הארכה באישור בית המשפט המוסמך לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

מנהל עיזבון קבוע מה תפקידיו?:

כינוס נכסי העיזבון.
פרסום הודעות לנושים על מנת שיוכלו להגיש תביעותיהם כנגד העיזבון
תשלום חובות העיזבון ככל שאלו קיימים
השקעת כספי העיזבון והכל בהתאם להוראות תקנות הירושה (דרכים להשקעת כספי עזבון), התש"ס–2000.

מנהל עיזבון מי רשאי לדרוש מינוי מנהל עיזבון ?

• אדם אשר הינו יורש על פי דין.
• אדם אשר הינו זוכה על פי צוואה.
• אדם אשר הינו נושה של העיזבון.
• אדם אשר הינו נושה של יורש.
• נציג האפוטרופוס הכללי כבא-כוח היועץ המשפטי לממשלה.

בקשה למינוי מנהל עיזבון

בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני המוגשת בהסכמת כל הזוכים או היורשים תוגש לערכאה המוסמכת, קרי, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני או לרשם לענייני ירושה.

זהות מנהל העיזבון

מנהל העיזבון הינו תפקיד מטעם בית המשפט אשר אליו רשאי להתמנות תושב הארץ, תאגיד על פי דין או  נציג האפוטרופוס הכללי.

בפרקטיקה נציגי האפוטרופוס הכללי אינם מתמנים כמנהלי עיזבון אלא במקרים מיוחדים בלבד וזאת לאור תפקידם כמפקחים על פעולותיהם של מנהלי עיזבון.

מנהל עיזבון שכר טרחה-האם מותר להסכים מראש על שכר טרחתו של מנהל העיזבון?

9. (א) שכר הטרחה של מנהלי העזבון נקבע על-ידי בית-המשפט ולא היורשים הם אלה שקובעים אותו (ע"א 474/65, [2], הנ"ל, שם, ע' 95). הסכם בקשר לשכר שנערך בין היורשים לבין מנהלי העזבון, אין בו כדי להוסיף או כדי לגרוע לענין שיקול-דעתו והחלטתו של בית-המשפט, כי המחוקק העניק לבית-המשפט, לצורך קביעת השכר, שיקולי-דעת בלתי-מוגבל ("…..שכר כפי שיראה למתאים") (ראה גם

 BOUVIER'S הנ"ל, שם, ע' 1150 וכן ‎.(21 AM. JURISP. 972, P. 920

 יתירה מזאת, הייתי אף רואה בחשש את המשך התפתחותה של התופעה שלפיה, מי שנהנה מן העזבון, גם מחליט על שיעור שכרו של מי שמנהל את העזבון כעושה דברו של בית-המשפט ומה גם שתתכן התקשרות כזאת בין חלק מן הנהנים מן העזבון לבין המנהלים. תפקידו של מנהל העזבון, כמי שהוצב לתפקידו על-ידי הזרוע השיפוטית והחב בנאמנות לעזבון בו הוא מטפל תחת עינו הפקוחה של בית-המשפט, איננו מתיישב עם קבלת טובות הנאה לפי שיקול-דעתם של היורשים, כי ענינם איננו תואם בהכרח את התוצאה שתתקבל אם המנהל יכבד את אמות-המידה אשר יש להפעילן מטעם בית-המשפט.

 ניתן על נקלה להפנות לדוגמאות שבהן יש בשיתוף האינטרסים הישיר בין היורשים למנהל העזבון כדי לפגוע באמות-מידה אלה: כך יתכן וייפגע ענינם של הנושים מן העזבון על-ידי השתעבדותו היתירה של המנהל לאינטרסים של היורשים, אשר שכר גבוה מן הרגיל לצדם; דוגמה אחרת שיש בה משום עקיפת בית-המשפט, לכאורה למען היורשים, עולה מפרשת הבית שברחוב הס, בעזבון שבפנינו.

 סיכומו של דבר, לא רק שבית-המשפט איננו קשור להסדר החוזי האמור אלא גם מוטב שלא ייערכו הסדרים חוזיים כאלה מעיקרו, מאחר וטמונה בהם סכנה כי מעמדו  של המנהל כ"פקיד בית-המשפט" יתרוקן בשל כך מתכנו. אגב, גישה דומה עולה מבין הדברים שנאמרו ב-ע"א 474/65, [2], הנ"ל והיא גם משתמעת מהחלטת בית-משפט זה ב-בר"ע 102/76 (גוליברודה נ' עורך-דין זהבי זלצמן, ואח' – לא פורסם). למותר להוסיף, כי לאור האמור לעיל איננה מקובלת עלי מסקנתו לענין זה של בית-משפט קמא, ממנה נובע כי שכרו של מנהל עזבון יכול שייקבע על-ידי הסכמה "בין נותן השירות ומקבל השירות" וכי אם קיים הסכם כאמור, אין בדרך כלל מקום לפניה לבית-המשפט.

 אגב, אין מחלוקת על כך ששכרם של מנהלי העזבון משולם מתוך העזבון.

 לענין ההוצאות הכרוכות בהתדיינות בין המנהלים לבין הנהנים מן העזבון ראה,

 מאיך גיסא, [‎.RE DARGIE. MILLER V. THORNTON-JONES (1953) [6

 אשר לשיקולים המנחים את בית-המשפט בבואו לקבוע את שכר הטרחה, הרי מקובל עלינו מאז ומתמיד כי לא רק שוויו של העזבון הוא בגדר מרכיב שעל-פיו מחשבים את השכר אלא גם הפעולות אשר בוצעו על-ידי מנהל העזבון, מספרן והיקפן (ראה ע"א 474/65, [2], הנ"ל, שם, ע' 95). המשיב הרביעי הפנה אותנו לענין אמות-המידה המקובלות בתחום זה אל הדברים שנכללו בהמלצותיה של ועדה בראשותו של חברי הנכבד, השופט שלמה אשר, שנתמנתה על-ידי שר המשפטים לפני שנים מספר והגישה לו דין-וחשבון באמצע שנת 1975. לצערי לא נוכל להתבסס על הדברים המובאים בדו"ח כי העובדות שנכללו בו היו טעונות הוכחה בבית-משפט קמא וההמלצות שבו, לא בסמכותנו לקבלן. נותר רק לקוות כי משרד המשפטים יגש תוך זמן סביר לבחינתן ומימושן של ההמלצות שנכללו בדו"ח, שהוגש כאמור עוד בשנת 1975.

 בית-משפט קמא ציין בפסק-דינו, כי השיעור המקובל של שכר הטרחה למנהלי עזבון נע בין 4%-6% מערך העזבון, הגם שלעתים רואה בית-המשפט צורך לחרוג משיעורים אלה אם למעלה ואם למטה. מקובלת עלינו אמת-המידה האמורה, אם כי לאור הנוהג בעבר הייתי נוטה להגדיר את התחומים, כנעים בין 3%-6%. במקרה שבפנינו פסק בית-המשפט כידוע שכר טרחה בשיעור של 8% בהישענו על שני נימוקים והם הסיבוך שבניהול העזבון וההסדר שעליו סוכם בהסכם בין המערערים לבין המשיבים.

חוק הירושה התשכ"ה-1965.

תקנות הירושה התשנ"ח-1998.

תקנות הירושה (בדיקת פרטה ודוחו"ת כספיים של מנהלי עזבון) התשמ"ט-1988.

תקנות הירושה (דרכים להשקעת כספי עזבון) התש"ס-2000.