הפיקוח על מנהלי עיזבון באמצעות הרשם לענייני ירושה

תפקיד מערך הפיקוח הוא להבטיח כי מנהלי העיזבון מבצעים את תפקידם כראוי

קרי לפי הדין וההנחיות, וזאת בעיקר כאשר קיים זוכה או יורש אשר אינו יכול לפקח בעצמו על ענייניו. הפיקוח מטעם האפוטרופוס הכללי נעשה בעיקר באמצעות בדיקת הפרטה והדוחות הכספיים השנתיים, המוגשים על ידי מנהל העיזבון לאפוטרופוס הכללי. פעולות הפיקוח נעשות על-ידי מפקחים מקצועיים במחוזותיו השונים של האפוטרופוס הכללי בתל-אביב, חיפה, באר שבע וירושלים.

תוכן עניינים

סוגי מינויים

מנהל עיזבון זמני

מנהל עיזבון זמני מתמנה בטרם ניתן צו קיום צוואה או צו ירושה לעיזבון המנוח, וכאשר קיים צורך דחוף בביצוע פעולה לשם שמירת נכסי העיזבון. המינוי מוגבל לתקופה של עד 6 חודשים, תקופה הניתנת להארכה בנסיבות מיוחדות, או עד מתן צו ירושה/קיום צוואה- לפי המוקדם ביניהם.

תפקידי מנהל העיזבון הזמני הינם:

כינוס נכסי העיזבון.
פרסום הודעה לנושים.
תשלום חובות.
השקעת כספים בהתאם להוראות תקנות הירושה (דרכים להשקעת כספי עזבון), התש"ס–2000.
השכרת נכסים, ביטוחם ושמירתם וביצועה של כל פעולה אחרת שנועדה לשמירת העיזבון או בהתאם להוראת בית המשפט המוסמך.
כמו כן נדרש מנהל העיזבון למלא אחר חובת הדיווח לאפוטרופוס הכללי המוטלות עליו על פי החוק (הגשת הפרטה והדו"חות הכספיים במועדם).

מנהל עיזבון קבוע

מנהל עיזבון קבוע מתמנה בד בבד עם מתן צו ירושה או צו קיום צוואה של המנוח או לאחר שניתן הצו. תוקף הצו הינו לתקופה של שנתיים עם אפשרות הארכה באישור בית המשפט המוסמך או בית הדין הרבני.

מנהל עיזבון קבוע יתמנה רק לאחר שהוכח כי קיים צורך ממשי במינויו, כגון:
לצורך מימוש הוראות המנוח בצוואתו בעניין מטרה ציבורית (הקדש); כאשר צוואת המוריש מכילה הוראות ביחס לקטין או אדם שמונה לו אפוטרופוס או שיש למנות לו אפוטרופוס, אשר יש צורך לפקח על ביצוען ואין כל דרך חליפית לעשות כן; כאשר יש בין היורשים נעדרים; כאשר יש ריבוי משמעותי של יורשים או כאשר קיים סכסוך ביניהם.
עצם הרישום בצוואה של אדם מסוים אינה מחייבת למנות מנהל עיזבון, או את האדם שנרשם בצוואה, והדבר ייקבע בהתאם לשיקול דעת הערכאה המוסמכת.

תפקידי מנהל העיזבון הקבוע הינם:

כינוס נכסי העיזבון.
פרסום הודעה לנושים.
תשלום חובות.
השקעת כספים בהתאם להוראות החוק ותקנות הירושה (דרכים להשקעת כספי עזבון), התש"ס–2000
השכרת נכסים, ביטוחם ושמירתם, חלוקה של נכסי העיזבון (ע"י רישום הנכסים ע"ש היורשים או מכירה וחלוקת התמורה ליורשים) וכן ביצועה של כל פעולה אחרת שנועדה לשמירת העיזבון או בהתאם להוראת בית המשפט או בית הדין.
כמו כן נדרש מנהל העיזבון למלא אחר חובת הדיווח לאפוטרופוס הכללי המוטלות עליו על פי החוק (הגשת הפרטה והדו"חות הכספיים במועדם).

מי רשאי לבקש מינוי מנהל עזבון?

מנהל עיזבון מתמנה על פי בקשה של אחד מבין הגורמים האלה:
יורש על פי דין.
זוכה על פי צוואה.
נושה של העיזבון.
נושה של יורש.
האפוטרופוס הכללי כבא-כוח היועץ המשפטי לממשלה.

בקשה למינוי מנהל עיזבון

בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני המוגשת בהסכמת כל הזוכים או היורשים תוגש לערכאה המוסמכת, קרי, לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני או לרשם לענייני ירושה.
בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני המוגשת בהעדר הסכמה של כל הזוכים או היורשים תוגש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (אין סמכות לרשם לענייני ירושה).
בקשה למינוי מנהל עיזבון קבוע המוגשת בהסכמה תוגש לערכאה שנתנה את צו קיום הצוואה או צו הירושה.
בקשה למינוי מנהל עיזבון קבוע המוגשת ללא הסכמת הזוכים/היורשים תוגש לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני (אין סמכות לרשם לענייני ירושה).
כאשר נקבעה בצוואה זהות מנהל העיזבון ומבוקש למנותו – אין צורך בהסכמת הזוכים.

זהות מנהל העיזבון

לתפקיד מנהל העיזבון רשאי להתמנות תושב הארץ, תאגיד או האפוטרופוס הכללי.
הלכה למעשה, האפוטרופוס הכללי אינו מתמנה כמנהל עזבון אלא במקרים מיוחדים בלבד וזאת לאור תפקידו כמפקח על פעולותיהם של מנהלי עיזבון.

חובות מנהל העיזבון

על מנהל העיזבון לנהל את העיזבון בהתאם להוראות הדין.
במקרים מסוימים חייב מנהל העיזבון לקבל את אישור בית משפט לפעולות שונות. כך, למשל, בעסקאות מקרקעין, בקשה להשקעת כספים וכן הלאה.
בכל עניין הקשור למילוי תפקידו של מנהל העיזבון שאין לגביו הסדר או הוראות בחוק, מוסמך ורשאי מנהל העיזבון לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות לגבי ביצוע תפקידיו.

חובות הדיווח לאפוטרופוס הכללי

החוק והתקנות קובעים את חובות הדיווח של מנהל עזבון שמונה על ידי בית המשפט ומסמיכים את האפוטרופוס הכללי לפקח על אופן ניהול הרכוש על ידו.
על מנהל העיזבון לדווח לאפוטרופוס הכללי על ניהול העיזבון באמצעות הגשת פרטה ודו"חות כספיים באופן הבא:
תוך 60 יום מיום מינויו חייב מנהל העיזבון להגיש פרטה כספית על כל נכסי העיזבון, אשר תכלול רשימה של הנכסים והחובות של העיזבון נכון ליום פטירת המנוח, בצירוף אסמכתאות.
מדי שנה וכן בסיום תפקידו על מנהל העיזבון להגיש לאפוטרופוס הכללי דו"ח על פעולותיו, הכולל פרטים על התקבולים והתשלומים שנעשו בעיזבון ופרטים נוספים הנוגעים לניהול רכוש העיזבון בצירוף אסמכתאות מתאימות.
יודגש כי על מנהל העיזבון חלה החובה לדווח במועד שנקבע בחוק, והעדר דרישה להגשת הדיווח מטעם האפוטרופוס הכללי, אינה מהווה עילה לאי-הגשתו.
במקרה של העדר דיווח רשאי הפרקליט המטפל בתיק לפנות לבית המשפט בבקשה להורות למנהל העיזבון לפעול להשלמת הדיווח הנדרש או לחילופין לבקש לבטל את מינויו.

.
.
במקרים זוהי בקשה לקביעת שכר טרחתו של המבקש כמנהל עיזבון המנוחה קטרינה סוננבורן, בגין טיפולו בנכס דלא- ניידי של עיזבונה (בית המנוחה – הידוע כגוש 30018 חלקה 17 – להלן: הנכס).

המבקש מונה ביום 24/05/95 כמנהל עיזבונה של המנוחה למשך שנתיים ומינויו הוארך לשנה נוספת (עד ליום 08/07/98).

על פי החלטה מיום 09/04/97 (שניתנה ע"י כב' השופטת ר. אור) נפסק למבקש שכר ביניים בגין טיפולו בכספי העיזבון בשיעור של 6% + מע"מ.

בהסתמך על ההחלטה דנן טוען המבקש כי הוא זכאי לשכר בשיעור 6% משווי הנכס – המגיע לכדי 716,000 דולר לפי חוו"ד של שמאי שצורפה על ידו. לחילופין מבוקש כי ביה"מ יפסוק את שכרו בשיעור אחר בהתייחס לשווי הנכס כאמור.

המשיבים 2 ו- 3 יורשי המנוחה וכן קרן ירושלים – מתנגדים לבקשה.

לטענתם השקעת המבקשת, כמנהל עיזבון, בכל הקשור לנכס היתה זעומה, מה גם שכל הענייניים המהותיים – נעשו על ידם. לדוגמא: ן חתימת הסכם לחלוקת העיזבון בין היורשים למשיבה 3, הבקשה לאישור הסכם החלוקה, אישור ההסכם, רישום הנכס ועריכת הסכם השיתוף לא היה למבקש כל יד בהם והם נעשו בתקופה בה מינויו כבר לא היה בתוקף. עוד לטענתם סוכם עם המבקש כיש כרו בגין העבודה הקשורה בנכס ישולם לו על בסיס שעות העבודה שהקדיש בפועל; הסכמה ממנה חזר בו המבקש.

טענת המשיבים לענין הסיכום בין הצדדים כי שכרו של המבקש ישולם על בסיס שעות עבודה שהשקיע, אין בה כדי לגרוע מסמכותו של ביה"מ לקבוע שכרו של מנהל העיזבון לפי שיקול דעתו. (ר' ע"א 153/77, אוליאשווילי, נ' סמואל, פ"ד ל"ב (1) 627, 636).

יחד עם זאת, בין אם היתה הסכמה בין הצדדים בענין כנטען ובין אם לאו, כדי שביה"מ יפסוק את שכרו של מנהל העיזבון שומה היה עליו לפרט בהרחבה מה נעשה על ידו במסגרת תפקידו. דא אקא, בענין זה רב הנסתר על הגלוי ,שכן בתצהיר שצורף לבקשה, כמו גם בבקשה עצמה, לא פורט כהלכה מה היו פעולותיו של המבקש בכל הקשור לנכס (או בכלל). ומכל מקום ההתרשמות הינה כי פעולותיו בתחום זה היו מצומצמות.

גם ניסיונו של המבקש להיתלות בשיעור השכר שנפסק לו כשכר ביניים איננו יכול להוות קריטריון לקביעת השכר בענין הנכס. מה גם שמאז נפסק שכר הביניים תוקן סע' 91 לחוק הירושה, וכן התקנות שהותקנו על פיו.

ממילא אף שככלל, עתה כמו גם לפני התיקון, שכר טרחתו של מנהל העיזבון נקבע ע"י ביה"מ לפי שיקול דעתו המוחלט, על פי תיקון תשנ"ח הונחה ביה"מ לפסוק השכר "לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות".

על פי הוראות תק' 45ב לתקנות הירושה (התשנ"ח- 1998):

"45ב. קביעת השכר (תיקון: תשס"א)

(א) בית המשפט יקבע למנהל העיזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עיזבון ועשיית הפעולות שבסמכותו, שלא יעלה על 3% משווי העיזבון. השכר ייקבע בהתחשב, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקפן. וכן בהתחשב בפעולות שביצע מנהל העיזבון שקדם לו, אם היה כזה, ובשכר שנפסק לו".

כאמור המבקש לא ציין בבקשתו את טיב והיקף הפעולות שביצע. מהתכתובת שצורפה כנספח ב' לבקשה עולה כי הוא ניהל מו"מ עם היועצת המשפטית של קרן ירושלים והתייעץ עם מומחי נדל"ן לקביעת שווי הבית, ניסה להגיע להסכם עם קרן ירושלים, שקל לפרק את השיתוף בנכס וניהול מו"מ לגיבוש הסכם. יתר על כן, אף שחלק מן הפעולות בוצעו טרם מינויו כמנהל עיזבון (עקב היכרות עם המשפחה ומתוך שסבר כי עדיף לפעול עבור העיזבון ללא צו פורמלי, כטענתו) לא השכיל המבקש לפרט ולחלק בין הפעולות שעשה טרם מינויו ולאחריו.

בענין זה כלל הוא כי לצורך תשלום שכר טרחה יש להפריד בין פעולותיו של מנהל העיזבון שנעשו בתוקף תפקידו כמנהל עיזבון לבין פעולות שעשה החורגות ממסגרת תפקידו כמנהל עיזבון. על פעולות נוספות זכאי מנהל עיזבון שהינו עו"ד, לשכר טרחה כעורך דין. שכר טרחה כעורך דין יינתן רק אם מדובר בפעולה כחורגת באופן מהותי ממערכת ההחלטות, השיקולים והפעולות של מנהל עיזבון.

לענין פעולותיו של מנהל העיזבון טרם מינויו נקבע:

"… כאשר פועל אדם "כמנהל עיזבון" לא מכוח מינוי של ביהמ"ש, אלא ע"פ בקשתם של היורשים, אין הוא יכול לפנות לביהמ"ש בבקשה לפסוק לו את שכרו כמנהל עיזבון. עליו להגיש תובענה רגילה נגד היורשים, ובגדרה יתבע את שכרו" (ע"א 41/87 אהרוני נ' זר, פ"ד מ"ג (3) 573).

ואף זאת, המבקש אינו כופר בעובדה כי לא השלים את הפעולות שנדרשו ממנו כמנהל עיזבון. לטענתו הדבר לא אופשר לו. דא עקא, בין אם נכונה הטענה ובין אם לא פעל בזריזות הראויה כנדרש לקידום העניינים הנדרשים אף שתקופת המינוי הוארכה בפועל, אין חולק כי עו"ד אחר ביצע את מירב הפעולות והביא לגמר ההליכים, לאחר שפג תוקף מינויו של מנהל העיזבון.

סיכומם של דברים – בהתייחס לכך כי פעולותיו של המבקש, ככל שהן נוגעות לתקופת טיפולו בנכס בזמן מינויו כמנהל העיזבון, היו מקדמיות ושטחיות.

הפעולות לא פורט באופן ממצה וברור ואף לא הושלמו.

הפעולות המהותיות הנוגעות לנכס נעשו לאחר שמינויו פג. ומשהוסכם בין הצדדים כי שוויו של הנכס הינו 700,000 דולר, אני קובעת שכרו של המבקש בשיעור 0.5% משווי הנכס האמור.

רחל רייצ'ל שחר ושות' – עורכי דין ונוטריון (2004) מומחים במתן פתרונות לסוגיות ירושות. המשרד מעסיק עורכי דין ונוטריונים בעלי ניסיון מעשי של עשרות שנים ומספק פתרונות יצירתיים ותוצאות יוצאות דופן.

0
כל הפתרונות במקום אחד
0
שנות ייצוג משפטי
% 0
נצחונות בתיקים
% 0
שקט נפשי
+ 0
לקוחות מרוצים
צרו קשר לקבלת ייעוץ ללא עלות