מחפשים מידע בנושא זכויות של ידוע/ה בציבור בירושה? ערכנו עבורכם מדריך קצר ותכליתי וכן הפנייה למאמרים נוספים שיכולים לסייע בהבנת נושא ידועים בציבור כמו גם זכויותיהם.
ירושה היא, על פי חוק הירושה התשכ"ה- 1965, העברת רכושו של הנפטר ליורש על פי דין חוק הירושה הישראלי מפרט באופן נרחב למדי את החלוקה בין ירושה על פי דין לבין ירושה על פי צוואה. אם המנוח הותיר אחריו צוואה, הירושה נקראת ירושה על פי צוואה, היורשים הם האנשים, הגופים והישויות המשפטיות המופיעים בצוואה, וחלוקת העיזבון מתבצעת על פי החלוקה בצוואה.
במקרה שאין צוואה , הירושה נקראת ירושה על פי דין, והיורשים הם קרוביו של הנפטר, על פי הוראות קבועות בחוק כפי שנפרט להלן. ישנם מצבים בהם המדינה יורשת , באמצעות האפוטרופוס הכללי אם לאדם שנפטר לא היו יורשים קרובים שזכאים לרשת אותו על פי דין.
ידועים בציבור זכאים לרשת זה את זה כאילו היו בני זוג נשואים לכל דבר ועניין. כל זאת אם קיימו משק בית משותף ואף אחד מהם לא היה נשוי במועד הפטירה. יחד עם זאת אם לבן הזוג הייתה צוואה תקפה במועד בה נפטר הרי שהכתוב בצוואה גובר על הוראות החוק. בתי המשפט הכירו גם בזכויות של ידועים בציבור בני אותו מין לרשת זה את זה.
אם כך על בני הזוג לעמוד בתנאים הבאים:
1. בני הזוג חיו חיי משפחה במשק בית משותף
2. בעת שבן הזוג נפטר אף אחד מבני הזוג לא היה נשוי לבן זוג אחר.
| טופס הגשת בקשה להכרה של ידועים בציבור בביטוח לאומי להורדה בסיום המאמר ניתן למצוא טופס להורדה |
ירושתו של נפטר שהותיר אחריו בן זוג אך לא הותיר ילדים מתחלקת שווה בשווה בין בן הזוג ובין הורי המנוח או אחיו ואחיותיו. בן זוג ואחים מתחלקים 2/3 לבן זוג ו-1/3 מתחלק בין האחים.
בן הזוג יורש את כל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים, אחים או הורים.
הורי המנוח, אחיו ואחיותיו מתחלקים בכל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו בן או בת זוג ולא היו לו ילדים.
ירושתו של נפטר שהותיר אחריו ילדים אך לא הותיר אחריו בן או בת זוג מתחלקת שווה בשווה בין ילדיו. אם גם ילדיו של הנפטר אינם בחיים, הירושה מתחלקת בין נכדיו של הנפטר. אם מי מילדי הנפטר נפטר לפניו חלקו עובר לנכדיו בחלקים שווים ביניהם. אם מי מיורשי הנפטר נפטר אחריו – חלקו עובר ליורשיו עפ"י צו ירושה/קיום צוואה.
ירושתו של נפטר שלא היו לו ילדים ולא הותיר אחריו בן או בת זוג, הורים או אחים, מתחלקת שווה בשווה בין הורי הוריו של הנפטר וצאצאיהם.
ירושתו של נפטר ערירי, שלא היה לו בן זוג ידוע בציבור באותה העת ואף לא קרובים מכל מין או סוג שהוא, עוברת לניהול האפוטרופוס הכללי, ונשמרת מספר שנים כדי לאפשר ליורשים שיתגלו לקבל את הירושה, לאחר חלוף זמן הקבוע בחוק, עובר העזבון למדינה.
ירושה היא, על פי חוק הירושה התשכ"ה- 1965, העברת רכושו של הנפטר ליורש על פי דין
חוק הירושה הישראלי מפרט באופן נרחב למדי את החלוקה בין ירושה על פי דין לבין ירושה על פי צוואה. אם המנוח הותיר אחריו צוואה, הירושה נקראת ירושה על פי צוואה, היורשים הם האנשים, הגופים והישויות המשפטיות המופיעים בצוואה, וחלוקת העיזבון מתבצעת על פי החלוקה בצוואה.
במקרה שאין צוואה, הירושה נקראת ירושה על פי דין, והיורשים הם קרוביו של הנפטר, על פי הוראות קבועות בחוק כפי שנפרט להלן. ישנם מצבים בהם המדינה יורשת , באמצעות האפוטרופוס הכללי אם לאדם שנפטר לא היו יורשים קרובים שזכאים לרשת אותו על פי דין.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
