קיימות וריאציות רבות לזוגות שאינם יכולים להינשא על-פי חוקי המדינה ומחליטים לחיות כידועים בציבור על אף שקיימים זוגות רבים אשר יכולים להינשא ומחליטים למרות זאת לחיות כידועים בציבור מסיבות שאינן קשורות לדת. הזוגות אשר אינם יכולים להינשא בבית הדין הרבני בישראל הינם כדלקמן:
מזונות משקמים | ידועים בציבור | זכאות למזונות לאחר פרידה | מזונות בשיקום כלכלי | מזונות אישה אזרחית
בעשורים האחרונים יותר ויותר זוגות בישראל בוחרים לחיות כידועים בציבור, ללא נישואין דתיים. במקרים של פרידה, מתגלה לעיתים פער גדול בין הדין הדתי — שאינו מכיר במזונות אישה במקרה כזה — לבין המציאות החברתית, שבה בני זוג בונים יחד חיים משותפים, ולעיתים אחד מהם מפתח תלות כלכלית מלאה במשנהו.
מוסד המזונות המשקמים נולד מתוך הצורך לגשר על הפער הזה. מטרתו: להעניק לבן הזוג התלוי כלכלית רשת ביטחון זמנית עד להשגת עצמאות. פסק הדין מיום 14.8.2023, שנדון כאן, מספק דוגמה מצוינת ליישום המוסד במציאות מורכבת של קשר ארוך שנים, פערי הכנסה קיצוניים והסתמכות עמוקה.
הצדדים חיו יחד משנת 2004 ועד 2018 כידועים בציבור. במהלך החיים המשותפים:
נולדו להם שני ילדים משותפים.
המשפחה חיה ברמת חיים גבוהה ביותר.
האיש היה איש עסקים מצליח: מפעל תכשיטים בחו"ל ושני מיזמי יין בישראל.
האישה חדלה לחלוטין מעבודה, לא פיתחה מקצוע והקדישה את כל מרצה לבית ולילדים.
הצדדים רכשו יחד בית מגורים, שמומן בחלקו מכספי ירושה של האישה.
בשנת 2018 עזב האיש את הבית; האישה נותרה להתגורר בו עם הילדים.
לאחר הפרידה יצאה האישה לראשונה לשוק העבודה, בגיל 44, והשתכרה כ־9,000 ש"ח.
האישה תבעה:
חלוקת רכוש;
מזונות ילדים;
מזונות משקמים.
האיש תבע פירוק שיתוף בבית ודמי שימוש.
מזונות משקמים לידועים בציבור | חובת מזונות לאחר פרידה | פסיקה עדכנית מזונות שיקומיים
מזונות משקמים הם סעד אזרחי–חוזי, לא דתי. הם מבוססים על:
דיני חוזים – “הסכם מכללא” בין בני זוג שתמכו זה בזה.
עקרון ההסתמכות – בן זוג שוויתר על פיתוח קריירה עקב הקשר.
עקרונות של צדק, שוויון והגינות.
דיני עשיית עושר ולא במשפט – מניעת פגיעה שאינה הוגנת בצד החלש.
צורך שיקומי – בן הזוג זקוק לתקופה שתאפשר לו לעמוד מחדש על רגליו.
המאפיינים העיקריים:
חיוב לזמן מוגבל בלבד;
נועד ל"יצירת רשת ביטחון" ולא למימון קבוע;
אינו מותנה בנישואין;
מחייב הוכחת הסתמכות ותלות — לא בהכרח כוונת שיתוף בנכסים.

תנאים למזונות משקמים | כיצד נקבעים מזונות שיקומיים | מבחני הסתמכות ותלות
14 שנות זוגיות – משקל כבד של הסתמכות.
תמיכה בניהול משק בית נרחב, ויתור על קריירה.
האישה לא עבדה כלל, במשך שנים, והתבססה על הכנסות האיש בלבד.
האישה יצאה לשוק העבודה רק בגיל 44 – פגיעה מוכחת בפוטנציאל ההשתכרות.
האיש – כ־30,000 ש"ח נטו (על פי קביעת ביהמ"ש).
האישה – כ־9,000 ש"ח בלבד.
מלבד מחצית הבית – אין נכס מניב שמאפשר קיום.
האיש ממשיך לחיות ברמת חיים גבוהה; האישה מתקשה להתייצב כלכלית.
בית המשפט בחן את כלל הנסיבות והגיע למסקנה מובהקת:
האישה פיתחה תלות כלכלית מוחלטת.
האיש יצר הסתמכות ברורה ("אני אדאג לך").
הפער הכלכלי שנוצר לאחר הפרידה חריג.
יציאת האישה לשוק העבודה בגיל מאוחר אינה מפצה על שנות התלות.
אין מנגנון רכושי שמגן עליה.
על כן נקבע כי זהו מקרה קלאסי המצדיק פסיקה של מזונות משקמים.
מהו גובה המזונות המשקמים | כמה זמן משלמים מזונות משקמים | פסיקה עדכנית
בית המשפט פסק:
הנימוקים העיקריים:
לתקופה זו יש פוטנציאל שיקומי אמיתי.
המסגרת מאפשרת לאישה להתבסס מקצועית.
החיוב זמני ובר־שליטה.
הוא מונע "נפילה כלכלית" חדה.
כאן מצויה אחת ההבחנות החשובות בדיני המשפחה:
דורש כוונת שיתוף קניינית, הוכחות חזקות, סממנים ברורים.
האישה לא הצליחה להוכיח כוונה כזו לגבי עסקיו.
מבוססים על תלות כלכלית והסתמכות, ללא צורך בשיתוף קנייני.
האישה הוכיחה תלות עמוקה והיעדר כושר השתכרות.
משמעות:
גם אם אין שיתוף ברכוש – עדיין יכולה לקום זכות לשיקום כלכלי.
מגמות בפסיקת מזונות לידועים בציבור | הלכות חדשות בדיני משפחה
חיזוק ההכרה במזונות שיקומיים כעילת תביעה עצמאית.
הרחבת ההגנה על ידועים בציבור, במיוחד כאשר קיימת תלות כלכלית ממשית.
על סמך פסק דין זה והפסיקה הקודמת, ניתן לומר בבירור:
מזונות משקמים ייפסקו כאשר מתקיימים:
קשר ארוך שנים;
הסתמכות כלכלית מוכחת;
פגיעה בכושר ההשתכרות;
פער כלכלי חריף;
בן זוג אחד יוצא מהקשר כמעט ללא רכוש;
הצד השני נושא בחוסן כלכלי משמעותי.
במקרים אלו, המזונות המשקמים מהווים לא פרס — אלא מנגנון תיקון בסיסי המאפשר לצד החלש לחזור למסלול חיים עצמאי.
| נושא | פירוט |
|---|---|
| גישה כללית חדשה של בתי המשפט | – יש לנקוט משנה זהירות בטרם הכרזה על בני זוג כידועים בציבור |
| הגדרת ידועים בציבור | – בני זוג שהחליטו להחיל על עצמם את מרבית התוצאות האזרחיות-כלכליות של מוסד הנישואין והשלכות הגירושין, ללא מעמד רשמי של נישואין |
| חשיבות משק בית משותף | – נודעת חשיבות מיוחדת לקיום משק בית משותף וניהול חיי משפחה |
| מטרת מוסד הידועים בציבור | – להעניק לבני זוג החיים חיי משפחה דמויי נישואין את מירב הזכויות והחובות הנובעות מחיי הנישואין |
| בסיס משפטי | – הסכם חוזי בין הצדדים המהווה מקור לזכויות וחובות משפטיות |
| דרישת הוכחה | – יש להוכיח התחייבות רצונית המלווה בכוונה ליצור יחסים משפטיים |
| התאמת רף ההוכחה | – יש להתאים את רף ההוכחה למניעים שעמדו בבסיס הימנעות ממיסוד הקשר הזוגי |
| אינדיקציות לכוונת הצדדים | – נכסים משותפים, כתובת מגורים משותפת, חשבון בנק משותף, ילדים משותפים, רישום כמוטב בפוליסה, טקס פורמלי של מיסוד הקשר |
| תפקיד בית המשפט | – לבחון האם הוכח שהצדדים התכוונו להחיל על עצמם את ההשלכות המשפטיות של חיי הנישואין |
בעידן בו בני זוג רבים בוחרים לחיות כידועים בציבור ולא להינשא עולה השאלה מי תהיה זכאית לקצבת השארים של הפנסיה במקרה של מות בן הזוג. החוק קובע כי בעניין פנסיה של ידועים בציבור הסמכות העניינית לדון בעניינים אלה נתונה אך ורק לבית הדין לעבודה והחוק הקובע הינו תקנון קרן הפנסיה בלהד. רחל שחר, עורכת דין מומחית לידועים בציבור מסבירה כי על פי הפסיקה ישנה חשיבות לשאלת מועד הגשת התביעה ויש להזדרדז בעניין זה שכן כל תזכות תוכר החל ממועד הגשת התביעה ולא לפני.
הסיפור הבא מספר על מאבק על פנסיית שארים של אדם אשר במותו היה נשוי לאחת וחי כידוע בציבור עם אישה אחרת. מי תזכה בפנסיית שארים ממשרד הבטחון האם הידועה בציבור או האישה החוקית? בית הדין לעבודה בפסק דין מרתק המנוח, שעבד כאזרח עובד צה"ל, בוטח בפנסית יסוד בלבד, על פי הסכם משנת 1966 בין מדינת ישראל לבין מבטחים. המנוח היה נשוי לאשה שתכונה כאן הגב' קליין.
בני הזוג נישאו זה לזה בשנת 1972.
עו"ד רחל שחר מסבירה: זכויות ידועים בציבור
ההגדרות הרלוונטיות לענייננו על פי התקנון האחיד (מהדורה תשיעית, ינואר 2012) הן כמפורט להלן:
"אלמנת מבוטח" – בת זוגו של מבוטח ביום בו נפטר, ובלבד שגרה עמו במשך לפחות שנה אחת רצופה עד לאותו המועד או שגרה עמו באותו המועד ויש להם ילד משותף. לעניין תקופת המגורים תובא בחשבון גם תקופה שבשלה חויב המבוטח בתשלום מזונותיה של בת הזוג לפי פסק דין של ערכאה שיפוטית מוסמכת".
"בת זוג" – אחת משתי אלה:
(1) אשתו של מבוטח או פנסיונר;
(2) מי שהוכרה כידועה בציבור כאשתו של מבוטח או פנסיונר בהחלטה של ערכאה שיפוטית מוסמכת לכך;
"שאיר מבוטח" אחד מאלה:
(1) אלמן מבוטחת או אלמנת מבוטח;
(2) יתום;
(3) הורה.
בשנת 1998 המנוח ואשתו הגב' קליין הגיעו להסכם שלום בית ואולם בהמשך ביקש המנוח להתגרש ואשתו סרבה. בית הדין הרבני נתן לו היתר לשאת אישה אחרת. המנוח לא התעצל ולמרות גילו המבוגר יחסית הכיר את הידועה בציבור שלו הלא היא הגב' פיצחדזה.
לאחר מותו של המנוח הגישו בנו ואשתו שכאמור סירבה לתת לו גט בקשה למתן צו ירושה ואכן בשנת 2013 ניתן צו ירושה לפיו קליין וגיל הם יורשיו של המנוח.
ואולם הידועה בציבור הגישה תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, שם ביקשה סעד הצהרתי לפיו היא הידועה בציבור של המנוח. בית המשפט לענייני משפחה העביר את הדיון לבית הדין לעבודה שלו הסמכות העניינית לדון בבעניין זה.
מפסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה עלה כי המנוח והידועה בציבור נפגשו בשנת 2003, כאשר אמו של המנוח שהתה בבית אבות שבו עבדה פצ'חזדה; אותה עת, המנוח לא יכול היה להינשא לפחצ'זדה, שכן רק בשנת 2012 קיבל היתר מתאים מבית הדין הרבני; הנימוק העיקרי שבגינו הכיר בית הדין לעבודה בידועה בציבור גם לצורך קצבת שארים ממשרד הביטחון היה הכרת המוסד לביטוח לאומי בפצ'חזדה כידועה בציבור של המנוח.
בית הדין קבע שלמרות האמור בהסכם הגירושין שהיא מקבלת את כל הזכויות הפנסיוניות שלו, למרות זאת הוראות ההסכמים בינה לבין המנוח אינן גוברות על הוראות תקנון קרן הפנסיה.
בית הדין האיזורי קבע קבע בית הדין האזורי כי זכויות פנסיה אינן חלק מהעזבון וזאת על פי ס' 147 לחוק הירושה.
עורך דין ידועים בציבור טען באשר אשר למועד ההכרה בפצ'חזדה כידועה בציבור של המנוח ולבקשתה להיות מוכרת כידועה בציבור ממועד פטירתו של המנוח פסק בית הדין האזורי כי יש להכיר בפצ'חזדה כידועה בציבור רק ממועד הגשת התביעה. בית הדין האזורי קבע כי מאחר שעל פי עדות משרד הביטחון לא יתכן שמשרד הביטחון ישלם קצבת שאירים הן לפצ'חזדה והן לאישה החוקית, משמעות ההיעתרות לבקשתה של פצ'חזדה היא שלילה רטרואקטיבית של הכספים מהאלמנה.
אנו סבורים, כי אין מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי, המבוססת על התרשמותו מהעדויות וממארג הראיות שלפניו, שלפיה הוכח כי פצ'חדזה הייתה בגדר "ידועה בציבור" של המנוח עובר לפטירתו, על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין זה [לעניין המרכיבים השונים בבחינת המעמד של ידוע/ה בציבור ראו עב"ל (ארצי) 21302-03-16 פוקילמן – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (2.4.2019) והאסמכתאות שם]. יודגש, כי בית הדין האזורי היה ער הן לכך שכל העדויות מטעם פצ'חזדה היו של שלושה בני משפחה קרובים (פצ'חזדה, בתה וחתנה) והן לכך שבעניין השיתוף הכלכלי לא הוצגו ראיות רבות. בית הדין האזורי הגיע למסקנתו כי פצ'חזדה הייתה ידועה בציבור של המנוח, "גם אם נלקחת בחשבון העובדה כי מדובר בשלושה בני משפחה קרובים", ולמרות שלא הובאו ראיות רבות בעניין השיתוף הכלכלי, בקובעו בהקשר זה כי "עם זאת, לאור כל המתואר לעיל, ובמיוחד הדו"ח השנתי ממבטחים, ההסכם לגבי הסדרת החוב לבית האבות כנגד פיצויי הפיטורים לתובעת וההתרשמות הכללית מעדותה של התובעת, שהייתה מהימנה עקבית ומשכנעת, ניתן להסתפק בראיות הנוספות שהוצגו". בסופו של יום הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי "יש להכיר בתובעת כ'ידועה בציבור' של המנוח, באשר הוכח קשר זוגי עם המנוח, הכולל מגורים משותפים ושיתוף כלכלי בין בני הזוג, במשך מספר שנים עובר לפטירתו
מתלבטים בנושא ידועים בציבור אנחנו כאן בשבילכם למיצוי כל זכויותיכם 03-7949755
עו״ד ונוטריונית רחל שחר, המופיעה בדירוג הבינלאומי של 50 המשרדים המובילים בישראל, נמנית עם המומחיות הבולטות בדיני משפחה, ירושה, צוואות ואפוטרופסות. בעלת ניסיון רב בליטיגציה מורכבת, עריכת צוואות מכל הסוגים, תכנון ירושה אסטרטגי, וניהול עיזבונות בישראל ובחו״ל.
המשרד מתמחה גם בהתנגדויות לצוואות, ובייצוג בתיקים העוסקים בהשפעה בלתי הוגנת, כשירות, פגמים בצוואה וסכסוכים בין יורשים — לצד כתיבת מדריך מקצועי בתחום זה, המשמש עורכי דין וסטודנטים.
אנו מלווים משפחות, יורשים ולקוחות בינלאומיים ומספקים שירות מקיף הכולל:
הגישה שלנו משלבת מקצוענות ללא פשרות, דיסקרטיות מלאה וזמינות אישית — כדי להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.הגישה במשרד מבוססת על שילוב של עומק משפטי, חשיבה אסטרטגית, רגישות למצבים משפחתיים מורכבים ועמידה בלתי מתפשרת בסטנדרט מקצועי גבוה. כל זאת לצד דיסקרטיות מלאה, זמינות גבוהה ויחס אישי, שמטרתם להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.