ידועים בציבור קבלת קצבת שארים

ידועה בציבור גברה על האישה החוקית ותקבל קצבת שארים ממשרד הבטחון עורך דין מומחה לידועים בציבור מסביר את פסק הדין

בעידן בו בני זוג רבים בוחרים לחיות כידועים בציבור ולא להינשא עולה השאלה מי תהיה זכאית לקצבת השארים של הפנסיה במקרה של מות בן הזוג. החוק קובע כי בעניין פנסיה של ידועים בציבור הסמכות העניינית לדון בעניינים אלה נתונה אך ורק לבית הדין לעבודה והחוק הקובע הינו תקנון קרן הפנסיה בלבד.

תוכן עניינים

רחל שחר, עורכת דין מומחית לידועים בציבור מסבירה כי על פי הפסיקה ישנה חשיבות לשאלת מועד הגשת התביעה ויש להזדרדז בעניין זה שכן כל תזכות תוכר החל ממועד הגשת התביעה ולא לפני.

הסיפור הבא מספר על מאבק על פנסיית שארים של אדם אשר במותו היה נשוי לאחת וחי כידוע בציבור עם אישה אחרת. 

מי תזכה בפנסיית שארים ממשרד הבטחון האם הידועה בציבור או  האישה החוקית? בית הדין לעבודה בפסק דין מרתק

המנוח, שעבד כאזרח עובד צה"ל, בוטח בפנסית יסוד בלבד, על פי הסכם משנת 1966 בין מדינת ישראל לבין מבטחים. המנוח היה נשוי לאשה שתכונה כאן הגב' קליין.

בני הזוג נישאו זה לזה בשנת 1972. 

השאלה שבמחלוקת הייתה מי תזכה בפנסיה לפי התקנון האחיד של קרן הפנסיה האם האלמנה או הידועה בציבור?

ההגדרות הרלוונטיות לענייננו על פי התקנון האחיד (מהדורה תשיעית, ינואר 2012) הן כמפורט להלן:

"אלמנת מבוטח" – בת זוגו של מבוטח ביום בו נפטר, ובלבד שגרה עמו במשך לפחות שנה אחת רצופה עד לאותו המועד או שגרה עמו באותו המועד ויש להם ילד משותף. לעניין תקופת המגורים תובא בחשבון גם תקופה שבשלה חויב המבוטח בתשלום מזונותיה של בת הזוג לפי פסק דין של ערכאה שיפוטית מוסמכת".

"בת זוג" – אחת משתי אלה:

(1) אשתו של מבוטח או פנסיונר; 

(2) מי שהוכרה כידועה בציבור כאשתו של מבוטח או פנסיונר בהחלטה של ערכאה שיפוטית מוסמכת לכך; 

"שאיר מבוטח" אחד מאלה: 

(1) אלמן מבוטחת או אלמנת מבוטח;

(2) יתום;

(3) הורה. 

  1. הבעיה הייתה שבשעת מותו המנוח היה נשוי לאישה אחת וחי עם אישה אחרת, הלא היא הידועה בציבור.
  2. בשנת 1998 המנוח ואשתו הגב' קליין הגיעו להסכם שלום בית ואולם בהמשך ביקש המנוח להתגרש ואשתו סרבה. בית הדין הרבני נתן לו היתר לשאת אישה אחרת.  המנוח לא התעצל ולמרות גילו המבוגר יחסית הכיר את הידועה בציבור שלו הלא היא הגב' פיצחדזה.
  3. לאחר מותו של המנוח הגישו בנו ואשתו שכאמור סירבה לתת לו גט בקשה למתן צו ירושה ואכן בשנת 2013 ניתן צו ירושה לפיו קליין וגיל הם יורשיו של המנוח. 

ואולם הידועה בציבור הגישה  תביעה לבית המשפט לענייני משפחה, שם ביקשה סעד הצהרתי לפיו היא  הידועה בציבור של המנוח. בית המשפט לענייני משפחה העביר את הדיון לבית הדין לעבודה שלו הסמכות העניינית לדון בבעניין זה.

  1. מפסק דינו של בית הדין האיזורי לעבודה עלה כי המנוח והידועה בציבור  נפגשו בשנת 2003, כאשר אמו של המנוח שהתה בבית אבות שבו עבדה פצ'חזדה; אותה עת, המנוח לא יכול היה להינשא לפחצ'זדה, שכן רק בשנת 2012 קיבל היתר מתאים מבית הדין הרבני;  הנימוק העיקרי שבגינו הכיר בית הדין לעבודה בידועה בציבור גם לצורך קצבת שארים ממשרד הביטחון היה הכרת המוסד לביטוח לאומי בפצ'חזדה כידועה בציבור של המנוח. 
  2. בית הדין קבע שלמרות האמור בהסכם הגירושין שהיא מקבלת את כל הזכויות הפנסיוניות שלו, למרות זאת הוראות ההסכמים בינה לבין המנוח אינן גוברות על הוראות תקנון קרן הפנסיה.
  3. בית הדין האיזורי קבע  קבע בית הדין האזורי כי זכויות פנסיה אינן חלק מהעזבון וזאת על פי ס' 147 לחוק הירושה.

חובה להתחיל תהליך רישום לידועים בציבור על ידי עורך דין מומחה לציבור מהר ככל האפשר

  1. אשר למועד ההכרה בפצ'חזדה כידועה בציבור של המנוח ולבקשתה להיות מוכרת כידועה בציבור ממועד פטירתו של המנוח פסק בית הדין האזורי כי יש להכיר בפצ'חזדה כידועה בציבור רק ממועד הגשת התביעה. בית הדין האזורי קבע כי מאחר שעל פי עדות משרד הביטחון לא יתכן שמשרד הביטחון ישלם קצבת שאירים הן לפצ'חזדה והן לאישה החוקית, משמעות ההיעתרות לבקשתה של פצ'חזדה היא שלילה רטרואקטיבית של הכספים מהאלמנה.

אלמנת המנוח והמדינה ערערו על ההכרה בפצ'חדזה כידועה בציבור של המנוח עובר לפטירתו.

  1. אנו סבורים, כי אין מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי, המבוססת על התרשמותו מהעדויות וממארג הראיות שלפניו, שלפיה הוכח כי פצ'חדזה הייתה בגדר "ידועה בציבור" של המנוח עובר לפטירתו, על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין זה [לעניין המרכיבים השונים בבחינת המעמד של ידוע/ה בציבור ראו עב"ל (ארצי) 21302-03-16 פוקילמן – המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (2.4.2019) והאסמכתאות שם]. יודגש, כי בית הדין האזורי היה ער הן לכך שכל העדויות מטעם פצ'חזדה היו של שלושה בני משפחה קרובים (פצ'חזדה, בתה וחתנה) והן לכך שבעניין השיתוף הכלכלי לא הוצגו ראיות רבות. בית הדין האזורי הגיע למסקנתו כי פצ'חזדה הייתה ידועה בציבור של המנוח, "גם אם נלקחת בחשבון העובדה כי מדובר בשלושה בני משפחה קרובים", ולמרות שלא הובאו ראיות רבות בעניין השיתוף הכלכלי, בקובעו בהקשר זה כי "עם זאת, לאור כל המתואר לעיל, ובמיוחד הדו"ח השנתי ממבטחים, ההסכם לגבי הסדרת החוב לבית האבות כנגד פיצויי הפיטורים לתובעת וההתרשמות הכללית מעדותה של התובעת, שהייתה מהימנה עקבית ומשכנעת, ניתן להסתפק בראיות הנוספות שהוצגו". בסופו של יום הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי "יש להכיר בתובעת כ'ידועה בציבור' של המנוח, באשר הוכח קשר זוגי עם המנוח, הכולל מגורים משותפים ושיתוף כלכלי בין בני הזוג, במשך מספר שנים עובר לפטירתו". 

להורדת טופס הכרה לידועים בציבור לחץ כאן

נשאלת השאלה האם החוק ידוע לידועים בציבור? מה גובר צוואה, הסכם גירושין, הסכם שלום בית או תקנון קרן הפנסיה? עורך דין מומחה לידועים בציבור מסביר כי קרן הפנסיה גובר על הכל 

  1. בהתאם לפסיקה, הזכאות לקצבת שאירים מקרן פנסיה קמה על פי הוראות תקנון הקרן בלבד, ולא מכוח מקורות אחרים, כגון צוואה של עמית הקרן שנפטר או הסכם בין עמית הקרן שנפטר לבין בן/בת זוגו, גם אם ניתן לאותו הסכם תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה. כך, נפסק כי עמית הקרן אינו יכול להורות בצוואתו כי קרן הפנסיה תשלם קצבת שאירים למי שאינו בגדר"שאיר" על פי תקנון הקרן [ע"ע (ארצי) 540/05 אביבה שאוה – שוע – אוניברסיטת תל אביב [פורסם בנבו] (19.1.2006); בג"צ 2673/06 אביבה שאוה – שוע נ' בית הדין הארצי לעבודה [פורסם בנבו] (21.4.2009); ע"ע (ארצי) 496/09 ורדה בר און – קופת הפנסיה לעובדי הדסה בע"מ [פורסם בנבו] (1.7.2010); בע"מ 4870/06 פלונית – עזבון המנוח פלוני [פורסם בנבו] (24.3.2008); ע"ע (ארצי) 11403-04-12 מרגלית רובין – קרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות (בניהול מיוחד) [פורסם בנבו] (2.4.2015)]. 

ללא קשר לתהליך רישום יודעים בציבור ידוע עוד מהלכת בר און כי  כי כי לבן/בת זוג לשעבר, לא קמה זכאות לקצבת שאירים בניגוד לתקנון הקרן מכוח הלכת השיתוף בין בני זוג. לעניין זה נפסק בעניין בר און כך: 

"טענות נוספות וכבדות משקל מצדה של המערערת, נוגעות לזכאותה לקצבת השאירים מכוח הסתמכות רבת שנים על הוראות התקנון הקודם ומכוח הלכת השיתוף בין בני זוג והחיים המשותפים שחלקה עם המנוח טרם פרידתם. טענות אלה מעלות את סוגיית האיזון הראוי בין מערכת דיני המשפחה, המחויבת לשיתוף נכסים בין בני זוג ובכלל זה לחלוקת החיסכון הפנסיוני, לבין מערכת החיסכון הפנסיוני המושתתת על אדנים שונים. 

בפסיקה נקבע כי החיסכון הפנסיוני הינו נכס בר חלוקה מכוח הלכת השיתוף או הסדר איזון המשאבים בין בני זוג בהיותן חלק מנכסי העתודה הכלכלית של המשפחה אפילו טרם הגיע מועד מימושו, לאור התכלית של מתן ביטוי קנייני לתרומתו ומאמציו של בן הזוג בבניית חיי המשפחה המשותפים ולאור עקרון השוויון שעומד בבסיס הלכת השיתוף.

אולם, בכל הנוגע לקצבת שאירים, על פי הוראות התקנון האחיד, בני זוג לשעבר אינם מוגדרים כשאירים ולכן אינם זכאים לקצבת שאירים. הנימוק לכך נובע מהתכלית העומדת בבסיסה של הקצבה, שהיא תכלית סוציאלית וביטוחית הרלוונטית לרווחתם של התלויים בעמית בקרן הפנסיה בעת המוות ובכלל זה בן הזוג ה'חדש', ויודגש כי קצבת השאירים מתייחסת גם לילדיו של העמית התלויים בו. הקצבה משולמת לשאיר מתוך הנחה שהוא היה תלוי בפרנסתו בשכר או בקצבה ששולמו לעובד המנוח עובר לפטירתו. 

לעתים מתעוררת בנסיבות מסוימות תחושה של אי צדק כלפי בן הזוג לשעבר של המנוח, כאשר ניתן לטעון כי קצבת השאירים ניתנת לעמית בעקבות עבודתו, ומשום כך מי שהייתה בת זוגו בעת שנצברה הזכות היא שצריכה ליהנות מקצבת השאירים, לפחות בשיעור יחסי. 

עם זאת, לאור התכלית של קצבת השאירים ולשונו הברורה של התקנון האחיד, ועל פי המדיניות הקבועה בפסיקה, לא ניתן להכליל את בת הזוג לשעבר בגדר שאיר לצורך זכאות לקצבה, אם אין היא עומדת בתנאים הקבועים לכך בתקנון קרן הפנסיה".

מה גובר הסכם ממון או תקנון קרן פנסיה לקצבת שארים?

בית הדין הארצי קובע כי כשם שלא קמה זכאות לקצבת שאירים בניגוד לתקנון הקרן מכוח הלכת השיתוף בין בני זוג, כך גם לא קמה זכאות לקצבת שאירים בניגוד לתקנון הקרן מכוח הסכם ממון בין בני זוג או הסכם אחר, כדוגמת הסכם שלום בית שבין המנוח לבין אלמנתו.

סמכות בית הדין לעבודה בעניין קצבת שארים של קרן פנסיה לעניין ידועה בציבור או אלמנה

אשר לסמכות בית הדין לעבודה לקבוע את הזכאות לקצבת שאירים גם אם בהסכם בין עמית הקרן לבין בן/בת זוגו הוסכם על זכאות בן/בת הזוג למזונות או לקצבת שאירים וההסכם אושר בפסק דין של בית משפט לענייני משפחה, נפסק בעניין רובין כך:

"על פי סעיף 24(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969, לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון במערכת הזכויות והחובות שבין קרן הפנסיה לבין עמיתיה או התובעים זכויות מכוח חברותם של העמיתים. כפועל יוצא מכך, לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לקבוע את זכויותיה של המערערת כלפי הקרן, ובכלל זה אינו מוסמך לקבוע אם היא בגדר 'בת זוג' וזכאית לקצבת שאירים על פי תקנון הקרן. כפועל יוצא מכך, אין לפסק דינו תוקף מחייב כלפי הקרן. אכן, על פי תקנון הקרן, עליה להכיר בתקופה בה חויב הפנסיונר בתשלום מזונות של בת הזוג לפי פסק דין בערכאה מוסמכת כתקופת מגורים לצורך ההכרה באלמנה או בידועה בציבור כבת זוג של פנסיונר. חיובה של הקרן הנובע מפסק הדין נגזר מהוראות התקנון בלבד. לפיכך, מוסמכת הקרן לבדוק אם פסק הדין עונה על הוראות התקנון, ובכלל זה לבדוק אם התשלום שכונה "מזונות" הוא אכן במהותו תשלום "מזונות" כמשמעו בתקנון. זאת, במיוחד עת מדובר בפסק דין שנתן תוקף של פסק דין להסכם ולא בפסק דין המשקף הכרעה של בית המשפט בתביעה למזונות.

אין בידינו גם לקבל את הטענה כי בית דין האזורי לא היה מוסמך לבחון את מהותו של התשלום ששולם למערערת, שכונה בהסכם בין המערערת לבין המנוח "מזונות". לעניין זה יש להזכיר מושכלות ראשונים: הקרן מחויבת לפעול אך ורק בהתאם להוראות תקנון הקרן, ואינה רשאית להעניק למי מעמיתיה (או התובעים זכויות מכוח חברותם של העמיתים) זכויות החורגות מהוראות התקנון [ע"ע (ארצי) 629/97  אליאב – קרן מקפת, [פורסם בנבו] פד"ע לו 721 (2002)]. הענקת זכויות בחריגה מהתקנון משמעותה הפליה בין עמיתים, כאשר זכויות הניתנות לעמית בחריגה מהתקנון באות על חשבון העמיתים האחרים בקרן. לפיכך, מוטלת חובה על הקרן לבחון אם מי שתובע זכויות אכן זכאי להם על פי תקנון הקרן. ככל שמתעוררת מחלוקת בין הקרן לבין עמית הקרן או חליפו, על בית הדין לעבודה לבחון אם אכן אותו עמית או חליפו זכאי לזכויות הנתבעות על ידו, על פי תקנון הקרן. במסגרת הבחינה אם המערערת זכאית לקצבת שאירים על פי תקנון הקרן, היה על בית הדין האזורי לבחון, בין היתר, אם אכן התשלום ששילם לה המנוח על פי ההסכם היה בגדר "מזונות", כך שמתקיימת בעניינה החלופה למגורים משותפים. נוכח העובדה כי תשלום לעמית בחריגה מהתקנון בא על חשבון עמיתים אחרים, יש מקום לבחון אם בהסדרים שנערכו בין בני זוג או בני משפחה נעשה ניסיון לעשות שימוש בניגוד להוראות התקנון בזכויות העמית או שאיריו מהקרן כתחליף לזכות לאיזון משאבים או לזכויות ירושה".  

רחל רייצ'ל שחר ושות' – עורכי דין ונוטריון (2004) מומחים במתן פתרונות לסוגיות ידועים בציבור. המשרד מעסיק עורכי דין ונוטריונים בעלי ניסיון מעשי של עשרות שנים ומספק פתרונות יצירתיים ותוצאות יוצאות דופן.

0
כל הפתרונות במקום אחד
0
שנות ייצוג משפטי
% 0
נצחונות בתיקים
% 0
שקט נפשי
+ 0
לקוחות מרוצים
צרו קשר לקבלת ייעוץ ללא עלות