ייעוץ על ידי עורך דין אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך המאמר שמגלה הכל על סוף החיים ומסביר מתי נזדקק לשירותי עורכי דין אפוטרופסות מומלצים: עו”ד אפוטרופסות רחל רייצ'ל שחר. החוק במדינת ישראל בשנת 2020 מבסס את זכותו של אדם לבקש להימנע מלתת לו טיפול רפואי להארכת חייו.
בעולם המשפט המודרני חל שינוי מהותי בתפיסה הנוגעת להגנה על אנשים הזקוקים לסיוע בקבלת החלטות. אם בעבר הפתרון האוטומטי (והנוקשה) היה מינוי אפוטרופוס – הליך הכרוך לעיתים קרובות בשלילת זכויות ובבירוקרטיה סבוכה – הרי שכיום קיימת חלופה מתקדמת, מכבדת ומידתית בהרבה: קבלת החלטות נתמכת.
מטרת ההליך היא לאפשר לאדם להמשיך לנהל את חייו ולקבל החלטות בעצמו, תוך קבלת ליווי, הסבר וסיוע מאדם שהוא בוחר ושבית המשפט מאשר.
חוסר היכרות עם החוק עלול לעלות ביוקר: משפחות רבות ממהרות להגיש בקשה לאפוטרופסות מלאה , ומגלות מאוחר מדי שהן נכנסו למסלול של דיווחים קשוחים לאפוטרופוס הכללי ופגיעה קשה באוטונומיה של בן המשפחה. בחירה נכונה במסלול של תמיכה בקבלת החלטות דורשת תכנון משפטי קפדני.
בישראל מוסדר מוסד תומך בקבלת החלטות במסגרת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, והוא מהווה חלק ממגמה משפטית רחבה שמטרתה לחזק את האוטונומיה של האדם, לצמצם ככל האפשר את הפגיעה בזכויותיו ולהעדיף אמצעים שפגיעתם פחותה ממינוי אפוטרופוס.
במאמר זה נסביר מי יכול להתמנות לתומך בקבלת החלטות, כיצד מתנהל ההליך בבית המשפט לענייני משפחה, אילו מסמכים יש להכין, מהם היתרונות של ההליך, מה ההבדל בינו לבין אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך, ומדוע ליווי משפטי מקצועי עשוי לחסוך זמן, טעויות ובירוקרטיה.
קבלת החלטות נתמכת היא הליך משפטי המאפשר לאדם בגיר, המסוגל לקבל החלטות אך זקוק לסיוע בהבנת מידע ובהפעלת שיקול דעת, לקבל תומך בקבלת החלטות שממונה על ידי בית המשפט לענייני משפחה. התומך מסייע בהבנת מידע רפואי, אישי וכלכלי, בהתנהלות מול בנקים, ביטוח לאומי, קופות חולים ורשויות ציבוריות, ובהצגת כלל האפשרויות העומדות בפני האדם. התומך אינו מחליט במקום האדם ואינו מחליף את רצונו. ההחלטות הסופיות והחתימה על מסמכים נשארות תמיד בידי האדם עצמו. מדובר בחלופה חשובה לאפוטרופסות, שנועדה לשמור על עצמאותו, כבודו וזכויותיו של האדם בהתאם לעקרונות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
קבלת החלטות נתמכת היא מנגנון משפטי שנועד לסייע לאנשים הזקוקים לעזרה בקבלת החלטות, מבלי לשלול מהם את הזכות להחליט בעצמם. מדובר באחד השינויים המשמעותיים ביותר שחלו בשנים האחרונות בתחום דיני הכשרות המשפטית בישראל.
במקום להעביר את סמכות קבלת ההחלטות לאדם אחר, כפי שנעשה במסגרת מינוי אפוטרופוס, מאפשר ההליך לאדם להמשיך להיות הגורם שמקבל את ההחלטות הנוגעות לחייו, כאשר לצדו עומד אדם שתפקידו להסביר, להנגיש מידע, להציג חלופות ולסייע בהבנת המשמעויות של כל אפשרות.
גישה זו מבטאת את העיקרון שלפיו כל אדם זכאי לממש את רצונו ולהשפיע על חייו ככל שהדבר אפשרי, גם כאשר הוא זקוק לליווי או לעזרה בהבנת מידע מורכב.
בית המשפט רשאי למנות תומך בקבלת החלטות כאשר מתקיימים מספר תנאים מצטברים. בראש ובראשונה, האדם חייב להיות בן 18 שנים ומעלה. בנוסף, עליו להיות מסוגל לקבל החלטות בעצמו, גם אם הוא מתקשה להבין מידע מורכב או זקוק לעזרה בהתנהלות מול גופים שונים.
התנאי המרכזי הוא שהאדם מסוגל להביע את רצונו ולהסביר מה חשוב לו, גם אם הוא נעזר באדם אחר לצורך הבנת המידע. כמו כן, המינוי מבוסס על הסכמה חופשית של האדם, ולא ניתן לכפות עליו תומך בניגוד לרצונו.
הליך זה מתאים, בין היתר, לאנשים מבוגרים, לאנשים עם מוגבלות שכלית או התפתחותית ברמה שאינה שוללת את יכולתם לקבל החלטות, לאנשים המתמודדים עם קושי קוגניטיבי קל, לנפגעי אירוע מוחי, לאנשים המתמודדים עם מחלות מסוימות המשפיעות על יכולת עיבוד מידע, ולאנשים הזקוקים לליווי בהתנהלות מול המערכת הבירוקרטית אך עדיין מבינים את משמעות החלטותיהם.
חשוב להדגיש כי עצם קיומה של מוגבלות, מחלה או קושי רפואי אינו מחייב מינוי אפוטרופוס. במקרים רבים דווקא קבלת החלטות נתמכת היא הפתרון המשפטי הנכון, המאפשר שמירה על עצמאות האדם תוך מתן הסיוע הנדרש.
בית המשפט קובע במסגרת צו המינוי באילו תחומים יפעל התומך. ההיקף משתנה בהתאם לצרכיו של האדם ולנסיבותיו האישיות.
בתחום הכלכלי יכול התומך לסייע בהבנת מסמכים בנקאיים, בניהול חשבון בנק, בהתנהלות מול ביטוח לאומי, בקבלת קצבאות, בהבנת חוזים ובהתנהלות הקשורה לנכסים ולרכוש.
בתחום האישי יכול התומך לסייע בקבלת החלטות הנוגעות למקום מגורים, תעסוקה, לימודים, פעילויות פנאי, שירותי רווחה, מסגרות דיור וקשר עם בני משפחה.
בתחום הרפואי יכול התומך לעזור בהבנת אבחנות רפואיות, הסברים על טיפולים, סיכונים וסיכויים, זכויות מול קופות החולים ובתי החולים, וקבלת מידע רפואי בשפה ברורה ומובנת.
גם כאשר התומך מסייע בכל אחד מהתחומים הללו, ההחלטה עצמה נשארת של האדם. זהו ההבדל המהותי בין תומך בקבלת החלטות לבין אפוטרופוס.
תפקידו של התומך רחב ומגוון, אולם הוא מבוסס על עיקרון אחד ברור – סיוע מבלי להחליף את האדם.
התומך יכול לאסוף מידע מרשויות ומגופים ציבוריים, להסביר מסמכים משפטיים, לתרגם מידע מקצועי לשפה פשוטה, להציג יתרונות וחסרונות של כל חלופה, לסייע בהכנה לפגישות עם רופאים, בנקים או גורמי רווחה, ולעזור במימוש החלטות שכבר התקבלו.
לעומת זאת, התומך אינו רשאי להחליט במקום האדם, לחתום במקומו על מסמכים או לכפות עליו דרך פעולה מסוימת. כל החלטה משמעותית מתקבלת על ידי האדם עצמו, בהתאם לרצונו החופשי.
בנסיבות מסוימות, לאחר שהאדם קיבל החלטה, הוא עשוי לרצות שהתומך יסייע גם ביישומה. במקרים כאלה ניתן להסמיך את התומך באמצעות ייפוי כוח מתאים לבצע פעולות מסוימות בהתאם להחלטה שכבר התקבלה.
כך למשל, אם האדם החליט להתקשר עם גוף מסוים או להגיש בקשה לרשות ציבורית, ניתן להסמיך את התומך לבצע את הפעולות הטכניות הנדרשות למימוש אותה החלטה. גם במצב זה, מקור הסמכות הוא רצונו של האדם, ולא סמכות עצמאית של התומך.
קבלת החלטות נתמכת כחלופה לאפוטרופסות – ליווי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מאת עו"ד רחל שחר
לאחר שהתקבלה ההחלטה לפנות למסלול של קבלת החלטות נתמכת, יש לעבור מספר שלבים שנועדו לוודא כי ההליך אכן מתאים לצורכי האדם וכי המינוי יגן על זכויותיו ועל רצונו. אף שההליך עשוי להיראות פשוט, בפועל הוא כולל מספר דרישות פרוצדורליות, ולכן מומלץ להיערך אליו מראש ולוודא שכל המסמכים מוגשים באופן מסודר.
לפני שניתן להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה, קיימת חובה להשתתף בפגישת מידע עם נציגי האפוטרופוס הכללי. מטרת הפגישה היא להבטיח שהאדם מבין את משמעות ההליך, את תפקידו של התומך ואת ההבדלים בין קבלת החלטות נתמכת לבין חלופות אחרות, כגון אפוטרופסות או ייפוי כוח מתמשך.
בפגישה משתתפים בדרך כלל האדם המבקש את המינוי, התומך המיועד ולעיתים גם בני משפחה או אנשים נוספים הקרובים לאדם, אם הוא מעוניין בכך. במהלך הפגישה ניתן הסבר מפורט על זכויותיו של האדם, על סמכויות התומך ועל האחריות המוטלת עליו. בסיום הפגישה מונפק אישור השתתפות, אשר יש לצרף לבקשה המוגשת לבית המשפט.
ללא אישור זה, הבקשה עלולה להתעכב או שלא ניתן יהיה לדון בה.
לאחר קבלת אישור ההשתתפות בפגישת המידע, יש להכין בקשה מסודרת לבית המשפט לענייני משפחה באזור מגוריו של האדם.
זהו שלב משמעותי במיוחד, שכן איכות הבקשה והמסמכים המצורפים אליה עשויה להשפיע על משך ההליך ועל הצורך בהשלמת מסמכים או בדיונים נוספים.
לבקשה ניתן לצרף, בהתאם לנסיבות המקרה:
הגשת הבקשה כרוכה בתשלום אגרת בית משפט, ובמקרים מסוימים ניתן להגיש בקשה לפטור מתשלום האגרה בהתאם לנסיבות הכלכליות.
לאחר שהבקשה נקלטת, בית המשפט בוחן את כלל המסמכים שהוגשו. מטרתו היא לוודא כי האדם מבין את משמעות המינוי, כי הוא מסכים לו מרצונו וכי התומך המוצע מתאים לבצע את התפקיד.
במקרים מסוימים רשאי בית המשפט להורות על עריכת תסקיר על ידי עובד סוציאלי, אשר יבחן את נסיבות חייו של האדם, את מערכת התמיכה שלו ואת התאמת ההליך למצבו.
לעיתים יתקיים דיון בבית המשפט שבו יישמעו האדם עצמו, התומך המיועד ובמידת הצורך גם בני משפחה או גורמים מקצועיים.
בית המשפט אינו בוחן רק את מצבו הרפואי של האדם. הוא בוחן בראש ובראשונה את יכולתו להביע רצון, להבין מידע ולקבל החלטות לאחר קבלת סיוע מתאים.
אם בית המשפט משתכנע כי קבלת החלטות נתמכת היא הפתרון המתאים, יינתן צו מינוי.
הצו מפרט באופן ברור את היקף סמכויותיו של התומך, את התחומים שבהם הוא רשאי לסייע ואת משך תקופת המינוי.
בדרך כלל ניתן תחילה צו לתקופה ראשונית, שבמהלכה נבחנת התאמת ההליך בפועל.
חשוב להבין כי הצו אינו מעניק לתומך סמכות בלתי מוגבלת. להפך, סמכויותיו מוגדרות באופן מדויק, כדי להבטיח שהסיוע יינתן רק במידה הנדרשת ותוך שמירה מרבית על עצמאותו של האדם.
כאשר מדובר בתומך קרוב, קיימת חובה להשתתף בפגישת הנחיה נוספת לאחר קבלת צו המינוי.
מטרת הפגישה היא להדריך את התומך כיצד למלא את תפקידו בצורה נכונה, להסביר את גבולות סמכותו ולהבהיר כיצד עליו לפעול בהתאם להוראות בית המשפט.
בסיום התהליך ניתן להגיש בקשה להארכת תוקפו של צו המינוי בהתאם להוראות שנקבעו.
מינוי תומך בקבלת החלטות אינו מסתיים במתן הצו. האפוטרופוס הכללי מוסמך לפקח על אופן ביצוע התפקיד ולוודא שהתומך פועל בהתאם לחובותיו.
במקרים מסוימים ניתן לדרוש מהתומך למסור מידע על פעולותיו, ובמקרה של חשש להתנהלות בלתי תקינה ניתן להגיש תלונה לאפוטרופוס הכללי או לפנות לבית המשפט.
פיקוח זה נועד להגן הן על האדם הנתמך והן על אמון הציבור במנגנון קבלת ההחלטות הנתמכת.
בהחלט. אחד היתרונות המרכזיים של ההליך הוא הגמישות שלו.
האדם רשאי לפנות לבית המשפט בכל שלב ולבקש את ביטול המינוי אם הוא סבור שאינו זקוק עוד לתמיכה, אם מערכת היחסים עם התומך אינה מתאימה או אם חל שינוי בנסיבות חייו.
גם התומך מחויב להודיע כאשר הוא סבור שהמשך המינוי אינו מתאים עוד, או כאשר מצבו של האדם השתנה באופן המחייב בחינה מחדש של ההליך.
בשנים האחרונות ניתן לראות מגמה ברורה בפסיקת בתי המשפט להעדיף פתרונות השומרים ככל האפשר על עצמאותו של האדם. מינוי אפוטרופוס נחשב כיום לאמצעי שיש לנקוט בו רק כאשר אין חלופה מתאימה אחרת.
כאשר אדם מסוגל להבין את משמעות ההחלטות לאחר קבלת הסבר מתאים, להביע את רצונו ולבחור בין אפשרויות שונות, קבלת החלטות נתמכת עשויה להוות פתרון מאוזן, מכבד ויעיל יותר.
גישה זו מבטאת את ההכרה בכך שגם אדם הזקוק לעזרה זכאי להמשיך להיות הגורם המרכזי שמנהל את חייו ומקבל את ההחלטות הנוגעות לו.
אמנם החוק מאפשר להגיש את הבקשה באופן עצמאי, אך בפועל לא מעט בקשות מתעכבות בשל חוסר במסמכים, ניסוח שאינו מדגיש את התאמת ההליך או אי־עמידה בדרישות הפרוצדורליות.
ליווי משפטי מקצועי מאפשר לבחון מראש האם קבלת החלטות נתמכת היא אכן ההליך הנכון, להכין את המסמכים הנדרשים, לצרף חוות דעת מתאימות, לייצג את המבקש בבית המשפט וללוות אותו לאורך כל הדרך עד לקבלת צו המינוי.
משרדנו מעניק ללקוחות ליווי משפטי מלא משלב הייעוץ הראשוני ועד לקבלת צו המינוי. השירות כולל בחינת התאמת ההליך, הכנת כלל המסמכים, טיפול בהגשת הבקשה, תיאום מול הגורמים הרלוונטיים, ייצוג בבית המשפט וליווי גם לאחר מתן הצו. בדרך זו ניתן לחסוך זמן יקר, לצמצם טעויות ולהבטיח שההליך יתנהל בצורה מקצועית, יעילה ורגישה.
ש: כמה זמן לוקח לקבל צו קבלת החלטות נתמכת? ת: משך ההליך נע בדרך כלל בין מספר שבועות לחודשים בודדים, תלוי במהירות הגשת המסמכים, קבלת תסקיר הרווחה ועומס הדיונים בבית המשפט לענייני משפחה.
ש: האם תומך בקבלת החלטות יכול למשוך כסף מחשבון הבנק? ת: לא. התומך אינו רשאי לפעול במקום האדם או לחתום בשמו על משיכות כספים, אלא אם כן הוסמך במפורש ובצורה טכנית לבצע פעולה מוגדרת בהתאם להחלטת הנתמך.
ש: מה ההבדל בין ייפוי כוח מתמשך לקבלת החלטות נתמכת? ת: ייפוי כוח מתמשך מיועד למצב עתידי שבו האדם יפסיק להבין בדבר, בעוד שקבלת החלטות נתמכת מיועדת למצב נוכחי שבו האדם מבין ומסוגל לקבל החלטות, אך זקוק לסיוע, הנגשה וליווי בירוקרטי.
עו״ד ונוטריונית רחל שחר, המופיעה בדירוג הבינלאומי של 50 המשרדים המובילים בישראל, נמנית עם המומחיות הבולטות בדיני משפחה, ירושה, צוואות ואפוטרופסות. בעלת ניסיון רב בליטיגציה מורכבת, עריכת צוואות מכל הסוגים, תכנון ירושה אסטרטגי, וניהול עיזבונות בישראל ובחו״ל.
המשרד מתמחה גם בהתנגדויות לצוואות, ובייצוג בתיקים העוסקים בהשפעה בלתי הוגנת, כשירות, פגמים בצוואה וסכסוכים בין יורשים — לצד כתיבת מדריך מקצועי בתחום זה, המשמש עורכי דין וסטודנטים.
אנו מלווים משפחות, יורשים ולקוחות בינלאומיים ומספקים שירות מקיף הכולל:
הגישה שלנו משלבת מקצוענות ללא פשרות, דיסקרטיות מלאה וזמינות אישית — כדי להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.הגישה במשרד מבוססת על שילוב של עומק משפטי, חשיבה אסטרטגית, רגישות למצבים משפחתיים מורכבים ועמידה בלתי מתפשרת בסטנדרט מקצועי גבוה. כל זאת לצד דיסקרטיות מלאה, זמינות גבוהה ויחס אישי, שמטרתם להעניק ללקוחות פתרונות מדויקים, יציבים וארוכי טווח.
עו"ד למשפחה לירושה צוואות ולענייני גירושין, עומדת בראש משרד עו"ד שחר הנחשב לאחד ממשרדי הבוטיק בצמרת משרדי עורכי הדין בישראל. המשרד שנוסד על ידה צמח והתפתח וכיום מעניק מגוון שירותים ובהם: דיני משפחה וירושות, ידועים בציבור, אפוטרופסות, ייפוי כוח מתקדם והסכמי ממון.
המשרד משתף פעולה עם צוות יועצים חיצוניים בתחום הכלכלה והאקטואריה על מנת להעניק שירות של מעטפת מלאה. עו"ד רחל שחר, הנחשבת לאוטוריטה בתחום דיני משפחה וירושה ניהלה מאז הסמכתה מאות תיקים סבוכים בתחום דיני המשפחה והירושה תוך ניסיון ראשון במעלה להביא את הצדדים לפתרונות ללא הגעה לכתליי בית המשפט.
